"צריך להבין שבתקופה הזאת אנחנו נהיה דואליים כמעט כל הזמן", עונה גלעד כהנא לשני המארחים שלו, יעל פוליאקוב ותם אהרון, בתשובה על התהייה הנצחית האם זה מוסרי עכשיו גם לשמוח. "אנחנו חיים בקווים מקבילים, אבל איום ונורא ומצד שני רגע שמח, הדואליות הזאת היא שפיות". והאמת היא ש"הלילה עם תם ויעל", בה התארח כהנא, לא רק שלא מבטלת את הכאב או את השמחה, אלא מצליחה לשלב ביניהם במשדר שהוא אינו הסחת דעת, כי העיסוק הוא תמיד במצב, אבל בשיח שמאבחן גם את האבסורד והא-נורמליות של המצב ונותן עוד אספקט על מה שרובינו חווים בימים המשוגעים והכואבים האלה.
מתוך "הלילה עם תם ויעל"
(באדיבות רשת)
"הלילה עם תם ויעל", שמשודרת בשידור ישיר בימי שישי בערב ברשת, היא בסופו של דבר שיחת סלון בין פוליאקוב לאהרון, כשפוליאקוב היא על תקן הצד שאומר את מה שלאחרים אין אומץ להגיד (סחתיין למי שהיה לו האומץ להביא אותה ואת הפה שלה לשידור חי), ואהרון הוא המבוגר האחראי המתון שמרים לה להנחתה. מכיוון ששניהם אנשים מצחיקים וחדים הדיאלוג שלהם מהנה לצפייה מהצד והם מחזיקים את האירוע הזה גם כשבסך עוברים שלל אורחים, החל מאור הלר (בשבוע שעבר) ועד פנינה רוזנבלום (אמש).
לביקורות טלוויזיה נוספות:
בחסות הסט של החדשות, שנותן גושפנקא אוטומטית לכל תוכן שישודר ממנו, פוליאקוב ואהרון מתמרנים בין האורחים לכתבות חוץ קטנות – בשבוע שעבר פוליאקוב והבן שלה נסעו לירות במטווח, השבוע הם התנדבו בחקלאות (קטעים חמודים, אם כי היינו יוצאים מורווחים מעריכה קצת יותר הדוקה), אהרון נסע לבקר בכפר הדרוזי עוספיא, קיבל מגברי הישוב הצעות איך לשפר את היחס של ישראל אל הקהילה הדרוזית, ולא הסתפק בליטוף ואלחוש האגו הלאומי בקריאות ה"ביחד" האוטומטיות המקובלות בימים אלה.
3 צפייה בגלריה
אחרי שעות של פאנלים ופרשנים, נחמד לקבל מישהו שלא מהנהן בכובד ראש, אלא רק מלרלר איתנו על מה עושים כשנתקעים ברכב באזעקה. מתוך "הלילה עם תם ויעל"
(צילום: באדיבות רשת)
נכון שהדיאלוג הזה של אהרון ופוליאקוב לא מתאים לכל קיבה (בדומה ל"מה שתגידו" המצוינת של 'כאן'), בטח לא לאנשים שמרגישים שכל ירידה מתחת לסף מסוים של יגון תעיד שהם כבר לא מחוברים או כואבים את המצב. ולכן מן הסתם השיבוץ של "הלילה עם תם ויעל" בשעת לילה מאוחרת יחסית הוא נכון. מי שרוצה - ימצא אותם. היפה הוא שבהרבה מובנים האווירה שהם יצרו היא הניסיון המוצלח ביותר עד כה להעניק לצופים הפוגה, הפסקת אש אם תרצו, משידור מתגלגל אינסופי של חדשות שהן קפסולות של כאב וייאוש, ולפעמים אין להן תרומה ממשית של מידע או ניתוח המצב וכל תכליתן היא להשאיר את הצופה מרותק למסך.
3 צפייה בגלריה
הם מחזיקים את האירוע הזה גם כשבסך עוברים שלל אורחים. מתוך "הלילה עם תם ויעל"
(צילום: באדיבות רשת)
בין התוכנית החלבית של שלום אסייג ל"ארץ נהדרת", "הלילה עם תם ויעל" מספקת לנו את מה שאנחנו צריכים – שיחת סלון כמו זאת שהיינו מנהלים עם החברים שלנו, אם היינו נפגשים איתם בשישי בלילה במקום לחכות לאזעקה ואז לגשש את דרכנו לחדר השינה. תוכנית שאינה האח הגדול והרשמי מהטלוויזיה שיגיד לנו איך להרגיש או יצא מגדרו כדי להיות 'נכון'. אחרי שעות על גבי שעות של פאנלים ופרשנים נושאי בשורה ואנשים שיודעים יותר טוב מאיתנו, נחמד לקבל מישהו שלא מהנהן בכובד ראש, אלא רק מלרלר איתנו על מה עושים כשנתקעים ברכב באזעקה, איך מתמודדים עם זה כשכל העולם שונא אותנו ומה עונים היום לשאלה המכשילה מכולן, "מה שלומך". במובן הזה "הלילה" היא הכיוון הנכון, וכל עוד אנחנו לא יודעים מתי הכול יגמר, יהיה נחמד אם היא גם תישאר.
3 צפייה בגלריה
נותן עוד אספקט על מה שרובינו חווים בימים המשוגעים והכואבים האלה. מתוך "הלילה עם תם ויעל"
(צילום: באדיבות רשת)
