את האלבום הרביעי שלו, "מזרח פרוע", הראפר טונה הוציא בהפתעה. שום קמפיין לא ליווה את האלבום, שכלל שיתופי פעולה עם שלום חנוך, אושיק לוי, דודו טסה, פאר טסי וטדי נגוסה. גם ראיונות בתקשורת או הצצות לקליפים לא היו. רק פוסט קטן וצנוע ברשתות החברתיות. בעידן שמלווה כוכבים מהרגע שהם קמים בבוקר ועד לסדרה שבה הם צופים על הספה בבית, טונה נחשב לדג מוזר. כבר כמה שנים טובות שהוא פועל ככה: יוצר בלי לספר שהוא יוצר, מבליח לרגע באיזה פודקאסט או בתחנת רדיו ועדיין נשאר חידה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כל זה רק עוזר לו לגדול. כמות ההשמעות שלו ברדיו, שעומדות על כמה אלפים בשנה, מפתיעה לאור החשיפה המינימלית. לפי נתוני "מדיה פורסט", להיט הפריצה שלו מ־2015, "גם זה יעבור", שורד את מבחן הזמן ובשנת 2020 הפך להמנון קורונה. אבל טונה ממש לא חי עליו: "היי בייב" מהאלבום החדש נכנס בתוך ימים לפלייליסט בגלגלצ ומככב גם במצעדים הישראליים של ספוטיפיי ואפל מיוזיק.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני לא בעניין של טיימינג, אם האלבום יוצא אני לא בא לקדם אותו", אמר לפני כשנה בראיון ל"רדיו הבינתחומי". "אני בא לקדם כשאין לי שום דבר לקדם. כשאין הופעות, כשאין עולם, אני בא לקדם הכול. אין חוקים, הכול הפוך". מה שדווקא נשאר יציב זה מדד הסולד־אאוט: במועדון הבארבי בתל־אביב נקבעו לו שתי הופעות לעוד כחודש וכבר אין כרטיסים. גם למופע ההשקה לאלבום החדש, שהתקיים בתחילת החודש בהאנגר 11, אי־אפשר היה לדחוס אפילו סרדין.
שאול מזרחי, הבעלים של הבארבי, מכיר היטב את טונה. בקיץ שעבר, כשמזרחי שבת רעב במחאה על מצב עולם התרבות, הראפר בא לחזק את ידיו באוהל המחאה. "איש יקר", אומר עליו מזרחי השבוע. "יש הופעות בבארבי שטונה בכלל לא מעלה סטטוס לגביהן. יש לו קהל שמת עליו, שמחכה להופעות וזהו. הוא מוציא הופעה ותיקתק היא כבר סולד־אאוט. בממוצע יש לו לכל הופעה בבארבי רשימת המתנה, בסדרי גודל של עוד מופע למלא. הוא אחד האמנים הכי גדולים היום.
"גם מבחינת אישיות אנרגטית הוא מהמם", מוסיף מזרחי. "כיף לעבוד איתו. הוא מסיים הופעה ויכול להישאר בחדר אמן עד ארבע בבוקר. הוא לא אומר, 'נגמור ונלך הביתה'. לא בכדי קראתי לו 'הברי סחרוף של עכשיו'. גם מבחינת האופי והעשייה. הנה עכשיו הוא הביא אלבום בנזונה. אבל הוא לא ירוץ ויפמפם פרסומים אינסופיים. היה מקרה שהוא עשה ניסוי וטעייה, לא פירסם בכלל, ובסוף אמר לקהל, 'לא מבין איך עליתם על ההופעה'. המופע מגיע לסולד־אאוט בלי שהוא יעלה אצלו הודעה באינסטגרם. היום כל אחד מפרסם פרסומים והוא לא במקום הזה".
"לפני ארבע שנים טונה פתח את סיבוב ההופעות שלו אצלנו", מספרת גם אביטל אקו, מפיקת המופעים "ברנרוק", ליין הופעות פופולרי בגבעת ברנר. "תוך שנייה כל הכרטיסים עפו. היינו בשוק. אמהות התקשרו, 'מה, אני חייבת כרטיסים לבת שלי'. הביאו לי עוגות, העיקר שאשיג כרטיס. בסוף הוספנו עוד מופע, מוקדם יותר אחר הצהריים וגם הוא היה סולד־אאוט. החולצות שהביאו למכירה נגמרו כבר אחרי ההופעה המוקדמת. אם את מסתכלת על טונה ורביד פלוטניק (נצ'י נצ'), את אומרת שאלו הברי סחרוף והשלום חנוך של הדור הצעיר".
