בעקבות תחקיר מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", הכולל עדויות קשות על תקיפות מיניות לכאורה מצידו של איש הטלוויזיה אלון גל, תוכניתו החדשה בערוץ רשת תוקפא, כך נודע ל-ynet.
"לאור הפרסומים מהימים האחרונים ולאחר שיחה עם הנהלת רשת הוחלט כי שידור תוכניתי 'יש לך עסק' יידחה", כתב אלון גל בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק שלו לפני זמן קצר. "את גרסתי לדברים האמורים נתתי, לרבות אישרורן של מי שהיו נוכחות איתי באותה תקופה: אתי גל וצביה חי אל - שתיהן עדות מפתח חשובות. לצערי, מערכת 'ידיעות אחרונות' מחסירה באופן עקבי פרטים בתחקיר ועל אף שאני קשוב לנשים שטוענות שפגעתי בהן, לא נותר לי אלא להמשיך להילחם על האמת שלי".
מרשת נמסר בתגובה: "בשלב זה החלטנו על דחיית שידור 'יש לך עסק'".
בסוף השבוע פרסמה הכתבת נעם ברקן שתי עדויות על תקיפות מיניות לכאורה מצידו של גל, והבוקר (א') פורסמה עדות נוספת ב"ידיעות אחרונות". "ידעתי כל השנים שאין מצב שזה נעשה רק לי. כמה שנים חיכיתי שזה יתפרסם. שאלתי איך זה יכול להיות שאף אחד לא מדבר. הסיפור הזה חייב לצאת לאור", אמרה חגית (שם בדוי). היא הייתה בת 21 כשפגשה את אלון גל. היא הגיעה אליו לאימון אישי בעקבות המלצתה של צביה, אשתו דאז. "כשאלון הופיע עם התוכנית הראשונה שלו - התחלחלתי. הייתי מזועזעת. לא הבנתי איך זה קורה. איך בנאדם שעושה כאלה דברים בכל זאת מצליח".
באותה התקופה חיפשה חגית עזרה. "לחזק את הביטחון העצמי. צביה אמרה לי, 'בן הזוג שלי הוא מאמן אישי'. הגעתי לארבע או חמש פגישות. בכל פגישה היינו יושבים בסלון. אלון היה מדבר על הגוף שלי, והתפלא איך זה שאני לא מעריכה את המראה שלי. הוא נתן לי תרגילים כמו לעמוד בסלון, ובכל פעם הייתי צריכה להוריד חלק לבוש. להישאר עם חזייה ותחתונים מולו.
"הוא אמר, 'אני אגע, פה – תגידי לי איך את מרגישה. אני אגע כאן – תגידי לי מה זה עושה לך. זה לא נראה לי תקין, מצד שני הייתי צעירה ותמימה ואמרתי, יכול להיות שזו דרך טיפול'. בפעם האחרונה הוא עשה את התרגיל. עמדתי מולו והוא נגע לי בגב ואמר, 'בנות היו מתות שיהיה להן גב כמו שלך'. ואז הוא התחיל לדבר איתי על אורגזמות ושאל אם אי פעם חוויתי אורגזמה. ניסיתי להתחמק. זאת שאלה לא נעימה. 'אז אני מבין שלא חווית', הוא אמר. 'עכשיו אנחנו נלך לחדר ואני אראה לך איך חווים אורגזמה'. הייתי המומה. הסתכלתי עליו במבט ששואל 'מה???!!!' ואמרתי, 'לא, לא לא, הכל בסדר, לא צריך'. הוא שאל, 'למה את לא רוצה, בגלל צביה?' עניתי, 'חלק מהסיבות' והוא ניסה להרגיע 'אין לך מה לדאוג. צביה יודעת. אין לה שום בעיה עם זה'.
"הוא בא לקחת אותי, משך אותי ביד לכיוון החדר. תקשיבי, לקחתי באותו הרגע את הדברים שלי ואמרתי לו, 'בשום אופן לא'. רעדתי. אני לא אשכח איך רעדתי מפחד. פחדתי שלא אוכל לצאת משם. ואז הוא אמר לי, 'את לא רוצה היום? את רוצה בפעם הבאה?' אמרתי לו, 'כן־כן', ואז הוא חיבק את החיבוק הדוחה שלו. זה חיבוק שאי־אפשר להשתחרר ממנו. בסוף הלכתי משם ופשוט לא חזרתי יותר. כנראה שהיה לי מזל".
