אירועי השבוע האחרון היו מספיק דרמטיים בשביל למלא טבלת בינגו שלמה, כשבמציאות המטורללת שאנחנו חיים בה התרחשה בין היתר מתקפת טילים וכטב"מים איראנית כמעט במקביל להופעותיו של עומר אדם בפארק הירקון. אבל לצד החרדה האינסופית ואי הוודאות, עשרות אלפים מצאו נחמה במופע הראשון של עומר אדם בפארק הירקון, שהתקיים אמש (ג') אחרי אינספור שינויים.
הזוי להגיד את זה, אבל בשגרת מלחמה שהיא הדבר הכי רחוק מנורמלי, כבר למדנו להתרגל לאירועים שמתקיימים לצלילי אזעקות. לפני חודשים ספורים חזרנו להופעות בהיכל מנורה, אבל פארק הירקון זה סיפור קצת אחר (תשאלו את הקהל שצפה באביב גפן במאי דאשתקד, כשבשמיים נצפו מטחי רקטות). הפעם האחרונה שכותבת שורות אלה פקדה את גבעת המופעים הייתה, איך לא, ב-4 באוקטובר - בהופעתו הראשונה (ולבסוף היחידה) של ברונו מארס בתל אביב, רגע לפני שזה עלה על מטוס והתחפף מכאן.
אותה ההופעה סימלה סוג של כניסה לעידן מוזיקלי חדש, שבו התקרבנו צעד אחד נוסף לעבר תעשיית המוזיקה הבינלאומית. כמובן שכל הציפיות הללו התבדו עם פרוץ אירועי אותו סוף שבוע טראומתי שכולנו עוד מנסים לעכל, ובינתיים, אדם היה לזמר הראשון שפותח את הקיץ המוזר הזה בפארק - במופע הראשון מתוך ארבעה. בסופו של סיבוב ההופעות הקטנטן הזה הוא צפוי לפגוש למעלה מ-100 אלף מעריצים נלהבים, ולפי ההתרגשות שאפפה את עשרות אלפי הצעירים שצעדו אתמול על מדשאות גני יהושע, נדמה שלא פיקוד העורף, לא המשטרה ואפילו לא האיראנים יכולים על גודל האירוע.
על במת ה-360 התנוסס דגל ישראל גדול, כשברגעיה הראשונים של ההופעה (אחרי פרסומת עתירת כשלים טכניים לריאליטי תורן בהשתתפות רקדנים) נשמעה הקלטה של אדם ששיתף במחשבותיו על חג הפסח שבפתח - חג החירות, ברקע ה"חורבן הפיזי והנפשי" שרבים במדינה מנסים למצוא את הכוח להתמודד איתו מאז שפרצה המלחמה הנוראית. ההתייחסות של אדם למצב בפתח האירוע הייתה רגישה ובמקום, והמשבר הלאומי גם מצליח להאפיל על הזיכרון המעורפל ההוא מהפעם האחרונה שאדם עלה על הבמה בפארק הירקון, ונאלץ לפצות את עשרות האלפים שבאו לראות אותו, אחרי שאלה התלוננו על מופע קצר ומזלזל. אבל הפעם נדמה שהזמר בן ה-30 הגיע מוכן מתמיד ודאג לספק את הסחורה, וכפי שאמר בהמשך - על הערב הזה אין פיצוי.
את הערב אדם פתח בביצוע לשירו "שקט", מהנאמברים הרגועים בסט-ליסט, כשעלה לבמה מלא בכריזמה הנינוחה שכל כך מאפיינת אותו, והוביל משם ל"שני משוגעים", מלהיטיו הגדולים ביותר שלווה בצרחות של מילותיו מהקהל. הוא אומנם ממש לא רקדן, ובניגוד לזמרים וזמרות אחרים התנועה שלו על הבמה יכולה להיראות קריקטוריסטית, ספק-ליצנית, כשהוא זז כמו מפעיל בהרקדה בבריכה ופחות כמו הסופרסטאר שהוא - אבל זה גם פשוט הקטע שלו, הטריידמארק שהוא מנופף בו כשהוא מעין הייפ-מן כפול - לקהל המשולהב, כמובן, אבל בעיקר לעצמו.
