הסטירה המצלצלת שסטר וויל סמית' לכריס רוק - שעלב ברעייתו ג'יידה פינקט סמית' - האפילה על הזכיות של טקס האוסקר ה-94 ועל שאר האירועים שקרו בו. אבל גם הסטירה המהדהדת והמתוקשרת לא יכלה לגזול את תהילתו והישגיו של "הנהגת של מר יוסוקה", סרטו הנפלא והמרגש של הבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י, שזכה באותו טקס בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
"הרוע אינו קיים" - טריילר
(באדיבות בתי קולנוע לב)
המגוצ'י היה השם הכי מפתיע בעונת הפרסים של 2021-2022; יוצר שהיה כמעט אנונימי זמן לא רב לפני כן, והיה מוכר רק לעכברי פסטיבלים וסינמטקים. לפתע הוא דהר במלוא העוצמה עם "הנהגת של מר יוסוקה" שהיה מועמד לארבעה אוסקרים, כולל הסרט הטוב ביותר. זאת הייתה הפעם הראשונה שסרט מארץ השמש העולה התמודד בקטגוריה הנחשבת הזאת, בעוד שהמגוצ'י היה מועמד גם לפרס הבימוי. ולפתע הוא מצא את עצמו מתארח בתוכניות הבוקר האמריקאיות, מבלה בקוקטיילים זוהרים ופוסע על שטיחים אדומים. בפגישתנו במועדון הטניס בלידו של ונציה, המגוצ'י העדיף להתרכז בדברים הטובים שקרו לו באותו לילה בלתי נשכח במרץ 2022 - ולא בסטירה שעשתה כותרות.
"בחיים לא הייתי יכול לדמיין שאהיה מועמד לאוסקר", גילה המגוצ'י, "כשהתפרסמה רשימת המועמדויות, הייתי בדיוק בטיסה. במטוס לא היה לי אינטרנט, וכשהמטוס נחת חיכו לי 60 הודעות. עונת הפרסים בכלל וטקס האוסקר בפרט, הייתה תקופה מאוד מרגשת מבחינתי. פגשתי בטקס דמויות כמו סטיבן ספילברג, פול תומאס אנדרסון וג'יין קמפיון, שהייתי מועמד לצידם. זו הייתה חוויה חלומית של ממש מבחינתי. הזכייה הייתה הפתעה גדולה בשבילי. יחד עם זאת, פרס האוסקר ניתן לסרט עצמו - ולא לי אישית - כך שהפסל נמצא ככל הנראה על מדף במשרדים של חברת ההפקה".
הפכת פתאום לאחד הבמאים הכי מדוברים בעולם. איך הזכייה השפיעה על החיים והקריירה שלך?
"איך האוסקר השפיע עליי? הייתי אומר שלא הרבה ברמת חיי היומיום. לא עברתי לגור באחוזה גדולה או משהו כזה".
המגוצ'י החרוץ, היצירתי והפורה לא מיהר להשתרע על זרי הדפנה וביים את "הרוע אינו קיים", שעלה בסוף השבוע בישראל - למרות שאם תשאלו אותו, הוא מבחינתו לקח קצת פסק זמן מהמולת עונת הפרסים וריגושי הזכייה. "אחרי 'הנהגת של מר יוסוקה' היה לי לא מעט זמן לנוח. תקופה להתאושש. יחד עם זאת, חשוב להגיד שהפסקה בלבד לא מספיקה כדי להתחיל תהליך של התאוששות. והאמת היא שהעשייה של 'הרוע אינו קיים' הייתה חלק מתהליך המנוחה מבחינתי - כי הייתי זקוק לאיזושהי אנרגיה כדי להתאושש באמת. הפרויקט החדש הזה הפך בעצמו למקור האנרגיה הזה - ואני אסיר תודה ושמח שכך קרה".
"הרוע אינו קיים" זכה בפרס הגדול של חבר השופטים בוונציה ומגיע עכשיו לבתי הקולנוע בישראל. הסרט, שמצטיין בצילום הפיוטי שלו, מתרחש בכפר קטן על גבול היער. במרכזו ניצב טאקומי, אב לילדה בת שמונה. טאקומי חי בצניעות ביער ומאוד מחובר לטבע הסובב אותו ולארבע עונות השנה. הוא שואב כוחות והנאה מהשלווה האופפת את האזור, ומהיופי המרהיב של האגמים וההרים. חייו משתנים בעקבות ביקור של גבר ואישה, נציגי תאגיד מטוקיו.
