רוב האנשים שמילאו היום (ו') את אולם תיאטרון הקאמרי במחווה לאלברט כהן, מבכירי השחקנים בארץ, קוראים לו אלברטו, אלברטיקו, או בקיצור ברטו, כי כולם מרגישים חברים של האיש מאיר הפנים הזה, שחוגג עכשיו 90. כמו שהיטיב לנסח את זה דב רייזר, שהנחה את האירוע המרגש: "כולם חושבים שהם מכירים את אלברט כהן - אלברט כהן השחקן, אלברט כהן הזמר, אלברט כהן האקורדיוניסט, הקומיקאי, אלברט של חנוך לוין, או כמו שחנוך קרא לו, אלברכט, אבל כולנו מכירים אותו כברטו, וברטו בשבילי, ואני מתאר לעצמי שגם בשבילכם, הוא חבר יקר מאוד".
אמנים רבים, כמעט כולם חלק מפסיפס חייו, השתתפו במחווה לכהן שנולד בסופיה שבבולגריה, למד באקדמיה למוזיקה ודרמה על שם סטניסלבקי, חלם בכלל להיות זמר אופרה, שיחק בתיאטרון הלאומי של סופיה, וכשעלה לארץ מכר לפרנסתו, יחד עם חברו אבנר חזקיהו, יו יו ברחוב אלנבי. בצבא ייסד יחד עם יעקב בודו את להקת פיקוד דרום, ומשום שלא ידע עברית, התקבל אליה כאקורדיוניסט. אחרי הצבא הצטרף כהן לתיאטרון המטאטא. שם הרגיש בבית בגלל שהייתה לו הזדמנות גם לשחק וגם לשיר. שרגא פרידמן, שברטו העריץ, סידר לו אודישן בהבימה והרגיע אותו לגבי האין-עברית. הוא אמר לו שהרוסית תספיק לקשר עם רובינא, מסקין, פינקל וברטונוב, שגם בעברית הם מדברים רוסית. כשכהן הבין שאי אפשר להתפרנס ממאה לירות, השכר שקיבל בהבימה, הוא הקים יחד עם יעקב בנאי את להקת זרקור. בקריירה הארוכה שלו בקאמרי שיחק כהן עשרות תפקידים בלתי נשכחים. במחזמר "זעקי ארץ אהובה", בתיאטרון הבימה פגש את אהובתו, הפסנתרנית בעלת השם העולמי, רות מנזה. רות, שהייתה חברתו הקרובה של המאסטרו ליאונרד ברנשטיין, וליוותה והופיעה עם גדולי האמנים הקלאסיים כמו לוצ'יאנו פברוטי, יצחק פרלמן, אייזיק שטרן ורבים אחרים.
"אלברטו אלברטו, רק לך אפשר לחגוג ככה 90 שנה", בירך את כהן ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "אתה עוד לא יודע מה התוכנית, אבל אני ראיתי את כל הרשימה, ואני אומר לך, זה שילוב שלא ייאמן בין עומק לשמחה, בין מחזות זמר למחזות של לוין. חגיגה של בידור איכותי, כמו שאתה אוהב, של כל הדברים הכי טובים שיש לתיאטרון להציע. הבוקר הזה הוא בעצם אתה - שילוב בלתי אפשרי כזה שהתחיל עם עלייתך לארץ ב-1949, ונמשך מאז ועד היום באותו חן ואותה רעננות ואותו כישרון. יא אללה, כמה כישרון.
"לא משנה באיזה תפקיד תעלה על הבמה, אנחנו בקהל מיד נרגיש שאתה משחק במיוחד בשביל כל אחד ואחת מאיתנו. החום האנושי שלך, היסודיות והמקצועיות בכל תפקיד, והקסם, כמה קסם – כל אלה גרמו לעיניים לנדוד תמיד אחריך. בעצם, גם אם באופן רשמי זה היה רק תפקיד אחד שלך מיני רבים, בכל הופעה שלך על הבמה, על המסך וגם מאחוריו בתפקידי הדיבוב הרבים שלך – חזרת והיית בכל פעם מחדש החלילן מהמלין. ואנחנו הצופים אחריך, לאן שלא תלך, כאותם ילדים מהופנטים באגדה ההיא. אז מה נאחל אלברטו? נאחל לך רק בריאות וצלילות ואותו החיוך, ונחת גדולה מהמשפחה. ולנו נאחל אותך לפחות לעוד תשעים שנה".
9 צפייה בגלריה
"אלברטו אלברטו, רק לך אפשר לחגוג ככה 90 שנה". מתוך מופע ההצדעה לאלברט כהן
(צילום: אור גפן)
אחת הפנינים של האירוע היה "הגברת של הישבן הזה" מתוך המחזה "יעקובי וליידנטל" של חנוך לוין. במקור שיחקו אותו כהן וזהרירה חריפאי. הפעם גילמו את רות שחש בעלת הישבן ואת איתמר יעקובי - איה שבא, בתה של חריפאי, ושרון כהן, בנו של אלברט, כשלקראת סוף הקטע תפס כהן את מקומו של בנו. ועל התזמורת ניצח עדי, בנו השני של כהן.