אם מישהו היה מנסה להעתיק את הנוכחות הבימתית שלו לא בטוח שזה היה עובד, הוא גורם לעשרות האלפים להרגיש בנוח, כאילו הם בעוד ערב קריוקי ביתי בסלון שבו הם מכירים את כל המילים לכל השירים. אבל באופן מפתיע - ואולי זאת החוזקה שלו - אדם מנהל את האירוע. הוא שולט במעריצים ובאנרגיה האדירה שמגיעה מהטבעת שמקיפה את הבמה, ומצליח לתת מעצמו לכל סקציה של קהל שממוקמת מסביב לבמה העגולה, ומתייחס גם ליושבי הטריבונות.
"וואי וואי, כמה ניסיונות עד שהגענו לערב הזה - ברוך השם הכול לטובה", אמר על הבמה, כשהתייחס כאמור להנחיות פיקוד העורף, למתקפה מאיראן ולתפילותיו הרבות לקיום המופע, והבטיח לקהל ערב "מלא בהפתעות אחרי חצי שנה מאתגרת וכמה ימים מאתגרים במיוחד". הפתעות אגב דווקא נעדרו מהערב הזה, למעט האורחים המוזיקליים של הערב - אם אפשר לקרוא ככה לשלישיית מה קשור - אבל הזמר בן ה-30 יצר תמהיל שנע בין מרים למתחשב: כך רקדניות עלו לבמה במחרוזת קצבית יותר שמשלבת באנגרים כמו "טמפרטורה", "פרצופים" (עם הביט המושלם) ו"חברות שלך", שלא מצליחים להשאיר את הקהל אדיש, ושילב גם שירים עם נימה אישית יותר, דוגמת "קומה 58", שמדבר על החיים החדשים שקנה לו המעבר לדובאי בשנה שעברה.
רק לפני מספר חודשים חזר אדם מאיחוד האמירויות, אחרי שחי שם תקופה. הייאוש, כנראה, נעשה נוח לזמן מה, אבל כבר בנובמבר הזמר התגייס לטובת הרמת המורל של החיילים, והצהיר כי יממן מוניות עבור מי שיוצא הביתה לאפטר. בחודשים הראשונים הוא הופיע בפני חיילים, וגם הצטרף למאבק של משפחות החטופים והופיע בעצרת בתל אביב. כל המהלכים האלה הוסיפו ודאי למעמדו של אדם, שחזר למלא את תפקידו כאחד הזמרים האהובים ביותר במדינה והצליח להשאיר את סערות קיץ 2022 מאחור.
ואכן, עומר אדם גרסת אביב 2024 הוא זמר בשיא שלו. אפשר להתווכח על עניין הביצוע הקולי שלו: צבע הקול הבהיר והכמעט-מאנפף לא עובר טוב לכל המאזינים, וגם בגזרת ההגשה עצמה יש משהו מאוד ישיר, לא מתאמץ ומאוד בגובה העיניים. אבל מתחת לכל המניירות ולדמותו הנגישה מדי, אדם הוא מבצע מצוין שניחן בגוון קול מיוחד, שבולט למשל בביצוע של "נמס ממך" - שיר מאלבום הבכורה של הזמר שמתקרב לחגיגות ה-15 - שבו אדם התפוצץ בפזמון בענק.
בגזרת ההפתעות - אפשר לומר שהקהל אכן לא ציפה לאירוח של שלישיית מה קשור, אך למרבה האכזבה הסגמנט שלהם היה החלק החלש ביותר במופע. אסי ישראלוף, ציון ברוך ושלום מיכאלשווילי הצטרפו לזמר לבמה, מה שגרר תחילה קריאות נלהבות, אך אלה התקררו ככל שהבדיחות היבשות נזרקו לאוויר - כשאלה נעו בין דאחקות על מותג האופנה שהזמר מקדם באגרסיביות (גם בפארק כמובן), לרשימת הסליחות שהוא צריך לבקש על כל הפדיחות שלו ולספק-פירגון ספק-הלצה על תרומתו למאמץ המלחמתי.
