מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתכפיף את מינוי חברי מועצת התאגיד לשר התקשורת, ללא צורך בהמלצת ועדת האיתור.
שר התקשורת שלמה קרעי נואם במליאה
(צילום: באדיבות דוברות הכנסת)
ההצעה עברה ברוב של 53 חברי כנסת, אל מול 48 מתנגדים. מדובר בהצעת חוק נוספת שנועדה לפגוע בתאגיד השידור הציבורי, אחרי חוק השליטה בתקציב הערוץ, חוק סגירה והפרטת הערוץ, חוק הרייטינג ויוזמות נוספות שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי באמצעות הצעות חוק פרטיות. בינתיים, הצעות החוק האחרות לא מקודמות, לאחר שיו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ ביטן, הודיע כי לא יתן לכך יד.
יוזם ההצעה, ח"כ שקלים, אמר כי "המנגנון הקיים שנועד כביכול להגן על עצמאות התאגיד, הפך לאיום על תפקודו התקין. מערכת שנועדה למנוע השפעה פוליטית, יצרה בפועל שיתוק מוחלט שמונע פיקוח ציבורי נאות. לכל המצקצקים שחוששים מפוליטיזציה אני אומר - פיקוח ציבורי הוא לא איום על העצמאות, אנחנו חייבים מנגנון שעובד, שמבטיח אחריות, זה בדיוק מה שהחוק הזה מציע".
שר התקשורת שלמה קרעי, אמר לאחר מכן במליאה כי "לא צריך את כל השופטים, אנחנו צריכים כאן מנגנון כמו שקיים ברשות השנייה. אם תמונה מועצה הפעם, כמו שהחוק מאפשר, והיועמ"שית ובג"ץ לא יתקעו מקלות בגלגלים ויאפשרו פיקוח על מועצת התאגיד, יכול להיות שהחוק של ח"כ שקלים יחילו אותו מהכנסת הבאה. הצעת החוק קמה מכורח זה שבג"ץ והיועמ"שית לא מאפשרים למנות מועצה במנגנון הקיים. הכול תלוי בהאם הם ימשיכו להתנהל כגוף פוליטי ולנסות לסכל מדיניות של ממשלה מכהנת".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד יצא נגד הצעת החוק, ואמר במליאה: "כל הרעיון בהקמת התאגיד היה להרחיק את הדרג הפוליטי מהעיתונות ולא לתת להם למנות את אנשי התאגיד ומועצת התאגיד. בשוק התקשורת הממוסדת תמיד יהיו שלושה-ארבעה ערוצי טלוויזיה, תמיד ישתלטו עליו בעלי הון, לכן צריך ערוץ שידור ציבורי. תפקידה של התקשורת זה לוודא שהציבור שומע ויודע כל מה שהשלטון לא רוצה שהוא ישמע וידע. בגלל זה השר קרעי רוצה לסרס את תאגיד השידור, זו כל מטרת הצעת החוק הזאת".
לפי חוות דעת של מכון זולת, שנכתבה על ידי עו"ד רונן ריינגולד ועו"ד אורי בסט, מטרת החוק היא ״לפגוע בעצמאות התאגיד ולהביא לשליטה פוליטית בתכני השידור הציבורי. על פי פסיקת בג"ץ, שידור ציבורי המנותק מהשפעות פוליטיות וכלכליות חיוני להבטחת אקלים אמיתי של חופש ביטוי. לפיכך, הכפפת התאגיד לשליטה פוליטית תביא לפגיעה ממשית בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. בדברי ההסבר להצעת החוק מתיימרים להציג את ההסדר המוצע בו ככזה שנועד לאפשר את המשך פעילותה של המועצה, בטענה כי היא מנועה מלהתכנס ולמלא את תפקידיה - אלא שמדובר במצג שווא. לא רק שהמועצה אינה מנועה כיום להתכנס ולמלא את תפקידיה על פי חוק התאגיד, ויש לה קוורום המאפשר לה לפעול כדין, כפי שיפורט בהמשך מסמך זה, שר התקשורת עצמו הוא שתרם לפגיעה בפעילותה של ועדת האיתור למינוי חברי מועצה״.