בוקר טוב קבליירים הדורים שכמוכם. אמש נפרדנו ממי שבתחילת העונה סומנה כנבלית המרכזית של המשחק, עד שקיבלה שנה כיוון מההפקה ואיבדה את המומנטום. דורין דותן עזבה את הבניין ועברה לספסל המושבעים, שאגב, נעשה צפוף יותר מהברזנט של אולן. כל המודחים עד כה, חוץ ממאור שהוחזר לארץ בבושת פנים, עברו לגור על הספסל, מקולחים ועם סוללה מלאה ברגשות נקם. זה קרה ממש אחרי המשפט הכי מפחיד בפורמט: "לראשונה אי פעם בהישרדות". האם האנשים האלה, שעד כה היו על אי בודד וכל מה שמעניין אותם כרגע זה לסגור חשבונות עם מי שהדיח אותם, הם האנשים שהייתם רוצים עם היד על הקלפי כשזה מגיע להכרעה חשובה כל כך כמו זהות השורד האחרון? האם זה הזמן לצאת לרחובות ולהגיד די, עד כאן, לא ניתן לפגוע בערכי היסוד של הפורמט הזה, כי המדרון מפה והלאה חלקלק ויוביל לאבדון? ימים יגידו.
אם כבר לחמם את השטח, ההדחה המושלמת מבחינתי הייתה זו של מאיה מאחורי גבו של טל (הכול בשם המשחק, בחורי הטוב). אפילו בסהר הייתי מסתפקת, אבל גם הפרידה מדורין הגיעה בזמן מבחינתי. כמו בלא מעט הדחות, גם זו של דורין הגיעה בעקבות טעות של המודחת עצמה. היה לה רעיון יפה, קריאת השכמה לכל השורדים, אנחנו כבר איזה שלושה ימים אל תוך האיחוד, מה בדבר הדחה של הגיבורים ויפי הבלורית שהולכים לקטוף את כל החסינויות מעכשיו והלאה? למה לזנוח את המסורת היפה הזאת ולהדיח דווקא את החלשים, המבודדים והבלתי מזיקים? בעיני זה לא פחות חמוד מלהניח תפילין. אבל לפני שמחיאות הכפיים של דורין לעצמה שוככות, היא כבר הולכת עם הבשורה הזאת לאדם הכי לא נכון, למי שלפני דקה הוכתר כזכר הכי חזק בשבט. הטיעונים שלה נכונים. הבנאדם שהיא מספרת לו אותם – פחות.
לביקורות טלוויזיה נוספת:
אולי דורין לא הייתה מודעת לקשר בין סהר לטל, אולי היא הייתה כל כך להוטה לקדם מהלך משלה, שהיא שוב נפלה במלכודת ההיבריס. עם הווטו והקול הכפול של גל למחנה שלה, שכולל גם את קייסי, אלית ונטשה, היה רוב ברור על הצד השני, עד שטל הגיע וטרף את הקלפים. אולי האמירה של מאיה לילה קודם, שאם קייסי תודח היא תישן לבד, הדהדה אצלו איפה שהוא. טל אפילו הצליח לשנות את דעתו של שיקר, שהיה נעול על קייסי כמו אמסטף, אבל איכשהו ההיגיון של טל דווקא שכנע אותו להרפות. אין לי מושג מה קרה שם, כרגיל לא קיבלנו את המהלך האחרון, אפילו לא את ההתלבטות, ודורין יצאה (בקלאס) מהמשחק והשאירה את הצופים בזרועות של משולש הברמודה של העונה: גל, טל וג'ו-לין.
מכיוון שהסיפור הזה מסרב לדעוך ומצית גם את האפטר-עונה, אחרי שפוליטיקת המושבעים כבר הסתיימה, קצת קשה לשפוט תחת הלהבות מי צדק ומי טעה. אני יכולה להבין את החששות של גל (שאותה אני לא נוטה לחבב, אגב) לאבד את טל כבן ברית לטובת הרומן המסעיר עם מאיה קיי. היא אפילו לא חושבת שהוא יבגוד בה, התחזית שלה פשוטה – טל יסתחרר מהצפה הורמונלית ויאבד עניין במשחק עצמו. היא מצליחה לסחוט ממנו הבטחה "לסיים את הקשר עם מאיה" (אין לי מושג מה זה אומר, אגב, שהוא יסכים להדיח אותה?) אבל הפרקטיקה, יקירתי, איזו פרקטיקה גרועה.
את מנסה להפריד פיזית בין זוג נאהבים טרי, רומיאו ויוליה, שמסתובבים כל היום בביגוד מינימלי בג'ונגל ואת חושבת שזה יגרום לו לחשוב בהגיון? נראה לך שזה שתנעלי אותו בחדר יגרום לו לחשוב עליה פחות? איזו הבנה לקויה בעסקי הלב והחרמנות. נשמתי, זה רק יגרום לו לערוג אליה פי אלף! אסור להפריד ביניהם, להפך! תדחפי אותו אליה, שירחרחו האחד את עכוזו של האחר 24/7, הישרדות, כמו האח הגדול, זה הפאסט פורוורד של החיים. תוך שלושה-ארבעה ימים גג הם מתכתשים על עניין פעוט כזה או אחר, הסכסוך מסלים לכדי שתיקות רועמות, טל חוזר אלייך זעוף ואת רק צריכה לקטוף את הפרי באלגנטיות נשית מבלי ללכלך על אף אחד או לשדר נואשות. לא לנסות את זה בבית, כמובן, זאת רק אסטרטגיה, כן?
מפה לשם, לפחות ההדחה של דורין הורידה מהגריל את קייסי, שלצערי הטעות שלה בהדחה הקודמת הפכה אותה מאסטרטגית ליצור הכי נרפה בהישרדות, זה שפועל עם רגש. כולי תקווה שבעתיד נראה עוד שינויים במערך הכוחות, אבל בינתיים חייבים לתת לעונה הזאת את מה שמגיע לה – היא בהחלט משתפרת. תודה אישית אני שולחת לטל, שאמר במועצת השבט את המשפט שלדעתי נאמר בפעם הראשונה (בפעם הראשונה בהישרדות ישראל אי פעם!) והפנה אותו לספיר קשתי, שניסתה להוציא אותו מניאק: "שיקרתי לך כחלק מאסטרטגיה, תלמדי לא להאמין לכל מה שאומרים לך במשחק". חן חן על זריקת השפיות. בפרק הבא: שיקר חוזר הביתה ונטשה ואבירן צ'ילבות. תהיו חזקים.