"מרגיש לי שאני לא טובה עם בנים, כי לא הייתי עם בנים כמעט שלוש שנים, דברים די משתנים, אז מי אני? מי אתה? מה'ניינים? מה קורה? אה, מה נשמע?" אם השורה הזו לא מתנגנת לכם בראש כשאתם קוראים אותה, סימן שלא הייתם פה בחודשים האחרונים. "בנים", הסינגל הראשון של נונו, יצא ביוני לרשת והפך ברגע אחד לדבר הכי מדובר - אם אתם שייכים לדור הנכון כמובן. אחרי שתאזינו לו, תשאלו קודם כל איך לעזאזל מוציאים את השיר הזה מהראש. והשאלה השנייה: מי זו נונו? בפייסבוק תמצאו תשובה קצרה ותמציתית, "כוכבת", אבל לא בטוח שזה יספק אתכם.
נונו, כיאה לשנת 2021, היא דמות עם קוקיות ורודות, בגדים אקסטרווגנטיים וציפורניים ארוכות וצבעוניות. מאחוריה נמצאת בחורה צעירה בת 23 מתל אביב בשם נעמי אהרוני גל, שאומנם למדה והתעסקה במוזיקה מגיל צעיר, אבל ממש לא תכננה למצוא את עצמה עם שם במה עלום והשיר הכי ויראלי של התקופה. אחרי שנפרדה מבן הזוג שלה היא החליטה לכתוב על זה שיר, לא משהו כבד ומהורהר, אלא משהו שיגרום לה לצחוק. כשהשיר היה מוכן היא השמיעה אותו במפגש אקראי לחבר טוב שלה מהתיכון, עיליי אשדות (כן, הבן של יזהר) והוא אמר לה "בואי נעשה מזה שיר". אחר כך היא השמיעה אותו לאדם גבאי (כן, הבן של ששון), חבר טוב שלה מהיסודי, והוא אמר "בואי נביים לזה קליפ". זה בדיוק מה שהם עשו.
"ממש לא ציפינו לזה. עשינו את כל הפרויקט הזה במחשבה שכל מעגל חברינו ואולי איזה שני מעגלים החוצה ייהנו ממנו. עשינו את זה לכיף שלנו ופתאום זה קיבל כל כך הרבה אהבה ואנשים נפתחו לזה. זה כיף בטירוף", היא מספרת בריאיון. גם השיר השני שהוציאה, "אוהב לא אוהב", הופק לפני שהשם והדמות נולדו. הוא נכתב, צולם ונערך תוך שבועיים, או "על ספידים" כמו שהיא אומרת, כדי שאם במקרה הראשון יתפוס יהיה להם משהו שייצר המשכיות. וכך נולדה לה דמות, פרסונה, כוכבת. קצת ילדותית, מאוד מצחיקה וצבעונית וכזו שמערערת את התפיסה שלנו על מה זה פופ, איך אמורים לשיר אותו ועל מה הוא אמור לדבר.
מי זו נונו בשבילך?
"היא חלק ממני שבחרתי לעשות לו זום-אין ומאוד מאוד להקצין אותו. זה בעיקר נורא כיף ומצחיק לי לכתוב מתוך הדמות הזו, מתוך הצינור הזה".
איפה נונו מתחילה ונעמי נגמרת? או שאין קו כזה בדיוק.
"זה מין גבול עדין ודק, כי נונו מספרת חוויות שאני בתור נעמי חוויתי ועברתי אבל בצורה מצחיקה וקיצונית יותר. היא דוחפת את זה קצת לאקסטרים".
נונו בהחלט דוחפת את נעמי לאקסטרים וגם את המאזינים שלה, שלפחות חלקם נדרשים לרגע כדי להבין מה קורה בשיריה (בשמיעה השנייה והשלישית גם אפשר להתייחס לשנינות). אבל אולי הסיבה לכך ש"בנים" הצליח היא שהפופ הישראלי נוטה לקחת את עצמו מאוד ברצינות, ופחות נוטה לצחוק על עצמו (על אף שלרגע היסטורי אחד או שניים, הפופ ההומוריסטי בארץ זכה להצלחה, ע"ע להקת כוורת).
