בוקר טוב ומזל טוב ל"ג'יני וג'ורג'יה", שהצליחה לחצות את המשוכה הראשונה וקיבלה עונה שנייה בנטפליקס, בכל זאת, לא עניין של מה בכך. אחרי שהתפכחנו מההשוואה ל"בנות גילמור", שטופחה גם על ידי הסדרה עצמה ("אנחנו בנות גילמור עם חזה גדול!", צהלה ג'ורג'יה בעונה הראשונה כשניסתה לנחם את ביתה, ג'יני), אפשר להתפנות לעיסוק בעונה השנייה של הדרמה הקומית הדחוסה ביקום.
כזכור למי שזוכר, העונה הראשונה של "ג'יני וג'ורג'יה", שהתגלתה כהימור מוצלח ורשמה שיאי צפיות בנטפליקס, הסתיימה כשג'יני (אנטוניה ג'נטרי) ואחיה, אוסטין, ברחו מהבית. הגילוי שהמכתבים שאוסטין קיבל מאבא שלו, גיל, כשהיה בכלא, היו בעצם זיופים פרי עטה של ג'ורג'יה (בריאנה האווי), הצטרפה לשלל גילויים מסעירים על העבר הקרימינלי של אמא שלהם וכבר הייתה קצת מעבר לכוחותיהם. בעונה הזאת מתברר שהם נחתו אצל זאיון, אבא של ג'יני, שם הם מוצאים בייס רגוע ושפוי יחסית, בזמן שאמא שלהם בוולסברי, מתכוננת לחתונה שלה עם ראש העיר, פול (סקוט פורטר, "חשיפה לדרום").
לביקורות נוספות:
אחרי שבעונה הקודמת התברר לג'יני שאמא שלה הרגה את קני, בעלה השני, על ידי הכנת שייק בריאות שגרם לו להתקף לב, גם העונה הזאת לא מורידה את הרגל מהגז. במהלך העונה, שגם היא מתפרשת על פני עשרה פרקים, כל אחד בערך בן שעה, יתברר שתיבת הפנדורה של ג'ורג'יה אפילו לא מתחילה להתרוקן. אינסוף פלאשבקים מחזירים אותנו שוב ושוב לאופן שבו ג'ורג'יה, השורדת מספר אחת, נקלעה לסיטואציות קשות עבורה ועבור ג'יני ואוסטין, איך היא מצאה דרכים מפוקפקות להתמודד ובסופן נמלטה מהזירה כדי להתחיל מחדש במקום אחר. ג'יני כבר גדולה מידי מכדי להיארז בתיק צד ולברוח עם אמא שלה בכל פעם שהיא צריכה לברוח, אירוע שדי ברור שימשיך להתרחש בחייה של ג'ורג'יה, הפעם היא תצטרך להתמודד גם איתה. כמו העונה הקודמת, גם העונה הזאת נשענת על המתח בין הגילויים והסודות בחייה של ג'ורג'יה, השאלה האם היא תיתפס, מתי היא תנסה להימלט ובעיקר מה זה יעשה למערכת היחסים שלה עם ג'יני.
למי שסבור שנקלע בטעות לעלילה של דרמה כבדה ופצועה, ובכן, זה אחד המאפיינים המוזרים ב"ג'יני וג'ורג'יה". מצד אחד היא מתעקשת להיות קומית, מהירה, מרוצפת ברפרנסים מעודכנים ובפאנצ'ים מלאי מודעות עצמית. מצד שני היא אכן נוגעת באופן לא מעודן למדיי בנושאים כבדים יחסית כמו דיכאון, התקפי חרדה, פגיעה עצמית, אונס, המתת חסד (!) הפרעות אכילה שמשובצים כמובן בשרשרת הטלנובלית של סודות, מזימות, רציחות, סחיטות ושאר מרעין בישין, כשהדמות של ג'ורג'יה, ממש כמו הסדרה עצמה, נעה ביניהן בדילוגים. לזכותה של האווי יאמר שהיא מצליחה איכשהו להניח את כל האלמנטים הכמעט מנוגדים של הדמות שלה יחד, כשהם מקבלים הצדקה מהעבר שלה והאישיות המדחיקנית שפיתחה.
העונה השנייה של "ג'יני וג'ורג'יה" הוכרזה כבר באפריל 2021, חודשיים לאחר עליית העונה הראשונה. לקח לנטפליקס כמעט שנתיים להעלות אותה, לא מעט במונחים של ענקית הסטרימינג, וניכר ניסיון לחזור על הטריק. העונה הזו אכן דומה מאוד לראשונה בטון שלה, אבל המינונים קצת שונים – הרבה יותר סצנות דרמטיות מאשר קומיות, מה שמשנה קצת את מרכז הכובד של הסדרה. דמויות כמו פול וזאיון לא מצליחות לקבל עומק ונותרות שטוחות מאוד. מערכת היחסים של ג'ורג'יה וג'יני לא מקבלת מספיק זמן מסך הפעם או שהיא נקטעת לטובת עלילת המתח המאסיבית, וחבל, הסצנות הכי טובות הן הסצנות שלהן יחד. ועדיין, מי שאהב את העונה הראשונה ייהנה גם מהתמהיל המוזר של קומדיית-מתח-התבגרות-טלנובלה-יחסים ש"ג'יני וג'ורג'יה" איכשהו מצליחה לקבץ את כולה לסל אחד.