התאגיד רכש קרקע מקומית וזומם בה להקים אתר גלמפינג (קמפינג יוקרתי, מושקע, מאובזר וסטייליסטי). לצורך העניין, נשלחים אנשי יחסי ציבור/שיווק כדי לשמוע את רגשות התושבים המקומיים ביחס לפרויקט. הנציגים מבטיחים שהגלמפינג יתרום לפיתוח הכלכלה המקומית - אבל מדובר בשינויים בעייתיים לסביבה, למשל ירידה באיכות המים. הפרויקט המתוכנן מפלג את התושבים ומעורר ויכוחים.
נקודת המוצא של "הרוע אינו קיים" הייתה המוזיקה של אייקו אישיבאשי, שהייתה אחראית לפסקול וגם עבדה עם המגוצ'י על הקונספט של הסרט. "אייקו גרה באזור שנחשף בסרט - שם יש טבע בשפע - ולכן הנחתי שהטבע ישתלב יפה במנגינות שלה: ההתבוננות במים, או באבק, באיך שהעלים מבליחים ונעים על העצים, ואיך כל אלה יוצרים יחד שכבות שונות - זה הדהד לי את המוזיקה שלה. זו לדעתי אחת הסיבות המשמעויות ביותר לכך שהטבע הפך למוטיב משמעותי בסרט. יחד עם זאת, ידעתי שרק לצלם את הטבע בפני עצמו לא יהיה מעניין מספיק, ולכן היה לי ברור שאהיה חייב לשלב בני אדם בסרט. הבנתי שבתקופתנו אנו, כששמים בני אדם בתוך הטבע, רק מתבקש שיהיה דיון בסוגיות סביבתיות - כי בתוך מבנה סיפור כזה יש בהכרח אלמנט הרסני".
הסיפור מדבר על ההתנגשות בין הטבע לבין תעשייה. מה מערכת היחסים שלך עם הטבע?
"אם להיות כן, לא היה לי חיבור משמעותי לטבע - עד שהתחלתי לעבוד על הסרט הזה. גדלתי באזורים אורבניים מאוד. כילד לא חוויתי יציאה לטבע ולשחק שם. אני לא בהכרח טיפוס שאוהב את החוץ, אז הטבע מבחינתי היה יותר הפארקים שחוויתי באזורים האורבניים. בטוקיו, למשל, יש עצים ששתולים במורד הרחובות, וזה היה הטבע מבחינתי. השוט הראשון ב'הרוע אינו קיים' הוא טראקינג-שוט של מבט כלפי מעלה אל העצים - וזה משהו שחשבתי עליו בתחילת שנות ה-20 שלי, כשעשיתי סיבוב בפארק אואנו שבטוקיו והסתכלתי תוך כדי הליכה על העלים. אני זוכר איך מצאתי אז את הזווית הזו והבנתי שבאופן הזה אפשר להמשיך ולהתבונן על הטבע בתנועה - ומבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי חיבור מודע עם הטבע. התנועה הזאת באמת מדגישה את מגוון הדרכים שאנחנו יכולים למצוא השראה בטבע. כשהרגע הזה אירע, הייתי עייף מאוד ואני זוכר שחשבתי לעצמי שיש בטבע ובחיבור הזה גם משהו מרפא מאוד. אני שמח שסוף סוף הצלחתי להכניס את התחושות האלה לסרט".
מאחר שאיננו כאמור טיפוס של טבע, המגוצ'י נדרש לערוך תחקיר לפני שכתב את התסריט. "היה עליי לצאת וללמוד עליו. אייקו הכירה לי חבר מקומי שהיה מספר לי על העץ הזה שצומח כאן, על המקום שממנו מגיעים המים, מראה לי היכן נמצאים צמחי הווסאבי. דרכו ודרך המחקר שלי באזור שבו צילמנו את הסרט, הצלחתי לרכוש ידע מעמיק יותר. התחושה הזו של אדם מהעיר שלומד על הטבע משתקפת גם בסרט - דרך הדמויות של התעשיינים העירונים שמגיעים לכפר. כדי באמת לחוש את הטבע, אנחנו צריכים לעשות סוויץ' ברגישות שלנו, שמלווה אותנו בחיי היומיום - כדי שנוכל לראות את השינויים הקטנים והעדינים שקורים שם בחוץ".
