צפו בביצוע המיוחד של "אני נשאר"
יוצר ובמאי: גיא קאפח
הכל התחיל לפני שלוש שנים, בבית קפה קטן בליסבון, פורטוגל.
התקופה היא תקופת קורונה.
עולם בהיסטריה.
אנשים נעולים בבתים.
אף אחד לא יודע איך, מתי ואם בכלל נצא מזה.
אני וחיימקה (בן זוגי) החלטנו שזה זמן טוב לברוח מהכל ולטייל בעולם.
ארזנו מזוודה קטנה והתחלנו להתגלגל.
במשך חצי שנה נדדנו ממדינה למדינה.
משדה תעופה לשדה תעופה.
מהרפתקה להרפתקה.
באיזשהו שלב הגענו לליסבון.
לקחנו דירה קטנה והרכבנו לעצמנו שיגרה.
בכל בוקר הייתי יורד לבית הקפה הסמוך, מתיישב בשולחן הקבוע, מזמין את הקפה הקבוע (והמאפה הקבוע, נו ברור...) - וכותב שירים.
בוקר אחד החלטתי שלפני כל ההפוך על סויה והקרואסון שקדים – אפתח ynet כדי להתעדכן קצת - מה קורה במדינה.
בום.
זה הפגיז אותי מכל כיוון... הטירוף הזה שאנחנו חיים בו -
המצב הביטחוני היה רעוע.
פרשת שחיתות חדשה ומטרידה נחשפה.
מערכת בחירות נוספת ריחפה כעננה מעל המדינה.
וכל זה על רקע הקורונה שלא ריחמה והביאה איתה חולים נוספים, מתח, האשמות בלתי פוסקות וחוסר ודאות.
אני זוכר איך בתנועה אחת חדה טרקתי את מסך המחשב, ואז... קרה משהו מוזר.
כי בדרך כלל כשאתה חווה את הבלגן הזה במדינה, אתה רק רוצה לברוח.
אתה ממלמל לעצמך בכניעה: "חלאס, כמה אפשר לחיות בשיגעון הזה?! בא לי לעלות על מטוס ולברוח רחוק".
אבל כשאתה רחוק מהמדינה... אתה דואג לה.
אתה מרגיש שיש בלגאן אצלך בבית, אבל אתה לא שם.
כל מה שרציתי באותו רגע היה לחזור הביתה.
פתאום עלתה בי תובנה –
כל הדברים שבגללם אנחנו רוצים כל כך לברוח מהמדינה שלנו, הם הדברים שדווקא בגללם אנחנו חייבים להישאר בה.
כדי לנסות ולתקן.
כדי להבטיח לנו, לילדים שלנו – מקום טיפה יותר שפוי לחיות בו.
כדי שיום אחד, אולי, נצליח להתקיים פה בלי לדרוך אחד לשני על הבהונות.
כתבתי את המשפט הזה בראש הדף:
״דווקא בגלל זה אני נשאר״.
נולד לו שיר.
שמרתי אותו במחשב ואמרתי לעצמי שהוא בטח ייכנס לספר הבא שלי.
הזמן חלף, והשיר נשאר במחשב, עד שיום אחד קיבלתי הודעת ווטסאפ:
״אהלן נעם, זה עילי בוטנר. מה שלומך?
תקשיב, שלישיית מה קשור פנו אליי, והם רוצים שנכתוב להם שיר.
משהו ישראלי. נוסטלגי. עם ניחוח ארצי. משהו שאולי יעזור לאחות את הקרע הזה שנפער בנו. מה אתה אומר, אולי תעבוד על משהו ותשלח לי להלחין?״.
קראתי את ההודעה ומיד נזכרתי בשיר ההוא, שכתבתי בבית הקפה הקטן בליסבון.
תוך שלושים שניות כבר העברתי לעילי את הטקסט.
״זה היה מהיר! כתבת את זה עכשיו?״, עילי החזיר לי הודעה המומה.
״לא, לא, זה טקסט שנכתב כבר לפני חודש, אבל הוא בדיוק מה שאנחנו מחפשים״, עניתי לו.
עילי הלחין את השיר בכישרון רב.
שלישיית מה קשור הקליטו וביצעו אותו כמו שרק הם יודעים.
במשך שנתיים וחצי, השיר הזה חיכה במגירה.
בעקבות אילוצי לו״ז ועניינים טכניים, הם התעכבו עם הוצאתו לרדיו.
העניין הוא שבכל פעם שקרה משהו גדול ומשמעותי במדינה שלנו, התקשרתי בהיסטריה לעילי ולחבר׳ה של מה קשור וצרחתי עליהם:
״עכשיו!! עכשיו תוציאו את השיר הזה! עכשיו הוא הכי רלוונטי. עכשיו העם שלנו הכי זקוק לו!״.
כשהתקיימו בחירות שלישיות, והטירוף חגג – התקשרתי וצרחתי עליהם.
כשהתקיימו בחירות רביעיות, והטירוף חגג – התקשרתי וצרחתי עליהם.
כשהתחיל מבצע ״שומר חומות״ – התקשרתי וצרחתי עליהם.
כשיוקר המחיה עלה על גדותיו וחנק אותנו – התקשרתי וצרחתי עליהם.
״עכשיו! עכשיו תוציאו את השיר הזה! עכשיו הוא הכי רלוונטי!".
בסוף הבנתי משהו פשוט, וקצת עצוב.
הבנתי שזה בכלל לא משנה מתי היינו בוחרים להוציא את השיר הזה, במדינה שלנו – הוא כנראה תמיד-תמיד היה רלוונטי.
אני נרגש לשתף אתכם בגירסה חדשה ומרגשת במיוחד של ״אני נשאר״, שמורכבת מפסיפס ישראלי, בתקווה שנדע ימים שפויים יותר.