עוד קודם לכן, כאמור, פורסמו שתי עדויות מטלטלות במוסף "7 ימים" על מפגשים טראומטיים של שתי נשים עם אלון גל. גל הכחיש הדברים.
הראשונה היא כאמור כתבת "ידיעות אחרונות", נעם ברקן. גל היה מאמן השחייה שלה, וכשהייתה בת 18 הוזמנה לביתו, כדי לסייע לה במאבקה באנורקסיה. זה נגמר לטענתה כשהוא כופה את עצמו עליה, כנגד רצונה.
"פתאום הוא מתקרב אליי, ושואל אם אני יודעת כמה אני יפה, ומתחיל לחבק ולנשק אותי. אני אומרת, אלון מה אתה עושה? אתה נשוי! והוא עונה לי, הכל בסדר, לי ולאתי יש יחסים פתוחים. היא עם מי שהיא רוצה, אני עם מי שאני רוצה. הוא מסביר שזה שוויוני. זה נשמע לי נורא. הוא מתקרב שוב, אני נרתעת ומפסיקה לנשום. החיבוק שלו חזק מדי, והוא מתלונן שאני לא מחזירה אהבה. את צריכה ללמוד גם להעניק, הוא אומר. לא רק לקבל. ללמוד להחזיר אהבה. ואז אני אומרת לו במפורש, "אבל אני לא רוצה". הידיים שלי מוחזקות בכוח. אין לי אף דרך לזוז. אין לי שום אפשרות להדוף. אין דבר שאני יכולה לעשות כדי לשנות את מה שאלון גל עושה לי, בניגוד מוחלט לרצוני".
העדות השנייה היא של "יערה" (שם בדוי): "הגעתי לאלון גל בעקבות המלצה של מטפלת שמאוד סמכתי עליה שסיפרה לי שאלון כבר עשה תהליכי ריפוי עם בנות שסבלו, כמוני, מהפרעות אכילה. הייתי צעירה, אחרי צבא. נפגשתי איתו פעמיים. הוא קיבל אותי אצלו בבית ולא בקליניקה. הוא אמר, אעשה איתך תרגיל – אשים את היד שלי בכל מיני מקומות בגוף שלך, ואת תגידי לי איך את מרגישה. הוא נגע תחילה בראש, משם עבר לחזה, לשדיים, לישבן... התחלתי לבכות. ואז הוא התיישב לידי וחיבק אותי, ותוך שנייה, היד שלו מתחת לתחתונים שלי, והוא אומר: כל הבעיות שלך מתחילות משם. הייתי המומה, חשבתי, 'טוב, ככה מטפלים?' הכל קרה כל כך מהר. הוא שוב התחיל לצעוק עליי שאגיד לו מה אני מרגישה".
צביה חי־אל, מי שהייתה זוגתו של אלון דאז ומייסדת סדנאות אביב של הארגון הישראלי להפרעות אכילה מסרה: "המקרה המתואר ע"י חגית (שם בדוי) התרחש לפני 21 שנה. 'חגית' וגם 'יערה' (שם בדוי), שעדותה הובאה בשישי בעיתונכם, לקחו חלק בסדנאות שהקמתי לטיפול בהפרעות אכילה בעקבות ניסיון אישי והחלמתי מאנורקסיה. שתיהן היו בגירות בעת ההיא. אלון היה אחד המנחים בסדנה הקבוצתית והן ביקשו את אישורי, כמנהלת המפגשים, לפגוש אותו באופן אישי כדי שיוכל להמשיך לעבוד איתן על תהליך קבלת הגוף ודימוי עצמי. המשתתפות ידעו שהמפגש כולל עמידה מול מראה בחזייה ותחתון, יתרה מזאת, הפגישות התקיימו בבית שבו נכחתי בחדר ליד. בתום הסשן, שתיהן טענו בפניי באופן נחרץ כי אלון הציל את חייהן ושזו הייתה פגישה משמעותית וחשובה. לא שמעתי מהן כל אזכור או תלונה לתיאורים המובאים כאן או בכתבה מיום שישי. מדובר בהשמצה זדונית וחסרת אמת".
אלון גל מאשר גרסתה של צביה חי־אל, ומוסיף: "בכתבה עם נעם ברקן לא צוין שטענותיה (שעליהן הגבתי) מתייחסות לשנת 1995. כך גם בסיפורה של 'יערה' (שם בדוי), לא צוין שהטענה האנונימית אירעה לפני 21 שנה. גם תלונתה של 'חגית' (שם בדוי) מתייחסת לאירוע שהתקיים לפני 21 שנה".
