מאות בני אדם, בהם חברים, בני משפחה, מכרים וקולגות מתעשיית הקולנוע והתיאטרון בישראל הגיעו היום (ראשון) בשעות אחר הצוהריים לבית העלמין בקריית שאול כדי לחלוק כבוד אחרון לזאב רווח וללוות אותו בדרכו האחרונה. רווח, מהאישים הבולטים בתולדות הקולנוע הישראלי לדורותיו, הלך לעולמו אתמול בביתו ברמת גן, בן 84 היה במותו.
live
הלוויה זאב רווח הספד איתי שגב
(צילום: מיקי שמיד)
בין הרבים במקום היו גם בני משפחתו - אשתו מלי ואחיו אורי ומשה, שותפיו למקצוע צחי נוי, יוסי אלפי, רבקה מיכאלי, טוביה צפיר, אלי יצפאן, שלמה (ג'ינג'י) גולדברג, דב רייזר, אריה מוסקונה, אילי גורליצקי, יהודה אליאס, אלברט אילוז, ניצה שאול, ששי קשת ויונה אליאן, משה אדרי, שר התרבות והספורט מיקי זוהר ורועי בארקן, בנו של יהודה בארקן.
מאות הנוכחים בבית העלמין כיבדו את פתיחת הטקס במחיאות כפיים רמות, לאחר דבריו של רועי בארקן. "הוא היה בן אדם שתפקידו בעולם היה לעשות טוב ולהצחיק אנשים. שחקן ענק", אמר, לפני שהזמין את שר התרבות והספורט מיקי זוהר לשאת דברים.
"הפרידה מזאב היא פרידה קשה, זאב לא היה רק שחקן, בדרן או אמן - הוא היה במובנים רבים הדבק של כולנו - הדבק שאיחד אותנו", אמר זוהר. "בחברה ישראלית מגוונת ומורכבת הוא שימש כחומר בסיסי, משהו חם ואוהב שחיבר כל כך הרבה אנשים שונים יחד. יש לא מעט דברים כבדים שלצערנו מאחדים אותנו כחברה, אך זאב ידע לאחד ולחבר אותנו בצחוק, בתמימות, בקלילות ובדרמה שנגעה לכולנו בלב. אני קורא לזה אחדות בלי טראומה, כמו שיש לעמים אחרים. זאב היקר, אנו מודים לך. אנו נפעל ונדע להנציח אותך בכל הכוח ואת המורשת הבלתי נגמרת שלך.
"כששואלים אותי מה ישראלי בעיניי - אז דמותו של רווח היא מהראשונות שעולות במוחי. גם היום אנו נתקלים בצעירים שלנו שמדקלמים את השורות האיקוניות של זאב, הוא היה מי שידע להיכנס ללבבות של כל אחד ואחת מאיתנו. הוא הביא למסך דמויות בלתי נשכחות, והוא הביא גם חלקים מעצמו.
"בשם מדינת ישראל, בשם התרבות הישראלית, ובשם כל אוהביו הרבים אני מבקש לשלוח תנחומים לך מלי ולכל משפחת רווח היקרה. המורשת שלך זאב חיה ונושמת, השמחה והצחוק שהשארת לנו ימשיכו ללוות אותנו לעד, הם ימשיכו להזכיר לנו את הכוח העצום של האמנות והאנושיות במיוחד בתקופה זו. אין לי ספק שתמשיך את מלאכת הקודש שלך גם בשמיים, נוח על משכבך בשלום זאב, אנחנו אוהבים אותך".
יונה אליאן קשת, יו"ר אמ"י, ספדה לרווח: "היי זאביק, איש מדהים וחבר כל כך אהוב. לא כתבתי כלום, אני מאלתרת כי אתה תמיד היית אלוף בלאלתר. לפני שהתחתנתי עם ששי (קשת - י"ב), התחתנתי איתך ערב-ערב על הבמה. אהבתי אותך אהבה גדולה ואני עדיין אוהבת אותך, לימדת אותי הרבה. היו לי הרבה פרטנרים על הבמה, אבל אף אחד מהם לא היה כמוך.
"עשית מהפך בקולנוע הישראלי, בעטת בממסד והתמסרת לאהבת הקהל. כל כך אהבו אותך. פעם הלכתי איתך ברחוב ולא עבר איש שלא נישק אותך, ואמרתי לך 'אני לא הולכת איתך ברחוב יותר'. היית מוכשר, אין לי מילים להגיד כמה. גם כבמאי היית מדהים, ואמרת לי פעם דבר מאוד חשוב שעד היום מצטטת אותו - קיבלת רשות מהרב לשחק, כשהוא אמר לך 'אין מצווה גדולה יותר מלהצחיק ולתת לאנשים רגעים של חסד'. בתור יו"ר איגוד אמ"י, אני רוצה להסביר לך שכל משפחת האמנים מודים לך על כל מה שעשית. על הצחוק שלך, על הדרך שבה חיבקת כל אחד שבא מולך, על הגדולה שלך כשחקן כיוצר וכבמאי. זהו זאביק, נראה לי שתכף תעשה תעלול כדי להצחיק אותי פה, אוהבת אותך".
