כיאה למסורת היפה של "המפקדת", שנאלצה לא פעם ולא פעמיים להקריב את שעת ומועד השידור שלה לטובת אירועי השעה, גם שידור פרקי סיום העונה השלישית והאחרונה נדחה לפחות פעמיים נכון לזמן כתיבת הביקורת הזאת. במדינה שחיה על חרבה, סדרה שעוסקת "בקטן, במגוחך, באיזוטרי ובמטופש", אליבא דה יוצרי הסדרה, עטרה פריש וניר ברגר, צריכה לפנות מקום בענווה כשהמציאות הגדולה והרצינית תובעת את ליטרת זמן המסך שלה. וכך קרה שלמרות שהעונה השלישית נכתבה לאחר ה-7 באוקטובר ולמעשה אינה נוגעת בו כלל, "המפקדת" הושפעה מאירועי היום ההוא והשנה שהגיעה בעקבותיהם.
מתוך "המפקדת", עונה 3
(באדיבות כאן)
אז מה היה לנו בעונה הזאת? נועה (אלונה סער) מתחילה אותה מתחתית עגומה אפילו יותר מבעונות הקודמות – היא מנודה על ידי כל הבסיס משום שעשתה את המתבקש ופעלה לפי החוקים, אהובי ליבה: היא (וכפיר, כשמגיע מגיע) דיווחו למשטרה הצבאית על ההטרדה המינית שעברה טולי, המ"פ. החקירה של מצ"ח הפכה את נועה לפרסונה נון-גרטה בבסיס, והנמסיס שלה משכבר, חגו (גל מלכה רובין המלכה!), הטירונית הבעייתית בדימוס שעכשיו היא אחראית אפסנאות, יד ימינה של המב"סית (מיה דגן) ובאופן כללי הסמכות העליונה בבסיס, מובילה את החרם נגדה.
ואף על פי כן, נועה תנוע. העונה הזאת סבבה סביב ההזדמנות האחרונה בהחלט של נועה לממש את הפנטזיה הבינארית שלה להפוך למפקדת במערכת שמעריצה כללים והיררכיה, שלא מאמינה בהרמוניה אלא בציות שבזה לניואנסים וחותרת לכח מוחלט. היא רוצה דרגות ומעמד שסוף סוף יאפשרו לה לנוח במאבק האינסופי שלה למקם את עצמה בחברת בני אדם, שאת הכללים הסמויים שלהם היא לא מבינה ואין לה סיכוי למצוא אותם בשום ספרון הדרכה צה"לי. היא רוצה ודאות.
3 צפייה בגלריה
מקום של כבוד בדרמות הישראליות. מתוך "המפקדת"
(צילום: רן מנדלסון, באדיבות כאן 11, בלאק שיפ הפקות סרטים)
את ההזדמנות שלה היא קיבלה מטולי (נועם לוגסי), שממנה אותה למפקדת במסגרת ההכנות להתמודדות ב"תחרות הפלוגה המעולה" הפנים צה"לית (תחרות אמיתית שצה"ל המציא בעצמו), ונועה מקווה שאולי הפעם הפיקוד יתממש כמו בחזון שלה ולא יכלול אלמנטים חמקמקים כמו יחסי אנוש, כי "אפס ביחסי אנוש" הוא לא רק שם של סרט. האם הפלוגה של בט"ר ארז יצליחו לנצח בתחרות הפלוגה המעולה? האם נועה תצליח להבין באיזה צד מרוח הלוף? האם היא תזכה לחזור אל משפחת העמים במדים ולהתקבל על ידי חיילי הבסיס?
שלל עלילות משנה הקיפו את נועה בעונה הזאת, כמעט כולן עסקו באופן כזה או אחר ברומנים פוטנציאלים או אמיתיים. נועה עצמה התקרבה למישהי מאותגרת יחסים כמוה, אביב (נעמי הררי), וחשפה מולה את הפחד שלה מלפגוע באופן שהיא לא מבינה ולהינטש. טולי וצימר (כרמל בין) התעמתו על רקע היחסים ביניהן, יוגב (נועם אימבר המצוין) התאהב ומצא את עצמו בלב כנופיה גברית שכללה גם את כפיר (דור הררי) ומייקי (מיכאל זפסוצקי), כשהאחרון מפתח רגשות אל צליל (נועה אסטנג'לוב) כשהיא במקביל מפתחת רגשות אל חפיסת משככי כאבים. אפשר להגיד שכמעט כל הרומנים האלה לא זכו לקלוז'ר או שזכו לסגירה מרומזת להפליא, אבל "המפקדת" מעולם לא התיימרה ללעוס עבור הצופים שלה את מערכות היחסים שהיא פרשה ואין סיבה שהיא תעשה את זה פתאום בסיומה המוחלט.
