אם גם אתם ואתן ביליתם שעות בצפייה בריאליטי נדל"ן, בנטפליקס או בכלל, כזה שעוקב אחרי הבתים הכי מעוררי קנאה בערים הכי נחשבות בעולם - אתם בוודאי יודעים שמדובר בשוק שהקהילה היהודית משגשגת בו. בעונות השונות של "מסמנים את סאנסט", "מסמנים את אורנג' קאונטי" או "הסוכנים של בוורלי הילס", הספקנו לראות שלל סוכנים ולקוחות יהודים, קבלות שבת, ואפילו שמענו עברית (מישהו אמר מאיה ונדר?). לכל מי שהרגעים האלו סיפקו הנאה רגעית וגרמו לו להרגיש יותר קרוב לאחוזה בשווי עשרים מיליון דולר כמו שגל גדות גורמת לכולנו להרגיש קצת כמו וונדר וומן - בוודאי תשמחו לדעת שאת סדרת הבת החדשה של המותג, "מסמנים את ניו יורק", מובילה לא אחרת מאשר אלאונורה סרוגו - שנולדה ממש כאן בתל אביב.
הריאליטי שעולה מחר (שישי) בנטפליקס, עוקב אחר הצוות שהקימה סרוגו בחברת הנדל"ן דאגלס אלימן. זאת לאחר שהוכתרה רשמית כאחת מהסוכנות המובילות בניו יורק, כשב-2023 הייתה אחראית למכירה בגובה 75 מיליון דולר - המכירה היקרה ביותר בעיר באותה השנה. יחד איתה וכמיטב המסורת של המותג, שש הנשים המצליחות שעובדות תחתיה, מספקות שמונה פרקים גדושים בתים יפהפיים, מריבות, רכילויות וכמובן המון סטייל. "אני מתרגשת, יש עלינו הרבה אחריות בעונה הראשונה של התוכנית - אנחנו מציגים אנשים חדשים לגמרי, מיקום חדש, קונפליקטים חדשים, נושאים חדשים ואתגרים חדשים", מספרת סרוגו בריאיון ל-ynet. "אבל אני חושבת שזו באמת תוכנית שונה - עשינו לניו יורק את הכבוד שב'מסמנים את סנסט' (Selling Sunset) עשו ללוס אנג'לס, שזה הטיפול האסתטי הכי מדהים שאפשר לתת לכל עיר בעולם.
"מסמנים את ניו יורק" – טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"הצוות מאחורי התוכנית עשה עבודה מדהימה, ואני אוהבת את מה שיצא. בסך הכול, אני חושבת שזה הצליח ללכוד אותי בצורה די טובה. יש אולי כמה רגעים לא נוחים, אבל אני בהחלט גאה מאוד בדרך שבה הצגתי את עצמי בתוכנית ואני לא לחוצה לקראת העלייה. אני גם מתרגשת שזה יוצא ב-3 בינואר, כשאנשים קצת עייפים ונשארים בבית אחרי חגיגות השנה החדשה. אני חושבת שזה סוף שבוע נהדר לבינג' של תוכנית כיפית".
"ישראל היא המולדת שלי, היא עדיין הבית"
סרוגו בת ה-37 נולדה כאמור בישראל, ואביה ושלושת אחיה למחצה מנישואיו השניים גרים כאן. למרות שזה עשוי להפתיע, היא נולדה בשם אלאונורה מכיוון שאמא שלה, שחלמה להיות שחקנית ואף שיחקה בסרט "גרין קארד" בכיכובם של ז'ראר דפארדיה ואנדי מקדואל, התאהבה בו בזכות השחקנית האיטלקייה אליאונורה דוזה שפעלה במאה ה-19. "השם שלי היה בהחלט קל יותר להגייה בארצות הברית מאשר בישראל", היא צוחקת.