אהרוני גל באה להקליל. היא אומנם עוסקת באירוע אישי וקשה, אך גם בנאלי וגלובלי. הרי מיליוני שירים נכתבו על פרידות ושברונות לב, וגלונים של דמעות נשפכו - אבל היא צוחקת. ואת ההומור שלה היא כותבת מתוך פריזמה מאוד ספציפית של מערכות היחסים בדור ה-Z, שמתנהלות בין הטינדר למאצ'ים, ההתכתבויות, התיוגים והלייקים. כשכל זה נעטף באריזת ממתק סכרינית, מקפצת, אלקטרונית במידה אבל גם קצת שבורה ועקומה - אפשר לומר שזה תופס לא רע בכלל את הווייב הכללי של מי שבשבילם בריטני ספירס היא כבר נוסטלגיה.
חלום קדחת על החופש גדול
זה לא במקרה שאת המוזיקה נונו יוצרת עם אשדות, מי ששחרר בעצמו לאחרונה מוזיקה קצת מוזרה, נון-קונפורמיסטית, שבורה ועקומה. שניהם מצטרפים לשורה של יוצרים צעירים שמנסים למתוח את גבולות הז'אנר, שואלים אם הוא בכלל קיים והאם זה משנה. "הוא לוקח לקצה את הניסיון להגדיר מוזיקה", אומרת אהרוני גל על אשדות. "בשיר האחרון שהוא הוציא, הגיטרה מתפרקת באמצע. אתה שומע שיר מרגש ותוך כדי הוא מתפרק לך בין האצבעות. הוא לוקח את זה לאיזשהו קיצון. ביצירה הזו אנחנו עושים פופ, אבל לעיליי יש את הייחודיות של לקחת דברים לאקסטרים. יש פה משהו שיכול להיות נגיש אבל גם לוקח לקצה".
שפיטה ודודו פארוק פעלו בתוך דמויות, והפכו לגימיק שרוקן מתוכן. את לא מפחדת שזה יקרה לך?
"אני לא מפחדת כי אני מרגישה שאני פשוט נהנית לעשות את מה עושה. אבל בניגוד לשפיטה ולדודו פארוק, שאני מרגישה שהם לגמרי דמויות ושבכל ריאיון הם היו מתראיינים בתוך הדמות, בנונו יש משהו אחר. היא לא לגמרי דמות, היא לא לגמרי רחוקה ממני או בדיונית, אלא חלק נורא נורא אישי שלי. אני מספרת באמת על הפרידה שחוויתי, אז יש בזה משהו קצת יותר מעוגן, שנותן מרווח נשימה".
במקום דמות, אפשר לומר שנונו היא יותר פרסונה בימתית. בקרוב היא מתכננת להוציא סינגל חדש בשם "ליבינג דה דרים" (כן, ממש כך) ובקנה יש גם אלבום שמתואר כ"חלום קדחת על החופש גדול", אם התגעגעתם לרגע לתיכון. היא כבר הספיקה לחמם את אקו וג'ימבו ג'יי ובסוף החודש תופיע בפסטיבל חשיפה בינלאומית ה-12, שיתקיים בין ה-24 ל-28 בנובמבר בירושלים ובתל אביב. לצידה יופיעו על הבמה בפסטיבל שמות כמו נינט טייב, רונה קינן, אקו, יוסי פיין, עוזי נבון, הילה רוח, המסך הלבן, לוסיל קרו, חמישיית עמרי מור ואחרים. בשנה שעברה הפסטיבל התקיים במתכונת וירטואלית, אבל השנה יגיעו יותר מ-50 אורחים בכירים מתעשיית המוזיקה בכל העולם כדי לצפות באמנים הישראלים - ואולי לקחת אותם צעד אחד קדימה, מעבר לים, כפי שקרה עם נגה ארז, לולה מארש, האנג'לסי ואחרים. בניגוד לאירועים אחרים בסגנון, חשיפה בינלאומית פתוח לקהל הרחב.
את רוצה לפרוץ לחו"ל?
