בוקר טוב, חשופיות נמרצות שכמוכם. אמש נפרדו מעוד דייר חדש במסגרת מבצע סוף העונה של בשר התותחים. יאיר הצליח לעצבן את שיר, ואז פילס את דרכו אל המסך הודות לחרמנותה הגאה של יובל לוי, סיפק לה כתף גברית חמה להימרח עליה ואז זימן אותה לשיחת ה"אני נמשך לאינטליגנציה שלך" בנסט. אבל כל זה לא הספיק לו כדי להישאר. מצד אחד בחור אינטליגנטי ומקסים, ואם היגיון היה אחד הדיירים בבית, היינו נפרדים קודם משיר, אבל ליאיר לא היה סיכוי מול מד הווליום של הדיירים האחרים ומול ספר החוקים של עורכי התוכנית.
ובפינתנו הקבועה והאהובה "תוכן ממוחזר - אתם בוחרים, אנחנו משדרים", קיבלנו השבוע גרסה נוספת של אותו הריב בין ספיר ואברהם. עוד לא יבשה הדיו על מסמך ה"אני מאשים" של אברהם כלפי ספיר מהפעם הקודמת, וכבר אנחנו מקבלים אירוע חדש שמשליך עוד קיסם למדורה - ספיר עלתה עם אורי נגר לנסט. העניין עם הסיטואציה הזאת היא שמרוב שהיא לא הגיונית, ושמעורבים בה שני אנשים מודחקים להפליא שאין להם שום שפה משותפת למרות שהם נחשבים לזוג מאוהב, קשה מאוד לקחת צד בריב הזה. שני הצדדים מייצגים את הקייס שלהם בכזאת עליבות, שאתה רק רוצה לנתק איתם קשר ולעלות על המטוס הבא לדראמסלה או לחילופין להשיג הפניה רפואית לטיפול בשוק חשמלי.
נתחיל מזה שהם נמצאים בבית האח הגדול, לספיר אין כמעט אפשרות מבחינה טכנית להתעלם מאורי נגר כמו שנניח, רק נניח, שהיה לגיטימי מצד אברהם לדרוש ממנה בעולם שבחוץ. אברהם לא מצליח להפנים את זה והוא ממשיך להתעקש, באופן לא דרמטי בכלל, כן? הוא רק ייתן את הדם שלו בשביל הכבוד של ספיר וכל מיני הכרזות מתונות אחרות, משל היה טוני סופרנו על ספידים. הוא מאמין בהדחקה, מבטיח לספיר שהוא "חותך בשנייה" כאילו שזאת איזו גאווה גדולה ולא המעשה הפחדני ביותר שאפשר לעשות ובכלל מפזר התבטאויות שרק מבהירות באופן חד שספיר ואברהם לא נמצאים במערכת יחסים אלא באיזה סרט שמתרחש בראש שלו, ושלמעשה אין להם שום כלים לגשר על המחלוקות ביניהם.
ספיר, מצידה, עם חגורה שחורה בהיתממות, ממשיכה ללכת עם הראש בקיר ולא להודות בקונפליקט בין העובדה שאורי נגר דרך על ציפור נפשו של הבויפרנד השברירי שלה, כלומר השפיל אותו, אמר שהוא לא גברי בכלל ואפילו לא קרא לו אחי תוך כדי, ובין זה שהיא מקיימת איתו מערכת יחסים חייכנית ו"מגישה לו אוכל". ברור שלספיר יש את הזכות לדבר עם כולם בבית. זאת זכותה המולדת מתוקף חוקת הפורמט ואיש לא יגזול אותה ממנה. אבל בהנחה שספיר לא מתכוונת ללכת עם זה לבג"צ אלא לנהל מערכת יחסים שפויה ותומכת ככל האפשר בג'ונגל שהוא בית האח הגדול, להתעלם מהכאב של אברהם, ילדותי וחסר ביטחון ככל שיהיה, לא יעזור לה. כלומר אלא אם כן היא מתכוונת לעשות את הדבר הנכון, ולהיחלץ ממערכת היחסים הזאת עכשיו. תמצמצי פעמיים אם את רוצה שנציל אותך ושלוש פעמים אם את חושבת על מפרום לארוחת צהרים. אברהם וספיר השלימו, כמובן, אין לי מושג איך או למה, אגב. לא הייתה שם שום הסכמה או תובנה או התפשרות, מה שמבטיח שהסיפור הזה לא נגמר.
בכלל, נדמה שהשבוע מישהו החליט לדחוף חזק את התוכן השיווקי ושמו "כבוד". בנוסף לאברהם שמבקש מספיר "לכבד אותו" ולא לנהל שום דיאלוג עם אורי נגר, קיבלנו את ליאל שמבקש מסתיו "לכבד אותו" ולא להזכיר את אמא שלו ואת יענקי, מבושם משתי בירות, מבקש משי "לכבד אותו" ולא להסתובב בבית עם בגד ים, בקשה שהסעירה את הרשת ובצדק מסוים, כי היא מדיפה את הריח המוכר של המחלוקת בין חרדים לחילונים בעולם שבחוץ, ואת האופן שבו התביעה הפאסיב-אגרסיבית "לכבד" היא בעצם דרכם של אנשים לומר "תעשו מה שאני אומר אחרת אני אפגע ואתם תישאו באשמה".
מה אני אגיד לכם, לא בא לי טוב הקטע הזה עם יענקי. אני מבינה שהוא באמת מאותגר. הוא מסתובב בבית חילוני כמעט למהדרין ומנסה לשמור על ערכי ה"צניעות" שהוא מאמין בהם, כלומר אלו שלפיהם גוף האישה הוא עניין מחטיא, מחשבות על מין הן דבר שמטמא את הנפש ושאר מרעין בישין, וקצת מתחשק לי לומר לו, יענקי החמוד, הבאת את עצמך לסביבה מאתגרת כדי לעמוד באתגר. אם כולנו נקדיש את האנרגיות שלנו לחיפוש אחרי דרכים להפוך את העולם שסביבנו לפחות מאתגר, אז מה עשינו בזה? איך נחשל את הנפש? איך נחזק את עצמנו בצדקת דרכנו ונדע שבחרנו נכון למרות הכול? פחות לשנות את האנשים מסביב ולהתאים אותם לאמות המוסר שלנו ויותר, איך אומרים את זה אצלנו? יותר לכבד.
בפרק הבא: האם דנה תצליח לגבור על ציר הזמן הליניארי ועדיין תהיה בבית האח הגדול גם בפרק הבא, למרות שעברו טריליון פרקים מאז היא הודחה? האם אורי נגר יצליח לעבור את כל הדיירים בשליחות ה"אם פגעתי אני מתנצל" שלו וימשיך גם לחפצים דוממים? האם שיחות חדר האח ישתפרו אי פעם? עד הפעם הבאה, תהיו חזקים.