בוקר טוב, אזרחים סוג אלף אלף אלף שכמוכם. שבוע סוער עבר על כוחותינו, הבית מאבד דיירים בקצב מסחרר רק כדי להגיע לבייס החשוב של "עשרת הגדולים" (מה זה בכלל? ממתי זה דבר? הלמצעד הפזמונים נהיינו?). אמש נפרדנו משיר, אורי כהן ואתי, ניקוי נוסף של האורוות לפני שמתחילים לחתוך בבשר החי. הנוכחות של שיר מלכתחילה הייתה עלבון לצופה, אורי כהן לא הצליח לעשות טליה ולהמריא מעבר לטייטל שלו כבחור של ניקול (אם כי, לעניות דעתי, היה לו סיכוי יותר טוב אם היה נכנס בזכות עצמו, כדייר בכניסה ראשונה) ואתי, שנטיתי לחבב את התובנות שלה, די איבדה אותי סופית אחרי שיחת הניחומים שעשתה לליאל הבוכייה עם המנטרות "תלך עם האמת שלך" ו"אתה עושה לכולם שמח".
מתוך "האח הגדול" 12.8.23
(צילום: באדיבות רשת)
אתי עשתה קולות של אדם נבון ושקול אבל הזמן הוכיח שאלה היו מיצגים של פטרונות ודמגוגיות. באטימות שלה מול ריקי, בגינוי המוגזם שלה מול גניבת נס-הקפה של סתיו בשעה שכל הבית (כולל יענקי, מחמל הנפש) משחקים בשמשון ויובב וגונבים, רק משום שהנס קפה נגע לה אישית משום היותה אדם מיגרני, התברר שאשת החינוך שבה לא יודעת ללמוד מכל מלמדיה אלא בעיקר בעניין של ללמד. היי שלום, אתי, הרווחת שינוי פריזורה מושלם, שזה יותר ממה שאפשר להגיד על רוב המודחים מבית האח, שיוצאים משם בעיקר עם טראומה ו-15 דקות מצלקות. מקווה שתמצאי מעצב שיער טוב שידע לקחת את זה מכאן.
לכתבות נוספות בנושא:
ותסלחו לי שאני לא רוצה לדבר דווקא על סתיו וספיר, הנמססיות שכנראה יועדו לתפקיד הראש בראש לגמר, אני רוצה לדבר על יובל לוי, שיצאה מהבית השבוע עם כזה חיוך שאין לי מנוס אלא להסיק שמדובר בהדחה בוולט, שהיא הזמינה בביקור האחרון שלה בחדר האח. זה היה חיוך של "אוי, המאנצ' שלי סוף סוף הגיע, אני יוצאת מהבית הארור הזה, תיחנקו מצידי עם הפתי בר והתוספות שיער שלכם. ביי סאקרז!". ביותר ממובן אחד ההדחה הזאת הצילה את יובל, שכבר הייתה על סף התמוטטות עצבים. הסיפור עם יאיר הביא אותה לקצה ותלונות ותובנות מהשבוע האחרון כמו "כל הרגשות הכי פרטיים שלך הם פתאום ציבוריים", מבהירים שלוי לא הפנימה עד הסוף למה היא נכנסה מלכתחילה.
לאורך כל הדרך שלה בבית האח יובל הייתה שילוב נפיץ בין בגרות וחדות לילדותיות ופאסיביות. היא זעמה על עדן בזמן שמי שהייתה אמורה בעצם לכעוס על יאיר, שהוא זה שהעדיף את הרגשות של עדן על אלה שלה. קצת כמו לכעוס על הפילגש בזמן שהגבר הוא זה שבוגד. היא הייתה מונעת את כל הסיבוך מלכתחילה אם הייתה אומרת לעדן שהיא לא בעניין שלה מהרגע שהבינה את זה, מהלך שהיה מפנה לה את הדרך למערכת יחסים אחרת, אבל החלק שבה שמחכה שדברים פשוט יקרו מעצמם וקורס לטנטרום כשזה לא קורה, היה חזק יותר. אין לי מושג באיזה יקום מעוות יאיר ויובל הולכים הביתה ומשאירים בבית את שיר ואורי כהן, אבל יאללה, לא בוכים על חלב שנמהל במים. פנינו אל עשרת הגדולים.
האמת היא שבאמת אין לי כוח לקחת צד במלחמתה של המעטה מול רבים, הפטיט ברבי מול עדר הדיירים שעומדים מולה אובדי עצות ומגששים אחרי דרך להכניע את הבלתי ניתנת להכנעה. סתיו היא אדם שניזון מתשומת לב, גם שלילית, היא חייבת להיות בקדמת הבמה או לא להיות בכלל, היא הבהירה זאת היטב יותר מפעם אחת. אני מאמינה שהדיירים סובלים באמת אבל גם הצפייה בהם, כשהם נעים בין זעם קדוש ואמונה בצדקת דרכם לבריונות מכוערת (כן, ליאל, אני מסתכלת עליך), היא לא מחזה יפה. סתיו איבדה השבוע לפחות שלושה אנשים שעידנו את אופי המאבק נגדה. ספיר העלתה הילוך (הכול על זרי מנוחות, כן?) וליאל מתחיל לאבד את העשתונות עם פרצי אכזריות ואז פרישה לבכי ונהי בנסט, מה שאומר שזה הולך להיות מכוער אפילו יותר.
2 צפייה בגלריה
איבדה השבוע לפחות שלושה אנשים שעידנו את אופי המאבק נגדה. מתוך "האח הגדול"
(צילום מסך, באדיבות רשת)
אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מסתיו, ועל זה אני מורידה את הכובע: שנים של חוסר הגינות משווע הגיעו לקיצן. עד עכשיו סיגריות וצורכי עישון הוחרגו משום מה מהתקציב בבית האח, כמו קינוחים שזרמו לקיבה נפרדת. אנשים מעשנים קיבלו חלק נוסף מתקציב האוכל, כאילו יד אלוהים ירדה מן השמיים ונגעה בהם ועכשיו כולם חייבים לכבד את ההתמכרות שלהם לעשן מצחין. מעולם לא הבנתי איך אלה שלא מעשנים מקבלים את הגזרה הזאת בהכנעה. סתיו היא הראשונה שבאמת יוצאת נגד האנומליה הזאת וגם מנצחת אותה. למרבה הצער היא לא בדיוק הנציגה האידיאלית של הסוגייה, כי היא מכעיסה ובוטה ומעוררת התנגדות, והיא לא יודעת לנהל ויכוח, היא יודעת בעיקר לנהל ריב.
זה נכון, קשה לחשוב על דרך יעילה לנצח את סתיו. רוב הפתרונות הם הרע במיעוטו, וכוללים הורדת ראש והעברת כמה שפחות אנרגיה לאדם שהגיעה במטרה גלויה להטריל. אבל באהדה שסתיו גורפת בחוץ הדיירים יכולים להאשים בעיקר את עצמם. היא יודעת איך לשחק עם מאזני האנרגיה והאהדה גם בתוך הבית, להתנצל כשצריך ולצווח כשצריך, והם בעיקר משחקים לידיה גם כשהם מאמינים שהם מובילים מהלך. ועד הפעם הבאה, תהיו חזקים.