3 צפייה בגלריה
מה זה להיות אישה במערכת כמו צה״ל. מתוך "המפקדת" עונה 3
(צילום: רן מנדלסון, באדיבות כאן 11, בלאק שיפ הפקות סרטים)
זאת היתה עונה שהמשיכה את התמה של הטרדות מיניות ובכלל, מה המשמעות של היותך אישה בעולם גברי וטסטוסטרוני. המב"סית חוששת יותר מכל מהשתלטות של אישה אחרת על התפקיד שלה, עד לרמת הפרנויה. טולי מתומרנת לבטל את התלונה שהגישה כדי שהמערכת תמשיך ללעוס את בשר התותחים שלה ולתפקד. הגברים של המפקדת רכים (מייקי, יוגב, כפיר) עד לא קיימים (מיהו האבא של "האח של טולי"? האם הוא בתמונה?). מדריכים שמגיעים מבחוץ כדי "להכין את הפלוגה לתחרות" מתבררים כמטרידים מינית ומפצלים אפילו את השלישייה הבלתי ניתנת לפיצול.
"קשה להיות פה גבר, וזאת לא אשמתו של אף אחד", אומר כפיר בשיחת הגברים בפרק מספר שמונה, הספיישל העונתי. הם מקטרים על נקבות מסוג אנוש שמתמרנות אותם ונקבות מסוג ציפור – עורבת שנוקמת בהן מתחילת העונה ומונעת מהם להגיע לתחרות. ובאמת בסופו של דבר המאבק בישורת האחרונה, בין טולי והמב"סית, מוכרע על ידי השאלה האם המערכת תדרוס את הפרט, כלומר האישה, או שהאישה תכניע את המערכת.
3 צפייה בגלריה
קשה להיות פה גבר? מתוך "המפקדת" עונה 3
(צילום: רן מנדלסון, באדיבות כאן 11, בלאק שיפ הפקות סרטים)
הסוף אינו חד-משמעי, בלשון המעטה, ונתון לפרשנות. החבורה שעמדה מאחורי טולי כנראה הולכת לכלא בעקבות הסירוב שלה לקחת חלק בתחרות. בסצנה האחרונה אנחנו רואים את נועה עולה בלבוש אזרחי לאוטובוס אזרחי (השתחררה? משנעת עצמה לכלא?), כשברקע מפקדת חדשה מנהיגה מחלקת טירוניות חדשה. לרגע נדמה לה שכולם מסתכלים עליה אבל אחרי שנייה כולם חוזרים לדבר זה עם זה. אולי רמיזה לכך שמשהו בהפרעה הפרטית של נועה נפתר ואולי גם רפרור עם תחושה שמוכרת כמעט לכל מי שהשתחרר מצה"ל – הרגע בו אתה מרגיש איך יחד עם המדים השארת מאחור מערכת חוקים מוזרה שמתקיימת במעגל סגור ועכשיו הגיע זמן העולם האמיתי.
קדימון קטן לרעיון הזה קיבלנו במהלך העונה בביקור של הערבה בבסיס, כנציגה של הביקורת הצה"לית. ערבה כבר הבינה, ברגע שיצא את גבולות הבסיס, ש"הכול הצגה". כל מה שאיים על נועה באמירה הזאת הפך עכשיו לחופש שלה. יכול להיות שעוד נפגוש אותה במילואים, יכול להיות שכבר לא נפגוש אותה בכלל. ככה או ככה, ל"המפקדת" שמור מקום של כבוד בדברי הימים של הדרמות הישראליות ולפיכך נאחל לחיילת בהצלחה בהמשך תפקידה.
