בשנה האחרונה הסתובב יואן מקגרגור חמוש בשפם מפואר ועבות. למי שתהה מה פשר הלוק החדש והמפתיע הזה, והאם מדובר בגחמה אופנתית, כוכב הקולנוע והטלוויזיה מיהר להסביר, כשנפגשנו במלון הכי מפואר של עיר הנופש הצ'כית קרלובי וארי, שטיפח את השפם לכבוד המיני-סדרה "ג'נטלמן במוסקבה". "שפר עליי מזלי ואני משחק רוזן רוסי. בתחילת הצילומים היה לי שפם הרבה יותר מפלצתי ומעוקל. אתה רואה כעת את הגרסה היפה יותר שלו. זוהי סדרה פנטסטית שמבוססת על ספר מקסים", מעיד הנחתום על עיסתו, מה גם שהוא המפיק בפועל שלה.
מדובר בדרמה בריטית מבית שואוטיים ופארמונט+ (שפרקיה עלו השבוע ב-yes וב-HOT) המבוססת על הספר רב המכר של הסופר אמור טאוולס. העלילה מתחילה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שנים שבהן רוסיה מתרגלת להשלכות מהפכת אוקטובר ולשלטון הקומוניסטי. מקגרגור מגלם את הרוזן אלכסנדר רוסטוב - שריד לאריסטוקרטיה הישנה והנרדפת. השלטונות שולחים אותו למעצר-בית נצחי בעליית הגג הקטנה של המלון שבו הוא חי. אם יעזוב את המלון, דמו בראשו. במהלך הסדרה, אנו עוקבים אחרי ההישרדות של הרוזן ואחר הקשרים שהוא יוצר עם אורחי המלון ועובדיו, על רקע הדרמות ההיסטוריות, עד מלחמת העולם השנייה. אחת האורחות היא נינה, ילדה שהרוזן יוצר איתה מערכת יחסים מיוחדת, והיא חושפת בפניו את רזי המלון האימתני. "טבעו האבהי של הרוזן ריגש אותי", מגלה מקגרגור. "בהתחלה הוא סוחב את המשקל של המעמד שלו, את הרעיונות והאידיאלים על הפריווילגיות שמגיעות לו מלידה. אבל אז הוא חייב ללמוד מהחיים עצמם ומהאנשים שהוא פוגש, למשל מנינה הקטנה, שאלה אינם הדברים החשובים. מה שחשוב זו אהבה וחברות. אני אב לחמישה ילדים, מתוכם ארבע בנות, אז נהניתי מכל הסצנות עם אלכסה גודול ששיחקה את נינה, ועם שאר הילדים בקאסט, הם היו לב ליבה של הסדרה".
העלילה מתרחשת במחצית הראשונה של המאה ה-20, עד כמה היא רלוונטית לתקופתנו?
"רוסיה של היום נולדה במהפכה הבולשוויקית, ומתוך כך יש כאן קשר ישיר לפוטין. המעשים שלו לעיתים שטניים ומזעזעים. לפני 20 שנה צילמתי סדרה תיעודית באוקראינה ופיתחתי אהבה יוצאת דופן למדינה ולאנשים שפגשתי בה. הפלישה הרוסית כל כך מיושנת ומטופשת. אני שמח שבסדרה אנחנו מספרים סיפור שהוא למעשה רלוונטי".
ב"הג'נטלמן ממוסקבה" מופיעה גם מרי אליזבת' ווינסטד - זמרת ושחקנית (מוכרת כ"מלכת הצרחות" בהרבה סרטי אימה) אמריקאית, וכן רעייתו הנוכחית של מקגרגור. ווינסטד משחקת לצידו בתפקיד כוכבת קולנוע רוסייה שהרוזן מתאהב בה. "היא השחקנית הכי מדהימה שיש. אני אוהב את העבודה איתה כי היא כל כך אינסטינקטיבית. אנחנו מכירים אחד את השנייה טוב מאוד. זו חוויה נהדרת לשחק איתה".
ואיך התמודדתם עם סצנות הסקס המשותפות? מן הסתם לא הייתם צריכים מתאם אינטימיות.
