חלק מהקהל שהגיע אתמול (שלישי) להופעה "איפה הילד" באולם צוותא בתל אביב, היה משוכנע שהוא הולך לראות את להקת איפה הילד - זה גם מה שהכריז אחד האתרים שבישר על ההצגה - אבל באולם חיכתה להם השחקנית יעל טל, עם ההצגה "איפה הילד" של תיאטרון האינקובטור שעוסקת בשאלה האם להביא ילד לעולם, ולא חמי רודנר.
חלק מהקהל הלך, אבל חלקו הגדול נשאר. "כל הפרסומים שלנו הם פרסומים על הצגה עם תמונה שלי", אומרת יעל טל בשיחה עם ynet. "מאוד ברור שלא מדובר במופע מוזיקלי של להקת איפה הילד. אתר של הופעות מוזיקה, שעובד עם בוטים, משך את השם של ההופעה ושם תמונה של הלהקה. הייתי בתוך חדר התארגנות והבנתי שיש איזה רחש בחוץ ושהגיעו אנשים שחשבו שזו הופעה של איפה הילד".
איזה תגובות קיבלת?
"מנהל ההצגה קצת הגן עליי רגע לפני ההצגה, ולא סיפר לי הכול. כשראיתי את הציוץ בבוקר הבנתי שזה היה יותר דרמטי משחשבתי. 30-20 איש עזבו, ועדיין היו 120 איש שהתכוונו לראות את ההצגה, וידעו למה הם באים וגם כאלה שנכנסו למרות הכול. הייתה משפחה אחת ששמחה שהיא נשארה והופתעה. אני לרגע לא מזלזלת. מי שנסע רחוק לראות להקה שהוא אוהב, וגם אני אוהבת, הלב שלי איתו ואני מקווה שיראה הופעה שלהם בקרוב. את הכסף שלהם הם יקבלו מטעם התיאטרון. אף אחד כמובן לא רוצה לעשות קופה על אף אחד, והלוואי וחמי רודנר יתארח יום אחד בהצגה שלי".
"ההצגה 'איפה הילד'", אומרת טל, "מתעסקת בשאלה שהייתה חלק ממסע חיי - האם, מתי ואיך להביא ילד לעולם. זה רפרנס לשאלה 'איפה הילד?' שהחברה שואלת אותך כשאת בת 40 ועוד לא סיפקת את הסחורה וגם קריצה לשם הלהקה. הייתה לנו הצגה מאוד מיוחדת, בלי קשר. כל הסיפור הוא סיפור שיש בו גם כאב על זמן מסוים שתחושת החריגות הייתה משהו להתמודד איתה. הרגשתי שיש איזו ציפייה של העולם ממני שאני עוד לא מיישמת, ושאני עוד לא מספקת את הסחורה. הייתי רוצה שתהיה הצגה כזאת כשאני הייתי ברגע הזה. היא מצחיקה וכיפית, אבל יש בה גם מקום להקשיב ללב. זאת הסיבה שאני עושה את זה כי אני יודעת ומקווה שיש מישהי בקהל שצריכה לשמוע את הקול הזה, בלי קשר לשאלה אם היא תביא או לא תביא ילד. זה מופע שקצת חוגג את זה וצוחק על זה, במקום להכביד, מסתכל על האבסורד שבזה וגם על הכאב".
