על רקע עלייה בעמדות אנטי-ישראליות בתקשורת העולמית, קול אחד מצליח לחדור את הרעש: ארין מולאן, עיתונאית ספורט אוסטרלית לשעבר שהפכה לתומכת נלהבת של ישראל ופעילה למען האמת והצדק. מולאן, המבקרת בישראל בפעם הראשונה כדי להשתתף באירוע "השמיעו קול למען האנושות" של Ironlinks במרכז פרס לשלום וחדשנות בתל אביב, התגלתה כמגינה נחושה של המדינה שמשלמת לעתים קרובות מחיר אישי כבד.
הריאיון המלא עם ארין מולאן
למולאן, דמות בולטת בתקשורת הספורט, כמעט שלא הייתה זיקה מוקדמת לישראל או לפוליטיקה המקומית. "רק לפני חודשיים שאלתי מה זו כיפה", הודתה בריאיון ל-ynet. "אין לי שום קשר או זיקה [למקום], אין לי אג'נדה. אני לא יהודייה, אני אוסטרלית שמעולם לא הייתה כאן קודם. עכשיו יש לי הרבה חברים יהודים, אבל לפני 7 באוקטובר הייתה לי רק אחת. כמעט שלא הכרתי את הקהילה היהודית. אני פשוט אומרת את האמת ועומדת על מה שנכון. מדהים אותי ששאר העולם לא רואה את זה באופן ברור כמוני, וזה גם מפחיד אותי".
תמיכתה של מולאן בישראל החלה כאמור, לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר שבה נהרגו למעלה מ-1,200 איש ונחטפו 251 אנשים. אותה המתקפה הציתה את המלחמה המתמשכת נגד ארגון הטרור ברצועת עזה.
זוועות אותו יום הדהדו עמוק אצל העיתונאית, שמצאה קווי דמיון מול אביה המנוח, גנרל ג'ים מולאן, מנהיג צבאי אוסטרלי מוערך וסנטור לשעבר שנפטר חודשים ספורים לפני פרוץ המתקפה של חמאס. "אבי היה בעל ברית מדהים של ישראל", שיתפה מולאן. "הוא הגיע לישראל פעמים רבות, וב-2014 הגיע שוב כדי לחקור את המלחמה [מבצע צוק איתן] אחרי שהמאמרים שלי נהיו ויראליים אימא שלי שלחה לי צילום מסך של מחקר שהוא ערך והכותרת שלו הייתה 'הם מביישים אותנו באופן שבו הם נלחמים'".
כאחד המפקדים הצבאיים המנוסים ביותר באוסטרליה, לאחר שפיקד על כוחות בעיראק ובמזרח טימור, המצפן המוסרי האיתן שלו הותיר חותם משמעותי על בתו. "אפילו כשהוא נלחם בדאעש או באל-קאעידה, היינו אומרים לו כילדים, 'למה אתה צריך לציית לחוקים כשהם לא [מצייתים]?' והוא היה אומר, 'אם אנחנו לא מצייתים לחוקים ועומדים על מה שאנחנו מאמינים בו, מה הטעם? על מה אנחנו נלחמים?".
בהשראת עקרונותיו, מולאן בחנה את אירועי 7 באוקטובר ואת תגובת ישראל, והגיעה למסקנה ברורה - מבחינתה, כשמדובר בצמצום פגיעות אזרחיות - "ישראל עושה זאת כמעט טוב יותר מכל אחד אחר בעולם", היא אומרת. "אני מרגישה צער רב כלפי המדינה שעשו לה כמה מהדברים הנוראיים ביותר בעולם. ההשפלות, הרוע, ההזוועה. העולם היה צריך לשאול, 'מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם?' במקום זאת, הוא אמר, 'איך אנחנו יכולים להפוך את המצב הזה לאשמתכם? זה מטורף".
3 צפייה בגלריה
"מדהים אותי ששאר העולם לא רואה את זה באופן ברור כמוני, וזה גם מפחיד". ארין מולאן
(צילום: שאול גולן)
נכונותה של מולאן להשמיע את קולה מבדילה אותה מעיתונאים אחרים באוסטרליה ובעולם, כשמקבלים היא חושפת זווית מפוכחת על התעשייה שבה היא עובדת. "הרבה אנשים בתקשורת שולחים לי הודעות ואומרים, 'מה שאמרת היה מדהים, הלוואי שגם אני יכולתי לעשות את זה'. אני חושבת שרבים מהם מפחדים מהתגובות [שהם יקבלו]" היא מוסיפה.