במסגרת המסע-תחקיר שלו באזור הכפרי המגוצ'י היה עד לשיחות, שאותן הכניס לתסריט. "נתקלתי בפגישה שבה דנו על גלמפינג שדומה למה שרואים בסרט. היזמים דחפו תוכנית פיתוח רשלנית מאוד והמקומיים ביקרו מאוד את התוכנית הזו. הטיעונים שלהם מאוד ריגשו אותי. הקלטתי את המפגש, שאבתי ממנו השראה וכך הצלחתי לבנות את הסצנה. בכאלה עימותים, חשוב לדעתי להתמקד דווקא באיזון. אני באמת רואה חשיבות גדולה לדיאלוג בין עמדות - אבל בחיי היומיום ובחברה שאנו חיים בה היום, אני לא חושב שתמיד מכבדים את השיח הזה, ולכן כל הרעיונות האלה צפים ועולים בסרט".
יצא לך לבלות באתרי גלמפינג?
"לא!", אומר המגוצ'י ופורץ בצחוק. "למה לא? אני חושב שזו פעילות די יקרה. כמו כן, עשיית הסרט גרמה לי לא לרצות לנסות גלמפינג".
מה המשמעות מאחורי שם הסרט – "הרוע אינו קיים"? אני בטוח שמדובר בבחירה אירונית.
"בסופו של דבר תוצר הלוואי של הבחירה בשם הסרט היא האפקט האירוני. כשטיילתי בין הנופים במסגרת התחקיר, המילים שמרכיבות את כותרת הסרט עלו לי באופן טבעי - ואני חושב שהן משהו כמעט מובן מאליו בקונטקסט הזה: כשאתה מסתכל על הטבע, כמעט בלתי-אפשרי למצוא בו 'רוע'. כמובן שיש ברוטליות בטבע, למשל צונאמי שפוגע בבני אדם, אבל לא נקרא לתופעה הזו 'רוע' באותו האופן שנקרא כך לבני אדם. אז על אף שיש ברוטליות בטבע, לא נקטלג אותה כרוע. הרוע המזערי ביותר בטבע, נובע מתוך מעורבות אנושית - וזה משהו שבאמת למדתי במהלך התחקיר. עצם אמירת הכותרת הזו מעוררת בסופו של דבר בקהל מחשבה על קיום המושג 'רוע"'.
"בסופו של דבר כשיש סצנות דיאלוג, הן - אם לומר זאת בפשטות - משעממות"
המגוצ'י בן ה-45 נולד בקווסאקי, עיר הממוקמת בין יוקוהמה לטוקיו. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה של טוקיו, השתלב בתעשיית הפרסומות היפנית- ובזמן לימודי התואר השני הוא החל לביים סרטים קצרים. אחרי רעידת האדמה העוצמתית ב-2011, שהובילה לצונאמי ולאסון הגרעיני בפוקושימה, המגוצ'י יצר פרויקט תיעודי מקיף - Voices From the Waves שכלל ראיונות עם ניצולי האסון. עבורו ההקשבה היא כלי יצירתי. ב–2013 הוא ביים את Intimacies – סרט תיעודי שיצר בשיתוף התלמידים שלו, אשר עסק במורה למשחק שמעלה הצגה עם תלמידיו.
סרטו "הפי האוור" מ-2015 נולד אף הוא מאותה סדנת משחק. הסרט, שנמשך חמש שעות, הוקרן בשלושה חלקים בפסטיבל לוקרנו. כעבור שלוש שנים, המגוצ'י כבר הגיע לפסטיבל קאן - סרטו העלילתי "אסאקו 1 ו–2" מ–2018 עקב אחר צעירה שאהובה נעלם יום אחד, וכעבור שנים היא לפתע מבחינה בבחור שנראה בדיוק כמו המאהב הנעלם. בפסטיבל ברלין 2021, סרטו "גלגל המזלות" - שכלל שלושה סיפורים על צירופי מקרים - זכה בפרס דוב הכסף. שלושה חודשים לאחר מכן, הבמאי הפורה שיגר את "הנהגת של מר יוסוקה", שבכורתו התקיימה בפסטיבל קאן 2021.
