השחקן והקומיקאי האהוב, יעקב כהן, הלך לעולמו היום (שבת) לאחר שנים של התמודדות עם מחלת הפרקינסון. לאורך קריירה בת ארבעה עשורים, הוא הופיע בכל התיאטראות הגדולים בארץ, נחשב לסטנדאפיסט מצליח, שיחק בהפקות טלוויזיוניות מצליחות והשאיר את חותמו הן אצל הקהל, והן אצל חברים וקולגות: "יעקב היה איש טוב, סמל האותנטיות, הראשון שהביא את הפריפריה לטלוויזיה", אמר שלום אסייג ל-ynet.
"אני זוכר את הסטנדאפ שלו אצל רבקה מיכאלי, שלמחרת בבוקר מדינה שלמה הלכה לקנות כרטיסים להופעה שלו", המשיך אסייג, שעבד עימו על "צחוק מעבודה" ו"שנות ה-80". "את יעקב אני מכיר כשעבדתי בצוותי הבידור באילת, הוא היה מעביר סדנת משחק. עם השנים הסטדנאפ הפך להיות אישיו בקריירה שלו, הוא היה מהחלוצים. נהיה לנו חיבור - הוא ראה אותי על הבמה באילת ואמר לי, 'עזוב את צוותי הבידור, אתה מתבזבז פה. לך לבית ספר למשחק ותופיע על במות', והוא אחת הסיבות שאני עושה סטנדאפ. עבדנו יחד ב'צחוק מעבודה', היה חשוב לתת לו את הכבוד שמגיע לו, גם ב'שנות ה-80'. יעקב מבחירה התמקד בתיאטרון, זאת הייתה אהבת חייו, הוא אהב את הסטנדאפ והפייבוריט שלו, שם הוא גם קיבל את הכבוד שהגיע לו".
"אנו נפרדים בצער עמוק מיעקב כהן, מענקי התיאטרון והקולנוע הישראלי, שהלך לעולמו היום בגיל 66", ספד לו שר התרבות מיקי זוהר, "שחקן עם לב ענק ויכולת משחק נדירה, שהעשיר את התרבות הישראלית בעשרות תפקידים בלתי נשכחים על הבמה ובמסך. תודה על המתנות שהענקת לנו. יהי זכרו ברוך".
הערב, בתיאטרון הלאומי הבימה פתחו את ההצגה "קזבלן" בדברים לזכרו של השחקן. טל מוסרי ציין כי כל משפחת התיאטרון הלאומי המומים מלכתו, ביקש מהקהל לעמוד לזכרו ואמר: "הוא היה אחד השחקנים הגדולים שעמדו על הבמה הזאת. הוא שיחק בתפקידים מצחיקים ומרגשים ובלתי נשכחים, ולי יש את הזכות להיכנס לנעליו הגדולות ב'בוסתן ספרדי', ולהמשיך בהערצה גדולה ובהערכה רבה את ההצגה לזכרו של כהן כאן בתיאטרון".
טל מוסרי נפרד מיעקב כהן בהבימה
(קרדיט: ג׳ני שוורצבאום)
איגוד אמני ישראל מסר: "יעקב היה דמות מרכזית בתרבות הישראלית, ותרומתו לתיאטרון, לטלוויזיה ולבידור בכלל היא עצומה. הוא ריגש, הצחיק וריתק דורות שלמים בארץ באמצעות כישרונו הייחודי, חוש ההומור החם והנוגע ללב, והיכולת המופלאה לספר את סיפורם של הישראלים על הבמה ובמסך. בזכות אישיותו המיוחדת ויכולת החיבור לקהל, הפך יעקב לדמות אהובה ולגשר בין מגוון הקהלים בישראל. האמנות שלו הייתה לכלי לחיבור, להבנה וליצירת רגעים של שמחה וחמלה. האמנות הישראלית איבדה אמן גדול, אך מורשתו ותרומתו לבידור ולתרבות ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".
"אתה כבר חסר לי יעקב", נפרד ממנו חברו הבמאי משה נאור, בשיחה עם ynet, "השארת לי חור בלב. לעולם לא יהיה לך תחליף, אתה קומיקאי יחיד בדורו. קומיקאי לא שיגרתי ולא צפוי, וכך גם המוות שלו הגיע", הוסיף נאור, "עבדתי איתו המון בשנתיים האחרונות, אבל מרגיש שלא מספיק. אני אוהב אותו אהבת נפש, אדם כל כך עדין, לא רצה להכביד על אף אחד עם המחלה שלו, הלך מאיתנו בעדינות ובשקט. הפרקינסון פגע בו עמוקות, פגע ביכולת הדיבור שלו וזה היה גזר דין קשה מאוד לשחקן וסטנדאפיסט שהוא. אני מסתכל על קטעי הסטנדאפ שאני ואלי ביז'אווי כתבנו יחד איתו ואני בוכה".