"הם מפחדים שגם הם יקבלו איומים, הם מפחדים שאולי יאבדו את עבודתם, הם מודאגים שיבודדו אותם. אני הרבה יותר מודאגת מעולם שמאפשר לטרור לשגשג. אם מאפשרים לטרור להמשיך במסלול שבו הוא משגשג, עם תמיכה של המונים בעולם, בהם צעירים רבים, אז נדפקנו לגמרי. שום דבר אחר לא משנה".
עוד שיתפה מולאן שהיא לא הייתה מוכנה לגל התגובות הנגדיות שבא בעקבות המאמר המערכתי הראשון שפרסמה, שגינה את תקיפות חמאס ב-7 באוקטובר. בעבר, כך היא אומרת, התמודדה עם איומים במהלך הקריירה שלה כשדרנית ספורט, אך התגובה לעמדתה הפרו-ישראלית הייתה בעוצמה אחרת. "הייתי האישה הראשונה [באוסטרליה] שהגישה פוטבול וספורט, אז אתם יכולים לדמיין חלק מהדברים הנוראיים שכתבו עליי באינטרנט - אנשים איימו לאנוס את העובר שלי, להרוג אותי - זה מגוחך לחלוטין".
"לא יכולתי לדמיין שזה יהיה גרוע עד כדי כך שאזדקק לליווי משטרתי כדי להגיע לעבודה. הייתי צריכה למסור את בתי בת השש לאביה לתקופה כי איימו על חיינו. היו איומים שהופנו כלפי גן הילדים שבתי רשומה אליו, היו כאלה שכתבו 'אני יודע שאת מסתובבת פה, אני יודע שאת גרה כאן'. הלכתי למשטרה שקטלגה אותם כ'סתם אידיוטים שיושבים במרתף של אימא שלהם ושולחים הודעות'". קרוביה של מולאן הציעו לה להימנע מהעיסוק בנושא לחלוטין, למען בטיחותה, אבל העיתונאית החליטה להמשיך להשמיע את עמדותיה למרות הקשיים.
"אני מסתכלת על זה כבחירה בין הקושי להשמיע קול עכשיו, עם הסיכוי שזה יכול לגרום לשינוי, עשוי לשנות במעט את הנרטיב,יוביל לגיוס תמיכה, יהפעיל לחץ על חמאס, יעזור לשחרר את החטופים וכו', או שאני יכולה לשתוק עכשיו, והקושי שלי יצוף בעוד חמש או 10 שנים כשהטרור יתפשט גם למדינה שלי או למדינות אחרות. זו לא בעיה ישראלית. זו בעיה של אוסטרליה ואירופה וארצות הברית וכל העולם הדמוקרטי. זו בעיה למדינות אסלאמיות, זו בעיה לכולזו לא בעיה ישראלית. זו בעיה של אוסטרליה, אירופה, ארצות הברית וכל העולם הדמוקרטי. זו בעיה למדינות אסלאמיות, זו בעיה לכולם. כל אחד בעולם מושפע מזה לרעה, וכרגע אנחנו יכולים להגיד, 'אה, זה רחוק', זה לא. זה כבר כאן".
כשנשאלה על העלייה האחרונה במקרים האנטישמיים באוסטרליה, כולל ההצתה של בית כנסת במלבורן ומקרי ונדליזם אחרים, מולאן לא בחרה במילים עדינות. "זה מטורף. תמיד יהיו אנשים עם כוונות רעות. אבל כשאני מסתכלת על התגובה של הממשלה האוסטרלית - שקונה שקרים כאלה ומנציחה אותם - ישראל מבצעת רצח עם או נתניהו הוא פושע מלחמה, מה שזה אומר לכל אדם באוסטרליה הוא שהם חייבים להיות רעים".
מולאן הביעה אכזבה עמוקה מתגובת הממשלה האוסטרלית למשבר במזרח התיכון, ותיארה אותה כ"מבישה לחלוטין". "היו רגעים של בושה לאומית אמיתית שהרגשתי שאנחנו מפנים את גבנו לבעלת ברית, למדינה שהייתה מדהימה כלפינו במשך שנים רבות, וזה באמת מבייש אותי", אמרה.
