פסטיבל ישראל ה-62 יוצא לדרך עם קונצרטים, מופעי תיאטרון, מחול ופרפורמנס מקומיים ובינלאומיים. האירוע שייפתח ב-1 באוגוסט ויימשך עשרה ימים, יתקיים בשלושה מוקדים - גן העצמאות, תיאטרון ירושלים וברחבי קמפוס ירושלים לאמנויות, כשחלק מהמופעים חינמיים וחלק בעלות של עד 180 ש"ח לכרטיס.
"אנחנו חיים בתקופה מיוחדת. תקופה בה האמנות פוגשת את המאבק", מסרו המנהלים האמנותיים של הפסטיבל, מיכל ואעקנין ואיתי מאוטנר, שנכנסו לתפקיד בשנה שעברה. "הרחוב פוגש את הבמה. האמנים פוגשים את כיכר העיר. השנה הפסטיבל מציע הרפתקאות אמנותיות שבעינינו הן תשובה למערכת היחסים המרתקת בין מושגים מנוגדים לכאורה - אמנות ולחימה". עוד הוסיפו: "התוכנית שאנחנו אוצרים נאספת אל המרחב הגועש שבין אמנות ולחימה. שהיא גורמת לשתי המילים האלה להשתקף האחת באחרת, להתנגש זו בזו. פסטיבל ישראל 2023 מבקש להניח את המילים הללו במרכז, על הבמות, במרחב הציבורי, בדימויים הגרפיים, בטקסטים שנכתבים. להעלות אותן כשאלה, כהצעה, כנקודת קונפליקט. להתבונן בסקרנות בנעשה סביבן".
כמה מההפקות הבולטות של הפסטיבל:
ביומו הראשון של הפסטיבל יתקיים המופע About Love, שבו מארק אליהו ינגן לצד ריטה, עומר פארוק טקבילק, ולארי חמאתי ושי צברי. המופע שייערך בגן העצמאות לכבוד ט"ו באב, שואף לחבר בין מוזיקה מקומית לבין מוזיקה עולמית בזכות הקמנצ'ה, הכלי העתיק המזוהה עם אליהו.
למחרת יתקיים מופע מוזיקלי נוסף, בו יעלו לאותה הבמה טאנק & דה בנגאס, יסמין מועלם ואקו. ההרכב האמריקאי מניו אורלינס, שהיה מועמד לפרס הגראמי, יגיע לישראל לחגיגה של סול, פ'אנק, היפ הופ ורוק לצד המוזיקאיות הישראליות.
בימיו האחרונים של פסטיבל ישראל תוצג בקמפוס ירושלים לאמנויות עבודה של קבוצת אמני הרחוב החיפאית ברוקן פינגאז, שכבר רכשה לעצמה מזמן שם עולמי. במרכז העבודה, שתיקרא "שכבות של התנגדות" יעמוד הרעיון של דגל והמשמעות שהוא נושא כשאלו התבקשו ליצור סדרת דגלים חדשים.
כתבות נוספות בנושא:
לחובבי הפודקאסטים ואמנות הסיפור, בפסטיבל יעלה המופע "יותר מ'שיר אחד'", שנולד סביב הפודקאסט האהוב של כאן שצולל לסיפורים של שירים. בעיבוד הבימתי ידובר על שלושה שירים שונים עם חיבור מפתיע - שלושתם נולדו לספר סיפור אישי אך הפכו המנונים של כל המדינה. גלי עטרי, קורין אלאל, יענק'לה רוטבליט, אלי לוזון ונדב הולנדר הם חלק מהאנשים שלקחו חלק ביצירת הפרויקט.
גם אושיית הפודקאסטים ושדרן הרדיו איירה גלאס, יגיע לשני מופעים שונים: בראשון הוא יעסוק באיך מספרים סיפור ובשני הוא יארח את אתגר קרת. המופע שייקרא "סיפורים חצי אפויים על האמא המתה שלי", יעסוק באימו של קרת, ובקושי שלו לכתוב עליה סיפורים. "עבדתי עם הרבה אוספים של סיפורים במהלך העשורים של תוכנית הרדיו שלי" מספר גלאס, "אבל זה אחד המרתקים והמהנים מכולם. לעבוד על האוסף הזה הייתה זכות יוצאת דופן ומשמחת במיוחד. הם יפהפיים, וזה עונג מיוחד להציג אותם לצידו של אתגר".
מופע נוסף שיעסוק במילים וישים דגש על רב-לשוניות הוא "יאמא", של נטע וינר. השם הוא תולדה של המילה הערבית לאמא "יאמא", שמזכירה גם את המילה העברית "ימה" (אגם), ואת המילה היידשאית המייצגת "ים", וכן את המילה המקראית שמשמעותה "מערב" (כיוון הים). המופע ישלב אמנויות לחימה, ספוקן וורד, תיאטרון וביט שיעסוק בקשר שבין כל השפות האלו, ויגשר בין "אמינם ליונה הנביא, בין ביאליק לפיירוז ובין חולדאי לקזבלן".
עוד יופיעו בפסטיבל השנה אמניות מחול בולטות, בהן אליס ריפול הברזילאית, שתגיע עם שתי עבודות. הראשונה "איך מנקים את הלכלוך הזה?", במהלכה תוצג יריעת פלסטיק כחולה, דליים, מים וסבון, כששישה רקדנים מנקים-מצחצחים-מבריקים את גופם, זה את זה ואת המרחב. השנייה "מחול שמערער את שיווי המשקל השביר של היומיום", שתעסוק בחיים בפאבלות בברזיל. מופע מחול נוסף הוא Fuck Me של מרינה אוטרו. בעקבות פציעה שאילצה אותה לוותר על מרכז הבמה, היא החליפה את עצמה בחמישה רקדנים גברים, שממלאים בצייתנות אחר ההוראות שלה וחושפים את סיפור חייה.
עוד אירועים הם: MINEFIELD, יצירה דוקו-תיאטרלית שמפגישה אויבים לשעבר 30 שנה אחרי הניצחון הבריטי על צבאות החונטה במלחמת פוקלנד. "לאב מי טנדר", יצירה דוקו-תיאטרלית שמתקיימת על מזרן הג'ודו. "טווח", עבודתו של סמיון אלקסנדרובסקי שהציגה ברחבי העולם ועוסקת באובדן. Solo Collective של המוזיקאית ליאור שוב שתופיע עם השירים שלה שחלקם מגובשים וחלקם יתעצבו תוך כדי המופע. "מה שלא הולך בכוח הולך ברוח" שיעסוק כולו באמנויות לחימה, ו"עיר מפעל" שמציל צעצועים אבודים, מעניק להם גלגול חיים נוסף ומשיב אותם אל הילדים שאנחנו היום.