מעט קולות צחוק נשמעו בקהל, אבל אלה לוו בתחושת קרינג' קשה, במיוחד כשאדם עזב את הבמה ושלישיית הבידור תפסה את מקומו לביצוע מחרוזת שכללה שירים להעלאת המורל כמו "פרחים בקנה", "חי" ו"אבניבי". הכוונה הייתה חביבה, אבל הביצוע עצמו גבל במחוזות הפסטיגל, כשרובו המוחלט של הקהל הצעיר חזר למקומות הישיבה שלו.
מלבד מה קשור, אורח מוזיקלי נוסף שהצטרף לזמר על הבמה היה הראפר שרק, שהקאבר של אדם ללהיט התורן שלו "סטלות" הפך אותו לכוכב לכמה רגעים. אפילו שתשומת הלב האדירה הזו חדשה יחסית למעמדו, הוא הביא לבמה אנרגיות של כוכב ענק שיודע לעבוד עם המצלמה - מינימום הפתעה בפסטיבל קואצ'לה.
לצידם של האורחים המוזיקליים היו בקהל גם אובייקטים לא-רצויים שהשפיעו על האווירה הכוללת. שלשום המשטרה הודיעה כי לבאי המופע תותר כניסה עם נשק אישי בהצגת רישיון - הוראה חריגה מאוד לדעתי, בטח כשהאווירה בפארק מתחממת בקלות, ר"ע כמה מבאי המופע הצעירים שמטילים מלכתחילה ספק בהוראות הבטיחות, בעודם מתפלחים בין אזורים שונים בפארק, מדלגים מעל גדרות ומחסומים ומפילים אותם, ומשאירים את השומרים במתחם חסרי אונים. אדם שר על "בחורים טובים", ש"נפצעו בשדה הקרב של האהבות", ובכלל, לא חסרים רפרנסים לנשק פר אקסלנס במוזיקה שלו, אבל בשלב מסוים הזמר גם הוסיף בהלצה כשהציע לאוחזי הנשק להרים אותם בידיהם - ומיד התחרט. אנחנו חיים בציר זמן מפחיד ומשונה מאוד, אבל אני כצופה לא מצאתי נחמה בהוראה הזו.
והיו כאמור גם רגעים נוגעים יותר, שהתגלו דווקא כמוצלחים ביותר בערב שמורכב ברובו המוחלט משירים שמחים. את הביצוע של שירו "בסוף הכל חולף" אדם שר בליווי הקלטתו של שאולי גרינגליק ז"ל, מתמודד "הכוכב הבא" שנפל בקרב ברצועת עזה בדצמבר. אדם לא הסתפק בביצוע הזה, והמשיך להקדשת "שיר למעלות" להחזרת החטופים והחלמתם של הפצועים, כשאת שמי הפארק האירו רחפנים שיצרו את סמל מאבק המשפחות, ואחריו הוא גם ביצע את "ואיך שלא", הקאבר לאריאל זילבר.
לאדם קריירה די ארוכה שנפרשת לאורך עשור וחצי, עם להיטים שצברו עשרות מיליוני האזנות, אבל את המופע הוא חתם דווקא באחד השירים הטריים ביותר שלו שכבר הפך ללהיט הענק של התקופה - "רק שלך", בהפקתו של אושר כהן, שחתימת הצליל שלו נוכחת כמעט בכל בית, מעבר ופזמון בבלדה המהממת הזו. "כמה שיותר עצוב - ככה יותר שמח", אמר אדם במהלך המופע, ובמובן מסוים הוא צודק - זו השורה התחתונה של הערב. אנשים הגיעו לפארק כדי לרקוד, לשיר, לפרוק כל עול וגם להדחיק ולשכוח את כל הסטרס והמועקה שמלווים את החיים שלנו בחצי השנה האחרונה. אבל הרגעים האלה שבהם הוא מאפשר לפגיעות לתפוס את אור הזרקורים מתגלים כרגעים היפים ביותר, באמצעותם הוא באמת מצליח - ולו לכמה דקות - לחבר בין כולם.