משה אדרי נפרד ממנו: "רק לפני שבועיים הקרנו בפסטיבל חיפה סרט דוקו על חייו של זאב רווח - מאז שהוא עלה ממרוקו ועד היום, כל העשייה בכל התחומים - קולנוע, תיאטרון, סדרות טלוויזיה - האיש שהשאיר לנו מורשת ענקית של סרטים, עד היום הם קאלט. אני בטוח שעכשיו כשהוא הולך לדרכו האחרונה הוא יפגוש שם את כל הכוכבים שלו שאיתם הוא עשה את הקריירה; אורי זוהר, יהודה בארקן, אריה אליאס, מנחם גולן ועוד. אני בטוח שאתה תהיה שם הכוכב מספר אחד, אין לי ספק. אתה תשמור על כל עם ישראל מלמעלה ועל חיילי צה"ל ועל כולנו. אחי האהוב זאביק, אני אוהב אותך, תודה על הכול. אני מבטיח לך דבר אחד - אנחנו נשמור על מלי ועל המשפחה, נשמור על המורשת הענקית שהשארת לנו".
"אחי היקר, לפני חצי שעה נסעתי לפה מאזור ירושלים, עצמתי עיניים, ראיתי את דמותך זוהרת תוך כדי נסיעה. זאביק תצחק לי, תחייך אליי, כל הדרך הבטת אליי", ספד לו אחיו אורי רווח. "אחי, אמרו חכמינו כי שלוש שמות יש לו לאדם - שם שקוראים לו אביו ואמו - זאב נחום, שם שמכנים לו חבריו - זאביק, אך שם טוב עולה על כולם - שם של נשמה שנגנזנת אך משאירה רושם בעולמנו הצר. זה שם טוב, דולק ומאיר, וירא אלוהים את האור כי טוב. אחי, שם טוב יש לך וקנית אותו בעמל ובידיעה.
live
הלוויה זאב רווח מחיאות כפיים אחיו אורי סופד לו
( צילום: מיקי שמיד)
"אנחנו מודים לה' על החסד שעשיתם עימנו שלקחתם את אחינו. זאביק, אני מבטיח לך שעוד 20 שנה ילמדו דרך הסרטים שלך דברים גדולים, אתה לקחת דמויות שהיו בעינן והנצחת אותן. ילמדו על האנתרופולוגיה דרך הסרטים שלך. לך, יש עולם של שמחה ואושר. לך, יש שמחה של מלאכים שמכבדים את השכינה בשחוק. לך לדרכך אחי", חתם את דבריו ודמע על הפודיום.
בנצי רווח, אחיו, ספד לו גם הוא: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים, לא עמד ובמושב לצים לא ישב והיה כעץ. בכל אשר יעשה ויצליח זהו זאביק של כולם. הוא תמיד דאג לכל המשפחה. כשעברנו לירושלים בשלהי שנות ה-50, זאביק היה ילד שובב. הוא היה אוסף את כל הילדים בשכונה מתחת לעץ גבוה, מטפס על העץ והיה אומר להם 'תראו, אני זאביק השועל, אני העורב אני הולך לעוף'. אז הוא היה נופל למטה ושובר את הרגליים ואת הידיים. זה היה זאביק.
"זאביק התגייס לחטיבת הנח"ל. זכור לי שיום אחד הוא הגיע עם כל המחלקה, עם בגדים מנומרים של הצבא. כל כך התרשמתי. היינו משחקים איתו ערימת ילדים והוא היה נותן שאגה כמו אריה ומעיף אותנו. כשהיה במארב, החברים שלו שאלו אותו מה תעשה אחרי הצבא, אז הוא אמר להם 'אני אחשוב'. לימים זאביק הפך לשחקן אהוב על כולם כשזכה בתפקידים ראשיים ובאהבה ואהדה גדולה. זאביק תמיד נשאר צנוע ומהשכונה והצניעות הייתה תמיד מנת חלקו. 'דייני שזכיתי לשמח אנשים למשך שעתיים' - הוא היה תמיד אומר לי, אתה תהיה חסר לנו זאביק. הרבה".
