ב-5 בינואר 1996 ענה יחיא עיאש לשיחת הטלפון האחרונה בחייו. עיאש, שכונה "המהנדס", נמנה כזכור עם בכירי החמאס והיה אחראי על פיגועי ההתאבדות בשטחי ישראל בתקופה שאחרי חתימת הסכמי אוסלו. אחרי מצוד שנמשך למעלה משנה, הצליחו אנשי שב"כ להחדיר מטען נפץ לטלפון הסלולרי שהיה ברשותו, וזה התפוצץ כאשר אביו של עיאש התקשר אל מקום מחבואו, וקולו זוהה בוודאות על ידי שב"כ. סליחה על הספוילר, אבל על הסיפור הזה מבוסס הסרט "המהנדס" (The Engineer) - שביים דני איי (אבכזר) ושצולם בחלקו הגדול בישראל - ומשתתפים בו כמה שחקנים ישראלים בתפקידי משנה: אושרי כהן, צחי הלוי, ירדן תוסיה-כהן ועומר חזן.
"המהנדס" - טריילר
(קרדיט: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
"המהנדס" נפתח בפיגוע התאבדות באוטובוס שבו נרצחת, בין היתר, בתו של סנטור יהודי-אמריקני (רוברט דאבי). הנ"ל מגייס לעזרתו את אבי (אנחל בונני), לשעבר סוכן מוסד וכיום חרב להשכיר באמריקה. המשימה שמוטלת עליו: למצוא את האחראי לפיגוע ולחסל אותו. על הדרך, אנחנו מבינים שמדובר בטיפוס מפוקפק למדי שחייב לא מעט לסנטור שחילץ אותו בעבר מצרות. בהמשך גם יודבקו לו אישה ובת מנוכרות שתוך זמן קצר נשכח מקיומן. אבי מגיע לישראל ומגייס לעזרתו יחידת חיסול מבין חבריו בארץ: לוי (חזן) חייל משוחרר שעובד כנהג מונית, וגיל (הלוי), אף הוא איש מוסד לשעבר. במקביל, ישנו גם איתן (אמיל הירש, "עד קצה העולם") - איש שב"כ בכיר שהושעה מתפקידו המתבקש לחזור לשירות כדי לאתר ולחסל את עיאש (אדם הלון). הוא מגייס למשימה סוכן נוסף (דן מור) ומומחה לפצצות (כהן) הנמצאים בעזה, ושתי החבורות הללו - מבלי לדעת זו על קיומה של האחרת - מנסות לעלות על עקבותיו של הארכי-מחבל.
3 צפייה בגלריה
אמיל - סליחה, "איתן" - מה אתה עושה פה? מתוך "המהנדס"
(צילום: בארי מרקוביץ', באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מכאן והלאה עוקב הסרט אחר ישראלים בכאפיות שמתרוצצים ברחבי שכם ועזה בחיפוש אחר רמזים. לפעמים מדברים בערבית, לפעמים באנגלית, תלוי מתי נמאס להם להעמיד פנים שמשהו פה הגיוני. כדי להעניק קונטקסט היסטורי-עלק להתרחשויות, משודר בטלוויזיה טקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן (באופן משונה זה היה כשנתיים לפני שהסרט קורה); וכדי להבהיר את מצב העניינים לצופה האמריקאי שאינו מעורה, פולט אושרי כהן, "אני לא בוטח באיש הזה" - כאשר על המסך נראות פניו המחייכות של ערפאת הרשע. בכלל, התפקיד של כל הדמויות הפלסטיניות בסרט הוא להיות רעות. רעות ועילגות.
3 צפייה בגלריה
יש לך שנייה לספר לי למה אתה רע ועילג! מתוך "המהנדס"
(צילום: בארי מרקוביץ', באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אף לא אחת מהדמויות כאן מותירה איזשהו רושם, והניסיון לספק לשתי המרכזיות שבהן, אבי ואיתן, איזה סיפור רקע שקשור בעבר הבעייתי שלהן נדמה בעיקר מאולץ. שיטות העבודה של השב"כ – ואני מודה שאין לי מושג עד כמה הסרט הזה נאמן למשהו – נראות בעיקר מגוחכות. אשת השב"כ פאני (תוסיה-כהן) מקשקשת עיגולים על מפה שממנה אמורים הסוכנים להבין איפה גר איזה מבוקש ודרך איזו סמטה להימלט אחרי ביצוע המשימה. זה מסובך מדי? הנה עיגול נוסף. נלכוד אותו כאן. בסצנה מגוחכת אחרת מגיע הסנטור במפתיע לדירת המסתור בשטחים של חוליית החיסול ששכר, ובפיו בקשה משונה. נראה שאפילו השחקנים מתקשים להגות ברצינות את המשפטים שבפיהם נוכח הסיטואציה המופרכת.
קשה לצפות בסרט כמו "המהנדס" אחרי שכבר חווינו סדרות כמו "פאודה" או סרטים ישראליים דוגמת "בית לחם" (שגם בו כיכב הלוי). עלילתו קלושה, דמויותיו רדודות, מתח אין בו, וגם לא סצנות פעולה ראויות. משעשע לראות את איש הרדיו אמנון פאר בתפקיד שמעון פרס, אבל הופעתו מסתכמת בסצנה מיותרת אחת (מיני רבות). הסרט הוצג במסגרת יום הקולנוע הישראלי אף שאינו סרט ישראלי, וסביר להניח שהקרנותיו המסחריות בארץ קשורות לרגע הטרגי הזה בתולדות המדינה. כאשר ישראל מדממת בעזה בניסיון לרסק את חמאס - אירוני לצפות בסרט שהופך את המצוד אחר ראש הנחש למשימה לא סבוכה במיוחד. כל מה שצריך, כך לפחות על פי הסרט, הוא לארגן טיסה בשמי הארץ - מהסוג שעיתוני ילדים בעבר היו מציעים לזוכים בהגרלות - למשת"פ פלסטיני ומקורבי הארכי-מחבל, כדי שאפשר יהיה לבצע את ההתנקשות כהלכה.
3 צפייה בגלריה
לפחות פה תופסים ארכי-טרוריסטים בקלות. מתוך "המהנדס"
(צילום: בארי מרקוביץ', באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אני מודה שעל אף הפילמוגרפיה המרשימה של הבמאי דני איי (זו כוללת גם שתי הופעות פצפונות בסרטי סקורסזה, "הזאב מוול סטריט" ו"האירי") לא שמעתי עליו עד כה. הוא גם מופיע בסרטו בתפקיד יעקב, המפעיל של הדמות שמגלם הירש. עבודתו הראשונה כבמאי-מפיק הייתה First We Take Brooklyn, סרט מאפיה מ-2018 שבו הוא כיכב לצד הארווי קייטל, ובעקבותיו הוא ביים עוד שלושה סרטים שגם בהם הופיע רוברט דאבי (הזכור כנבל הראשי בסרט הג'יימס בונד "רישיון להרוג"). "המהנדס" הוא סרטו החמישי, ועליי להודות בצער שהוא לא מעורר בי חשק להתוודע לשאר יצירתו של איי. סביר גם שאיש מהמשתתפים בסרט העילג-מאוד הזה לא יתגאה בהיותו חלק מהרזומה שלו.
