ספטמבר 2019, בית קפה בטורונטו. בבוקר שאחרי בכורת "רצח כתוב היטב" של הבמאי ראיין ג'ונסון, המפיק רם ברגמן שמח ומאושר, מבטיח בשיחה אישית: "הקולנוע לא מת. זה אולי יותר קשה בגלל הסטרימינג, אבל סרטים טובים ויוצרים איכותיים ימשיכו לשגשג על המסך הגדול".
ספטמבר 2022, בית קפה בטורונטו. בבוקר שאחרי בכורת "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית" של ג'ונסון (Glass Onion: Knives Out Mystery בגרסת המקור האנגלית), ברגמן עדיין שמח ומאושר, אבל אופטימי פחות בנוגע לעתידה של התעשייה: "לא משנה מה נעשה, המציאות של בתי הקולנוע כפי שאנו מכירים אותה נגמרה. אני חושב שבשנה שעברה חזיתי שלתעשייה ייקח חמש שנים להתאושש, אבל היום אני סבור שגם אם תהיה התאוששות, המצב לא ישוב לקדמותו".
ריאיונות נוספים:
התחזית המעודכנת של ברגמן הישראלי מגיעה אחרי מגפת הקורונה ששיתקה את הוליווד כמעט לחלוטין, ואילצה גם אותו להכיר במציאות החדשה. אבל המפיק מודה כי נסיבות ההידרדרות של תעשיית הקולנוע אינן רק תופעת לוואי של הנגיף הסורר - זה יהיה תירוץ פשוט מדי. האמת המרה היא שמדובר בתהליך מתמשך שהתחיל עוד לפני התפשטות הפנדמיה, ונובע משינויי הרגלי הצפייה של הקהל הרחב והתנחלות הסטרימינג בעיניים ובלבבות של רובנו. "אני מאוד מאוכזב ממה שקורה", הוא מתוודה. "היינו מעדיפים שכל הסרטים שלנו יוצגו על מסך גדול, ונלחמנו שכך יקרה גם עם הסרט הנוכחי. מצד שני, אתה חייב להכיר בכך שההרגלים של האנשים השתנו. חייבים להכיר בעובדה שהצעירים לא הולכים לקולנוע כמו בעבר, אלא אם כן מדובר בסרטי מארוול או בלהיטים בודדים כמו 'טופ גאן'. אבל אתה שואל את עצמך האם בהמשך החוויה הזאת תמשיך להתקיים? זה בלתי נמנע. ככל הנראה בתי קולנוע רבים יסגרו, והקרנה על המסך הגדול תהפוך להיות סוג של אירוע מיוחד, ולהפיק את האירועים האלה בהתאם".
"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית" - טריילר
נטפליקס, דיסני+, אפל TV פלוס וכל שאר חברות הסטרימינג פעילות ומשלמות הון כדי לקדם עצמן בשוק התחרותי הזה שנוצר. נעזוב את הקולנוע בצד, אבל אין פה סכנה של הצפה בתכנים שתביא לקניבליזציה?
"אני חושב שיש עודפות של תוכן ואני מקווה שאני טועה כשאני אומר את זה, אבל אני בטוח שזה רק עניין של זמן לפני שיתרחש תיקון בתעשייה. כשיש לך 560 תוכניות חדשות בכל שנה, ועוד מספר סרטים שמופקים מלכתחילה לסטרימינג, זה פשוט לא בר קיימא. ועכשיו כשהחברות מגיעות לרוויה ופוטנציאל ההתרחבות העסקית שלהם מצטמצם, אז להשקיע מיליארדי דולרים בהפקת תוכן הופך לבלתי מוצדק, ואז מה שיקרה הוא שהתקציבים יהיו קטנים יותר. המשמעות של זה היא שיופקו פחות סרטים וסדרות, ובנוסף לזה השכר בתעשייה יצנח. כל אנשי המקצוע שעוסקים בקולנוע יצטרכו לספוג את זה. זה עצוב, אבל זה מה שאני חוזה שיקרה. זה לא בהכרח משהו שישפיע עליי באופן ישיר, אבל אני רואה איך זה ישפיע על התעשייה".
