ביממה האחרונה הפך יוסף דיאמנט לכוכב רשת. בגילו המתקדם הוא אומנם מופיע על המסך כשהוא צלול לחלוטין, אבל קשה להאמין שהוא אי פעם דמיין תרחיש לפיו סרטון שלו מופץ בטוויטר ובפייסבוק על ידי גולשים פלסטינים. אפילו ח"כ אחמד טיבי שיתף את קטע הווידאו שבו חולק הגבר הישראלי המקשיש את זיכרונותיו מאירועי כיבוש הכפר טנטורה ב-1948, שבו לקח חלק כלוחם בחטיבת אלכסנדרוני: "אחד אנס שם ילדה בת 16. זה היה מכוער. היה לנו בחור אחד, פרא אדם. הוא לקח אותם ורצח אותם בתוך המכלאות. הם היו במכלאות. אתה יודע, חוטי ברזל כאלה עגולים. לקחו את כל הגברים, והם יושבים שם על הרצפה ומישהו לוקח תת-מקלע, ומתחיל...מחליף מחסנית. אבל אנחנו לא היינו כאלה. הוא היה יוצא דופן. והשתיקו את הדבר הזה. והיו חבר'ה שלקחו להביורים, ורדפו אחריהם ושרפו אותם. זה היה משהו זוועתי ואסור לספר".
העדות המצולמת המזעזעת הזו לקוחה מתוך הסרט התיעודי "טנטורה", שעלה לאקרנים ברשות הפלסטינית. הדוקו הישראלי שביים אלון שוורץ עוסק בפרשת הטבח בכפר טנטורה מ-1948 כפי שהיא מסופרת על פי הנרטיב הפלסטיני של הנכבה, ובגיבוי עדויות של לוחמי צה"ל שלקח חלק בכיבושו. הסרט מתחקה אחר עבודת המחקר של תדי כץ על המקרה באוניברסיטת חיפה, אשר נגנזה בלחץ ציבורי. חלק מהחיילים הישראלים שהתראיינו למחקר של כץ מתועדים הפעם כשהם מגוללים את סיפור המקרה מול המצלמה, וחושפים מציאות קשה מן השטח כפי שהם זוכרים אותה. זו כללה בין השאר הרג שיטתי של תושבי הכפר, ביזה ואונס. לצד העדויות המצולמות של דיאמנט וחבריו לנשק שהיו שם, ואלו של תושבים פלסטינים שחוו את ההתרחשויות מהזווית שלהם, נטען כי מדינת ישראל פועלת להשתקת העבר וטיוחו, ולצורך כך מסמכים רבים בארכיון צה"ל אינם נגישים לציבור גם היום - יותר מ-70 שנה אחרי.
ההדים שמעורר "טנטורה" בעיתוי זה פרצו בעקבות הקרנת הבכורה החגיגית שנערכה ביום שלישי בסינמטק ברמאללה בהשתתפות בכירים מהרשות הפלסטינית, אירוע שפתח את הפצת הסרט הישראלי בבתי קולנוע מקומיים בחסות רשות השידור הפלסטינית, וקיבל תהודה עצומה ברשתות החברתיות. קטעי וידאו מתוכו, כמו הריאיון המצולם עם דיאמנט ושל לוחמים ישראלים אחרים, משותפים כאמור ברשתות החברתיות - והתגובות קשות. אחמד טיבי שיתף את הסרטון בליווי הכיתוב בעברית: "מתוך העדויות בסרט 'טנטורה' של הבמאי אלון שוורץ. זוועה". החוקר סאלח אל-נעמי ציין: "טרוריסטים ציונים מודים בזוועות שהם ביצעו במהלך טבח טנטורה ב-1948. כך נוצרה הישות הזאת. אנחנו לא נשכח ולא נסלח".
אפילו הנשיא אבו מאזן התייחס לסרט וכתב בהצהרה ששיחרר לקראת הבכורה ברמאללה: "העובדות המוזכרות בסרט מאששות את אמינות הנרטיב הפלסטיני לגבי מעשי הטבח והכיבוש הישראלי שבוצעו בעמנו ב-1948 ומעשי הטבח שבאו לאחר מכן", אמר. "עובדות אלו שהופיעו בסרט מפריכות את הנרטיב הישראלי, שבמשך שנים רבות הכחיש את ביצוע מעשי הטבח הללו ופעל למחיקת תכונותיהם. חשיבותן של עדויות חיות אלו היא בכך שהן באו מלשונם של מי שביצעו את הטבח הזה". הוא שיבח את אומץ ליבם של מי שחיפשו את האמת, לדבריו, והראו אותה לעולם כולו, "לאחר כל השנים הללו של ניסיונות שיטתיים של הכיבוש להסתיר ולמחוק את מעשי הטבח".