שלמה בראבא נפרד: "יעקב כהן הצעיר הגיע ממגדל העמק לתל אביב ועשה את הסטנדאפ הכי מצחיק אינטילגנטי ומקורי שראיתי. מוני (מושונוב) ואני היינו גרופים שלו, ובאנו לכל ההופעות שלו כדי ליצחוק ולהתפעל מהתופעה הרעננה. הוא היה איש צנוע, אהוב וכישרון ענק שבנה את עצמו לבד מאפס, והגיע להישגים מדהימים גם בתפקידים קומיים וגם בתפקידים דרמטיים. השנים האחרונות היו קשות ובודדות. לפני כמה שבועות, הסוכן שלו אביב גלעדי, שליווה אותו במסירות בשנים האחרונות, הביא אותו לערב יחיד שלי במוזיאון ארץ ישראל; שאלתי אותו לשלומו ואם הוא צריך משהו, והוא באצילות מחוייכת הביא אותנו לדמעות כשאמר 'הכול בסדר, מה שצריך לקרות יקרה והכל לטובה'".
גם המנהל האמנותי של הבימה, משה קפטן, מסר: "במשך שנים ארוכות יעקב כהן, השחקן האהוב, היה לאחד משחקניו המובילים של התאטרון הלאומי הבימה. יעקב היה איש משפחה נפלא, חבר, וביימתי אותו במספר הצגות. היה לי העונג והכבוד לבלות במחיצתו בחדר החזרות וללמוד ממנו על תאטרון ועל החיים. יעקב נשא על כתפיו עשרות תפקידים ראשיים בהצגות מופת של התיאטרון הלאומי ופטירתו היא אבידה גדולה לתאטרון הישראלי בכלל ולחבריו בתאטרון הבימה בפרט".
שלומי קוריאט, ששיחק עם כהן בסדרת הלהיט "הבורר", אמר ל- ynet: "הלב כואב את לכתו של אגדת התרבות. הוא היה אחד מהאבות המייסדים של ז'אנר הסטנדאפ בישראל, חבר ובעיקר אדם שגרם לכל כך הרבה אנשים - ואני בתוכם - שמחה וצחוק. במובן האישי הוא היה סוג של מנטור, אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותו בטלוויזיה בקטע סטנדאפ ואמרתי לעצמי, 'כזה אני רוצה להיות', וזכיתי להכיר ולשחק עם האיש הגאון הקומי הזה".
רשף לוי, יוצר סדרת הלהיט, הוסיף: "אני לא חושב שהיו לי בחיים שיחות יותר מצחיקות עם מישהו מאלו שהיו לי עם יעקב כהן, שהיה האיש הכי מצחיק שפגשתי בחיי. הכרתי אותו בגיל מאוד צעיר. כתבתי יחד איתו את מופע הסטנדאפ השני שלו. הוא לימד אותי את כל מה שאני יודע על כתיבת סטנדאפ, על עבודה מקצוענית ועל תיאטרון. הוא אהב תיאטרון בכל נים ונים בגוף שלו. הוא מאוד אהב את חנוך לוין והסתכל על הסטנדאפ שלו כעל תיאטרון. הוא היה הסטנדאפיסט הכי מצחיק שהיה פה אי פעם, מבריק נועז, שנון, בועט, חוצה גבולות, עם חיוך ממזרי. היה לו חשוב להעביר בכל מופע שלו מסר חברתי. הוא לא שכח מאיפה הוא בא – ממגדל העמק. היה חשוב לו לייצג את העלייה המרוקאית ולתת לה מקום מלא חום ואהבה עם עקיצה לממסד על איך שקלט את העלייה הזאת. ב'הבורר' הוא עשה את התפקיד של פארוקי וכהרגלו עשה תפקיד נפלא נהדר, מצחיק, מרגש מופתי. הוא היה איש טוב לב, אהבתי אותו מאוד, ואני אתגעגע אליו כל יום".
"איש יקר, אהוב, טוב לב ומצחיק עד מאוד", סיפר צביקה הדר, "הוא היה מורה וסמן דרך לכל כך הרבה סטנדאפיסטים ושחקנים, והביא את הלב, החום והראייה הקומית המיוחדת שלו גם בהתמודדות עם המחלה הנוראית שלו. נזכור אותו במיטבו".
"כשעבדנו יחד ב'עיר הטובה', ראיתי את הקשיים שלו, אבל יעקב כהן תמיד היה מקדימה באצילות", כתב עוז זהבי. "כשישב ראו שהוא מנצל כל רגע לנוח, ואני הבנתי לאן זה הולך וזה גמר אותי. יום אחד ניגשתי אליו בין הצילומים ואמרתי לו: 'אני רוצה שתדע, כאן ועכשיו, אני חושב שאתה אגדה חיה ולמדתי ממך כל כך הרבה. אתה קומיקאי ושחקן ענק ואתה נכס למדינת ישראל'. הוא חייך בחום, נישק וחיבק אותי - וכשהחיבוק התהדק הרעד בידיו הפסיק. 'תודה', אמר בצניעות. איש באמת פותח לב. יש דברים שצריך להגיד לאומנים בחייהם ולא רק לאחר מותם ואני שמח שיצא לי לומר זאת אז. ואני קצת יותר עצוב לומר זאת עכשיו. שלום יעקב יקר ומנוחה נעימה".