אחד מסיפורי ההצלחה הכי מעניינים ומסתוריים במוזיקה הישראלית של השנים האחרונות נקרא בתעודת הזהות איתי זבולון. הוא נחשב לכותב מבריק וייחודי, אבל גם אחד שלא כולם יודעים לעכל בתעשייה. "טונה הוא בן־אדם שמאוד קשה לעבוד איתו, בן־אדם קשה", אומרת אשת יחסי ציבור. "צריך לאשר איתו כל דבר כמה פעמים והוא לא מסכים לרוב עם הבחירות הניהוליות ומתעקש אך ורק על מה שהוא חושב לנכון. לא מזמן עשינו איתו פרויקט משותף והתחננו שיקדם אותו בגלגלצ אבל הוא לא הסכים, למרות ששאר האמנים שהיו איתו בשיר הסכימו. הוא לא הסכים להתגמש על כלום, פשוט הודיע שהוא לא יגיע אם זה יקרה".
זבולון, בן 37, נולד בפתח־תקווה ומתגורר בתל־אביב. לפני ההצלחה, עבד בעיצוב גרפי ואת הכינוי טונה העניק לעצמו בגיל 13. "כשהתחלתי לעשות ראפ זה היה בהתחלה של ההיפ־הופ וכולנו היינו די דבילים. כל אחד מצא לו איזה כינוי", סיפר בראיון נדיר לגבי בר־חיים ב־2015. אלא שהכינוי לא עזר לו לשחות אחרי שקפץ לחלק של המים העמוקים בבריכה. "הוא ראה את הנפילה כל הזמן, הוא לא התחיל ממקום גבוה", אומר קוואמי, איש גלגלצ ורדיו "הקצה" ומוזיקאי. "בשנים הראשונות הוא היה למטה וניסה לטפס. הייתי הולך להופעות שלו ופשוט הייתי מסתכל עליו, וכבר אז חשבתי שהוא כל כך כריזמטי וקול. אבל הקהל לא הגיע". המצב לא השתפר גם מאחורי הקלעים. ב־2019 טונה הוציא את "לאן שאפנה מבטי", שהמילים הקשות שלו הדהדו את המצב ("קלארק גייבל שהבטיח שהוא סטאר מייקר, מסתבר בסוף הוא שם בכיס את דארת' ויידר... רוקן אותי כמו פח זבל, עשה כלום כלומר, לקח כסף ושם רגל").
אבל יש דברים שטונה לא שר עליהם בצורה כה מפורשת. למשל, הטענות כי הקשר שלו עם רביד פלוטניק, גם הוא יליד פתח־תקווה וחבר ילדות, ידע עליות וגם מורדות בעקבות ההצלחה של שניהם. בעבר שיתפו פעולה כמה פעמים ורק אמש (שבת) טונה התארח בהופעה של פלוטניק, אבל גורמים שמכירים את השניים, מספרים שמשהו קרה.
"אמנים זה אנשים עם אגו", אומר גורם בתעשיית המוזיקה, "גם אם מדובר בחברים הכי טובים, כשזה מגיע לביזנס פלוס הופעות משותפות משהו משתבש. יש לאיתי ולרביד את אותם מפיקים, אותם נגנים, שניהם בדיוק עם אותו הצוות. זה יכול להוביל לקנאה ולתחרותיות. רביד והוא היו קצת ילדים לא מקובלים. רביד הילד חסר הביטחון, שרק חיכה שבנות יעופו עליו, ועכשיו הן באמת עפות וטונה הפך להיות הילד הרע ונשאר במקום של הילד הלא־מקובל. תמיד התבלבלו ביניהם וזה ביאס את שניהם, אבל עכשיו כל אחד תפס את הנישה המוזיקלית שלו, יש דברים דומים בווייב, אבל ההבדל העיקרי הוא שרביד יותר נגיש וזה מתבטא בקהל שגדל".
ב־2015 טונה שבר סוף־סוף את תקרת הזכוכית עם "גם זה יעבור" ולצידו שירים מצליחים כמו "רוק 30", "סרט ערבי" ו"למה לא עכשיו". ככל שהשם שלו נעשה מוכר יותר, כך הוא יותר התחבא. "לטונה אין את אלמנט התעופה העצמית הקיצונית שיש לרוב הכוכבים בימינו", אומר קוואמי. "הוא למד על תעשיית המוזיקה בארץ בדרך המאוד־קשה, ועבד סופר־קשה עד שדברים התחילו לזוז בשבילו. בהתחלה הוא היה צריך שישמעו עליו. עכשיו הוא הגיע לנקודה שהוא כל כך פופולרי ויש לו קהל גדול, שהוא צריך לעשות מינימום מאמץ".
"כשברי סחרוף הפך לאלוהים במוזיקה, הוא והמנהל שלו החליטו יחד שברי לא מתראיין יותר בתקשורת", אומר בכיר בתעשיית המוזיקה. "בגלל שטונה מעריץ אותו הוא החליט לעשות אותו דבר. אפילו לגלגלצ שביקשו כמה פעמים הוא אמר לא. הוא מתראיין מדי פעם רק אצל אלה שעזרו לו בדרך, חברים, בפודקאסטים מחתרתיים למיניהם".