"דווקא כן היה לנו מתאם אינטימיות! מתאם הוא עדיין משהו שנדרש, כי אינטימיות קשורה גם לצוות - זה מוזר לעמוד בעירום מול אנשים אחרים, מוזר להיות אינטימי מול המצלמה. אם הייתי עושה סצנת ריקוד היה לי כוריאוגרף, בדיוק באותו האופן כאן נדרש מתאם אינטימיות. היום זה חלק חשוב מהעבודה, זה מישהו שפוגש את הבמאי ואת השחקנים איפשהו באמצע".
האמת היא שלמקגרגור אף פעם לא הייתה שום בעיה להתערטל. וכך למשל ב"כתוב בעור" (1996) הוא לא חשש מעירום פרונטלי חושפני, ומאז הוא לא מפסיק להשיל את בגדיו. "אני מופיע בעירום, כשזה רלוונטי לסרט. זה כל כך מוזר שאיבר מיני, כל כך מעניין אנשים. אף פעם לא הבנתי את העניין", הוא רוטן.
"הצדדים האפלים, הקיצוניים והמוגזמים של החיים יותר מעניינים אותי"
בגיל 53, השחקן המצליח מוכיח שההתבגרות עושה לו טוב. המבט שלו עדיין תמים וממזרי. קשה שלא להישבות בקסמיו, מה גם שהוא מצויד בשתי גומות מלבבות, חיוך שובב וממיס ועיינים אפורות-ירוקות מדהימות, שנחשבות למרכז הכוח שלו. מקגרגור שחי כיום בארצות הברית נולד בקריף, עיר סקוטית זעירה. אביו היה מורה להתעמלות, ואימו מורה לספרות. עוד כילד הפגין כישורים במשחק ובספורט, וכבר בגיל תשע חלם להיות שחקן - הכול בגלל דודו הנערץ: דניס לוסון שנטל חלק בטרילוגיה הראשונה של "מלחמת הכוכבים" בתפקיד הטייס ודג' אנטילס.
"הדוד דניס היה תמיד השראה עבורי. הסתכלתי עליו כדי לראות איך הוא משחק, וזה נגע בי בצורה עמוקה. הערצתי את האינדיבידואליות שלו ורציתי להיות כמותו. הכרתי בגללו את הדיאלוג של 'מלחמת הכוכבים' בעל-פה. אמרתי לו שאני רוצה להיות שחקן, והוא אמר לי שאחזור אליו כשאהיה מבוגר וכך עשיתי". כשהיה צעיר, השחקן לא העז אפילו לפנטז שיום אחד יהיה בעצמו חלק מהסאגה הבלתי-נגמרת.
בגיל 16 הוא נטש את ספסל הלימודים והחל לעבוד בתיאטרון כניצב ופועל במה. הוא למד משחק ובין העבודות הראשונות שלו הייתה סדרת הטלוויזיה המוערכת "שפתון על צווארך" של דניס פוטר. הפריצה המשמעותית התחוללה באמצע שנות ה-90, בזכות שיתוף הפעולה עם הבמאי דני בויל: "חברים לרצח", "טריינספוטינג" הפולחני ו"חיים לא רגילים". לימים, ב-2017 הם שיתפו פעולה גם בהמשכון "טריינספוטינג 2". "אני מאוד אוהב את העבודה עם דני. זו כמו אהבה ראשונה - הוא הציב רף כל כך גבוה, ותמיד שמחתי מאוד להיות על סט שהוא מביים". גם לבויל יש מילים חמות לומר על הכוכב: "האפיל של מקגרגור נובע מזה שהוא לא מושלם בסגנון ה'בראד פיטי'. הוא לפעמים נורא מוזנח ומרופט ולפעמים הוא יכול להיות סטאר, אבל הוא גם לועג לזה באותו זמן בדרך מאוד אירונית ובריטית".