"נוח על משכבך בשלום חבר יקר ופרטנר מושלם", כתבה השחקנית אסי לוי, "הרגעים לצדך על הבמה ומחוצה לה יישארו בי חרטואים כמו קעקוע בלב. זכיתי להכיר אדם נפלא ושחקן ענק".
השחקן דניאל סבג, חבר קרוב של כהן, אמר: "אין מילים בפי לתאר את העצב והכאב עם הישמע דבר לכתו. יעקב הוא האדם הכי מתוק, טוב לב, ישר, אהוב ומוכשר שיצא לי להכיר בעבודה. תמיד חיובי, צנוע ורואה עם עיניים טובות. הוא היה קרוב לי ללב ואני עצוב מאוד. כישרון אדיר - שחקן מצחיק עד דמעות ומרגש עד דמעות. אני שולח את כל האהבה והחיבוקים לטירנית אשתו, ולבניו אביתר ואיתמר היקרים. כמה שאני מצטער, זכרו יהיה תמיד ברוך בליבי".
"נעצבתי מאוד לשמוע ששחקן הנשמה יעקב כהן המקסים והמרגש נפטר", ספד לו הבמאי אילן רונן, "הייתה בינינו חברות אמיצה שהתפתחה בארבעה תפקידים מרכזיים ששיחק בארבע קלאסיקות שביימתי: 'חפץ' מאת חנוך לוין בקאמרי; שיילוק ב'הסוחר מוונציה' בהבימה, שבה זכה שכל הקהל בלונדון יקום על רגליו ויריע לו כאשר הופענו בפסטיבל שייקספיר הבינלאומי; 'ארגן' בקמצן של מולייר בהבימה ו'החולה המדומה' של מולייר. כמה איום ואירוני שיעקב כבר היה חולה באמת ממש כמו מולייר, ושיחק בסוף ימיו דווקא את המחזה הזה. מצמרר.
"יעקב שבר את תקרת הזכוכית עבור כל השחקנים שבאו מהפריפריה והופלו לרעה בגלל מוצאם המזרחי. הם צריכים להודות לו שבמלחמתו הצודקת, באמצעות הסטנדאפ הסאטירי שעשה על הגזענות של החברה הישראלית, ובתפקידים הנפלאים שגילם - הוא הוכיח שבתיאטרון מה שקובע הוא רק הכישרון".
"בתוך ים העצב שמסביב זה רגע עצוב במיוחד, יעקב שאהבתי, האיש החי והחיוני הזה, מלא הרגש, הלהט והתנועה, שלא ויתר על הבמה גם כשהגוף בגד בו, איננו", נפרד ממנו איש התיאטרון אלי ביז'אווי. "הנשמה הזאת כבר לא יכולה הייתה להישאר כלואה בתוך גוף הזה. איש עם כישרון חסר גבולות, חיוך של ילד, צניעות ומשפחתיות מזמן אחרים. מצחיק מעומק הוויתו, תמיד יותר מצחיק מכל מה שכתבנו, עם ניצוץ נדיר וכובש כל לב, מהעוברים ושבים במרכז המסחרי במגדל העמק ועד לבמות הגדולות ביותר. תודה על החברות שלנו, על מאות כוסות קפה ועוגיות ועל שעות על שעות של צחוק עד דמע".
5 צפייה בגלריה
"מעמודי התווך של התיאטרון הלאומי". יעקב כהן לצד אביב אלוש ב"הסוחר מוונציה", בתיאטרון הלאומי הבימה, 2012
(צילום: ג'ראר אלון)
התיאטרון הלאומי הבימה, שבו שיחק במשך השנים, הביע גם כן את צערו: "יעקב, שחקן מוביל בלהקת התיאטרון במשך כ-25 שנה, נשא על כתפיו אינספור הצגות מצליחות של תיאטרון הבימה, וגילם שורה ארוכה של דמויות בלתי נשכחות, בין השאר בהצגות 'הסוחר מוונציה', 'בוסתן ספרדי', 'קופסה שחורה', 'הקמצן', 'הצמה של אבא', 'החולה המדומה', 'הזוג המוזר' ועוד. יעקב היה אחד מעמודי התווך של התיאטרון הלאומי הבימה והוא יחסר לנו מאוד. תנחומינו למשפחתו - רעייתו טירנית וילדיו איתמר ואביתר".
"זכינו לשחק כמה פעמים ביחד", נפרדה ממנו השחקנית הילה סעדה, "הפעם הראשונה הייתה ב'סאלח שבתי' כששיחקתי את הבת שלך - כמה צחוקים וכיף היה על הבמה. הפעם האחרונה שהתראינו הייתה על הסט של 'זה היה בקיץ האחרון'. תמיד היית שואל לשלומי, דואג לי, מצחיק אותי ומייעץ לי. היו לך תמיד את העצות הכי טובות. בחמש דקות שיחה היית יודע הכול ורואה את הלב שלי - תמיד דואג לשמח אותי. השורשיות מזה ששנינו בני מגדל העמק תמיד חיברה בינינו. אני עצובה על לכתך איש יקר. נוח על משכבך בשלום".
