כשזה מגיע לטלוויזיה מהנה, אין הרבה בשורות טובות כמו עוד ספין-אוף של "האישה הטובה". כשסדרת האם החכמה בכיכובה של ג'וליאנה מרגוליס הורידה את השאלטר, יכולנו להתנחם בהפתעה המשמחת של "הטובות לקרב", שהובילה הליידי, כריסטין ברנסקי. שש עונות סיפקו לחלוטין את רף העונג שהציבה סדרת האם, והבהירו שהכול טמון ביד שעל המקלדת, במקרה הזה ארבע ידיים – אלו של צמד היוצרים, מישל ורוברט קינג. בשבועות הקרובים תמלא את החלל סדרה בכיכובה של דמות אהובה נוספת משתי הסדרות, אלזבת' טסיוני, בגילומה של קארי פרסטון. טסיוני תוביל את "אלזבת'", שעלתה ב-CBS ואצלנו ב-yes.
"אלזבת'" – טריילר
(באדיבות CBS )
אחרי שלושה עשורים כעורכת דין, טסיוני מקבלת הזדמנות להפוך למעין חוקרת בלשית ולתפוס את האשמים במקום להיאלץ להגן עליהם. היא מגיעה לניו יורק כדי לשמש משקיפה חיצונית על המשטרה המקומית, אחרי שורת תביעות נגד הארגון בגין מעצרים בלתי חוקיים, ועל הדרך גם תוחבת את אפה החמוד לחקירות עצמן, ומונעת מהמשטרה מבוכה נוספת. מי שזוכר את אלזבת' משש (מתוך שבע) עונות של "האישה הטובה" ושש העונות של "הטובות לקרב", מבין שלא מדובר בדמות קלה לעיכול, בטח לא על ידי חבורת חוקרי משטרה יהירים שלא מעוניינים שמישהו יבלבל אותם עם עובדות. אלזבת' של פרסטון היא טיפוס חריג בנוף הרשמי והמעונב של מערכת המשפט והחוק. היא קלמזית (כביכול?), נלהבת באופן ילדותי או לפחות משתמשת בתכונות האלו כדי לחפות על ערמומיות וחדות אבחנה ולהרדים את היריבים שלה.
כמו בהופעות הקודמות שלה, טסיוני מגיעה גם הפעם עם קולקציית תיקי בד מוזרה, חוסר יכולת או נכונות או שניהם לאמץ מלתחה הרמונית או לפחות כזאת שאינה מעוורת, ועם הגג הקבוע שלה – התפעלות מוגזמת מאביזרי לבוש של אנשים אחרים, לרוב באמצע משפט מהיר. הפרטנרים הקבועים שלה הם מפקד המשטרה, ס.וו. ווגנר (ונדל פירס מ"הסמויה"), שמשתדל להכיל אותה בלית ברירה וקאיה בלנקה (קארה פטרסון), הקצינה שהופכת לקולגה שלה, ווטסון סטייל. בסוף הפרק הראשון מתברר שלטסיוני יש משימה נוספת, שמן הסתם תבנה את הציר העלילתי לאורך העונה, ושהיא לא תסתפק בפתירת מקרי רצח יוקרתיים.
2 צפייה בגלריה
הצופה נהנה לעקוב אחרי טסיוני התזזיתית כשהיא מפענחת את המקרה. מתוך "אלזבת'"
(צילום: באדיבות CBS)
"אלזבת'" בנויה כמחווה לסדרה הקלאסית "קולומבו", ומזכירה במבנה שלה גם את "פוקר פייס" המצוינת (של נטשה ליון) – בכל פרק הצופה מקבל את אירוע הרצח, כולל זהות הרוצח עצמו, ובהמשך נהנה לעקוב אחרי טסיוני התזזיתית כשהיא מפענחת את המקרה. בכל פרק יופיע שחקן אורח שיגלם את הרוצח – בפרק הראשון זהו סטיבן מוייר ("דם אמיתי"), כשבפרקים הבאים יצטרפו גם ג'יין קרקובסקי מ"רוק 30" וג'סי טיילר פרגוסון מ"משפחה מודרנית". הרעיון להציב בחזית את טסיוני כפותרת תעלומות עלה בראשם של בני הזוג קינג כבר בסוף "האישה הטובה", אבל הם המשיכו ל"טובות לקרב" והרעיון נזנח. בתקופת הקורונה הם נקלעו לבינג' מחודש של "קולומבו" והחליטו להעלות את טסיוני על השולחן בשנית.
הדמות של טסיוני, שפרסטון מגלמת כבר 14 שנה, הייתה הברקה כדמות משנה שמבליחה למסך לעתים מזומנות. היא העניקה למבצעת שלה שתי מועמדויות לאמי, מתוכן היא קטפה אחת (בשנת 2013). אבל האם היא לא קצת יותר מדי כשהיא מגיעה במנות הגדושות של סדרה שלמה? לפחות הפרק הראשון של "אלזבת'" מפיג את החששות האלה. "אלזבת'", שמוגדרת כדרמה של שעה אבל בפועל מתפקדת כקומדיה, מוזנת נהדר מהניגוד בין האינפנטיליות של טסיוני והכבדות המשטרתית, וטסיוני היא תגובת נגד מרעננת לכל החוקרים הקודרים והאפלים שהתרגלנו לקבל בסדרות בלש בשנים האחרונות.
"אלזבת'" היא סדרה הרבה יותר קלילה מ"האישה הטובה" ומ"הטובות לקרב" (לפחות בפרק הראשון, יכול להיות שהדילמות יגיעו אחר כך ונשאר לראות איך הדמות הקלולסית של טסיוני תאפשר למטענים כאלו להגיע למסך ותתמודד איתם), ובהתאמה היא נעדרת את התחושה (המעודנת, ועדיין, המדכאת לעתים) של ראשך מוטל אל תוך אסלת המציאות, שאפיינה את שתי הסדרות שקדמו לה. המימיקה הנהדרת של פרסטון והבימוי המושלם של הזוג קינג מציב אותה בדיוק במדף המתאים לה – זה של הפוגה איכותית ומבדרת בסופו של יום ארוך ומייגע. תתפנקו.