למרות נבואת הזעם שלו, ברגמן אינו טרוד מהשינוי הקיצוני בתחום עיסוקי באופן אישי. ההסתגלות של חברת ההפקות טי-סטריט, שייסד עם חברו הוותיק ג'ונסון הייתה מהירה וחלקה יחסית בהכוונתו ומתוך ראייה מפוכחת, שנותרת נאמנה לתוכן אבל לא לדרך שבה הוא נצרך. הקומדיה הבלשית "רצח כתוב היטב", שהוקרנה בבכורה בטורונטו לפני שלוש שנים והופצה בבתי הקולנוע על ידי חברת ליונסגייט, זכתה להצלחה מסחרית מרשימה. אבל סרט ההמשך מגיע לאקרנים בארץ וברחבי העולם בחסות נטפליקס, איתה חתמו ברגמן וג'ונסון על חוזה ארוך טווח (שמבטיח גם את הפקתו של סרט שלישי בפרנצ'ייז המתגבש). ומשם הדרך לסטרימינג קצרה.
"הסרט הראשון היה הלהיט האחרון לפני הקורונה. מראש תכננו שאם הוא יעבוד נרצה להפוך אותו לפרנצ'ייז שיכלול כמה סרטי המשך. מכיוון שנהנינו כל כך ליצור אותו, והוא הצליח כל כך בקופות, ידענו שאנחנו רוצים עוד לעשות אחד, או למעשה עוד שניים", נזכר ברגמן. "רצינו שהוא יופץ בבתי הקולנוע, אבל חששנו להפיק אותו ללא שותפים, ומכיוון שלא היה ברור לאן השוק הולך, התחלנו לבדוק את האופציות שלנו. הבידינג היה מטורף, והסכומים שנזרקו היו בלתי נתפסים. כל שירותי הסטרימינג רצו שיהיה להם פרנצ'ייז משלהם, כי אלו שהיו ברשותם בעבר נמצאים בבעלות האולפנים הגדולים שמשכו אותם חזרה אליהם. מה שאנחנו הצענו היה פרנצ'ייז חדש, רענן אבל גם מוכח. בסוף הכרענו ללכת על נטפליקס, וחתמנו איתם על הסכם להפקת שני סרטים (על פי הפרסומים בתמורה לסכום הקרוב לחצי מיליארד דולר). בזמנו הם היו החברה עם הכיסוי העולמי הכי נרחב".
עם לא מעט מיליוני דולרים בחשבון הבנק, ועתיד שנראה עגום עבור הקולנוע. מה ממשיך להניע אותך ליצור?
"ככל שמדובר בכסף, יש לשנינו מספיק כדי להפסיק לעבוד. אנחנו לא רעבים לעוד. מה שחשוב לי זה הזמן שלי. המשאב היחיד שאכפת לי לגביו בשלב זה של חיי הוא זמן. כשאתה מתבגר אתה שואל את עצמך במה אתה משקיע את זמנך המוגבל. אתה לא רואה את הילדים, או את האישה, אז זה לא שווה את זה. אוקיי, אתה עושה עוד סרט ועוד סדרה, ועושה עוד כסף בעבורם. אבל מה שחשוב הוא לדעת איך לנהל את הזמן שלך, שתעשה את הדברים שאתה אוהב לעשות, עם האנשים שאתה אוהב. נכון שאתה יכול להשקיע את הזמן בעסק, אבל באיזה מחיר? להיות מתוסכל. בשבילי מה שחשוב הוא לדעת לעשות את זה ובמקביל להיות בשליטה על התהליך ועד היעדים, וגם להבין את השינויים באקלים סביבך. כך גם בנוגע ל'רצח כתוב היטב'. כל עוד כיף לראיין לעבוד על זה, ודניאל קרייג נהנה, ואנחנו מרגישים שטוב לנו להקדיש את הזמן שלנו לזה, נעשה זאת. זה לא אומר שיש לנו כוונה לעסוק רק בזה, או שנתעקש להמשיך אם זה לא בא לנו טבעי".