הופעתו של מקגרגור בתפקיד מארק, ג'אנקי המנסה להיגמל ב"טריינספוטינג", משכה אליו את תשומת הלב של הוליווד. קשה היה להתעלם מההופעה המרשימה ומהתמסרות שלו לתפקיד - השחקן צלל בצורה טוטאלית לדמות ונקט בדיאטה רצחנית שבמהלכה השיל 14 ק"ג. בשלהי שנות ה-90 הוא הפך להיות חלק מהמותג של "מלחמת הכוכבים", כשלוהק ל"אימת הפנטום" בתפקיד אובי ואן קנובי. "למעשה רציתי לגלם את הנסיכה ליאה", הוא צוחק. "זה יכול היה להיות מעניין להסתובב עם כל הפאות הגדולות על ראשי, בסוף הסתפקתי באובי ואן קנובי. האמת, התלבטתי והתייעצתי עם הרבה אנשים אם ללכת על 'מלחמת הכוכבים' או לא. כיום, אני שמח שאני דמות אהובה עבור רבים, אבל כשהסרטים הללו יצאו ממש לא אהבו אותם. היה מוזר להיות בסרט כמו 'אימת הפנטום' שתקפו כל כך".
מקגרגור גילם את הדמות הזאת לא אחת, וזאת הגדילה את מאגר המעריצים והמעריצות. בפעם האחרונה זה קרה במיני-סדרה "אובי ואן קנובי" (2022), שהוא נמנה על מפיקיה. במיני-סדרה, תוצרת דיסני+, הוא היה כבר מאסטר ג'דיי בדימוס שחי בגלות על כוכב הלכת טטואין. "היה כל הזמן רעש במדיה החברתית סביב פרויקט נוסף של אובי ואן קנובי, וכל הזמן שאלו אותי על זה בכל ריאיון. בסופו של דבר התחלתי לענות בכנות ש'כן, לגמרי הייתי זורם על לשחק אותו שוב'. ואז קיבלתי טלפון מלוקאס פילם, וכך הכול התחיל. הסדרה החזירה אותי לעולם של 'מלחמת הכוכבים' בצורה ממש נעימה".
"מלחמת הכוכבים" אפשרה לו להתפרנס ברווחה וגם להופיע בסרטים עצמאים אמנותיים, לעיתים זעומי תקציב, ואף לביים סרט אחד, שלא זכה להצלחה: "פסטרולה אמריקנית", עיבוד לספרו של פיליפ רות. טווח התפקידים של מקגרגור נע בין דמויות רומנטיות בסרטים תקופתיים ועד בחורים מופרעים ואלימים. "הצדדים האפלים, הקיצונים, המוגזמים של החיים יותר מעניינים אותי", הוא מעיד.
במהלך הקריירה הזדמן לשחקן לעבוד עם בכירי הבמאים: באז לורמן ("מולן רוז'" לצד ניקול קידמן), רומן פולנסקי ("סופר הצללים"), וודי אלן ("חלומה של קסנדרה"), טוד היינס ("וולווט גולדמיין"), רידלי סקוט ("בלאק הוק דאון"), טים ברטון ("סיפורי דגים") ורון הווארד, שאיתו עשה את "מלאכים ושדים" לצידה של איילת זורר. "מאוד נהניתי לעבוד איתה", סיפר מקגרגור, כשפגשתי אותו בבכורה של הסרט ברומא ב-2009. "התרשמתי מהמשחק שלה ב'מינכן' וכשעבדנו יחד שמחתי לגלות שהיא מאוד נחמדה".
בשנים האחרונות, מקגרגור עשה יותר ויותר סדרות טלוויזיה וזה השתלם. "פארגו" העניקה לו את פרס "גלובוס הזהב"; בעוד "הלסטון" (2021) תוצרת נטפליקס, שבה גילם את רוי הלסטון, מעצב האופנה שמת מאיידס, זיכתה אותו באמי. אגב, זאת לא הפעם הראשונה שמקגרגור גילם גבר שמעדיף את בני מינו. בין היתר הוא נדרש לנשק את ג'ים קארי ב"אני אוהב אותך פיליפ מוריס". "לא היה בזה שום דבר מוזר או לא רגיל. זה רק היה קוצני ודוקרני", הוא מספר. "בכלל, אני אוהב לראות בחורים מתנשקים על המסך. מעניין אותי לשחק אנשים שונים, במצבים שונים, וזה לא משנה לי אם מישהו מאוהב בגבר או אישה. הרעיון של אהבה ורומנטיקה מעניין אותי. אני תמיד רוצה לשחק מישהו שמתאהב כי אני אוהב את התחושה הזאת. אנשים עושים דברים יוצאי דופן כשהם מתאהבים".
