עוד לא שככו הרעמים מפרשיית מבחן האש של ג'קי ואלה בגמר "הישרדות" ורשת כבר משגרת את הריאליטי הבא שלה. הפעם היא שולחת לזירה חיילת שהוכיחה את עצמה בעבר – העונה השנייה של תוכנית השידוכים "אהבה חדשה" שעוקבת אחרי ארבע נשים המתגוררות בבניין אחד, ואחת לשלושה ימים מתבקשות לבחור לעצמן בן זוג פוטנציאלי. הימור שלי? רשת עומדת לגלות שעל אף מחירי השכירות השערורייתיים בתל אביב, שכירת בניין בנחלת בנימין, פלוס צוותי צילום, פלוס שלושה מומחים שיביטו בהם מרחוק ומדי פעם יהנהנו - עדיין תשתלם להם יותר מ"הישרדות" ותניב יותר אחוזי צפיה פר תקציב.
"אהבה חדשה" עונה 2
(באדיבות רשת)
למרות הפורמט השמרני והמהוה-משהו (שוב הישענות על מנטרת "אהבת האמת"), העונה הראשונה של "אהבה חדשה" סיפקה את מה שהתחייבה לו: טראש מעניין שעסק בהיכרות רומנטית, יחסים והתמודדות עם משברים בעידן שבו כל אלה מואצים ממילא. היא למדה את הבעיות של "חתונה ממבט ראשון", אמה הרוחנית, והצליחה לשדרג את החסרונות שלה: דילוג על פרק ההכנות לחתונה המייגע, והגבלה של פרק הזמן שבו הזוג שוהה יחד לשלושה ימים בלבד - מרכיב שימנע מריחה עונתית של זוגות לא מתאימים, טעות שמסוגלת להמאיס עונה, כפי שנוכחנו בצער בסבב האחרון של "חתונה ממבט ראשון".
הבחירה בגברים מתוך שתי אופציות, בחירה שלפעמים שקולה להזמנה פתוחה להיכנס לחייה של האישה ולדרוך על הפצעים הפתוחים שלה (הפער הנצחי בין מי שאנחנו רוצות להיות ובין מי שאנחנו באמת, פער שהוא תאונת דרכים שעומדת להתרחש), היא שלב מרתק בפורמט - וטוב ש"אהבה חדשה" לא השאירה אותו ליועצים. כמו כן, הנשים (ובני הזוג שלהן) נמצאים בקשר מהרגע הראשון והצופה מרוויח גם את האינטרקציה החברתית של הזוגות עם אנשים אחרים ושל הנשים עם עצמן.
בגזרה הקדמית יובאה מאיה ורטהיימר שהחליפה את לירון ויצמן ועשתה עבודה מצוינת. ורטהיימר היא כנראה על הדרך המהירה להפוך לסוג של אסי עזר ורותם סלע – היא חדה, מצחיקה וטבעית והנוכחות שלה ברשתות החברתיות מצליחה לעורר זעם וחיבה לסירוגין, לפלג את העם לשונאים ואוהבים. מבחינתי ורטהיימר היא שיפור מובהק להגשה העצית משהו של ויצמן, אפילו במפגשים הקצרים שלה עם הנשים במעמד בחירת הבחור היא מצליחה לייצר דיאלוג חמוד ולהעיר הערות נכונות, ואני קוראת לרשת ללהק אותה לנישות נוספות (אהמ, "הישרדות").
אבל ההוכחה המובהקת ביותר לכך שברשת הפיקו לקחים אחרי העונה הראשונה של התוכנית היא הליהוק. לא עוד ארבע נשים שנראות ומתנהגות כמו אב-הטיפוס התל אביבי. נכון, כולן יפות, ונכון, רק אחת מהן (דנה בן ארי ממיאמי) לא עונה על סטנדרט מבנה הגוף שנירמלנו כנחשק, וגם במקרה הזה הפך המראה שלה לאישיו אינסופי שבו היא מתהלכת במעגלים סביב העובדה שהיא אינה אישה רזה והחששות שלה מדחייה על הבסיס הזה. אבל היי, לפחות היא שם, והיא מגובה בחריגות ליהוק נוספות כמו מריאנה דייץ, גרושה ואם לילד בן שלוש מבאר שבע, אל אדידה, מהגרת מצרפת שנושא היהדות שלה מן הסתם עוד יעלה על הפרק בעתיד, ושני גולן, עורכת דין עם חגורה שחורה בביקורתיות שגדלה בבית דתי והגדירה היטב את סיבת בואה: "שכולם יראו מה אני עוברת בדייטים, למה שאני אסבול לבד".
הפרק הראשון בן השעה לא מבזבז זמן וקופץ ישר ללב הסכסוך, כלומר הסכסוך הזוגי שמצלמות הטלוויזיה, הלחץ, הפחדים והאינטנסיביות שבמגורים עם אדם שהרגע הכרת מציפים אל פני השטח. כבר בפרק הזה קיבלנו קונפליקט בין עידן ודנה (הוא לא מרוצה מהעובדה שהיא חיה חברתית ומבקש ממנה "לנקות" את עצמה), חיכוך בין אל הזאבה הבודדה ובין אמיר (בחור בכלל לא לחוץ, מה פתאום), בחירתה של שרון בפרפר אסתטי מתבררת במלוא טרגדיותה, ומריאנה תצטרך לבלות את 72 השעות שהוקצבו לה ולרזי בהדיפת הניסיונות לגמול אותה מעישון. כלומר, בדיוק החומרים שמולם חובבי הטראש הרומנטי מחככים את הידיים בעליצות. בשורה התחתונה, "אהבה חדשה" עשתה שיעורי בית וחזרה בגרסה משופרת לעוד סיבוב, בואו נקווה שזה לא יגיע למבחן האש.