דברים אלו באו לידי ביטוי גם בציוצים של גולשים מזדמנים כמו זה שכתב: "החוויה של 'טנטורה' הייתה אחת הקשות שאי פעם חוויתי בנוגע לנכבה". אחר שיתף סיפור משפחתי: "בחסות הסוד, הם פושעים. סבי, עליו השלום, היה אחד מאנשי טנטורה והוא סיפר לי את כל הסיפור". יש גם כאלה שזעמו על דיאמנט בגלל שהוא נראה מחייך מדי פעם במהלך הריאיון. "בקליפ לוחם בכנופייה ציונית מ-1948 מסביר בעודו צוחק איך כנופיות אנסו ילדה פלסטינית בת 16, כינסו פלסטינים בגדרות תיל וירו בהם עם מקלעים ולהביורים", צייץ גולש אחד, אחרת התקשתה להאמין: "הלוואי והתרגום היה מעוות, והאימה הזאת לא התרחשה, כי איך ייתכן שאדם צוחק בעודו משחזר את הפשעים הללו? שלחתי את הווידאו למשתמשת טוויטר ישראלית, בתקווה להכחשה שתיתן לדמיון שלי קצת שלווה, והיא הדהימה אותי עם המהימנות של התרגום בווידאו. זה באמת מה שקרה בטנטורה. זה מה שתושבי טנטורה עמדו בפניו".
"טנטורה" הופק על ידי הבמאי אלון שוורץ ואחיו הקולנוען שאול שוורץ, ונתמך בין השאר על ידי הקרן החדשה לטלוויזיה וקולנוע וחברת HOT. הוא הוקרן לראשונה בינואר האחרון במסגרת התחרות התיעודית הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס היוקרתי בארצות הברית. מאז הבכורה הוא עורר הדים ברחבי עולם, והציף מחדש דיון על הטענות לביצוע פשעי מלחמה על ידי הצבא הישראלי במהלך מלחמת העצמאות, ועל גבולות השיח בנוגע לנרטיב הפלסטיני שנחשב עדיין לטאבו בחברה הישראלית. בימים אלה "טנטורה" מוקרן בבתי קולנוע בארצות הברית והוא זוכה לביקורות מפרגנות מצד ניו יורק טיימס, לוס אנג'לס טיימס ואמצעי תקשורת אחרים. ההפצה האמריקנית של הדוקו מתבצעת כחלק ממאמצי הקידום שלו לקראת ההכרזה של האקדמיה אמריקנית לקולנוע על הרשימה הקצרה לאוסקר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר (ב-21 בדצמבר).
על פי שוורץ, ההסכם על ההפצה התקדימית בבתי הקולנוע הפלסטיני ועם תאגיד השידור המקומי הושג בתיווך איש המכירות של הסרט בבריטניה. הבמאי מספר כי אחרי ההקרנה בפסטיבל סאנדנס ועל רקע השיח שנוצר בעקבותיו, נוצר קשר בינו לבין גורמים ברשות הפלסטינית ובעקבותיו נעשתה הפנייה מצד לשכת אבו מאזן. "בהתחלה היססתי אבל בסוף נפגשנו, הראיתי להם את הסרט והסברתי להם שהוא קודם כל ייצא בארץ, וכשהוא יופץ לקולנוע בחו"ל, הם יוכלו להקרין אותו לציבור שלהם כמו בכל מדינה אחרת בעולם", אומר שוורץ ומגלה כי כבר בפגישה הראשונה הנציגים הפלסטינים עמדו על כוונתם להיעזר ב"טנטורה" כחלק מהמהלך שלהם להכרה בנכבה במסגרת האו"ם: "ההבנה שזה חשוב ושכדאי ללכת עם זה לאו"ם דוברה כבר אז בחדר. אבל זה תהליך שהם ניהלו בשלב מאוחר יותר בעצמם". שוורץ סבור כי העובדה שאבו מאזן הזכיר את טנטורה בנאומיו האחרונים קרתה גם היא בהשראת הסרט.