"הוא לא בוטח בתקשורת, בגלל הדברים הצהובים שתמיד מחפשים", מוסיפה חברה מהתעשייה. "אין לו בעיה שידברו עליו, להפך. אין לו בעיה להתבטא, לכתוב פוסטים, הוא לא מפחד מאף אחד, במיוחד אחרי שפרש מהלייבל שלו שהרגיש שסתם לו את הפה. הוא לא רוצן להיות נתון לעריכה ולצנזורה, הוא שולט בפה שלו ובמה שנאמר דרך הרשתות ואפשר לראות איך הוא כותב שם".
אחד הנושאים הבולטים באלבום החדש, וכזה שבהחלט עושה כותרות, הוא ההתייחסות של טונה למדיניות הקורונה. "אני בהלם מהאכזריות של הממשלה כלפי האמנים", אמר לפני כשנה בראיון לרדיו הבינתחומי. "בהלם מהאדישות. אני לא לוקח את זה באופן אישי, אני תמיד מוצא את דרכי. אם אתם רוצים לרפא רק מחלה, אי־אפשר לחשוב שאנשים לא יגיבו בטראומה אחרי שהם חטפו וחטפו וחטפו ושיקרו להם והם לא יודעים למי להאמין".
"בהופעות הוא אומר לקהל להתנגד, לחשוב אחרת ממה שאומרים בתקשורת, שזה במילים אחרות לחתור נגד הגבלות הקורונה. הרבה מסביב אמרו לו שהוא צריך להרגיע קצת עם הפוסטים האלה כי זה לא טוב לקריירה"
גם בפוסטים שהעלה ברשת הביע ביקורת על התנהלות המדינה סביב החיסונים. "הוא הפך לשונא ממסד וקשה שלא להבין אותו, למרות שהוא לקח את האנטי־ממסדיות למקומות קצת קיצוניים", מספר בכיר בתעשיית המוזיקה. "בהופעות הוא אומר לקהל להתנגד, לחשוב אחרת ממה שאומרים בתקשורת, שזה במילים אחרות לחתור נגד הגבלות הקורונה. הרבה מסביב אמרו לו שהוא צריך להרגיע קצת עם הפוסטים האלה כי זה לא טוב לקריירה".
כשהוא לא מושך אש או ממלא אולמות, מקורבים מספרים על אדם שהוא 180 מעלות מרוקסטאר. "טונה הוא בן־אדם של בית", אומר חבר קרוב. "כשהוא לא בהופעות, הוא בבית. מפוקס במוזיקה, בחיים האישיים. לא בליין גדול. לא הטיפוס שיגמור את הלילה עם מעריצות. הוא היה בזוגיות עם הזמרת צליל דנין וזה נגמר. שניהם כתבו בשירים שלהם רמזים למערכת היחסים שלהם שהייתה מאוד אינטנסיבית". וחבר אחר מוסיף: "הוא היה עם צליל הרבה זמן, כתב לה שירים, היא כתבה לו והם נפרדו וחזרו לא מעט פעמים. היא הייתה חלק ענק מהמוזיקה והמוזה שלו".
דנין הייתה גם מי שחיברה את טונה עם המנהל האישי שלו כיום, ליאור מילר. כן, אותו מילר שמוזכר ב"גם זה יעבור" כתופעה חולפת. לא רק שמילר לא נעלב, הוא גם זיהה את הפוטנציאל. "מישהו הראה לי את הקליפ, אחר כך התחברנו. מי שחיברה בינינו הייתה צליל. הוא בדיוק סיים את ההסכם עם 'עננה'. אני אוהב לעזור לאמנים בעלייה. עכשיו אנחנו מקבלים המון פניות, הרבה אנשים רוצים לכתוב לאיתי טקסטים והצעות לשיתופי פעולה ובוחרים מה שמסתדר".
איך זה שעד היום לא עשיתם פרסומת לטונה?
"אנחנו מסרבים לכל הפרסומות שמציעים לנו. ממוצרי מזון עד בניינים, מבגדים עד הימורים. כל מיני, מפעל הפיס וטוטו וכל הזמן יש דברים. בעבר כן היה שיתוף פעולה עם בנק המזרחי, עשו שיר בהשראת 'גם זה יעבור'".
והפרסומת ספגה הרבה ביקורת.
"העסקה הזאת נחתמה לפני שנכנסתי לתמונה ולכן אני לא מכיר את הפרטים שלה. סביר להניח שזה לא היה תלוי רק בו. אבל מה מונע ממנו לקבל כסף עבור המוזיקה שהוא עושה? בגלל שזה בנק? דווקא הפוך על הפוך. הבנקים אף פעם לא אהבו לממן זמרים ועכשיו הם מוכנים לשלם להם עבור השירים, זה הכי מצחיק שיכול להיות. בכללי איך שלא הופכים את זה, אנחנו עטופים בתאגידים, אז אין מה לעשות".
פורסם לראשונה: 07:49, 21.01.22
