אַרְז גאנם, בן 11, מהעיר מעאר שבגליל, לא חלם להיות מוגלי - גיבור ההצגה "ספר הג'ונגל", שחוזרת השבוע לבמה. אבל הודעת ווטצאפ די מקרית שקיבל אביו מסוכנת השחקנים שביט רביבו, ובה הצעה לשלוח את בנו לאודישנים להצגה, שינתה את חייו. "אמרנו שכדאי שהילד ינסה את מזלו, ואם זה לא יתאים לו, לא יקרה שום אסון", אומר אביו, סא"ל במיל' חמזי גאנם. "אני ואמא שלו תרוא אומרים תמיד שלאַרְז יש כישרון גדול. הוא רקדן, זמר ושחקן מלידה, וגם מנגן על קונטרבס. לכל מקום שהוא הולך אליו, הנוכחות שלו מורגשת. בכל מקום שהוא שומע מוזיקה, הוא מיד קם ומתחיל לרקוד, גם במסעדות ובבתי קפה. הוא עשה את האודישנים הכי ספונטני שאפשר, למרות שהוא חשש".
"אמרתי לאבא ואמא, 'אני אלך על זה ונראה מה יהיה'", אומר אַרְז. "שלחתי להפקה וידיאו מצולם שלי והזמינו אותי לחזרות. אחרי חמישה אודישנים לא קלים הודיעו לי שהתקבלתי ושאני אחד מששת הילדים שישחקו את מוגלי. האמת, זה בא לי ממש בהפתעה – קודם בכלל לא הכרתי את הספר ואת ההצגה ולא ידעתי מי זה מוגלי הזה. אבל תמיד אהבתי לשחק. זאת הפעם הראשונה שאני משחק ממש על במה. קודם הופעתי רק בטקסים בבית הספר בקיבוץ פרוד שבו אני לומד".
לא שמעת מעולם על מוגלי?!
"באמת שלא, אבל לפני האודישנים אבא הראה לי בווידיאו את ההצגה עם תום אבני, וסיפר לי עליה. הוא אמר שכשהיה ילד כולם הכירו את הסיפור ושהם גדלו על הסיפור הזה. התלהבתי מאוד מתום אבני ומשאר השחקנים. אבא אומר שאם אני אצליח עם ההצגה ואקבל עוד תפקידים, אני אהיה השחקן הדרוזי הראשון בארץ, וזה ממש כבוד גדול".
"טוביה צפיר הוא החבר הכי טוב שלי בהפקה"
לפני עשרים ושמונה שנים אין כמעט מי שלא הכיר בארץ את המחזמר "ספר הג'ונגל", שכתב אפרים סידון וביים חנוך רוזן. המחזמר רץ בתיאטרון בית ליסין יותר ממאתיים פעמים וצפו בו כ-300 אלף איש. הוא גילה לעולם את תום אבני (עם החיתול האדום שלא הניח לו גם כשבגר ושיחק בתפקידים אחרים), כשלצידו כיכבו אותם שחקנים שישחקו גם בהפקה הנוכחית: טוביה צפיר (בתפקיד באלו הדוב), ששי קשת (בגירה הפנתר), אלי דנקר (שירחאן הנמר), יוסי טולדו (קא הנחש), אבי יפה (פאקלי הסנאי) ופיני קדרון כמנהיג הפילים. השירים שכתב סידון והלחין מירון מינסטר יזכו הפעם להפקה מרעננת.
אַרְז הוא בנם של תרוא וחמזי גאנם, ששירת במשך 25 שנים בחיל הרפואה, בין השאר כקצין ארגון רפואה, עד שיצא לפנסיה לפני כארבע שנים. מאז פרוץ המלחמה הוא מכהן במילואים כמפקד בית חולים 10 - מרפאה צבאית אזורית בחיפה. לאיאן, אחיו הקטן, מלאו שמונה.
איך אתה מתמודד עם כל כך הרבה חזרות?
אַרְז: "נסתדר. יש עוד חמישה ילדים בתפקיד הזה והוא מתחלק בין כולם. בימים שאני בחזרות או משחק שכרנו חדר בבית מלון בתל אביב כדי שלא נצטרך לנסוע כל יום למעאר".