"עזבנו את ישראל בקיץ שלפני יום הולדת שלוש שלי", נזכרת סרוגו. "עברתי עם שני ההורים שלי לארצות הברית, אבא שלי נשאר לשנה אחת וחזר לישראל. אני מאוד אוהבת את אבא שלי, כמובן, אבל כשאתה לא חי באותה יבשת היחסים מאוד שונים - ישראל היא במרחק טיסה של כ-10 שעות מניו יורק. אבל אני מבקרת אותו, את סבתא שלי ואת בני הדודים שלי. בדרך כלל הייתי טסה פעם בשנה, לפעמים פעמיים. ביליתי את הקיץ בישראל ואת החורף בניו יורק. כך נראתה הילדות שלי בעצם".
7 צפייה בגלריה
"השם שלי היה בהחלט קל יותר להגייה בארצות הברית מאשר בישראל". אליאונורה דוזה
(צילום: AP)
זה בטח לא היה קל לעבור.
"זה היה קשה, עברנו קודם לווסט ווילג' ואז לסוהו. שני ההורים שלי היו אמנים, והיו הרבה מהגרים בסביבה. החברים הטובים שלי הגיעו מארגנטינה, סין וקוריאה - יש הרבה מהגרים שחיים במנהטן ולא הייתי מאוד יוצאת דופן. היה קשה בשנים הראשונות בגלל המבטא שלי, צחקו עליי הרבה, והייתי קצת מוזרה. זה מצחיק כי הייתי נוסעת לישראל ורואה ערוץ הילדים או MTV אירופה ומושפעת מהתרבות האירופית. ואז כשהייתי חוזרת, הייתי מקשיבה למוזיקה שלא הייתה קיימת בכלל בארצות הברית או לובשת בגדים ממותגים שהיו פופולריים באירופה. כשחזרתי, פשוט לא התאמתי למערכת האמריקאית. כל האמריקאים צפו בניקלודיאון בלילה וזה לא היה אני ולא החינוך שקיבלתי.
"אבל בסופו של דבר זה יצא לי מעולה. ניו יורק היא מקום שיש בו קהילה ישראלית גדולה, וכמובן גם קהילה יהודית משמעותית. גם אם קשה בהתחלה בסופו של דבר את מוצאת את המקום שלך".
את הסדרה צילמו בנטפליקס באפריל האחרון, אחרי שהיחס אל ישראל בעולם כבר השתנה. ב-7 באוקטובר הייתה סרוגו בניו יורק, אחרי שיום לפני כן חגגה את יום הולדתה. "הייתי הרוסה ודאגתי", היא מספרת כשאנחנו משוחחות באנגלית, השפה שבה היא מרגישה יותר בנוח. "הרבה אנשים במשפחה שלי שומרים שבת, ולא יכולתי לדבר איתם או להתקשר אליהם כשזה קרה, אבל כל הזמן צפיתי במה שקורה. למזלי כל מי שאני מכירה היה בטוח".
היה לך ברור שתגידי בתוכנית שנולדת בישראל?
"זה מאוד עצוב לי, אבל אני חושבת שאולי לראשונה בחיי זה היה משהו שבהחלט חשבתי עליו. צילמנו באפריל ואת יודעת - מי שמכיר את ישראל והיה שם מבין אותה בצורה שונה מאוד משאר העולם. מי שהיה שם יודע שזו דמוקרטיה, שזה מקום שבו חיות כל הדתות, כל סוגי האנשים, כל הנטיות המיניות מתקבלות, וזה הכול קורה בלב אזור שבו זה ממש לא המצב. זה מקום שבו אפשר להתבטא, וזה מקום מדהים. מדינה כל כך קטנה שעשתה כל כך הרבה והייתה לה השפעה גדולה כל כך על העולם בזמן כה קצר.