"אני שמח לשתף פעולה עם כל מי שרוצה לספר ולחנך להכרה של הסיפור של 1948 והנכבה", אומר שוורץ שסבור שסרטו עזר להניע את המהלך להצעה שקידמו הפלסטינים באו"ם להכרה בנכבה, ואשר התקבלה בשבוע שעבר ברוב מוחץ במועצה בכללית למחאת שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן. "העובדה שהסרט 'טנטורה' מצליח לרתק צופים בכל מקום בעולם - לכבוד הוא לי. חשוב שגם לצד הפלסטיני תהיה גישה לסרט הזה וגם לסרטים ישראלים אחרים בנושא, ואני שמח שסרט דוקומנטרי ישראלי מופץ פעם ראשונה ברשות. במיוחד בימים לא פשוטים אלו שבהם הכול נראה שחור, צריך לדבר על הכרת הסיפור של שני הצדדים. כשאני קם בבוקר, אני שואל את עצמי איך ליצור גשר להבנה ושותפות עם הפלסטינים ולא איך להילחם ולעשות רע ולדרוס אחד את הצד השני. הצעד הראשון לפיוס הוא הכרה".
עם זאת, לצד התקוות לפיוס והידברות, "טנטורה" מעורר גם איומים קשים מצד גולשים פלסטינים וערבים, חלקם אף קושרים קשר ישיר בין העדויות לבין התרחיש של הסרט העלילתי הירדני "פארחה", וסצנת ההוצאה להורג של משפחה פלסטינית בידי חיילי צה"ל ב-1948 - כפי שזו נחשפה לראשונה ב-ynet. למעשה, היו גולשים שהתבלבלו וטענו שעלילת "פארחה" עוסקת בילדה מהכפר טנטורה, למרות שכמובן אין קשר ביניהם. "זו הסיבה שעליכם ללמד את ילדיכם לשנוא. נקמה לא מתה, היא גדלה עד שהיא שורפת את הכול איתה. למדו את ילדיכם מי הוא האויב האמיתי של האומה הזאת. למדו אותם לא להתפייס", צייץ גולש מעיראק, בעוד שאחר השווה בין חיילי חטיבת אלכסנדרוני לאלו של דאע"ש: "הציונים טיפלו בפעילי דאע"ש פצועים בסוריה, ואחרי חשיפת שיטות ההריגה של כנופיות ציוניות שמזכירות את דאע"ש, מתבהר שאין שום הבדל ביניהם. הם מגיעים מאותו מקום". ויש גם מי שפרסם קריאה לפעולה משפטית כמו הגולש שצייץ "פלסטינים ממזרח ומערב הארץ, תתבעו אותם על פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג", או העיתונאי חוסיין אבו עלי שכתב: "פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לא נופלים תחת חוק ההתיישנות. פשעי מלחמה חייבים לעמוד למשפט".
דגימות הטוויטר הללו מבטאות את הזעזוע בציבור הפלסטיני ואת הסנטימנט שבא לידי ביטוי גם במהלך ההקרנה החגיגית ברמאללה על ידי בכירי הרשות, ובהם שר המשפטים מוחמד שלאלה - שקבע כי היצירה התיעודית של שוורץ עשויה לשמש את הפלסטינים במהלכים חוקיים נגד ישראל בזירה הבינלאומית: "הסרט מייצג מסמך עם חשיבות בעלת ערך חוקי על מנת לתבוע כוח כובש על ביצוע פשעי מלחמה רבים, פשעים נגד האנושות ורצח עם. באמצעות הסרט מתברר כי טבח טנטורה הוא פשע של רצח עם. מנגנון המשפט הפלסטיני יכול להסתמך על הסרט כחקירה פלילית עם ראיות ועדויות חיות, ובאמצעותן נוכל לתבוע את הכיבוש בפני בית הדין הבינלאומי. ישראל נושאת באחריות על כוונות נפשעות לבצע הרג המוני שיטתי ונרחב, לא רק בטנטורה, אבל גם ביותר מ-500 כפרים פלסטינים שהושמדו". עוד אמר כי יש לתבוע מישראל פיצויים עבור קורבנות הטבח המתואר ב"טנטורה" ולדרוש הכרה בזכות השיבה.
בתגובה להצהרת השר שלאלה, אומר שוורץ ל-ynet: "הסרט 'טנטורה' אינו מסמך משפטי ולא נוצר למטרות אלו, אלא כדי לאפשר דיאלוג בין העמים. ככלל, הטענות שישראל ביצעה רצח עם הן לא נכונות וגם לא מועילות לשיח בין הצדדים שיוביל לשלום בעתיד. המונח 'טיהור אתני' הוא המונח הנכון".