הגרעין הרעיוני של הפרנצ'ייז נהגה מלכתחילה על ידי ראיין ג'ונסון כמותחן בלשי מהז'אנר של "מי עשה זאת?" (Whodunit), שהיה פופולרי במיוחד בספרות של אגתה כריסטי וריימונד צ'נדלר, אבל גם בעיבודים הקולנועיים השונים ובראשם אלו של עלילות הרקול פוארו (בגילומו של פיטר יוסטינוב ואחרים). אולם למעשה, וברגמן מאשר זאת, מדובר בהרפתקה קולנועית מתוחכמת, מהוקצעת ובעיקר שנונה, משעשעת ומבדרת. ההיבט של עלילת המתח עוברת למושב האחורי של רכבת ההרים הזאת שנועדה להותיר את הצופים מחייכים, ומופתעים. מסצנה לסצנה, מפתיחתו המסתורית של הסרט ועד להתרת התעלומה בסיום. שני הסרטים חולקים תעלולים סיפוריים דומים. מדובר אמנם בעלילות שונות, אולם מי שמחבר ביניהם הוא דמות הבלש בנואה בלאן שעומד במרכז הפרנצ'ייז, והשחקן דניאל קרייג שמגלם אותו. ב"רצח כתוב היטב" סופר מתח מפורסם מת בנסיבות מחשידות ובלאן מתייצב בבית המשפחה כדי להכריע מי מילדיו אחראי להרעלתו. ואילו ב"תעלומה יוונית", בלאן מופיע ללא הזמנה, במפגש חברים ותיקים שמתקיים בצל רצח מסתורי, ומתקיים באחוזת מיליארדר באי מבודד ביוון.
קרייג הוא העוגן של הפרנצ'ייז אבל סביבו מתקבצים אנסמבל נוצץ של כוכבים. אדוארד נורטון, קייט הדסון, ג'מה צ'ן, לסלי אודום ג'וניור, דייב באוטיסטה, קתרין האן וג'אנל מוניי מתייצבים מצדדיו, מאחוריו ומלפניו ב"תעלומה יוונית", ואילו בקודמו חברו אליו אנה דה ארמס, כריס אוונס, ג'יימי לי קרטיס, כריסטופר פאלמר, דון ג'ונסון, מייקל שאנון ולקית' סטנספילד. "החשיבות של דניאל היא אדירה", מצהיר ברגמן. "זה לא אומר שאם היינו מלהקים שחקן אחר לתפקיד הוא לא היה מצליח, אבל דניאל עושה עבודה נהדרת והוא התעלה על עצמו גם מבחינה קומית. הוא לבטח נהנה יותר מאשר בצילומים של ג'יימס בונד. זה קל לו, הוא לא צריך לרוץ, לקפוץ ולהיפצע. אם יבוא היום שהוא יפסיק ליהנות, אני משער שלא נמשיך עם הפרנצ'ייז. אפשר אומנם להחליף שחקנים, אבל דניאל הוא כבר הדמות, אז למה שנעשה את זה".
מסביב לקרייג יש שחקנים במגוון מגדרי ואתני עם שחקנים ושחקניות שחורים ואסייאתים. אני משער שזה לא במקרה.
"בהחלט לא. אלו החלטות ליהוק שאנחנו צריכים להתחשב בהם תמיד בתקופה הנוכחית, לפי הנהוג כיום באולפנים. גם ב'אחרוני הג'דיי' (הסרט שני בטרילוגיית 'מלחמת הכוכבים' האחרונה, אותו ביים ג'ונסון והפיק ברגמן), ליהקנו שחקנים ממוצאים שונים, עוד לפני שזה נהיה עניין, פשוט כי כך חשבנו שצריך. עכשיו כשאנחנו מלהקים שחקנים לסרטים וסדרות, ואפילו כשמדובר באנשי צוות, אנחנו חייבים להתחשב בציפיות לייצוג אתני הולם, זאת למרות שלפעמים האולפנים מציגים סטנדרטים שהם לא תמיד מציאותיים בנוגע למי ללהק".