7 צפייה בגלריה
"חלק גדול מקהילת הנדל"ן של ניו יורק היא יהודית עם שורשים ישראליים". מתוך "מסמנים את ניו יורק"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"אבל בהחלט באקלים היום, כשלאנשים חסרה הבנה או ידע היסטורי, נוצר עולם שבו ישראל נמצאת במעין 'מלחמת יחסי ציבור' שהיא מפסידה בה כרגע. אני מעודדת ומזמינה אנשים לשוחח איתי, ויש הרבה אנשים שפנו אליי. אני לא מזדהה עם הרבה מהמשפיענים הפרו-ישראליים שכל מה שהם עושים, לדעתי, זה לדבר עם עצמם ועם אנשים שכבר יודעים ומבינים. אני באמת שמחה לשיחות עם אנשים שמרגישים שהם פחות יודעים ומעודכנים. זה הדבר הכי חשוב לדעתי - לדבר עם אנשים שלא מכירים את המדינה, את ההיסטוריה, את ההיסטוריה היהודית, את האנשים, איך היא הוקמה, ואיך הגענו למצב הזה".
חששת שתקבלי תגובת נגד?
"קצת. אבל שוב, אם מישהו באמת מוכן לדבר ולהקשיב, אלו נושאים שאני שמחה לדון בהם".
סרוגו כמובן מפגינה את תמיכתה בישראל באירועים שונים, וכמי שמוגדרת באתרי רכילות כמקורבת לראש עיריית ניו-יורק, אריק אדמס, היא אף נצפתה איתו במצעד הישראלי בקווינס. "ניו יורק היא בית לכל מדינה בעולם - זו עיר של מהגרים. קווינס זה המקום המגוון ביותר בכל היקום, ולכל מדינה יש את היום שלה למצעד. גם לישראל יש והלכתי לשם עם ראש העיר בשנתיים האחרונות. הוא תומך גדול של ישראל, כמובן. אני חושבת שהוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לתמוך בקהילה היהודית והישראלית בניו יורק".
מי שצפה בסדרת האם של "מסמנים את ניו יורק", "מסמנים את סאנסט", בוודאי זוכר את מאיה ונדר. מי שהייתה אחת מסוכנות הנדל"ן שעמדו במרכזה והייתה גם היא ייצוג לישראלים בשוק הנדל"ן. אך לעומת סרוגו, שמגדירה את עצמה שוב ושוב בסדרה כ"נייטיב ניו-יורקר" לה לא הייתה את האפשרות להצניע את ישראליותה בזכות המבטא האיקוני שזכה להתייחסויות שונות לאורך העונות. "קשה לדעת גם מהשם שלי. את שם המשפחה שלי אולי חלק ממי שמוצאו סורי יכול לזהות, זה שם משפחה ששונה. זה לא השם המקורי של אבא שלי - ששינה כבר בחזרה לשם המקורי (נגרי, א"ח). והשם הפרטי שלי הוא איטלקי. זו סוגייה שהתמודדתי איתה גם במקצוע - האם להראות לאנשים שאני ישראלית? שאני מבינה אותם כשהם מדברים בעברית? או שלא?
"אני אמריקאית. הכי אמריקאית שאפשר להיות. אני פטריוטית, אני אוהבת את המדינה שלי, זו המדינה שנתנה לי כל הזדמנות בעולם, כולל את התוכנית הזו ואת הפלטפורמה בנטפליקס. אבל ישראל היא המולדת שלי, היא עדיין הבית.
"מאיה עשתה עבודה מדהימה. כמובן שזה היה עולם אחר לפני שש שנים, האקלים היה שונה. אבל ניסיתי לעשות משהו דומה למה שהיא עשתה. גם בתוכנית את יכולה לראות שהלקוחות שלי הם מגוונים. מצד אחד אני מייצגת יורשות קוריאניות ומצד שני גברים חסידיים מברוקלין. אני חושבת שאחד מהם אפילו מופיע בפרק. הרבה מהלקוחות שלי הם ישראלים וחלק גדול מקהילת הנדל"ן של ניו יורק היא יהודית עם שורשים ישראליים".