השחקן בהחלט מבין בכך דבר אחד או שניים. במהלך צילומי סרט טלוויזיה ב-1994, הוא התאהב באייב, מעצבת תפאורות צרפתייה-יוונייה-יהודייה. כעבור שנה הם נישאו בכפר צרפתי. לזוג נולדו שתי בנות: קלרה מתילדה ואסתר רוז. הזוג אף אימץ שתי ילדות, את אחת מהן מקגרגור פגש במהלך טיול במונגוליה ("ילדים שם ננטשים ברחובות") ב-2006. ב-2020 הוא התגרש אחרי שבגד באייב והתאהב בווינסטד, במהלך צילומי העונה השלישית של "פארגו". לפני שלוש שנים נולד להם בן זקונים - לורי, והזוג מיסד את הקשר והתחתן. מסתבר שלמרות כל הדרמות והכותרות בצהובונים, המערכת המשפחתית חזקה וכל החבורה, כולל אייב, בילו יחד את חג המולד האחרון.
מקגרגור מתוודה שהוא אב נוכח ומסור ולא בהכרח שיגרתי. "נהגתי להראות לבנות שלי את סצנת השירותים ב'טריינספוטינג' בשביל הצחוקים. ייתכן שזו סיטואציה לא שגרתית במיוחד כשאבא יכול להראות לילדות שלו את עצמו יורד במורד האסלה - אבל נהניתי מאוד שיש ביכולתי לעשות את זה".
חלק מבנותיו כבר הולכות בעקבותיו. אסתר רוז היא שחקנית, דוגמנית וצלמת וקלרה היא שחקנית ודוגמנית. בסרט "אהבה מדממת" שיצא בשנה שעברה מעבר לים, מקגרגור וקלרה שיחקו אב ובת. "זה אפשר לנו לבלות הרבה זמן יחד. אני תמיד עובד, וזה חריג שיש לך אפשרות לבלות עם הבת שלך בצורה אינטנסיבית. זה הרגיש לגמרי טבעי לגלם את אבא שלה. קיבלתי המון השראה מקלרה ואני גאה בה שהגיעה לתחום של משחק והפקה, בדרכה שלה. היא שחקנית מדהימה והיכולות שלה מרשימות. התפעלתי מאיך שהיא התנהלה כמפיקה מול הצוות, יש לי המון כבוד כלפיה. יש לה חברת הפקות ואני מצפה שתיתן לי עוד תפקידים - זו דרך מצוינת לשמור על אביה הקשיש עובד".
מסתבר ש"אהבה מדממת" מבוסס באופן חלקי על דברים שחוותה משפחת מקגרגור. וזה המקום לציין שקלרה התוודתה ב-2019 שהיא מתמודדת עם טראומה של אונס, התמכרות לקסנקס ודיכאון. "מערכת היחסים האישית שלנו ב'אהבה מדממת' נולדה מתוך ניסיון החיים שלי ושל קלרה. אני גאה שהיא יכלה לקחת חוויה כואבת ולהפוך אותה לאמנות. היא זו שהמציאה את הפרויקט הזה על כאב והחלמה והביאה אותו למסך. יחד עם זאת, הדמויות בסרט אינן בדיוק אנחנו והסיפור כמובן מומצא, אבל הסרט כן מבוסס, באופן רופף אמנם, על הניסיון שלנו. הצילומים בהחלט שינו אותנו".
לא היה לך קשה לראות את קלרה מופיעה בסצנות קשות, כולל כאלה שבהן היא עושה סמים?
"כן, זה לא היה קל. להורים תמיד קשה להתמודד עם זה שהילדים גדלים. זה לא משהו חדש", הוא אומר ופורץ בצחוק. "וכשהם גדלים ועוברים דברים, גם קשים, זה גורם לך כל הזמן להרהר בחיים שלך. ההורים שלי למשל פשוט לא ידעו בדיוק מה קורה איתי, כי לא הייתי לידם - אני הייתי בלונדון והם בסקוטלנד.