5 צפייה בגלריה
"דניאל התעלה על עצמו גם מבחינה קומית". קרייג ב"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"
(צילום: John Wilson/Netflix)
"אני מגן על ראיין מכל הבולשיט שבחוץ"
רם ברגמן נולד ב-1970 בראשון לציון, ובשנות העשרים המוקדמות לחייו יצא מעבר לים כדי לנסות את מזלו בתעשיית הקולנוע האמריקנית. ההתאקלמות לא הייתה קלה, אך הוא מצא לעצמו נישה כמפיק בסרטים דלי תקציב, כמו הקומדיה "הולכות על כל החופה" של דנה לוסטיג הישראלית (ובכיכובה של הסופרמודל הצ'כית פולינה פוריצקובה שהופיעה בסרטים נוספים שהפיק בהמשך) או המותחן "סטריפטיז באיגואנה הכחולה" של מייקל רדפורד. פריצת הדרך היצירתית שלו בתעשייה הגיעה ב-2005 בסינכרון מלא עם זו של ראיין ג'ונסון, קולנוען מוכשר בתחילת דרכו שניסה לגייס מיליון דולר להפקת סרטו הארוך הראשון "בריק". התסריט השאפתני הגיע לידי ברגמן שהסתקרן, והציע להפיק את הפרויקט אבל בתקציב נמוך יותר. הצעה שהתבררה כהצלחה כבירה שכן המותחן העצמאי הפך ללהיט, מיצב את ג'ונסון כשם להתחשב בו, ואת ברגמן כשותפו היצירתי.
מאז, ג'ונסון וברגמן עובדים צמוד צמוד כצוות במאי-מפיק, וביחד הם גדלו למעמד של קולנועני על בהוליווד. ב-2008 הם הוציאו את "האחים בלום" עם אדריאן ברודי, מארק רופאלו ורייצ'ל וייס, וב-2012 חדרו לטריטוריה של הקולנוע המסחרי עם מותחן המסע בזמן "לופר" בכיכובם של ג'וזף גורדון-לויט וברוס וויליס. ברגמן המשיך לעבוד בינתיים גם עם במאים אחרים, בהם נטלי פורטמן וסרטה הישראלי "סיפור על אהבה וחושך" מ-2015, אבל ב-2017 שיתוף הפעולה שלו עם ג'ונסון הגיע לשיא בעבודה על "אחרוני הג'דיי". ההצלחה האדירה של הסרט מבית "מלחמת הכוכבים" (וביקורות נוקבות של חלק ממעריצי הפרנצ'ייז), מיצב את ג'ונסון כאחד מהבמאים והתסריטאים הבודדים בהוליווד שמשלבים מקוריות ורעננות יצירתית ביחד עם שגשוג קופתי. את הרוח הזאת הוא הביא גם ל"רצח כתוב היטב" מ-2019 שהיה אחד משוברי הקופות האחרונים לפני הקורונה, ועכשיו גם בסרט ההמשך. בכל אותן תפניות, פסגות, וגם משברים, ברגמן היה שם לצדו כמפיק, יועץ, חבר ולעתים סוג של שומר ראש.
"אני זה שמגן על ראיין מ-99.9 אחוז מכל הבולשיט שבחוץ. מבחינתי, הדבר הכי חשוב שהוא יוכל להתרכז בליצור את הסרט הכי טוב שאפשר", מסביר ברגמן. "חוץ מזה שהוא גאון, ושהוא בן אדם מאוד נחמד, מה שהכי חשוב זה אמון, אמון מלא. הידיעה ששנינו רוצים את הטוב ביותר עבור מה שאנחנו עושים ביחד. יש לקולנוענים נטייה לרצות לעשות הכול בכוחות עצמם. אנחנו עובדים על הפרויקטים שלנו ביחד, ואני מעורב בהכול חוץ מהבימוי עצמו ולפעמים גם בכתיבה. העבודה שלנו מצריכה ראייה אסטרטגית לטווח הארוך והקצר, והוא בוטח בי שאנווט אותנו בתמונה הגדולה והקטנה. ואני אישית מרגיש בר מזל משיתוף הפעולה הזה. אני מתעורר כל בוקר והחיים טובים. תמיד יש תקלות ואכזבות אבל אני שמח. אני עושה את זה כבר שלושים שנה, אבל רמות האדרנלין שלי עדיין גבוהות. אני נלהב".
ראיין ג'ונסון הוא הבמאי והתסריטאי. עד כמה אתה יכול להתערב בחלק הזה של העבודה?
