באוקטובר החלה רותם שפי להרגיש לא נוח בעורה. כלומר, בעור של שפיטה, הדמות שיצרה ושבשמלותיה עטורות הפאייטים תמיד חשה הכי בבית בעולם. בריאיון שיתפרסם ביום ו' במוסף "7 לילות" היא מסבירה למה. "מאז שהתחילה המלחמה אני לא רוצה לשמוע ערבית בכלל, למרות שאני דמות שמדברת בערבית. אבל אז מפונים במלונות ביקשו שאבוא. כשהמפיקה שלי אמרה להן, ׳אוקיי, אז היא תבוא בתור רותם׳, אמרו לה, ׳לא, לא, הם ממש יתבאסו אם היא לא תבוא בתור שפיטה׳. ואני עומדת שמה, מול המפונים, כל אחד עם הטראומות שלו, ומתחילה עם המבטא ובא לי להקיא מעצמי קצת, אבל הם שמחו, עד כמה שאפשר לשמוח. אני עצובה. שפיטה היא אפרית, היא טורבו. כשאני עושה את שפיטה, הכוח שלי זה בחדות. כשאומרים לי משהו ואני מיד יורה תשובה שלא מצפים לה בכלל. כשאת בעצב, לא פשוט לך לעשות את זה".
היא גם זוכרת את הסיטואציה שהייתה לה קשה במיוחד. "אני זוכרת שדיברתי עם מפונה מהממת, שקיבלה פתאום טלפון ואמרה: 'אני לא מאמינה, מצאתם אותו!' היא מנתקת ומספרת לי בשמחה: 'מצאו את החתול שלי בעוטף. ראו אותו הולך בין הגופות', ואני בא לי להקיא, למרות שגם אני אשת חתולים. סימסתי למנהל שלי, ׳אני לא יכולה להכיל את זה. קשה לי׳. ואז עליתי לשיר".
עוד בריאיון היא חושפת את משבר הבריאות שעברה אחרי הטיול הגדול בדרום אמריקה. ״כשהייתי שם נקעתי את הקרסול. חזרתי לארץ, הגעתי למומחה לכף הרגל. הוא מסתכל, ואומר לי בשיא הזלזול, ׳הכאבים האלה בעיקר בראש שלך׳. הייתי בשוק. יצאתי פגועה עד עמקי נשמתי והגשתי נגדו תלונה. ואז התקשרו מהמרפאה של אותו רופא, ואמרו שהוא רוצה לקבל אותי שוב. חזרתי והוא שלח אותי למיפוי עצמות. אממה? בדיוק גם עפתי מהאופניים ושברתי את יד שמאל. כשהגעתי לאיכילוב, כבר עשו לי מיפוי לכל הגוף. אני יוצאת, והרופא אומר לי, ׳ומה עם הגידול בירך?׳ התחלתי ללכת לביקורות במחלקת אורתופדיה אונקולוגית. והם בשוק, איך אני לא מרגישה כאבים, לא מתלוננת? ב-2012 הרופא אומר לי, ׳את לא צריכה לחזור לפה יותר׳״.
אבל זה לא נגמר שם. "יום אחד התחילו הכאבים. הרופא אומר לי, ׳תקשיבי לי טוב, את נכנסת לניתוח מיידי. אין לך עצם. אם היא נשברת את נכה׳. עברתי השתלת עצם, מסמרים, ברגים, חודשיים בכיסא גלגלים, אחר כך קביים, אחר כך קב אחד, אחר כך מקל. כל הזמן הזה אני בכאבי תופת ואין לי שקל על התחת כי אני לא יכולה לעבוד. שנה וחצי אחרי הניתוח אמרתי לרופאים שאני לא יכולה לשאת את הכאבים יותר, והם הכניסו אותי לניתוח שני. הכאבים פחתו משמעותית, אבל עדיין כואב לי מאוד. ואני מנסה לחתום אבטלה ולא נותנים לי כלום, והולכת למרפאת כאב, שם הרופאה אומרת לי שיש לי בעיה של רגישות-יתר. כשהיו מראיינים אותי כשפיטה ושואלים על המקל, הייתי אומרת, 'המקל זה בשביל לתת לך בראש'. הייתה לי גם הרבה עזרה מאנשים טובים, לא שילמתי לנגנים שלי בכל תקופת החזרות. הייתי קונה להם נשנושים כשאין לי כסף לאוכל".
עכשיו, עם סינגל חדש "מילה שלי", שאותו כתבה לבתה סול, שפי מגיבה לטענות על גזענות שעלו בהקשר של שפיטה. "את קוראת כתבות שבהן מאשימים אותך בגזענות, מתה להגיב, וצריכה לסתום כי החלטתי שאני סותמת. כל השיח שהיה, אם אני יורדת על ערבים או לא יורדת על ערבים - איפה פספסתם את הנקודה? אני מרימה לעצמי, אני עושה את זה רק בשביל לבטא את עצמי, זה בכלל לא קשור למגזר! אני זוכרת שהופעתי באוניברסיטה ביום הסטודנט, ובאו מלא ערבים אחר כך להצטלם איתי. לא יודעת אם הם חשבו שאני ערבייה או לא. יאללה, מרחבא. מה אכפת לי?״