הסרט מסתמך על סיפור קצר בשם Drive My Car של הסופר עטור-הפרסים הרוקי מורקמי. המגוצ'י הפליא לתאר את מערכת היחסים שנוצרת בין במאי תיאטרון צעיר שהתאלמן ומעלה בהירושימה הפקה של "הדוד וניה", לבין הנהגת החידתית שלו. בקאן החל מסע הזכיות של "הנהגת": הסרט קיבל את פרס התסריט המצטיין, למרות שמבקרים רבים סברו שמן הראוי מגיע לו יותר ושחבר השופטים היה חייב להעניק לו את דקל הזהב. אחרי קאן הסרט ליקט עוד 90 (!) פרסים, כשהשיאים היו הזכיות בגלובוס הזהב ובאוסקר.
גם ב"הנהגת של מר יוסוקה" וגם ב"הרוע אינו קיים" יש הרבה סצנות נהיגה, והרבה דברים קורים בסצנות הללו. נראה שיש כאן דפוס. תוכל לדבר על הנהיגה בסרטים שלך, ועל הקונספט של שיחות בתוך המכוניות?
"בסופו של דבר כשיש סצנות דיאלוג, הן - אם לומר זאת בפשטות - משעממות. מאחר שאני מאוד אוהב סצנות שיש בהן שיחה, חשוב לי שהן לא תהיינה משעממות. אז דרך אחת שבה אני מתמודד עם האתגר הזה היא להכניס את הדמויות לכלי ממונע. בניגוד לרכבות או אמצעי תחבורה ציבורית אחרים, חלל המכונית פרטי יותר - ולכן דווקא בתוך המכונית נוטות להתרחש שיחות אישיות יותר. המכונית היא גם חלל שבו אתה עלול להרגיש אי-נוחות, אם אתה לא מנהל שיחה - אז במובן מסוים החלל עצמו מעודד את היושבים לרצות לדבר אחד עם השני. דרך השיחות הללו, מערכות יחסים יכולות להשתנות או להעמיק - ולדעתי זה אפקט ממש מעניין שיש לחלל המכונית".
בסרטיו, הגמוצ'י מרבה לעסוק בנושאים כמו אהבה ואובדן, אקראיות ומקריות. "בעשייה הקולנועית שלי מעולם לא ניסיתי ליצור סרט שהוא פסיכולוגי בהכרח", הוא מעיד. "מה שאני באמת תר אחריו הוא אקספרסיביות, שקשורה יותר לחושים".
6 צפייה בגלריה
הולך לו לא רע עם סצנות של אנשים במכוניות. ריוסוקה המגוצ'י עם חבר בטקס פרסי האוסקר
(צילום: Chris Pizzello/Invision/AP)
הוא גם מצטיין בבחירת השחקנים והשחקניות שלו. "החלק המשמעותי באמת בבימוי של שחקנים מגיע מעצם תהליך הליהוק - סוג האדם שאתה בוחר שיגלם את הדמות מרכיב 70-80 אחוז מהבימוי עצמו. וכך ליהקתי את היטושי אומיקה לתפקיד הראשי ב'הרוע אינו קיים'. היטושי היה חלק מצוות ההפקה של סרטי 'גלגל המזלות'. הכרתי אותו כאדם – הוא עובד חרוץ, אדם קפדן שמעמיק בפרטים. הכרתי את התכונות שלו, את האנושיות שבו. האמת היא שהוא גם במאי בזכות עצמו. הוא יצר סרט באורך בינוני, וכשצפיתי בסרט גיליתי צדדים חדשים שלא הכרתי בו קודם לכן. גיליתי שיש בו משהו, רדום אולי, שחובה להביע.
"כשראיתי את הסרט מיד חשבתי שאולי אוכל ללהק אותו כשחקן, וידעתי שאת התפקיד הזה ספציפית ב'הרוע אינו קיים' הוא יוכל להפוך לאמין במיוחד. בסופו של דבר, משחק זו פעולה שיכולה להיות מלווה באי נוחות או בפחד, ולכן במהלך ההכנות, אני תמיד משתדל ליצור מרחב שבו השחקנים ירגישו כמה שיותר בנוח - וגם לנסות ולסייע בשיפור היחסים בין השחקנים השונים. בסופו של דבר אתה כבמאי חייב לסמוך על האדם שליהקת - וזה, לדעתי, נכון גם לעבודה עם ילדים, כמו במקרה של 'הרוע אינו קיים'".