"בכלל, העולם השתנה מאז 'טריינספוטינג'. אז רק התחלנו עם טלפונים ניידים והם היו בערך בגודל של השולחן שלידו אנחנו יושבים כעת. ולא היה אז אינטרנט! זה היה עולם אחר לגמרי. היום שחקן צריך להיאבק הרבה יותר כדי שהוא לא יהיה בכל מקום, בכל זמן. בפוטנציה, מישהו יכול לשדר לייב-סטרים שלך הולך במורד הרחוב בכל רגע נתון. זה לא משהו שאני אוהב, אבל זה איך שהעולם היום".
אחד התחביבים המועדפים על מקגרגור הוא דהירה על אופנועים במחוזות אקזוטיים, מדרום אפריקה ואפריקה ועד מדבריות אסיה. את חלק מהמסעות הוא הנציח בסדרות טלוויזיה תיעודיות.
מאיפה בא הצורך שלך לשעוט במרחבים על אופנוע?
"בין היתר, בגלל חסך: כשהייתי ילד כמעט ולא יצאתי למסעות, חוץ מחופשות משפחתיות בצרפת או בסקוטלנד. במסגרת עבודתי הסתובבתי אומנם בעולם, אבל זאת חוויה שונה. הכול התחיל כשהתבקשתי לעשות סרט תיעודי על דובים באזור קפוא בלי דרכים מסודרות בקנדה, ונאלצתי לרכוב על אופנוע. מאוד נהניתי, ופתאום קלטתי שזה יותר כיף ומעניין לצאת לחופשה הרפתקנית מאשר לשכב על החוף. ואז בכל פעם שסיימתי סרט, יצאתי למסע כדי להירגע, להתאוורר ולהשתחרר וגם לגלות את העולם. זאת גם דרך מאוד טובה לפגוש אנשים".
בעשור הראשון של המאה ה-21 יצא לו לפקוד פעמים אחדות את ישראל. ובריאיון שערכתי איתו באותן שנים הוא הסביר למה. "אשתי יהודייה כך שגם הבנות שלי יהודיות. ובגלל שהן אף פעם לא היו בישראל, הן רצו לבוא ולבקר. אני אוהב להגיע לישראל, בגלל שהיא מאוד מעניינת אותי. הסיטואציה אצלכם מאוד מורכבת, אבל אני לא מרגיש שאני מוסמך לדבר על המצב הפוליטי. זה יהיה רק נחמד שכולם יחיו ביחד בשקט ובשלום. כשהייתי בירושלים העתיקה, קלטתי ששלושת הדתות כן יכולות לחיות יחד ולהסתדר ביניהן. בכל מקרה, לא הייתי מודאג ולא חשתי פחד כשביקרתי בישראל. הרגשתי שזה מקום מיוחד וכיפי, חוץ מהפפראצי שצילמו אותי ואת הילדים בכותל המערבי. אמרתי להם: 'מה אתם עושים כאן?! עזבו אותי במנוחה".
מאז אותם ביקורים וחופשות בארצנו, המזרח התיכון חווה הרבה מלחמות, מבצעים, טרגדיות וטלטלות. אחרי 7 באוקטובר, מקגרגור ו-ווינסטד הצטרפו לעצומה פתוחה שנועדה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, גינתה את אלימות החמאס וקראה לשחרור החטופים והחטופות. בריאיון שהעניק לאחרונה למגזין הבריטי "רדיו טיימס" אמר השחקן כי "זו סיטואציה מאוד מבלבלת שקורית עכשיו במזרח התיכון. אני מרגיש נורא על מה שקרה. מה שהתחיל את הכול - אירועי ה-7 באוקטובר היו לחלוטין ברבריים ומזעזעים. אבל התגובה של נתניהו והפגיעות הנוראות בעזה... אני לא טוען שיש לי פתרון למצב בישראל. אני חושב שליהודים צריך להיות מקום שהם יוכלו לקרוא לו בית. ברור שזו סיטואציה מאוד מורכבת, אבל הרג האזרחים לגמרי יצא משליטה. זה לא צודק".