עם זאת, היא מאמינה שהפער בין הציבור האוסטרלי לפוליטיקאים של המדינה משמעותי. "אני באמת מאמינה שהרוב המכריע של האוסטרלים עומד לצד ישראל ומתנגד לטרור. הבעיה היא שיש לנו מיעוט קולני מאוד, כמו בכל מקום אחר בעולם. אם אנחנו שותקים, האנשים שהם רציונליים, שמבינים את הסכסוך, שמבינים את ההבדל בין טוב לרע, אז אנחנו מאפשרים להם יותר מדי מקום לתפוס. אדם לא צריך להיות מושפע מההפגנות והמחאות הפרו-פלסטיניות. הרוב השקט יודע את האמת," היא מסבירה. ״האנטישמיות באוסטרליה מקבלת כותרות, כי זה מזעזע בהרבה מובנים, אבל זה לא מייצג בשום פנים ואופן את הרוב המכריע של האנשים במדינה שלי".
כמו בקונפליקטים מודרניים רבים, המלחמה בעזה מתנהלת לא רק בשדה הקרב אלא גם בבית המשפט של דעת הקהל העולמית - חזית שבה ישראל מתקשה, ומתמודדת עם מחאות נרחבות, גינויים בינלאומיים ואפילו אמברגו נשק. "אני מסתכלת על מה שעברתם ב-7 באוקטובר," היא מסבירה, "כשמדינה צריכה לחשוב, 'אנחנו צריכים אסטרטגיית יחסי ציבור לזה' זה מטורף לחלוטין. חוויתם את האובדן הגדול ביותר מאז השואה. זה לא היה רק הרג של אנשים; זה היה רוע, עינויים זדוניים. ילדים שצופים בהורים שלהם מתים - ואז נשרפים חיים. אני לא יכולה להבין את רמת השפלה שראיתי בסרטונים ובאתרים האלה, והעולם רוצה שתמצאו תוכנית כדי לצאת נראים כמו האנשים הטובים?".
3 צפייה בגלריה
"זה מטורף לחלוטין. חוויתם את האובדן הגדול ביותר מאז השואה". ארין מולאן
(צילום: שאול גולן)
"הרוב המכריע רואה את זה כמו שזה, אבל כשיש לך אלגוריתמים, רשתות חברתיות, כשיש לך מדינות עשירות ומשפיעות מאוד שרוצות בנזקך, שתומכות בטרור, משקיעות מיליונים ומיליארדים בתחום הזה, הבעיה היא לא חוסר ביחסי ציבור טובים שלך. אתם כמדינה וכעם לא צריכים יחסי ציבור. אתם נטבחתם על ידי מחבלים רעים. אתם צריכים שהשחקנים הרעים יפסיקו להיות מסוגלים לעשות את מה שהם עושים, שזה לנסות לשטוף את מוחם של ההמונים".
מולאן טוענת שהסיקור של המלחמה בעזה בתקשורת האוסטרלית לעתים קרובות מחמיץ את המטרה, ומשאיר אמיתות קריטיות מוצלות על ידי נרטיבים מטעים שלרבים מהאוסטרלים, העסוקים בחיי היומיום שלהם, חסרים הזמן או המשאבים לחפור עמוק יותר. "לפני כמה ימים בפתח מהדורת החדשות של ABC נאמר משהו בסגנון של, 'אנחנו ביום ה-400 ומשהו של הפלישה הבלתי חוקית של ישראל לעזה'", היא אומרת. "זו לא הייתה פלישה בלתי חוקית. המחבלים נכנסו ורצחו מעל 1,000 אנשים וחטפו אנשים, 100 מהם עדיין שם. ישראל מנסה להחזיר את האנשים שלה ומנסה למנוע מהמחבלים לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ושוב. אבל אם אתה רק מקשיב לזה, ואתה לא כל כך מעורב, אז זה הנרטיב שלך.
"אנשים מצטטים את מספר ההרוגים כאילו זו עובדה במקום לומר שאלה מספרים של חמאס. מה שהם צריכים לומר זה 'אנחנו לא אומרים שהמספרים לא נכונים, אבל הם לא ידועים כאנשים שמדייקים'. אני צופה בתוכניות חדשות שמפיצות כעובדה דברים שאינם נכונים. אני מרגישה שהתקשורת המרכזית השתגעה לחלוטין".
מולאן התמודדה עם ספקולציות לגבי השאלה האם תמיכתה הנחרצת בישראל שיחקה תפקיד בפיטוריה מ״סקיי ניוז אוסטרליה״ מוקדם יותר החודש. עם זאת, היא אומרת שיצירת הקשר כזה "לא הגיונית" בהתחשב בקולות פרו-ישראליים נחרצים אחרים ברשת. למרות שהחוויה הייתה "קורעת לב" לדבריה, מולאן מביטה קדימה ובוחנת הזדמנויות חדשות. "אני מרגישה תחושה מדהימה של הכרת תודה, תקווה והתרגשות. אני כל כך נרגשת ממה שעומד לבוא", היא מסכמת.
