אחת הדרכים להתמודדות עם הצער, הכאב וההלם ממתקפת 7 באוקטובר הייתה עבור רבים יצירה: צילום, איור, פיסול, עיצוב, ואפילו תפירה, צורפות ורקמה. "שבט אחים", תערוכה קבוצתית חדשה שנפתחה השבוע בבית קלנג לאמנים שבאשדוד (ותימשך עד ה-28 במאי), מציגה 40 יצירות כאלה, אולם אלה נועדו להציג לא את השבר הנורא שנוצר - אלא את התקומה שמגיעה אחריו, את קולות האחדות, העוצמה וההתגייסות החברתית שהפיחו מעט תקווה בתקופה שחורה.
"פסיפס העבודות הייחודי שנוצר מאפשר נקודות מבט שונות על הקשר בין הקהילות השונות בארץ ובעולם, ומדגיש עד כמה סמלים ישראלים מובהקים של אהבת האדמה, הארץ, הלאום והאנשים באים לידי ביטוי באמצעות האמנות", אמרה אוצרת התערוכה, מיכל קרסני. "לצד עבודות שמציגות את השבריריות ואת החיפוש אחר שייכות, מוצגות עבודות שמתייחסות לחוסן שלנו כחברה. אנחנו שמחים לארח בתערוכה אמנים ותיקים ומוכרים לצד אמנים צעירים, כראי למגוון וליופי של החברה הישראלית".
בין העבודות ניתן להבחין באיור מתוך סדרת הגלויות שיצר זאב אנגלמאיר עם פרוץ המלחמה שמציג מפה המציינת את האזורים והמחוות השונות שערכו ברחבי ישראל כדי לסייע לאחרים; עבודתו הטיפוגרפית של המעצב הגרפי נריה בן משה, עם ציטוט מהשיר "נגמר" של עידן עמדי - "לעזאזל כמה גיבורים יש במדינה", על סיפורי הגבורה של אלה שיצאו על דעת עצמם להילחם למען אחרים או התגייסו לעזור למפונים; האמנית דבורה ברנשטיין שמציגה דמויות של שלוש נשים - המהוות סמל לנשים שבהן השתבחה החברה הישראלית - נשים מכל הקשת החברתית שנתנו מעצמן עבור הכלל, המולדת והאדמה, וכל אחת ייחודית בתרומתה; הצלם גיא שמואלי, שכמו רבים נקרא לצו 8 וארז את המצלמה האישית, שעימה הנציח את הרגעים האישיים של יחידת המילואים הצפונית שבה הוא משרת כקב"ן; ועוד רבים וטובים. אלו כמה מהיצירות: