I'm Glad My Mom Died / ג'נט מקארדי
השחקנית ג'נט מקארדי בת ה-30, כוכבת הסדרות "איי קרלי" ו"סאם וקאט" של ניקולודיאון, טילטלה את הוליווד כשהוציאה לאור את האוטוביוגרפיה שלה I'm Glad My Mom Died שהובילה לגל של ילדים-שחקנים לשעבר שחושפים את שעבר עליהם.
בספר, היא חושפת את הקשיים שעברה בתור ילדה בתעשייה ומספרת שהציעו לשלם לה דמי שתיקה בסך 300 אלף דולר על מנת שלא תחלוק את חוויותיה בסט. עוד בספר היא מגוללת את העבודה לצד אדם שאותו היא מכנה "היוצר" מבלי לחשוף את שמו, אולם לפי ההערכות מדובר ביוצר והמפיק דן שניידר. לדבריה הוא לחץ עליה לשתות אלכוהול, יצר אווירה של התעללות רגשית על הסט ונגע בה באופן בלתי הולם.
מדובר בספר זיכרונות שהוא מצד אחד קורע לב ומצד שני מצחיק. הוא מתמקד בחיים שלה כילדה-שחקנית, כולל הפרעות האכילה מהן סבלה ומערכת היחסים המורכבת שלה עם אמא שלה שגידלה אותה ואת אחיה כמורמונים. "באמת הרגשתי שאין לי זהות בלי אמא שלי", אמרה מקארדי שאיבדה את אימה בגיל 21 בריאיון ל"גרדיאן". "לא ידעתי מי אני. הרגשתי מבועתת וחסרת יכולת. בסופו של דבר, התהליך עבורי היה להבין שהרגשות הללו היו התניה ממנה פעלתי וחשבתי. זה היה הקול שלה, לא שלי, אבל לקח לי הרבה זמן להגיע למקום שבו יכולתי לזהות שאני שמחה, ושמחה שהיא מתה" היא מספרת ומתייחסת לשם הספר.
CARRIE SOTO IS BACK / טיילור ג'נקינס ריד
רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ביססה את מעמדה בעולם כאחת האינדיקציות הטובות ביותר למה הספרים הכי לוהטים כרגע בשטח. לעיתים ספרים מחזיקים במקומות הראשונים בה במשך שבועות ארוכים כמו "שירת סרטני הנהר" שנמצאת בה 176 שבועות, אבל חשוב לשים לב גם לספרים החדשים שמצליחים להתברג אליה - כמו ספרה של טיילור ג'נקינס ריד - CARRIE SOTO IS BACK.
הסופרת האמריקנית, בת ה-38, כבר זכתה לתרגומים רבים לעברית וספריה, "שתי אהבות אמת", "התינשאי לי?" ו"דייזי ג'ונס והסיקס" זכו לחיבוק מהקוראים. ספרה האחרון, שטרם ראה אור בעברית, גם הוא רומן אישי ונשי.
במרכז העלילה נמצאת קארי סוטו, שמחליטה לפרוש אחרי שמיצבה את עצמה כשחקנית הטניס הטובה בעולם. היא שברה אינספור שיאים והקדישה לספורט את חייה ביחד עם אביה, מאמנה, שגם הוא טניסאי לשעבר. אבל שש שנים לאחר פרישתה, כשהיא נמצאת באליפות ארצות הברית היא צופה בשיא שלה נשבר על ידי שחקנית אחרת. היא מתקשה לשאת את שקרה ולכן, כשהיא בשנות ה-30 המאוחרות של חייה, היא מחליטה לשוב אל הטניס יחד עם אביה, בניסיון להחזיר לעצמה את מה ששייך לה.
טיילור ג'נקינס היא לא חובבת טניס מושבעת, אך היא נוהגת בספריה לחזור לתקופות ולמקומות שהיא כלל לא מכירה מקרוב, בין אם מדובר בתקופה הקלאסית של הוליווד או סצנת הרוק של שנות ה-70. "אני לא יודעת מה אני עושה" סיפרה וצחקה בראיון ל-Entertainment Weekly. "אני רואה משהו שמעניין אותי ושאני מרגיש שאני אהנה ללמוד עליו, ואז אני הולכת ולומדת על זה. לא ידעתי שום דבר על טניס כשהתחלתי, פשוט עשיתי הרבה מחקר. ולמען האמת, תקופת המחקר היא התקופה הכי כיפית, ולכן לבחור משהו שאני יודעת עליו קצת רק אומר מבחינתי שאני יכולה ליהנות יותר מהחלק הזה. אבל עכשיו אני אוהבת טניס".
The Last White Man / מוחסין חאמיד
מוחסין חאמיד הוא אחד הסופרים הפקיסטניים המצליחים בעולם. הוא נולד בפקיסטן, חי בלונדון ולמד משפטים בארצות הברית, בפרינסטון בהרווארד. לאורך השנים זכה להערכה רבה ואף למועמדות לפרס בוקר היוקרתי על ספריו "מערבה" ו"פונדמנטליסט בעל כורחו". בחודש שעבר הוא פרסם את ספרו החדש - The Last White Man.
הרומן, המשתייך לז'אנר הריאליזם הפנטסטי, עוסק באדם לבן העונה לשם אנדרס שבבוקר אחד מתעורר ומגלה שצבע עורו השתנה לצבע עור כהה יותר. עד מהרה, יותר ויותר אנשים מתחילים לעבור את אותו השינוי שגורם לפיצול ובלבול רב בחברה.
"אני חושב שהגזע הוא מבנה מדומיין שמשטיח אנשים", סיפר חאמיד בריאיון על צאת הספר ב"ניו יורק טיימס". "למה שנרצה מבנה כזה? מי מרוויח מכך שיש מבנה כזה? גזע מפשט אותנו למונחים בינאריים. זה ה-0/1 המקורי, הקוד הבינארי המקורי. זה שפת מכונה, שפת מיון, עבור המצרך החשוב ביותר: בני אדם. אנשים הם יותר מדי מורכבים בשביל האלגוריתם הזה, לכן הוא לא עושה כלום מלבד נזק".
Mika in Real Life / אמיקו ז'ן
"כשאמיקו לא כותבת, היא קוראת", נכתב על הסופרת אמיקו ז'ן באתר הרשמי שלה, "רוב חבריה הם דמיוניים. לפני שהפכה לסופרת הייתה אנטומולוגית (שם מפואר ללוכד חרקים), יצרנית נרות, עובדת בחנות פרחים ולאחרונה גם מורה. היא גרה בוושינגטון עם בעלה וילדיה (תאומים סוררים). היא אוהבת את הגשם". הכתיבה הזאת, מלאת האור, מרמזת בוודאי על כך שעד כה ז'ן כתבה בעיקר ספרי נוער. אך כעת, עם צאת ספרה, Mika in Real Life, היא מבקשת לפנות גם לקהל מבוגר יותר.
הספר עוקב אחר מיקה שנמצאת בנקודת השפל של חייה כשהיא מקבלת שיחת טלפון פתאומית מפני - הבת שמסרה לאימוץ לפני 16 שנים. פני נחושה ליצור מערכת יחסים עם אימה הביולוגית, ובתמורה, מיקה משתוקקת להיות מישהי שפני תוכל להתגאות בה. אך בדרך לשם, נאלצת מיקה לייפות פרטים ועובדות על חייה, ומה שמתחיל כשקר לבן קטן הופך אט אט לחיים מזויפים לגמרי.
Mercury Pictures Presents / אנתוני מארה
הסופר אנתוני מארה ידוע בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים שלו, בראשם הסיפור "צ'צ'ניה" המתמקד במדינה השרויה במלחמה בה ביקר. גם את הרומן הראשון שלו "קונסטלציה של תופעות חיוניות" הקדיש הסופר למדינה. כעת הוא מוציא לאור רומן נוסף ומסקרן בשם - Mercury Pictures Presents.
הספר מגולל את סיפורה של מריה לגנה שנולדה ברומא, תחת משטרו של מוסליני, שם בכל יום ראשון אביה לקח אותה לקולנוע במקום לכנסייה. לאחר ילדות לא פשוטה ומעצר של אביה, היא מהגרת יחד עם אמה ללוס אנג'לס. 15 שנים מאוחר יותר, ערב כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה, מריה עובדת כמפיקה שותפה ב-Mercury Pictures והעבודה היא כמעט כל מה שמחזיק את חייה מלהתפרק. היא חווה קשיים מול אימה, מול בן הזוג השחקן וגם הבוס שלה מזומן לחקירה.
כשכל זה קורה ובזמן התקופה הקשה שעוברת על העולם - חברת ההפקות הופכת מעין מעוז למהגרים שהגיעו לארה"ב מאירופה. משוררים מנסים את מזלם כתסריטאים, אדריכלים הופכים ליצרני מודלים מיניאטוריים, שחקנים אירופאים זוכים לתפקידים בסרטים כ"רעים" מהם הם ברחו ומריה מנסה לנווט דרך העולם הפוליטי החדש שנוצר במקום עבודתה. הכל מסתבך כשאדם מהעבר של אביה מופיע ומחייב אותה להתמודד עם האמת על מה שקרה לו.
הספר זוכה לביקורות חמות ברחבי ארצות הברית בזכות היכולת שלו לשלב בין רגש להומור ובשל ההצצה שהוא מספק לצד פחות מוכר של הוליווד ושל המלחמה.
Blue Rose Trilogy Serie / פיטר שטראוב
בשבוע שעבר הסופר פיטר שטראוב, שנחשב לאחד מגדולי סופרי האימה והמדע הבדיוני, הלך לעולמו בניו יורק בגיל 79. הוא היה ידוע רבות בשל עבודתו עם הסופר סטיבן קינג והוא כתב עשרות ספרים לצד כמה ספרי שירה וסיפורים קצרים. ספריו המוכרים והמצליחים ביותר כוללים את "הקמיע" מ-1984, וספר ההמשך שלו "בית שחור" מ-2001 - את שניהם כתב שטראוב ביחד עם קינג. למרות חשיבותו, רבים מספריו של שטראוב לא תורגמו לעברית על אף שזכו לאהדה גדולה בעולם. בין אלו נמנית גם הטרילוגיה שלו - Blue Rose.
שלושת ספרי הטרילוגיה - Koko, Mystery ו-The Throat - שייכים לז'אנר המיסתורין והאימה ועל אף שעלילת אחד אינה המשך ישיר למשנתה, הספרים כוללים דמויות דומות ועוסקות כולן ברצח. הכותרת "ורד כחול" (בתרגום חופשי) מתייחסת לחתימתו של רוצח סדרתי שביצע סדרה של רציחות בעיר הולדתו של אנדרהיל (הדמות במרכז) אותה הוא חותם על קירות ליד גופותיו של כל קורבן. עם זאת הרציחות מוזכרות רק בקצרה בשני הספרים הראשונים, אך בספר השלישי הם הופכים למרכז העלילה.
Berta Isla / חוויאר מריאס
אבידה גדולה נוספת לעולם הספרות החודש הוא הסופר הספרדי המוערך חוויאר מריאס. בשנים האחרונות הוא נחשב למועמד הספרדי המוביל לזכייה בפרס נובל לספרות, והוא אף הוכר כחבר באקדמיה המלכותית של ספרד. ספרו האחרון, Tomás Nevinson, התפרסם ב-2021 אך טרם זכה לתרגומים לאנגלית או לעברית. הספר שהוציא לפני כן, שתורגם לאנגלית אך לא לעברית, הוא Berta Isla, שזכה גם הוא לשבחים רבים.
הספר עוקב אחרי דמות בשם ברטה שעוד כילדה החליטה שהיא תתחתן עם תומאס נווינסון (מושא ספרו האחרון של מריאס), הילד החצי-ספרדי-חצי-אנגלי בכיתתה. אבל כשהוא חוזר למדריד מלימודיו באוקספורד, הוא אדם שונה בתכלית. מבלי שידעה, מסתבר שפנו אליו משירותי הביון הבריטיים, מה ששינה את כל מסלול חייו. ובכך גם את כל מסלול חייהם המתוכנן של הזוג.
בריאיון מ-2018 ל-Paris View, סיפר הסופר המנוח על חווית הכתיבה מנקודת מבטה של אישה כפי שהוא עושה בספר זה ובספר נוסף שהוציא שנים ספורות לפני כן: "היה לי מאוד ברור שהסיפור צריך להיות מסופר על ידי אישה, הוא לא יכול להיות מסופר על ידי גבר, ולכן החלטתי שאנסה, שאעז. אני זוכר שהתחלתי בהיסוס, והרגשתי קצת חוסר ביטחון לגבי זה. רק כשכתבתי 30 או 40 עמודים הבנתי: כמובן שיש הבדלים רבים בין גברים לנשים, אבל לא כשזה מגיע לסיפור. אני לא חושב שיש הבדל גדול באופן שבו אישה או גבר מספרים סיפור".