חגגתם חנוכה במשרד?
"כן, אנחנו חוגגים. יש לנו חבר'ה מדהימים מחב"ד שמגיעים בכל חג. הם מגיעים ועושים תפילות במשרד. אפילו ג'יזל (אחת הנשים בצוות שלה שמופיעה בתוכנית, א"ח), שנולדה בקובה ומגיעה מניו ג'רזי, אני רואה שבלוח השנה שלה בכל יום שישי יש לה תזכורת לומר "שבת שלום" ללקוחות שלה".
"אין לי מה להסתיר. מבחינתי הכול היה על השולחן"
לאורך העונה שב ועולה נושא מרכזי שסרוגו ושאר העובדות עסוקות בו - מקומן של הנשים בתעשייה שלהן. אחד הרגעים הכי חזקים קורה כשסרוגו מזמנת את העובדות למשרדה ומספרת להן על הימים שבהם לא היה לה כסף לקנות אפילו מזרן לישון עליו. "אנשים תמיד ירגישו צורך למצוא הסבר כלשהו ללמה אני כאן", היא אומרת להן בדמעות ומבקשת מהן להיות אחת בשביל השנייה ולא אחת נגד השנייה, "העובדה שעבדתי ממש קשה כל יום אף פעם לא תספיק להם והם יתהו 'האם היא שכבה עם מישהו?' 'האם אבא שלה עשיר?' או ש'אמא שלה עזרה לה?' 'היו לה קשרים?' ואפילו כשאני מוכיחה שכולם טועים ובונה את כל זה - הם מרגישים צורך לתרץ ולהגיד שאני משוגעת או שאני עושה בעיות".
"זה לא משהו שאני מזדהה איתו, אבל זה בהחלט חלק מהחוויה שלי, ואני לא מתעלמת מזה", היא עונה כעת בתשובה לשאלה אם מקומן של נשים הוא שיח שנמצא במרכז העשייה שלה. "אבל אני עדיין עובדת בעולם מאוד גברי. בנדל"ן יש הרבה נשים שמשאירות חותם ועושות דברים מדהימים, אבל בעולם הפיננסים והנדל"ן עדיין יש בעיקר גברים, זה עדיין עולם מתפתח. אני גם חושבת שבאופן כללי היחס אליי היה אחר אם הייתי הייתי גבר לא נשוי בשנות ה-30 לחייו מאשר אישה. אני לא בטוחה שהעולם מוכן לקבל נשים שלא מתאימות לנורמות החברתיות. אני אפילו לא בטוחה שאני בעצמי מוכנה לזה".
המותג מאוד מזוהה גם עם הנראות של הנשים שבמרכזו, ואיך שהן מתלבשות. האם נשים שנראות אחרת יכולות להצליח בתעשייה?
"אני חושבת שלהיראות טוב מקל על דברים ברמה מסוימת, אבל דווקא כשדוחים אותך שם נבנה האופי שלך. להרגיש מחוץ לתמונה או כאילו את לא משתלבת זה מה שנותן לך את המוטיבציה לרצות להצליח במשהו. בכל פעם שנפלתי, חזרתי הרבה יותר חזקה".
את הזום אנחנו מנהלות כשהיא בחופשה בסנט בארטס לבושה בטי-שירט, בשונה לחלוטין מבגדי המעצבים שהיא לובשת לאורך פרקי התוכנית. "בעבר הייתי מלאה יותר ושקלתי בערך 50 פאונד יותר (כ-23 ק"ג, א"ח) מהמשקל שלי עכשיו. לאורך החיים עברתי הרבה מצבים עם הגוף שלי, והיו לי ימים שבהם לא יצאתי מהבית כי שום דבר לא התאים לי, והג'ינס שלי לא נסגר, ושנאתי את עצמי. אבל עכשיו כשיש לי את הגוף שקרוב לזה שרציתי - אני רוצה להראות אותו. חוץ מזה אני יודעת שהחברים שלי שצופים בתוכניות האלה מאוד מתעניינים באופנה ובאיך אנשים מתלבשים, ואחד החברים הכי טובים שלי אמר לי, 'אל תתלבשי כמו הגברת הראשונה. אני לא רוצה לראות את זה. תראי לי מה יש לך'. כל בגד שאני לובשת הוא שלי".
