מאות הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאחד מגדולי היוצרים שהיו בישראל, יצחק קלפטר, שהובא למנוחות בבית העלמין האזרחי בראשון לציון, ביניהם חבריו ללהקת כוורת גידי גוב, דני סנדרסון, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק. כמו כן נכחו גם עדנה לב, מוני מושונוב ומירי אלוני. מוקדם יותר היום (א') נערך טקס האשכבה לזכרו בתיאטרון הבימה בהשתתפות מאות חברים, קולגות, בני משפחה, פוליטיקאים וציבור שהגיע כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה.
"אובדן גדול. איש ענו, צנוע ומוכשר בצורה קיצונית", ספד לו חברו מוני מושונוב. "התמזל לי המזל שם בתחילת שנות ה-70 להיות איתו בלהקה הצבאית ואיכשהו הוא היה בין האנשים שעזרו לי להבין מוזיקה לעומק שלה ולא רק להרגיש אותה. היה מפקד הלהקה. יצחק כתב מהלב אל הלב. כשמאזינים אתה חושב שהוא כותב את זה עליך ובשבילך. אנחנו חיים חיים מוזרים. יודעים להעריך יותר רק אחרי. אני זוכר יום אחד שהוא חזר במצב לא טוב, ישבנו יחד כמה חברים קרובים והוא הוציא גיטרה, התחיל לשיר ולנגן שיר שהוא כתב בלי מילים, שיר מלא תקווה ואהבה. זה היה רגע מכונן".
"בתחילת כוורת אמרנו 'בואו ניקח את יצחק', והוא הסכים לבוא. זה לא היה ברור מאליו הוא בחר בנו, לא אנחנו בו ומאז אנחנו ביחד", ספד לו גידי גוב. "עכשיו כוורת כנראה לא תוכל להתאחד. ב-2013 הוא אמר, חבר'ה, כל עוד אנחנו איכשהו בסדר ויכולים לתת הופעה - בואו נעשה את זה, בואו לא נדחה את זה. אז עשינו. אני פשוט המום מאהבה. יהי זכרו ברוך מאוד".
"אני זכיתי להכיר את יצחק לפני 20 שנה ועם הזמן נהיינו חברים", אמר אחד מחבריו. "היה לו לב זהב, לב גדול. עזר לי רבות, ייעץ לי עודד אותי בימים פחות טובים. אחרי שהכרנו הציע לי לבוא איתו לחזרות. אני זוכר באיזה צניעות ביקש ממני שאבוא איתו לחזרה. אני, ילד מרמת גן, עם יצחק קלפטר, צניעות שאין לתאר. ואני אומר לעצמי, 'אני ילד מרמת גן זוכה לראות את פיקאסו מצייר, לא פחות".
מוקדם יותר בבימה, הוצב ארונו של קלפטר על הבמה בנוכחות בנו של המוזיקאי, אוריה. בין אלו שהגיעו לחלוק כבוד אחרון היו דפנה ארמוני, ברי סחרוף, דויד ברוזה, רמי קליינשטיין, אריק סיני, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושר הביטחון בני גנץ, שנאם בטקס. במהלך הטקס הופיעו מיטב האמנים שעבדו עם קלפטר לאורך הנשים וביצעו משיריו, בהם רמי קליינשטיין שביצע את "צליל מכוון", ברי סחרוף ששר את "דמיון חופשי" ואריק סיני שביצע את שירו שנכתב והולחן על ידי המוזיקאי המנוח "אם אתה בסביבה" (העיירה שלי). את "שיר אהבה בדואי" ביצע דויד ברוזה ואת "רק אתמול" ביצעה גלי עטרי.
"אנחנו נפרדים מצ'רצ'יל, מוזיקאי ענק, מלחין, גיטריסט. בכישרונו העניק לארץ הזאת כל כך הרבה מתנות", פתח יואב גינאי את הטקס. "הוא יודע שהעולם גדול, העולם מלא הפתעות, אי אפשר לדעת הכול".
״יש פה בוודאי ששואלים מה בין שר הביטחון לבין יצחק קלפטר. התכבדתי להיענות להזמנה ולבוא לפה כי יש בה בעיניי סיפור על העוצמה של התרבות הישראלית שקלפטר הוא אחד המייצגים המרכזיים שלה", ספד לו שר הביטחון בני גנץ. "הוא נמנע מפוליטיקה אבל המוזיקה שיצר הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית שהיא חלק מהחוסן שלנו כחברה ומדינה. הוא ידע לבטא היטב את רוח התקופה. כשהלחין את אני 'יושב על הגדר', אני וחברים טובים אכן ישבנו על הגדר בלבנון, קלפטר היה ישראלי בכל רמ"ח איבריו וניגן את הישראליות בעשר אצבעותיו. הייתה לו חריצות מוזיקלית יוצאת דופן. לאחרונה למדתי עליו משהו אולי קצת לא ישראלי - שהוא היה מאוד צנוע.
"באחד הראיונות סיפר קלפטר שהוא אמר לאריק איינשטיין ז"ל שרצה שיעשה איתו אלבום שהוא לא מנגן מספיק טוב. איינשטיין ענה לו: 'אז תנגן רע', ונתן לו את הביטחון שהיה צריך. גם זה שיעור עבורנו - והלוואי ונדע להיות גם צנועים, וגם לטפח את האנשים שמסביבנו. איינשטיין סיפר שאת הייחוד של קלפטר אפשר להסביר בכך שכשאתה שומע שיר שלו אתה מחכה לסולו של הגיטרה. ואנחנו נמשיך לחכות לסולו, נמשיך להיזכר בשירים, ובמילים – שהם חלק בלתי נפרד מה'אנחנו'. המילים והלחנים – הם חלק ממדינת ישראל. בעצב, בשמחה, במלחמה ובשלום. וכשהם סביבנו, נזכור ש'הזמן לא הכרחי'. הם מתנגנים עמוק בתוכנו. נמשיך לחיות את הישראליות 'הקלפטרית' והתרבות הישראלית הכל כך חשובה לאחדותנו וחוסננו. נמשיך לחיות את הסיפור שלנו, שנשמע חד וברור כל כך בעוד סולו גיטרה של קלפטר".
