אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל שהנחה בעברו תוכניות רדיו וטלוויזיה, הלך הלילה (ד') לעולמו בבית החולים שיבא בתל השומר והוא בן 88. הכהן נחשב לאחד מהחוקרים הגדולים של המוזיקה העברית. הוא הותיר אחריו אישה, שתי בנות ושלושה נכדים. לווייתו תיערך היום בשעה 15:00, בבית העלמין צומת מורשה ברמת השרון.
הכהן נולד ב-1935 בנווה צדק. הקשר שלו לשירי ארץ ישראל, שבהמשך יהפכו למפעל חייו, החל בסוף שנות ה-50. הכהן שימש אז כמפקד בסיס גדנ"ע והדפיס לחייליו קובץ של אלף שירים עבריים. אחד השירונים הגיע לידיו של מאיר הרניק, איש קול ישראל, שהזמין את הצעיר להתארח בתוכניתו ופתח עבורו צוהר לעולם הרדיו.
הכהן הגיש בהמשך תוכנית בשם "יין ישן נושן" במשך ארבע שנים, במסגרתה הכיר למאזינים את מקורות השירים וראיין את ותיקי היישוב שזכרו את השירים מבית הוריהם. בשנות ה-60 המשיך להגיש תוכניות נוספות, בהן "מי יודע?" על מקור השירים והתפתחותם, ו"יפים הלילות בכנען" על האופן שבו משתקפים נופי הארץ בזמר העברי.
הכהן חקר שירים עממיים ופעל לגילוי יוצריהם ופרסם אודותיהם מאמרים רבים. עוד הוא חקר את תולדותיו של ההמנון הלאומי "התקווה" ואת ההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים והקדיש לכך שלוש תוכניות רדיו ומאמרים אחדים. החוקר הפציע גם על המסך הקטן בשידורי הערוץ הראשון בשנות ה-70 וה-80. הוא הנחה את תוכנית הבידור והזמר "שרתי לך ארצי" לצידו של המחזאי והפזמונאי דן אלמגור, וכמו כן הגיש את תוכנית "על הדשא" שהוקלטה בקיבוצים ברחבי הארץ.
בשנות ה-80 הרצה על תולדות הזמר העברי במדרשה למוזיקה ליד מכללת לוינסקי לחינוך וכמעט 20 שנה אחר כך, בין השנים 2005 ל-2021 קיים והנחה במכללה סדרת תוכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי. התוכניות הוקדשו למלחינים בולטים בזמר העברי, בהם חנינא קרצ'בסקי, יוסף מילט, פואה גרינשפון, יואל אנגל ועוד, וחודשו בהן שיריהם הנשכחים.
בשנות ה-2000 הכהן קיים מופעים ברחבי הארץ בנושא שירת היישוב, ובעשור האחרון פרסם עשרות מאמרים רבים המתעדים את ראשית הזמר בארץ ישראל בבלוג "עונג שבת" של ההיסטוריון פרופ' דוד אסף. עוד חקר רבות את תולדות היישוב וכתב מאמרים רבים בנושא, והוא נחשב לבר סמכא בתחום ספרות המסעות לארץ ישראל במאות שעברו.
פרט לפעילותו הענפה במחקר הזמר העברי, הכהן היה מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל. עד 2012, ובמשך כחמישה עשורים עבד בחברת NCR בישראל. ב-2013 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון". "אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' לחקר תולדות הזמר העברי והקדיש לכך יותר מיובל. בפעילות ה'ארכיאולוגית' חשף ו'חרש' את הארץ ודאג להקליט עדויות חיות כשהוא חמוש בטייפ סלילים. ברגישות, בתבונה ובסבלנות אין קץ דובב את אחרוני העדים, וכך הצליח להציל משכחה ודאית מידע חיוני ותוסס, המהווה עדות אותנטית לאפוס הציוני, עדות שאין למוצאה בספרי ההיסטוריה", נכתב בנימוקי השופטים.
