"פשוט הגיע הזמן שזה ייעשה", עונה ג'נט ג'קסון לבמאי הסדרה הדוקומנטרית שעוסקת בה, לאחר שהוא שואל אותה למה דווקא עכשיו היא החליטה ליזום פרויקט כזה. ואם משהו מרמז על הנימה החמקמקה שעומדת לאפיין את הסדרה הזו, כנראה שזה המשפט. חמש שנים ליווה הבמאי בנג'מין הירש את ג'קסון. חמש שנים שהניבו מיני-סדרה בת ארבעה פרקים, שמשודרת בשני חלקים - אתמול (א') והיום ב-yes. "ג'נט ג'קסון" אמורה היתה לשפוך אור על מסלול חייה של אחת מזמרות הפופ המשמעותיות של האייטיז והניינטיז, כמו גם אחת המופנמות שבהן. האם בסופה אנחנו יודעים יותר על עולמה הפנימי של ג'קסון, על תלאות חייה, על ההתמודדויות, הנפילות, הרגעים האפלים או השדים הפנימיים? ובכן, לא ממש.
מבט מהיר על רשימת הקרדיטים ידליק את הנורה האדומה - ג'קסון הפיקה את הסדרה בעצמה, יחד עם אחיה הגדול, רנדי. ידוען שמפיק סדרת דוקו על עצמו מן הסתם עושה את זה מסיבה אחת פשוטה: שליטה בתוצאה. ואכן, תחת מגעה הרך של המצלמה והבימוי המלטף ג'קסון זוכה לחשוף רק את מה שהיא מבקשת לחשוף, וכיאה לאדם פרטי מאוד לא מדובר בהרבה מעבר למה שאתם כבר יודעים: אחות קטנה לחמישיית ג'קסון שנווטה ביד קשה על ידי אבי המשפחה, ג'ו; ניסיונות לייצר לה זהות משלה תוך צעידה בלתי נמנעת בצילו של אחיה, מייקל ג'קסון; הצלחה מסחרית מסחררת שנקטעה בשיאה באירוע חשיפת הפטמה בהופעת המחצית של הסופרבול ב-2004 (שזכה ממש בחודשים האחרונים לסרט דוקו משלו בשם "תקלה: לחשוף את ג'נט ג'קסון") ומשם התדרדרות מהירה שהקריירה שלה עדיין לא התאוששה ממנה.
- עוד בערוץ המוזיקה:
מעריצים של ג'קסון יתפנקו פה על קטעי ארכיון נדירים, חלקם צולמו על ידי בעלה השני, רנה אליזונדו, שתיעד את חייהם המשותפים, וגם על שיחות עם מרואיינים מפורסמים כמו סמואל אל. ג'קסון, וופי גולדברג ומיסי אליוט, שלא יכולים וכפי הנראה גם אינם מעוניינים להעניק לג'קסון משהו שאינו מחמאה גורפת. רנדי וג'נט יבקרו בבית הקטן בעיר גארי בה התגוררה המשפחה לפני שעברה ללוס אנ'גלס ויעלו זכרונות מתוקים מרירים מעדות "כך חיינו בעוני אבל לא שמנו לב כי היתה לנו אהבה". ג'קסון גם תרמוז על הימים הקשים בהם אביה ניהל אותה ושלט בקריירה שלה שליטה טוטאלית, או תתוודה על התקופה המאתגרת בה התברר לה שבעלה הראשון מכור לסמים, אבל מעשה שטן, בכל פעם שהסדרה תתקרב לפרט בחייה של ג'קסון שעלול לגבות ממנה דעה אמיתית או התעמתות עם נושא המעורר חוסר נוחות, העניין יחופף בעדינות הצידה.
איך השפיעה השתלטנות של אביה על חייה? הוא עשה את זה לטובת כולנו והודות לו הגענו למקום שאנחנו בו היום. מה בנוגע לשמועה שנפוצה בעיקר מצד משפחתו של בעלה הראשון, ג'יימס דבארג, לפיו היתה להם ילדה משותפת שהוסתרה ממנו, כפי שזועק הקליף האנגר בסוף הפרק הראשון? שמועה ותו לא, חבל להשחית על זה זמן יקר. מה היא חושבת על ההאשמות שהוטחו באחיה, מייקל, באשר לניצול מיני של קטינים? אין טעם להזכיר את העניין. אפילו האינסידנט המשמעותי ביותר בקריירה שלה, זה שאחריו שילמה מחיר כבד, בעוד שג'סטין טימברלייק, שותפה לעוון וחושף הפטמה, המשיך לטייל בין טקס פרסי הגראמי לקריירה קולנועית ומוזיקלית ואפילו לעוד סיבוב סופרבול - אפילו הרגע הקריטי הזה זכה בסרט לאזכור עמום ונטול רגשות, כשג'קסון מסרבת לומר משהו מעבר ל"דיברתי על זה עם ג'סטין ואנחנו חברים טובים".
מסלול החיים של ג'קסון הוא הכל חוץ ממשעמם. אפילו תחת הנרטיב שמקבעת הסדרה, של האישה שהכל קורה לה – תמיד היה איזה גבר או גברים שתימרנו את חייה, הצל הגדול של מייקל שתמיד האפיל עליה, ההריון המאוחר בגיל 50 והגירושים המהירים אחריו – אפילו שם יש לג'קסון הרבה מה לתת במובן של חשיפה אינטימית. אלא שהפיתוי כנראה היה גדול, ולמודת אכזבות ומרורים שהאכילה אותה התקשורת, ג'קסון ביקשה לעצמה הזדמנות לתקן. בחסות רוח התקופה שמחליפה את המבט השמרני כלפי נשים שנחשדו בפריצות במבט הוגן יותר (ראה מקרה מוניקה לוינסקי) היא עשויה אפילו למתג מחדש את ג'קסון ולהחזיר את הקריירה שלה לנקודה שבה היא נקטעה, גם אם זה אומר לעגל קצת פינות. מהבחינה הזאת הסדרה עשתה את שלה. הצופים, לעומת זאת, עלולים לצאת קצת פחות מסופקים.