רבותיי, אם אתם מגיעים אל הספה מתוך כוונה לצפות בסדרה פרי עטה של אישה שהעידה על עצמה ש"אין דבר שאני אוהבת יותר מלגרום לאנשים לבכות", אם אתם מגיעים אליה בלי ערימת טישו וכרית שתוכלו לחבק ולייבב לתוכה, אין לכם את מי להאשים. "דברים קטנים יפים", שמבוססת על ספר עם אותו השם (Tiny Beautiful Things) שכתבה הסופרת האמריקנית שריל סטרייד, מגיעה נחושה וממוקדת מטרה: היא תרגש אתכם, תעורר את חמלתכם, ובעיקר - היא תגרום לכם לבכות. אבל מה, היא לפחות תעשה את זה יפה.
הספר Tiny Beautiful Things הוא למעשה לקט של טור ייעוץ אנונימי בשם "שוגר היקרה", שכתבה סטרייד במגזין הספרותי המקוון, The Rumpus. סטרייד סיפרה בעבר שאת ההצעה לכתוב את הטור, שלא העניק לה קרדיט וגם לא תמורה כספית, היא קיבלה מחבר בדיוק בתקופה בה מסרה את את הטיוטה האחרונה לכתב-היד האחר שלה, Wild, שהפך בהמשך גם הוא לרב מכר. היא החליטה להפוך את הטור הזה לטור ששילב בין מתן עצות מניסיונה האישי לסיפורים אישיים מחייה. הטור האינטרנטי הלך ותפס תאוצה ברמה כזו שכשהגיע הזמן לשחרר את Wild לעולם, ההוצאה לאור המליצה לה להוציא יחד איתו גם לקט של טורי העצה, וכך הגיע לעולם "דברים קטנים יפים" - שהפך בהמשך למחזה ועכשיו גם לסדרה בדיסני+.
מן הסתם ההמרה של טורי-עצות, אישיים וסיפוריים ככל שיהיו, לסדרה בת שמונה פרקים של חצי שעה כל אחד, היא לא עניין פשוט. לשם כך נבנתה דמותה של קלייר פירס, שאותה מגלמת בכישרון עצום קתרין האן ("טרנספרנט", "גברת פלטשר"). קלייר וסטרייד חולקות סיפור רקע, אבל ככל שזה נוגע לחיים הבוגרים שלהם, כל אחת מהן עשתה בחירות כמעט הפוכות. אנחנו פוגשים את קלייר במצב שביר מאוד בחיים שלה: בעלה, דני (קוונטין פלייר) סילק אותה מהבית בעקבות משבר אמון משפחתי – היא נתנה לאחיה את כספי קרן הקולג' של הבת היחידה שלהם, כדי שיוכל להמשיך לגור בבית הילדות של שניהם. היא בצרות בעבודה, מנהלת קבלה בבית אבות, משום שאת הלילות שלה העבירה בחדרה של אחת המאושפזות במוסד - והבת שלה לא מסתדרת איתה כי, ובכן, היא נערה מתבגרת והן לעולם לא מסתדרות עם איש. ואם כל זה לא מספיק, קלייר עדיין מתאבלת על מותה של אימה מסרטן כשהייתה בת 22, וברקע ממתין גם אישיו שקשור לאבא שלה.
העלילה נעה בין קו הזמן הנוכחי בו קלייר הסחוטה והזועמת מנסה להכניס איזשהו סדר לחיים המתפרקים שלה, ובמקביל לוקחת על עצמה את משימת ה"דיר שוגר". בין לבין ישנם פלאשבקים לקלייר הצעירה, זאת שאמא שלה עדיין בחיים, המתמודדת עם מערכת היחסים שלה עם אחיה ("לו יש אותי אבל לי אין אותו!", זועקת קלייר המבוגרת באחד מרגעי ההתפרקות שלה) ועוד חולמת על קריירה של סופרת מבריקה. ככל שהסדרה מתקדמת הפלאשבקים הולכים וחושפים את האופן בו האובדנים המוקדמים של קלייר הצעירה (שמגלמת שרה פיג'ן) עיצבו את קלייר של היום, ואיך היא משחזרת או נאבקת בהתנסויות הטראומטיות שלה כאדם צעיר. היא אמנם עושה את זה בעיקר על ידי הטלת אשמה בלתי פוסקת על הסביבה (אחיה אשם בכך שהלכה לחפש אותו וכך לא הספיקה להיפרד מאמה לפני מותה, החברה של הבת שלה אשמה בכך שהבת שלה עשתה שלישייה, וכולי וכולי), אבל כדרכן של סדרות מהסוג הזה האסימונים הולכים ונופלים והמסקנות הולכות ונבנות. גם האנד הוא לא בדיוק האפי - יש שם השלמה, פיכחון וקתרזיס מסוים.
ניכר ב"דברים קטנים יפים" שהיא סדרה נשית. זמן מה לאחר ש-Wild, שהתבסס על סיפור החיים האישי של סטרייד, הפך גם הוא לרב מכר, הוא זכה לעיבוד קולנועי. ריס וויתרספון גילמה את סטרייד ואילו לורה דרן ("מוארת") גילמה בסרט את אימה של סטרייד. וית'רספון ודרן כל כך נהנו לעבוד עם סטרייד שהן לקחו על עצמן את הפקת "דברים קטנים ויפים". את כל שמונת הפרקים ביימו נשים, וחדר הכותבות הכיל תשע נשים וגבר אחד בלבד.
אבל אין ספק שבסופו של דבר היהלום הנשי הבולט ביותר ב"דברים קטנים יפים" היא קתרין האן, שמצליחה להגיש את קלייר כאשה אינטנסיבית מאוד, לעתים חסרת מודעות ובוטה אבל כזאת שמצליחה להזין את הדמות שלה בהומור אמיתי אפילו ברגעים הכי קרינג'יים. והכי חשוב, זוהי דמות שהצופה מאמין ללב הטוב שלה. לא הכול מושלם שם, התפירה בין הטורים הסכריניים של סטרייד, שהאן מקריינת בקולה, ובין החתרנות והאימפולסיביות הכמעט-אלימה של הדמות לא תמיד עולה יפה - אבל לצפות בהאן בתנועה מכפר על הכל. הכינו את הבלוטות.