מכון הסרטים הפולני דורש מהבמאי הישראלי ברק הימן להחזיר את הכסף שקיבל מהם כדי להכין את סרטו התיעודי "דני קרוון" או לצנזר אותו, כך על פי פרסום שעלה ב"הארץ".
במכון כעסו על הדרך שבה מציג הסרט את תהליך הקמת האנדרטה לחסידי אומות העולם בוורשה, אותה תיכנן קרוון, והמורכבות סביבה. מספר מרואיינים בסרט טענו כי קיימת בעייתיות, מאחר שהיא עשויה לשרת נרטיב מעוות ושקרי, לפיו פולנים רבים הצילו יהודים בשואה, למרות שהמציאות הייתה שונה לחלוטין ואף הפוכה.
"זה נכון שמי שיזם, הגה והוציא לפועל את הזוועות הנוראיות ביותר של המלחמה היו הנאצים ולא הפולנים. זה מובן מאליו אנחנו יודעים את זה", אומר הימן ל-ynet. "וזו הסיבה שדני רצה לעשות את העבודה הזו, כי היו פולנים אמיצים ומרגשים שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם בשביל להציל יהודים. אבל זה גם נכון שהיו סיפורים אחרים. היו גם רציחות של יהודים על ידי פולנים, הסגרות והלשנות שנעשו על ידם שיהודים שילמו עליהם בחייהם. זאת אומרת, היו גם הרבה פולנים שהיו מאוד מאוד שונים בהתנהגות שלהם מחסידי אומות העולם הפולנים.
"ממשלת פולין במאבק מטורף להשתלט על הנרטיב של הסיפור הזה, ולא מוכנה שאף אחד יפריע לה. הסרט שלי במובן מסוים מפריע לניסיון של הממשלה הפולנית לשכנע את כולם בצדקת הטיעונים שלה. העבודה של דני מראה כמה מעט חסידי אומות עולם פולנים היו אל מול הרוב. מיעוט אנושי וצודק ואוהב אל מול הרוב השותק, הדומם או החלילה אפילו המלשין וההורג".
באחד מהקטעים (הנראה לעיל) מדבר חוקר השואה פרופ' יהודה באואר, ועורך חישוב תיאורטי כדי לנסות ולהמחיש עד כמה קטן היה מספרם של חסידי אומות העולם הפולנים. לאחר החישוב הוא מגיע לכך שגם בהערכה מוגזמת היו לא יותר מ-100 אלף פולנים שסייעו בצורה כזו או אחרת ליהודים, אך באותו זמן במדינה חיו כ-22 מיליון פולנים.
הסרט, שהופק עבור כאן וזמין לצפייה בערוץ היוטיוב של התאגיד, יצא בשנה שעברה כקופרודוקציה ישראלית-גרמנית-צרפתית-הולנדית-שבדית-קנדית ומאז הספיק לעבור בפסטיבלים רבים ולזכות בפרסים, כולל בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם זכה בפרס העריכה.
סרטו של הימן עוקב אחר קרוון, שהלך לעולמו לפני כשנה בגיל 90, בביקוריו האחרונים בכמה מיצירותיו בישראל וברחבי העולם. במהלכו הוא גם מלווה את הפסל המנוח בזמן שהוא עובד על תכנון האנדרטה לחסידי אומות העולם הפולנים, שהייתה אמורה לקום בוורשה.
"ב-2018 החל הקשר עם מכון הסרטים הפולני דרך חברת הפקות פולנית – הם אישרו את הסרט, התחייבו להשקיע בו ונחתם הסכם הפקה סטנדרטי, ועשיתי את הסרט. שלחתי אותו למכון הסרטים הפולני, הם לא טרחו לצפות בו, ואישרו להקרין אותו בכל המקומות הללו כי אמרתי להם שהסרט התקבל לכמה פסטיבלים. ואז כשהם סופסוף התפנו לצפות בו, הם התחרפנו והשתגעו, ולא אהבו את מה שהם ראו וטענו שהסרט עושה נזק אדיר לפולין, מוציא את דיבתה רעה, מסלף את העובדות ההיסטוריות ומלא בשקרים ושהם לא מאשרים אותו".
אחרי שהם כבר אישרו אותו?
"אחרי שהם כבר אישרו את ההקרנה שלו, חתמו על הסכם והעבירו 90 אחוז מהכסף אפילו. ואז התחיל ניסיון לדיאלוג של כמה חודשים, ובמהלכו הם מתחמקים לכתוב בצורה רשמית מה הסיבות שהם לא מאשרים את הסרט. הם הבינו שבמובן מסוים הם עושים משהו שהוא לא אתי וכנראה שגם לא חוקי. בסופו של דבר כתבתי להם מכתב שבו אני מביע את הזעזוע שלי מהתגובה שלהם, וגם את הכאב שלי, כי אני חושב שהם מפספסים פה משהו מהותי, ובתור מי שחי בין ישראל לפולין - כי בת הזוג שלי פולנייה והילדים שלי שניהם דוברי פולנית כשפת אם - זה כואב לי במיוחד שכך הדברים מתגלגלים.
"הצעתי להם שאבוא במיוחד על חשבוני מתל אביב לוורשה כדי להקרין להם גרסה חדשה של הסרט שבה הסכמתי להוריד כמה משפטים שהיו פרובוקטיביים וקשים במיוחד לעיכול. והאמנתי באמת ובתמים שאני יכול לשמור על הלב ועל האמת והנשמה של הסרט ולא לשנות אותו בצורה מהותית או דרמטית, אבל כן מעט לרכך ומעט לפייס. באתי פתוח לדיאלוג. טסתי במיוחד על חשבוני לפולין לפגישה במכון הסרטים הפולני עם ראש המכון, ואנחנו ישובים באולם הקולנוע שלהם, ותוך חצי שעה מתחילת הסרט הוא מודיע למקרין להפסיק את ההקרנה, ומתחיל להשתולל עליי. אומר לי שאין שום סיכוי בעולם שהם יהיו חלק מסרט כזה שמוציא את הפולנים רע ואת הגרמנים טוב, שזו כמובן אמירה מקושקשת ולא מחוברת למציאות. ושהוא מאוד מאמין בחופש הביטוי, בחופש הדיבור - אבל שהסרט שלי הוא כתב שנאה, ושאני יכול לעשות איתו מה שאני רוצה אבל בלי התמיכה שלהם. וזהו, והוא לא השאיר שום פתח לדיאלוג, שום פתח לשיחה ושום פתח לדיון. הוא היה מאוד נחרץ, כוחני וחד משמעי, והלך.
בחודש שעבר הגיעה לדבריו הדרישה הרשמית ממכון הסרטים הפולנים שדורשים להשיב את כספי התמיכה – 90 אחוז ששולמו מתוך 256 אלף זלוטי (כ-188 אלף שקל) – בתוספת ל-10 אחוז פיצוי.
"הרבה אנשים מציעים לי ללכת איתם לבית משפט ויש עורכי דין שהציעו את שירותיהם בחינם", אומר הימן, "אבל אני חושש שמערכת המשפט בפולין בימים האלו כל כך שמרנית ולאומנית שאני לא בטוח שזה צעד נכון. על מנת לעמעם את הנזק הכלכלי הכבד שנגרם לי לאח שלי ושותפי בחברה, תומר הימן, אני מתכנן לעשות הדסטראט בישראל ובפולין, גיוס כספים המוני, ולאפשר לאנשים לתמוך במאבק שלי, לקחת בו חלק, להציל חלק מהכסף ולא להתפשר על האמת הפוליטית והאמנותית שאני מאמין בה".
עד למועד פרסום הידיעה טרם התקבלה תגובתו של מכון הסרטים הפולני. בתגובה לכתבה שפורסמה ב"הארץ", מכון הסרטים הפולני מסר: "ההזדמנות להשתתף במימון סרט תיעודי על דני קרוון עוררה התלהבות רבה במכון הסרטים הפולני. במהלך ההקרנה הראשונה של הסרט, בנוכחות נציגי המכון, הובע הצורך להסיר קטע שאינו תואם בעליל את העובדות ההיסטוריות. הסרט אמור היה לשרת את הדיאלוג הפולני-ישראלי, והקטע הלא כל כך חכם הזה היה עלול במקום זאת לתרום לעימות בין המדינות".