משה רווח, אחיו: "ביום שישי בלילה חלמתי שאני רואה את זאב יוצא מהבית לבוש יפה ואני אומר לו 'זאביק, לאן?'. הוא מסתכל עליי ולא עונה לי וממשיך הלאה, ודאגתי לו כי לא ידעתי לאיפה הוא הלך. רצתי אחריו ואחרי עיקול ראיתי אותו יושב עם אנשים, צוחק ומדבר. בבוקר סיפרתי לאשתי, ובמוצ"ש הודיעו לי שהוא נפטר. הוא באמת לא ידע לאן הוא הולך. האדם בונה את עולמו בעולם הזה, ואם הוא אהוב בעולם הזה אז בשמיים הוא גם אהוב.
"זאביק, דע לך אחי היקר, כתוב כי כשם שלחתן ולכלה יש שבעה ימי שמחה ואז שבעה ימי אבלות - זה כנגד שבעת ימי השמחה. זה אומר שהנשמה עולה לשמיים ומקבלים אותה בריקודים ובתזמורות, ולך מגיע שיקבלו אותך בצורה כזו. מאתמול אני שומע הרבה תגובות של אנשים שבאמת היית אהוב וזכית להשאיר פה דברים נפלאים. אתה בוודאי תזכה לעולם הבא ושיקבלו אותך בשמיים בשמחה". "אבא שלך חלם שתהיה רב", הוסיף אפי אחיו, "אז רציתי להגיד לך רבי דוד שהבן שלך לא רק רב - הוא רב אלוף".
"הסיפור שלך זאביק לא יישכח, חייך היו במה, וידעת להביט על העולם עם חיוך על השפתיים ובעיניים", נפרד ממנו השחקן איתי שגב. "ידעת שהחיים הם משחק בין חושך לאור, ובעולם הזה כמו שאמרת צריך לדעת עם מי להתעסק. ידעת לצחוק ולהעמיק. כל תנועה שלך הייתה סיפור ואת חותמך השארת ותשאיר בנו לנצח. זאביק רווח ייזכר כעץ איתן שפרס צילו עלינו. רווח הוא שם משפחתך - אבל הרווח הזה הוא לא רק שייך לך, הרווח שייך גם לנו".
מ"צ'רלי וחצי" ועד "חגיגה בסנוקר" - עשרות תפקידים בלתי-נשכחים
במרוצת השנים מילא רווח שלל תפקידים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, כשחקן וכבמאי. הוא זכה בשלושה פרסי אופיר - שניים כשחקן הראשי הטוב ביותר, ואחד על מפעל חיים בשנת 2010.
רווח, אח בכור לשבעה אחים ואחיות צעירים ממנו, נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1940, ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן שמונה. קריירת המשחק שלו החלה זמן קצר לאחר שירותו הצבאי, כאשר למד במחזור הראשון של בית הספר למשחק בית צבי. בראשית שנות ה-60 כבר לוהק לתפקידים ראשונים בתיאטרון האוהל, ובחציו השני של אותו עשור, החל להשתלב לראשונה בקולנוע.
סרטיו הראשונים של רווח זכו אומנם להצלחה מסוימת, אך הקריירה שלו קיבלה זינוק משמעותי רק בשנות ה-70, עם הסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר" ולאחר מכן סרטי הקאלט "צ'ארלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". באחרון גילם את הדמות המזוהה איתו אולי יותר מכל - חכם חנוכה. בהדרגה, רווח הפך לאחד הסמלים הבלתי מעורערים של ז'אנר "סרטי הבורקס", ולאחד הכוכבים המוכרים בישראל. בסרטיו, גילם לרוב את דמותו של אדם משולי החברה, תוך שהוא ויוצרי הסרטים עושים שימוש הומוריסטי, ולעיתים סאטירי, בסטריאוטיפים של מעמדות ועדות. בסך הכל רווח שיחק בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, בהם גם כאלה שביים - "רק היום", "הגונב מגנב פטור", "אדון ליאון" ו"פעמיים בוסקילה".
במקביל לקריירה הקולנועית הענפה שלו, רווח לא זנח גם את התיאטרון, שבו החל את דרכו: במרוצת השנים השתתף בהפקות רבות של תיאטרון הקאמרי כשחקן וכבמאי, ובשנת 1988 גילם בתיאטרון הלאומי הבימה את סאלח שבתי, לצד גאולה נוני וחני נחמיאס. אפרים קישון היה הבמאי של ההצגה, ונורית הירש כתבה את השירים, בהם "אח יא ראב" שהפך ללהיט ענק. בשנים שלאחר מכן קיבל תפקידים גם בבית ליסין, והשתתף גם בהפקה הבימתית של "חגיגה בסנוקר", שהתבססה על הסרט שבו כיכב.
מאז שהוזנקה הקריירה שלו ועד שנותיו האחרונות, רווח לא נח לרגע. גם בשנים האחרונות המשיך לשחק בקולנוע, ומאז תחילת שנות ה-2000 גילם תפקידים בסרטים המצליחים "בית"ר פרובנס", "העולם מצחיק" ו"מיתה טובה".