סרוגו, שמנהלת חיי רווקות - ויתור שלטענתה נאלצה לעשות בשביל לטפח את הקריירה שלה מאפס, מדברת בפתיחות על הכול בסדרה. בין אם זה הרצון להקים משפחה ובעיות הפוריות שנוצרו עקב העובדה שנולדה עם כליה אחת ושני רחמים, ובין אם זה התהליך שעברה כדי לשנות את המראה שלה, הניתוחים הפלסטיים והבוטוקס שהוזרק אפילו במקומות המוצנעים. "אני סוג של ספר פתוח, ככה אני חיה את החיים שלי", היא טוענת. "אני לא יודעת אם זה קשור לזה שאני בת לאמא חד-הורית או מהגרת, אבל כשהגעתי לארצות הברית, הייתי נחושה לא לפשל. רציתי לעשות את הדברים כמו שצריך. החיים שלי היו די מסודרים - הייתי ילדה טובה, תלמידה טובה, אין לי מה להסתיר. מבחינתי הכול היה על השולחן. לא היה משהו מהעבר שלי שחשבתי שאני צריכה להסתיר".
לא חששת לחשוף הכול?
"לפעמים סיפורים עליי סופרו על ידי אחרים בקאסט ולא על ידי, אבל חוץ מזה, לא היה לי קשה. זה מה שזה. אלו האתגרים שנשים מתמודדות איתם בעסקים - דברים כמו פוריות, כסף, איך מאזנים בין לקוחות ליחסים אישיים ואיך כל זה נראה מבחוץ. לדעתי, כל הדברים האלה הם מה שהופכים את התוכנית לאמיתית וכנה".
7 צפייה בגלריה
"אנחנו היהודים הפליטים הנצחיים, וישראל מרגישה כמו המקום הבטוח". מתוך "מסמנים את ניו יורק"
(צילום: Jake Rosenberg באדיבות נטפליקס)
אמרת שאת "ספר פתוח", שזו גישה מאוד אמריקאית ופחות ישראלית. זה פער ששמת לב אליו בחייך?
"זה מצחיק, כי כל אמריקאי שאני מכירה שמבקר בישראל אומר 'הרגשתי בבית' - ואתה באמת מרגיש ככה. אני חושבת שבחו"ל ישראלים מרגישים יותר שמורים, אבל כשאתה בישראל יש תחושה של יחד. גם המשפחה שלי לא לגמרי ישראלית במקור - אני דור ראשון שנולד בארץ. אמא שלי נולדה במרוקו ואבא שלי נולד בארגנטינה, ולפני כן, הסבים שלי הגיעו מספרד, בלרוס וסוריה. אנחנו היהודים הפליטים הנצחיים, וישראל מרגישה כמו המקום הבטוח.
"הייתה לי חברה שסיפרה לי שפעם היא הייתה בבית מרקחת בישראל, והיא ראתה מישהו שותה לימונדה. היא אמרה לו, 'הלימונדה שלך נראית ממש טעימה', והוא ענה לה, 'קחי, תנסי', והיא טעמה. אחרי זה היא חשבה לעצמה, 'אלוהים, מה עשיתי עכשיו? שתיתי ממישהו זר'. אבל היא אמרה שיש משהו בישראל שגרם לה להרגיש שזה טבעי, ככה אנחנו עושים דברים כאן. אז אני מרגישה בנוח להיות שם ולדבר בפתיחות".
