סערת BBC החדשה? ל-ynet נודע כי סוכנות הידיעות הגדולה בעולם, Associated Press (AP) שבסיסה בארצות הברית, פרסמה מדריך כתיבה מיוחד לצורך סיקור המלחמה בין ישראל לחמאס עבור העיתונאים שלה וגופי התקשורת המשתמשים בשירותיה, שבו היא מנחה שלא להשתמש במונחים "טרור" או "טרוריסט" כדי לתאר את פעולות חברי חמאס.
"המונחים טרור וטרוריסטים עברו פוליטיזציה, ולעתים קרובות מיושמים באופן לא עקבי", נכתב במדריך של הסוכנות שמנחה את הכתבים לפרט את מהלך האירועים במקום להשתמש באותם המונחים. "מכיוון שניתן להשתמש במונחים אלה כדי לתייג מגוון כה רחב של פעולות ואירועים, ומכיוון שהוויכוח סביבם כה אינטנסיבי, פירוט האירועים מדויק יותר ומשרת את הקהל בצורה מיטיבה יותר".
לכתבות נוספות בנושא:
עם זאת, בסוכנות מתירים לעיתונאים ולעורכיהם להשתמש במונחי טרור כלפי חמאס כשמדובר בציטוטים ישירים של מרואיינים. "AP לא משתמשת בתנאים אלה בהקשר של מעשים או כשמדובר בקבוצות ספציפיות, אלא אם מדובר בציטוטים ישירים. במקום זאת נתאר זוועות ספציפיות, מעשי טבח, הפצצות, התנקשויות ופעולות אחרות מסוג זה. בעבר AP השתמשה במונחים אלה בזהירות רבה. אנחנו ממשיכים להשתמש במונחים אלה בהתייחסויות רחבות יותר לטרור - כאיום, מאמצים נגד טרור, פחד מטרור וכו'".
במקום "טרור" או "טרוריסטים", בסוכנות מנחים להשתמש במושג "כוחות חמושים", "לוחמים", "לוחמי חמאס", או "תוקפים". בסוכנות מסבירים כי הם משתמשים בהגדרת המילון העולמי מריאם-וובסטר ל"חמוש" (Militant) כדי לתאר את חמאס: "מוכן וערוך להילחם; נמרץ או אגרסיבי בתמיכה או בקידום מטרה; פעילים באגרסיביות". עוד הם מנחים שלא להשתמש במונח "חיילי חמאס" או "כוחות התנגדות חמאס", אלא אם מופיעים בציטוטים ישירים של מרואיינים.
עם זאת בהמשך המדריך, כשמסבירים על חמאס, מסבירים בסוכנות כי "בשנת 1997 מחלקת המדינה האמריקנית הגדירה את חמאס כארגון טרור. האיחוד האירופי ומדינות מערביות נוספות רואות בו גם ארגון טרור. חמאס תמיד דגל באלימות כאמצעי לשחרור השטחים הפלסטיניים הכבושים. הקבוצה נשבעה להשמיד את ישראל והייתה אחראית לפיגועי התאבדות רבים ולהתקפות קטלניות אחרות על אזרחים וחיילים ישראלים. חמאס ביצע פיגועי התאבדות ובמהלך השנים שיגר עשרות אלפי רקטות שהולכות ומתגברות מעזה לעבר ישראל. הם גם הקימו רשת של מנהרות שעוברות מעזה למצרים כדי להבריח נשק, וכן מנהרות תקיפה שנחפרות לתוך ישראל".
בסוכנות מנחים גם שלא להשתמש באופן כללי במונח "פלסטין" אלא רק בהקשר של "פעילותה של פלסטין בגופים בינלאומיים שאליהם התקבלה. אל תשתמשו ב'פלסטין' או ב'מדינת פלסטין' במצבים אחרים, מכיוון שזו אינה מדינה עצמאית ומאוחדת לחלוטין. עבור שטח, התייחס ספציפית לגדה המערבית או לעזה, או לשטחים הפלסטיניים בהתייחס לשניהם".
כשזה נוגע לירושלים, בסוכנות מנחים שלא להתייחס לעיר כאל בירת ישראל "ישראל רואה את העיר כולה כבירתה. הפלסטינים רואים במזרח ירושלים המסופחת כבירת מדינתם העתידית", נכתב. "רוב הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח מזרח ירושלים על ידי ישראל ומאמין שגורלה צריך להיקבע בשיחות שלום". את הגדה המערבית ניתן, לפי המדריך, לתאר "כשטח כבוש" שאינו חלק מישראל.
בפתח המדריך מסבירים בסוכנות כי מתקפת חמאס, לפי מנהיג הזרוע הצבאית מוחמד דף, מגיעה "בתגובה למצור שנמשך 16 שנים של ישראל על עזה; פשיטות ישראליות בתוך ערי הגדה המערבית בשנה האחרונה, אלימות במסגד אל-אקצא - שנבנה על אתר קדוש בירושלים שנוי במחלוקת הקדוש ליהודים כמו הר הבית; הגברת ההתקפות של מתנחלים על פלסטינים; והרחבת ההתנחלויות היהודיות על אדמות כבושות שהפלסטינים דורשים למדינה עתידית".
עם זאת, מדגישים בסוכנות את החשיבות של סיקור מאוזן של הסכסוך. "כאשר ניגשים לסכסוך הישראלי-ערבי והישראלי-פלסטיני שנמשך 75 שנה, חשוב להבין את בארות הכעס, הפגיעה, המרירות והטרוניה העמוקים שהתעמקו במשך דורות ישראלים ופלסטינים שחיו עם קונפליקט כל חייהם, ושראו ניסיונות כושלים רבים של משא ומתן וגישור. במובנים מסוימים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הבעיה הבלתי פתירה בעולם. יש לבחור מילים בקפידה כדי לשקף כבוד לנקודות מבט שונות על הסכסוך. הפלסטינים חלוקים בין נקודות מבט מתונות יותר וקיצוניות יותר. באופן דומה, בקרב הישראלים, חלקם נוקטים בגישה ימנית קיצונית ואולטרה-לאומית יותר לדרישות ולשאיפות הפלסטיניות, ויש מי שירצה להשיג דו-קיום בשלום. הימנעו מסטריאוטיפים, ודונו בניואנסים, ובאופן רחב שמור על פרספקטיבה מאוזנת. כאשר מדברים על התקפות, זכרו שבקונפליקט ארוך שנים לעיתים קרובות יש תקדימים רבים".
עיתונאי שעובד עבור הסוכנות וביקש להישאר בעילום שם מחה על המדריך החדש. "צביעות אמריקנית פרוגרסיבית טיפוסית. את אל-קעידה הונחינו להגדיר כארגון טרור. גם את פעילות דאעש. איך אפשר להגדיר אחרת את פעולות חמאס על אזרחים תמימים? צריך לזכור שאלפי גופי תקשורת ברחבי העולם, בהם גופים מובילים, משתמשים בטקסטים שלנו כמו שהם ולא משנים מילה. אנחנו קובעים את הנרטיב, והייתי מצפה מההנהלה הבכירה לפעול ביותר הוגנות".
תגובת AP: "סוכנות הידיעות Associated Press סוקרת באופן קבוע את הסטנדרטים שלה לגבי שפה, במיוחד בתקופות מלחמה, כדי להיות מדויקים ככל האפשר. AP מדווחת באופן מלא ועובדתי ככל שנוכל על הפעולות בסכסוך, כולל פרטים דוחים ופשעים".