אחריהם הזכיר כהן את כשרונו הגדול כששר "ברחוב בו את גרה" מתוך "גברתי הנאווה" וגרף מחיאות כפיים סוערות. הבאה בתור, עדנה גורן, שרה להפליא את "קול אורלוגין", מההצגה "סנונית בחוף מיומבה", שכתב דידי מנוסי, ועלתה בתיאטרון הבימה ב-1957. כהן גילם שם מלח, ושר שם לראשונה את השיר, שלימים הפך ללהיט גדול בביצועה של ריקה זראי.
שחקן תיאטרון החאן, יהויכין כיני פרידלנדר, הצחיק את הקהל כשסיפר על כהן, משבש מילים סדרתי, אותו הכיר במחזמר "עלובי החיים". אחת ההצגות המזוהות ביותר עם כהן היא "עוץ לי גוץ לי" מאת אברהם שלונסקי, בבימויו של יוסי יזרעאלי, והמוזיקה הבלתי נשכחת של דובי זלצר. הפעם ביצעו את "בוקר טוב" ואת "קינת הטוחן" אלינור אהרון, שהשתתפה באחת מהפקות ההצגה, ואלי גורנשטיין, שמככב בה כיום.
הבאים בתור היו תומר אופנר ועירית גידרון שהשתתפו לפני מספר שנים במערכונים של צ'כוב, אותם תרגם כהן. אילי גורליצקי, שצעיר מכהן בשלוש שנים, ריגש כשחזר להצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", בה שיחק בעבר כהן,ויחד עם שרונה אלימלך שרו "בהיכליו" ואת "שיר הפיוס".
הלדינו היא השפה שאלברט כהן היה מדבר עם הוריו. אחרי ברכת פרופ' תמר אלכסנדר, יושבת ראש הרשות הלאומית לתרבות הלדינו שהייתה שותפה להפקת האירוע, שרה חני נחמיאס שירים מתוך "בוסתן ספרדי", שכהן שיחק בהפקה הראשונה שלו.
ב-1980 הועלה בקאמרי המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת". כהן שיחק שם את פרעה בשלוש הפקות שונות. בפעם הראשונה בכיכובו של שלמה ארצי, השנייה בערד בכיכובו של ששי קשת והשלישית בפארק הירקון בכיכובו של דני בסן, שבה כהן היה מגיע כל ערב לפארק עם הליקופטר. הפעם שר אבי גרייניק את "חלומו של פרעה".
שלמה ארצי לא ויתר על ברכה מצולמת לחתן השמחה. "התאהבתי בך בשנייה שראיתי אותך", אמר ארצי, אבל התאהבתי בך גם קודם, כשחקן. אתה מהאנשים הטובים שמרחיבים לך את הלב. אני מאחל לך הרבה שנים ובריאות אלברט. אהבתי אז ואני אוהב אותך היום. מזל טוב ונשיקה".
ב"עלובי החיים", שעלתה ב-1987 עם דודו פישר, ריקי גל ושלומית אהרון, כהן ותיקי דיין שיחקו זוג מלוכלך ומצחיק עד כאב בטן, של גנבים חסרי לב ונשמה - בעל הפונדק ואשתו. תיקי דיין הזכירה שוב למה הקהל כל כך אהב אותה אז כשרובי מוסקוביץ' מגלם את בעל הפונדק. עדי כהן, בנו של אלברט, ליווה אותם בגיטרה כשאחיו שרון ובתו לני עשו להם קולות.
לזכרו של יוסף כרמון, חברו הטוב של כהן, שהלך השנה לעולמו, גנבו את ההצגה ליאור אשכנזי, תיקי דיין ודב רייזר כשביצעו את המערכון "הספריה הלאומית" של חנוך לוין. אחר כך הגיע תורן של שתי כלות ישראל, ליא קניג ומרים זוהר להראות שאין להן מתחרים כשביצעו קטע מהמחזה "רביעייה" של דן קלאנזי בבימויו של רועי הורוביץ, בו שיחקו לצד כהן.
פנינה אחרת הייתה המערכון "צ'ה צ'ה צ'ה", שהוקרן בתכנית הטלוויזיה של דודו טופז. בדיוק כמו אז עלו לבמה, טוביה צפיר, בנו יואב ושרון כהן, וקצרו מחיאות כפיים.
עוד אחד מהתפקידים הזכורים של כהן היה ב"סוויני טוד", לצד תיקי דיין. הפעם הלהיבו את הקהל הנכדים של כהן, לני ונוּת, ששרו את "לא תדע שום פגע", כשליוו אותן הנכדים גבריאל בצ'לו, ליל בקונטרבס ועלמה בכינור.
במחווה אותה הפיק וערך אבי גז בירכה את כהן עו"ד רחל אלקלעי, חברת הנהלת הארגון איחוד עולי בולגריה. לסיום הצטרפה לחגיגה המשפחתית זמרת האופרה בבת מרום, אשתו של עדי, כשכולם שרו שיר שכתבו עדי ושרון לאביהם ("זהו שיר על איש יקר שלא יודע שובע/ כבר לפני תשעים שנה אהב הוא בוסה נובה/ מעניין אותו לראות, לקרוא לשמוע כל קולטורה/ זאת אם רק הוא לא יפסיד בדרך שום חלטורה").
"רבותי היקרים לי מאוד מאוד. זה אושר עילאי שיש לך משפחה כזאת", הודה להם אלברט הנרגש. "חלק ממנה בכה כל הזמן. זה דבר בלתי רגיל שהנכדים שלי ממשיכים את מה שעשתה רותי אשתי. אילו היא הייתה רואה את זה היא הייתה מאושרת מאוד".