חמזי: "אשתי לא רוצה שהוא יפסיד לימודים, אבל מבינה שהכישרון ייקח אותו קדימה. בהיותו דרוזי, זה עוד יותר מקשה עלינו. הדרוזים תמיד אוהבים לשמור על סטטוס קוו, אומרים שלא צריך יותר מדי, שאפשר להסתפק במועט. בעיניי זה שמרני, קצת פרימיטיבי. אני לא כזה, אני חושב על העתיד שלו ואיך הוא יפרוץ קדימה".
בינתיים אַרְז כבר מצא לו חברים חדשים בהפקה. "אני מאוד אוהב את טוביה (צפיר). הוא גם משחק הכי יפה והוא גם החבר הכי טוב שלי בהפקה", הוא אומר. "גם ששי (קשת) חבר שלי. אני חבר של כולם, שחקנים ורקדנים".
החיתול האדום שתום אבני לבש הביך אותו הרבה שנים. מה איתך?
"בהתחלה, המחשבה שאני אצטרך ללבוש תחתונים מול 1,600 אנשים במשכן לאמנויות הבמה, הביכה אותי, אבל אחרי שעליתי איתו בחזרה לבמה, הבנתי למה אני צריך לעשות את זה והפחדים נעלמו לגמרי. חנוך רוזן רוצה שאני אהיה מוגלי אמיתי".
"אתמול ראינו את החזרה שלו והופתענו מהיכולת שהוא הציג, היו לנו דמעות בעיניים", אומר חמזי. "הרגשנו שהוא חיית במה. אני ואמא שלו מרוצים שהוא נכנס לדמות כמו שדמיינתי אותה בראש".
5 צפייה בגלריה
החיתול האדום עודנו עמנו. אַרְז גאנם על הבמה, מתוך המחזמר "ספר הג'ונגל"
(צילום: באדיבות סוכנות שביט רביבו)
אַרְז, אתה חושש מהביקורות שיגיעו?
"לא, נסתדר. גם כשמעירים לי בחזרות, זה לא משנה לי. אני מקשיב ולומד, וממשיך בדרך שלי. כשחנוך אומר לי שאני צריך להשתפר, לחזור על הטקסטים כדי שיבינו אותי טוב, אני עובד קשה. אי אפשר לתאר כמה חנוך נחמד. הוא פשוט מקצוען ומקסים. הוא אוהב את כולנו ורוצה לעזור לכל הילדים שמשחקים את מוגלי. העבודה קשה, אבל מסתדרים".
איך אתה מסתדר עם המצב מחוץ לתיאטרון?
"צריכים להיות מאוחדים כדי לנצח. יש לנו אויבים מחוץ למדינה שצריכים לנצח אותם. יש במדינה גם ערבים שעושים פיגועים וזה מרגיז. עצוב לי מה שקרה במג'דל שאמס. זה באמת נורא".
מה החלום הגדול שלך?
"קודם רציתי להיות קצין בצבא כמו אבא שלי, זה מרשים, אבל היום אני כבר לא בטוח בזה. אני גם רוצה להיות שחקן. אולי אפשר לעשות את שניהם ביחד. אם אני אהיה שחקן, אני רוצה לעשות בעיקר תפקידים ראשיים, לא סתם תפקידים. בתור זמר אני רוצה להיות כמו עומר אדם ואייל גולן - יש להם שירים טובים - אבל אני בעיקר רוצה להיות אַרְז, לא לחקות אף אחד. גם עדן בן זקן זמרת נהדרת".
חמזי: "עכשיו מזמינים אותו לכל מיני אודישנים לסדרות. הזמינו אותו גם להיבחן לצילומים ל'לי קופר'. זאת תקופה עמוסה, אבל צריך לנצל את המומנטום".
אַרְז, מה חשוב לך יותר להיות - שחקן או מפורסם?
"שחקן, למרות שלא רע גם להיות מפורסם. אני חושב מה יקדם אותי. יש מלא מפורסמים, שבסוף חלק גדול מהם נעלמים. להיות שחקן טוב זה יותר שווה. ככה יעריכו אותך יותר. כשאתה שחקן טוב, אתה גם הופך להיות מפורסם. חנוך רוזן הוא דוגמה טובה. הוא אהב תמיד להיות שחקן ופנטומימאי והלך על זה. כל מי שאוהב להיות משהו, שיילך על זה. אני רוצה לעשות משהו משמעותי ולא רק שיגידו שאני מפורסם".