לימור ביאו, עוזרתו האישית של קלפטר בחמש השנים האחרונות, ספדה לו: "בתור הבן אדם הכי קרוב אליו, אני יכולה לומר שמעמד הזה לא פשוט עבורי. בידיעה שיצחק נגמל מיסוריו, יש בי טיפת נחמה. תופתעו לדעת שהיה איש מצחיק במיוחד אבל בחמישי האחרון הכול נגדע. יצחק קלפטר היה אמן הגיטרה הטוב ביותר. הפכת להיות החבר הכי טוב שלי, איש טוב לב. משלל שיריך המופלאים אני אישית הכי אוהבת את השיר 'אף אחד לא מתגעגע', יצחק כבר מתגעגעים אליך".
"אחד המאפיינים של קלפטר - כשהוא נוגע בגיטרה, אתה מיד שומע שזה הוא", יואב קוטנר ספד לו. "הוא היה גיטריסט מופלא ואחד הדברים הכי עצובים מבחינתי בדמות הזאת של קלפטר זה שהיה פער עצום בין הכישרון המטורף ובין איך שהוא הרגיש וראה את עצמו. כמה שהוא הצליח וכמה להיטים שהיו לו, הוא תמיד הרגיש חוסר ולמזלנו ידע לבטא את הכאב והצער שנשא איתו בסולואים. כבר מתגעגעים, מקווה שלפחות עכשיו הוא נח שם איפשהו".
כשהוא נרגש ודומע, ספד מאיר פניגשטיין לחברו הקרוב מימי כוורת: "יום עצוב, קשה להיפרד מחבר שהיה לצידך כל כך הרבה שנים. לאחר שכוורת התפרקה נשארנו קרובים כמשפחה. לפני שנים כשחיפשנו גיטריסט נוסף לכוורת, יצחק היה הבחירה הטבעית שלנו או כמו שהוא הציג את זה - אנחנו היינו הבחירה שלו. מעבר ליכולות המוכחות שלו כגיטריסט יצחק היה ונשאר אדם מופנם, שקט ובמיוחד צנוע. כל מי שהכיר אותו יודע שההצלחה ופרסום מעולם לא סנוורו אותו. אני התחברתי אליו ברמה האישית והפכנו להיות חברים טובים. בכוורת הדברים התנהלו באופן סולידי ורגוע ויצחק הפך מהר לחלק חשוב בלהקה. תמיד עם הצליל הייחודי שלו. המסע שלנו יחד במסגרת כוורת היה מלא חוויות, יצחק תמיד הביא את עצמו בצורה הכי מקצועית לכל הקלטה והופעה. עברנו לא מעט איחודים ותמיד נשארנו חברים קרובים וטובים. שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. יצחק, בשמי ובשם כל חברי הלהקה, אני מודה לך על הדרך שעשינו יחד ועל מי שאתה. אנחנו נפרדים ממך חבר יקר ומוכשר בצער. תראה להם למעלה מה זה סולו גיטרה".
מאיר פנגשטיין (פוגי) מספיד את יצחק קלפטר ז"ל בטקס האשכבה
(צילום: אריק מרמור )
מותו של קלפטר נקבע כאמור בשבוע שעבר על ידי צוות מגן דוד אדום שהגיע לביתו בתל אביב. הוא היה חבר בלהקות כוורת, הצ'רצ'ילים, אחרית הימים והסגנונות, והוא מזוהה עם קלאסיקות במוזיקה הישראלית כמו "צליל מכוון", "שיר אהבה בדואי", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" ועוד רבות. הוא הותיר אחריו בן, המוזיקאי אוריה קלפטר, מבת זוגו לשעבר דורית פלד.
ברי סחרוף בטקס האשכבה של יצחק קלפטר ז"ל
(צילום: אריק מרמור )
בבוקר האשכבה, להקת כוורת התאחדה במדור מודעות אבל בעיתון "ידיעות אחרונות", כשנפרדו מחברם יצחק קלפטר, וחתמו בכיתוב: "אוהבים ומתגעגעים, להקת כוורת".
לצד פעילותו המוזיקלית הענפה התמודד קלפטר עם בעיות רפואיות במשך שנים. בשנת 2000 התגלה גידול סרטני בראשו והוא נזקק לניתוח. חברי להקת כוורת ארגנו אז עבורו מופע התרמה. הניתוח עבר בהצלחה, ולאחר שהחלים שב לפעילות וחזר להופיע. ב-2011 התאשפז כשהוא מורדם ומונשם עקב סיבוך של מחלת ריאות כרונית, שנגרמה בשל היותו מעשן כבד. בשנים האחרונות הוסיפה בריאותו להידרדר.
את ההצלחה וההכרה המשמעותיות הביאו לו שנותיו בלהקת כוורת. קלפטר הצטרף ללהקה ב-1973 ועד מהרה הפך לאחד מחבריה הבולטים - בכתיבה ובנגינה גם יחד. עם השירים המזוהים איתו נמנים "היא כל כך יפה", "יו יה", "שיר הטמבל" ואחרים.
פורסם לראשונה: 10:31, 11.12.22
