שלום לכל הקהל היפה שהגיע לפה הערב, מיד נתחיל. בפינה אחת - פנימיית ילדים ונוער בסיכון שהקימה אישה צדיקה אחת באמצע המדבר, וקראה לה "שומקום". ילדים מקסימים, בני נוער שנונים עם כוונות טובות שהחיים לא בדיוק חייכו אליהם עד שהם הגיעו לפה. בפינה השניה - האויב הטבעי שלהם - אנשי עסקים רודפי בצע שמעוניינים להקים מלון בחור במדבר דווקא בחלקת האלוהים הקטנה שעליה יושבת הפנימייה. דוחק כלכלי מול כסף, ערכים ואנושיות מול רדיפת בצע ואכזריות, שירים בלילה סביב המדורה מול מלון לאנשים עשירים שאין להם מה לעשות עם הכסף ובכל זאת לא יכולים להפסיק לרצות עוד ממנו. יש להניח שלא תתקשו לבחור צד בדרמת הנוער המוזיקלית החדשה, "שומקום", שיצרו אורי גרוס, יואב צפיר ותמרה סלם ושעלתה אתמול בערוץ טין ניק לצופי yes.
בטבורה של המערכה האידיאולוגית הזאת עומדת אלה לי להב, שזה תפקיד המשחק הראשי הראשון שלה. להב מגלמת את ללי, נערה מתבגרת שהגיעה ל"שומקום" כילדה, אחרי שנפלטה מכמה מוסדות ומשפחות אומנה, ועכשיו היא וכמה נערים אחרים עוזרים לריקי (אילנית בן יעקב), האשה שהקימה את המקום, להחזיק אותו וגם להיאבק במשפחת ברגר, הראשונים לשמם, שכבר רכשו את השטח הסמוך לפנימייה לצידו של האגם הנעלם, והדבר שהם מפנטזים עליו כרגע הוא שריקי וכל הילדים שלה יתפיידו. בתפקיד אב המשפחה הנבל משחק שרון אלכסנדר ובתפקיד הבת שלו שהיא עורכת דין ונוטוריון קיבלנו את דינה סנדרסון, שנעה בין טוב לב לאכזריות בהתאם לצרכי התסריט. בלב הסיפור עומד המאבק המשפטי בין ההון והשלטון לרש והכבשה שלו, או במקרה הזה אם לדייק - העז.
עוד במדור טלוויזיה:
"שומקום" בנתה לעצמה יקום שבו בני נוער נאלצים להילחם על הבית שלהם בעולם של מבוגרים, באמצעים דלים וכנגד כל הסיכויים. באופן נוח למדי הועלמו מהפריים הילדים הקטנים וריקי עצמה. בדרך הם יצטרכו לגלות על חשיבותה של חברות אמת, מתיקותה של אהבה רומנטית (ללי מפתחת רומן עם אדם, בחור חדש שהגיע ל"שומקום" קצת לפני גיל 18 ושמגולם על ידי עילי צ'פמן המצוין והשרמנטי מ"שישו ושמחו"), על הקושי שמגיע עם בגידה, על הצורך בגילוי לב ואומץ ושאר נרטיבים שנהוג להצמיד לסדרות נוער.
להב הצעירה מגיעה לתפקיד הראשון שלה אחרי שכיכבה במדורי הרכילות, ועל הסט היא מצאה אהבה חדשה - פיליפ שאולוב, שמגלם את ולאד, אחד הנערים בפנימייה. אלה לי להב היא אומנם חוד החנית היח"צני של הסדרה, אבל למרבה הצער היא החוליה החלשה כשזה מגיע לאיכויות משחק. ללי שלה היא נוקשה, יורה את השורות שלה במהירות ולא מספקת את הכריזמה המתבקשת מהדמות שלה - מנהיגת בני נוער שנושאת על כתפיה את החבורה. למזלה תומכות בה מהצד היריבה המינורית של ללי בפנימייה, דנה (מיה צפיר), וה-BFF שלה, עדן (אליס ז'אנו, "המירוץ למיליון").
כמו סדרות נוער אחרות של גרוס, גם "שומקום" מתאפיינת בעיקר בכתיבה שנונה (כל הדמויות שנונות במידה כזאת או אחרת), זורמת ומהירה, עם הרבה רפרנסים. גם כאן העלילה היא נוסחתית למדי - לא אסכן את המניות שלי אם אהמר שבסוף העונה הנערים ינצחו את היזמים המרושעים ויחזיקו את "שומקום" לטובת העונות הבאות שמן הסתם יצוצו, ואפילו ריקי תחזור באורח פלא, למרות הקשיים שבדרך. עד אז יקומו ויפלו משולשים רומנטיים, ביצועים (סבירים) לקלאסיקות ישראליות, שיעניקו ללהב את ההזדמנות להפגין את הכישורים המוזיקליים המוכחים שלה. התוצאה היא סדרה זורמת, שנונה וקלה לעיכול, שתעשה מן הסתם את מה שעשו הסדרות הקודמות שלו ותתברג בליבו של הנוער עד הסדרה הבאה וגם תאפשר לגרוס רחבה להתפרע בה מילולית. אילון מאסק קנה את טוויטר בשביל הרבה פחות.