"זה משהו שאף פעם לא כל כך העזתי לחשוב עליו ולחלום עליו, כי המוזיקה שלי בעברית והיא נורא מתקשרת לקהל הישראלי. אבל זה כן חלום, להופיע על במות בחו"ל ולהפיץ את המוזיקה. ברגע שנוצר הקשר עם פסטיבל חשיפה זה ריגש אותי ברמות, כי הם אמרו לי שיש המון אמנים ויוצרים שכותבים בעברית והשפה לא מגבילה אותם".
כל המגניבים בג'אז
במוזיקה היא מתעסקת מילדות. אמא שלה שלחה אותה למקהלה בכיתה א', אחר כך היא התגלגלה בעקבות חברים לעירוני א' בתל אביב ("אמרו לי 'בואי לג'אז, כל המגניבים בג'אז'. אמרתי, 'אני לא מכירה ג'אז ולא שומעת ג'אז', אבל סבבה, הלכתי לג'אז") ומשם ניגשה בסוף התיכון למבחנים למוזיקאים מצטיינים. "רציתי בכלל ללכת לעשות שנת שירות בפנימיות וכאלה, אבל כולם נבחנים למוזיקאי מצטיין, אז אמרתי 'יאללה, ניבחן רק בשביל הספורט'. ואז התקבלתי בתור זמרת ג'אז וזה הפתיע אותי מאוד, אז החלטתי להמשיך עם זה".
מה עושה מוזיקאית מצטיינת בתחום ג'אז בצבא?
"הייתי בהרכב זהב ושרנו לגיל הזהב. זה היה ממש חמוד, החיינו להם את כל שירי הלהקות הצבאיות הישנות וקיבלנו בלינצ'סים. במקביל יכולתי ללמוד ברימון - מוזיקאי מצטיין זה כמו ספורטאי מצטיין שמקנה לך תנאים. אז למדתי ברימון במסגרת של הג'אז אינסטיטיוט תחת רונן שמואלי.
למען האמת, אהרוני גל לא זרה לשירים שנעשים ויראליים ואפילו מייצרים שערוריות. כשהייתה בצבא ביקשו ממנה לכתוב שיר לאלבום להקות צבאיות. "שטפתי כלים", היא מספרת, "התחיל לעלות לי איזשהו הוק, הפקתי את זה בקטנה על המחשב ושלחתי להם". אחר כך היא השתחררה, וכמעט שכחה מהשיר שכתבה על רקע צלילי המים הזורמים. אך כשהייתה על הר בהודו, בטיול הגדול אחרי הצבא, ראש מדור תרבות הודיעה לה שהיא הופכת את השיר לסינגל, שתשיר לא אחרת מעדן אלנה יחד עם שתי זמרות. מפה לשם, השיר "בייבי צה"ל", שאכלס שורות כמו "בייבי הקב"א שלך לא עולה לי / תסגור את השבת לא משנה לי", יצא לרשת ויצר סערה אחרי שהמפיק שלו, אסף אברבוך, שיתף אותו וכתב שהוא "גאה לעבד, להפיק ולעזור לרקוח את השיר הכי פופי, הכי מצחיק והכי כוח נשי שלבש מדים בשנים האחרונות, ואולי בכלל". צה"ל כצפוי מיהר לגנוז ולהעלים את השיר. "הייתי בשוק שזה בכלל התקבל בעבר", היא מודה בדיעבד.
אז מה החלום?
"החלום הוא להמשיך ליצור יחד עם חברים שלי ולהופיע. להתגלגל ולהגיע עם זה כמה שיותר רחוק, לא משנה באיזו קונסטרוקציה".
היית רוצה לשמר את זה כמשהו שנעשה בתוך מסגרת חברית?
"כן".
בדרך כלל כשהדברים האלה גדלים, זה דורש גם לפרק חלק מהמשפחתיות. נכנסים כל מיני אינטרסים זרים ושאלות של כסף.
"כשזה גדל הדברים כמובן משתנים, אבל הגרעין הזה הוא אחד הדברים שהכי חשובים לי. אעשה הכול כדי לשמר אותו כמה שיותר".