"אני מעורב בתהליך היצירתי מתחילתו. אם אני מתנגד לרעיון שלו, אז סביר להניח שהרעיון לא ייצא לפועל. יש בינינו אי הסכמות כל הזמן, גם במהלך הפקה של סרט. זה חלק מהכיף. הוא כותב תסריט ואז אני מעיר את ההערות שלי. את הליהוק אנחנו עושים ביחד ומצלמים ביחד. למשל במהלך העריכה, לראיין יש נטייה לקצץ סצנות ולפעמים אני זה שאשכנע אותו להשאיר אותן ומרגיע אותו בנוגע לאורך של הסרט. עכשיו שנינו לומדים איך לעשות טלוויזיה בעבודה על הפרויקטים החדשים שלנו. אני לומד כל הזמן איך להפיק סדרות טלוויזיה וגיליתי שזה יותר קשה מקולנוע".
5 צפייה בגלריה
" אנחנו מחויבים לגיוון אתני". מתוך "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"
(צילום: John Wilson/Netflix)
ועכשיו יש לכם חברת הפקות ביחד. איך זה עובד?
"אני מנהל את טי-סטריט באופן יומיומי. לפעמים ראיין מעורב ולפעמים פחות. שנינו לא בהכרח תמיד מעורבים בהפקות עד לרמת השטח, אלא אם כן מדובר בפרויקטים של ראיין, והם תמיד בעדיפות באופן טבעי. נקודת המוצא שלנו כחברה היא שבמקום להתעסק במימון ופיתוח של פרויקטים, אפשר פשוט לטפח ביוצרים מוכשרים שאנחנו מעוניינים להמר עליהם. קשה לאתר אותם, אבל עם הליווי הנכון חלקם עשויים לפרוץ ולהפוך לבמאים מצליחים בעתיד בהוליווד. בינתיים הרעיון הוא לאתר את יוצרים עם נקודות מבט מיוחדות ולהכשיר מפיקים שיעבדו איתם על סרטים שאנחנו מעוניינים לתמוך בהם. אנחנו פשוט רוצים ליצור סרטים גם אם הם לא יחזירו לנו את ההשקעה. אנחנו מקווים שהאנשים הכישרוניים הללו יהיו חלק מהעתיד של התעשייה".
אתה לבטח מקבל המון פניות מקולנוענים ישראלים שמחפשים הזדמנות בהוליווד. עד כמה אתם פתוחים לכך?
"יש פרויקטים בודדים שאנחנו עובדים עליהם עם יוצרים ישראלים. ואני מאמין בכישרונות מישראל, אבל לפעמים הם לא תמיד מבינים איך זה עובד בארצות הברית, וזה לפעמים אתגר שמצריך יותר זמן ואנרגיות שאינם זמינים לי באופן אישי. אז אנחנו מקדמים יוזמות כאלה כחברה, אבל זה קשה. אני מת לעשות דברים עם ישראלים, אבל זה לוקח זמן".
אגב, על פי הדיווחים, ברגמן חבר לג'יי.ג'יי אברמס ברימייק לדרמה הפנטסטית הישראלית "כל מה שיש לי" של קרן מרגלית מ-2003, בבימויה של מריאל הלר, בכיכובה של דייזי רידלי, המוכרת כריי בטרילוגיה השלישית של "מלחמת הכוכבים". כאמור, ג'ונסון וברגמן יצרו את הסרט השני באותה הטרילוגיה "אחרוני הג'דיי", שרבים מבין המעריצים מי שרואים בו בגדר חילול הקודש, ואיתו החשש בנוגע להמשך, שכן לוקאספילם הודיעו בעבר על שילובם בפרויקטים עתידיים של הפרנצ'ייז.
"אני מודע לכך שיש מעריצים שנפגעו, אבל ממה שאנחנו חווים ויודעים, מדובר במיעוט קולני. אולי עשרה אחוזים", טוען ברגמן. "יותר מאי פעם אנחנו גאים על הסרט המיוחד הזה ונלהבים לגביו. זה מזכיר לי את התגובות ל'האימפריה מכה שנית'. לאנשים לקח זמן להפנים ולאהוב. אין לי ספק שזה מה שיקרה לסרט הזה בעתיד. אני לא חושב שהיה סרט שעורר שיח קולני כל כך בעשרים השנים האחרונות כמו 'אחרוני הג'דיי'. מבחינתי, זה כבר דבר טוב. אנחנו עדיין אוהבים את 'מלחמת הכוכבים', אבל היום מדובר בעולם אחר עם דיסני+ וכל שאר התכנים שהם מציעים".