רווח אף הופיע אף במגוון תפקידים בטלוויזיה, ובהן הסדרות "הכבוד של מרציאנו" ו"חסמבה דור 3" של ערוץ הילדים, שבה גילם את אלימלך זורקין, אותה דמות שגילם בסרט "חסמבה ונערי ההפקר" בשנת 1971. ב-2018 השתתף גם בסדרת הדרמה הפוליטית "שלטון הצללים", על הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הפוליטיקה הישראלי.
בשנת 2019 עבר רווח אירוע מוחי, שאחריו החל בתהליכי שיקום, אולם למרות שתכנן לא הצליח לשוב לבמה. מהאירוע המוחי הזה רווח לא הצליח להשתקם עד שהלך לעולמו.
לאחר היוודע דבר מותו של רווח, ספד לו ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני ורעייתי שרה, עם רבים מאוד מאזרחי ישראל, דואבים עמוקות על פטירתו של זאב רווח – מגדולי השחקנים שקמו לנו בקולנוע ובתיאטרון", כתב. "הכישרון הבולט של רווח היה לשמח אנשים. אין זה דבר של מה בכך במדינת ישראל למודת-האתגרים. חוש ההומור הייחודי שלו העלה חיוך רחב על שפתינו, וזה היה שכרו האמיתי. אנו מוסרים את תנחומינו העמוקים למשפחת רווח היקרה. יצירותיו של זאב רווח ישתמרו לשנים ולדורות, וישמשו נר תמיד לזכרו".
"הוא אחד הגדולים שהיו כאן, גם כשחקן, במאי, כאדם. אהבתי אותי אהבת נפש ואני כל כך עצובה", מסרה ל-ynet השחקנית ניצה שאול, שכיכבה לצד רווח ב"חגיגה בסנוקר" וב"שרגא קטן", שאותו ביים. "הוא היה יוצר אמיתי ואיש קולנוע כל כך מדוייק, זו הייתה התשוקה שלו", הוסיפה, "רווח היה פורץ-דרך בכך שהוא שחקן רבגוני שניצל את כל מה שיש בו ולא בחל בשום דבר, והלך עם האמת שלו בכל דבר. לא משנה מה זה - הוא הלך עד הסוף".
"אנו נפרדים מזאב רווח, אחד השחקנים והיוצרים הבולטים בעולם התרבות הישראלי", פרסם אמש נשיא המדינה יצחק הרצוג, "בחן יוצא דופן, מעל בימות התיאטרון ובעשרות סרטי קולנוע, זאב רווח היטיב לשקף בכישרונו הגדול את פניו המרהיבות של הפסיפס הישראלי וזאת באמצעות אינספור הדמויות אותן גילם ויצר. תרומתו החשובה והייחודית לתרבות הישראלית תמשיך בוודאי לגעת ברבים וברבות גם לאחר לכתו. תנחומיי למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
טוביה צפיר, ששיחק עם רווח ב"חגיגה בסנוקר", "צ'רלי וחצי" ו"יופי של צרות", נזכר בקשר החם שלהם. "היה בינינו קליק, הפגישה שלנו הייתה אהבה ממבט ראשון", סיפר צפיר ל-ynet, "אני חושב שהוא גדול הקומיקאים שגדלו כאן בקולנוע, הוא היה לואי דה פינס הישראלי. הייחוד שלו זה שהוא היה מלא שמחת חיים על הסט ומאחורי הסט, הוא נתן הרגשה חברית, הסתכל לכולם בגובה העיניים ועשה צחוקים ושמחה. ב'חגיגה בסנוקר', כשהוא הגיע לדמות של חכם חנוכה עם המשקפיים, לא יכולנו לשחק מרוב צחוק. זה היה סוג של אלתור כזה על הבוקר, כשהוא ראה את המשקפיים האלה אצל איזה אופטיקאי והביא אותם זו הייתה הפתעה לכולם. גם לבמאי ולכולנו. האווירה הזאת יצאה החוצה למסך.
"אין שום ספק שהוא היה שחקן אדיר גם בתיאטרון, ברמה בינלאומית", הוסיף צפיר, "גם שחקן דרמטי יוצא-דופן. לא יישארו לי חברים יותר מ'חגיגה בסנוקר'. זאביק הוא היה היהלום שבכתר, הוא גנב את ההצגה ב'חגיגה בסנוקר' ו'בצ'רלי וחצי', אני מצדיע לו ומתגעגע אליו מאוד. כל הזמן היה לנו שמח בזכותו, מהבוקר ועד הערב. להיות ליד זאביק רווח זאת חגיגה - אתה לא מרגיש שהזמן עובר. אני לא חושב שיש דבר כזה היום. זאביק רווח היה עילוי, ושחקן גאון. אני ממש קינאתי בכישרון שלו, באופן חיובי".
