זה 30 שבועות שהצלם זיו קורן מתעד את המחאה נגד המהפכה המשפטית ומוביליה. הוא היה שם גם בשבוע האחרון, זה שנחשב לאחד מהדרמטיים ביותר בתולדות המדינה - כזה שהתחיל בצעדה של המוחים לירושלים, המשיך בביטול עילת הסבירות בכנסת, והמשיך ללילה ארוך של מחאות, חסימות, מכת"זיות ופרשי משטרה. יחד עם המצלמה הוא תיעד רגעים שלנצח יהוו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל.
"אני מלווה את המחאה מהיום הראשון ואני חייב להגיד שבשבועות האחרונים, ובמיוחד השבוע - עלתה האינטנסיביות", מספר צלם העיתונות זיו קורן ל-ynet. "יש תחושה של עליית מדרגה גם בנחישות של אנשי המחאה, וזה התפרץ בצורה אינטנסיבית אחרי ההצבעה בשני - עם הצעדה, המאהל והמחאות. אנחנו רואים בשבועות האחרונים, בערך מאז העזיבה/פיטורים של עמי אשד, שזה הפך להיות מאירועים חד-שבועיים של מוצ"ש בקפלן לאירועים אינטנסיביים יומיומיים במלא מוקדים. זה הפך ממשהו מאוד מסודר ומאורגן של מחאה מאושרת - לקצת כאוס. הייתה תחושה של ההתפרקות ושל אובדן הסבלנות בשני הצדדים".
"זה לא שלא היו אירועים אינטנסיביים גם לפני כן", מדגיש זיו, שנמצא במקצוע כבר יותר משלושה עשורים. "אבל פה זה בווליום מאוד חזק, וזה בא לידי ביטוי גם מול המשטרה. ראינו בעבר אירועים מורכבים מול המשטרה, ואני לא אומר את זה עם אצבע מאשימה ולא נכנס לטון של איך המשטרה אמורה לפנות מפגינים - אבל כמתבונן מהצד אני אומר שהייתה פה בהחלט עליית מדרגה בהכלה של האירוע הזה משני הצדדים".
23 צפייה בגלריה
כיבוי שריפה שהוצתה בנתיבי איילון במהלך מחאת מתנגדי המהפכה המשפטית, 20.7.2023
(צילום: זיו קורן)
מה התחושות שצפות, כמי שמתעד מהצד?
"תיעדתי כמעט את כל מה שקרה במדינה ב-35 שנה האחרונות. מהיום שהתגייסתי לצבא בתור צלם צבאי, אני מתעד באופן אינטנסיבי, אפילו כמעט אובססיבי, את כל מה שקורה פה - גם את הדברים הטובים וגם הפחות טובים - אולי בעיקר הפחות טובים לצערי. יש פה אינטנסיביות שנמשכת כבר כמה שנים - דרך הקורונה, ארבע-חמש מערכות בחירות, ארבעה-חמישה מבצעים בעזה - זו באמת אינטנסיביות לא נתפסת. עכשיו אנחנו קצת מגיעים לאירוע הזה עם הלשון בחוץ. כבר שבעה חודשים שלא הייתה לי שבת פנויה. אני מתעד את הדבר הזה באמת באדיקות, מתוך הבנה שיש פה אירוע היסטורי.
"הבעיה היא שכל רגע יש פה אירוע היסטורי. הקורונה הייתה לא פחות היסטורית, וגם המבצעים הצבאיים והבחירות. הכול פה חשוב והכול משנה מציאות, ואני רואה בזה תחושת שליחות - לצלם רגעים שלא ראינו כמותם. כל המחאה הזאת לא דומה לשום דבר שהכרנו, זה אולי התחיל כמשהו שהזכיר קצת את מחאת יוקר המחייה של 2011 והאוהלים ברוטשילד, אבל זה גדל לממדים שלא נראו כמותם".
כחלק מתחושת השליחות - לקורן חשוב להימנע מלהביע את דעתו לגבי המצב הפוליטי והוא מדגיש שמבחינתו, התפקיד שלו להיות בכל המקומות. "אני מתעד גם את הפגנות הימין, אני מצלם הכול. ברמת החשיבות אני לא רואה משהו שהוא יותר חשוב מאחר. כעיתונאי אני שם את הדעות שלי בצד, ואני מגיע מתוך תחושת שליחות שזה הדבר הנכון לעשות כמי שמתעד את המדינה - ולא בכובע של מפגין. לא משנה לאיזו הפגנה - אני הולך אני מתעד אותה בצורה הכי מקצועית והכי מדויקת. אני לא הולך עם דגל באף הפגנה, אני לא שם עליי סטיקרים, חשוב לי להישאר הכי מדויק וצלול בשביל לעשות את העבודה שלי כמתעד בצורה הכי מיטבית. זה נכון דרך אגב גם במערכות בחירות, לא משנה איזה מתמודד אני מצלם זאת הגישה שלי. התפקיד שלי זה להגיד: זאת המציאות וככה היא נראית, ואני מציב את זה מול הציבור בצורה הכי נקייה ולא מניפולטיבית".
כמי שמלווה את המדינה כל כך הרבה זמן דרך התמונות, איך אתה רואה את זה ממשיך מפה?
"אני לא נביא ואני לא פובליציסט שיודע לעשות ניתוח של המפה ולהגיד איך אני רואה את הדברים. אבל אני בהחלט חושב שהייתה פה איזושהי סטירת לחי, קצת כמו החלום ושברו. יש פה אנשים שבמשך חודשים יצאו מהבית והשקיעו מזמנם מתוך אהבת האמת למדינה. הם השקיעו מכספם בשביל לצאת ולממש את זכותם הדמוקרטית להפגין מול משהו שבאמת נראה חשוב, הם הלכו ברגל לירושלים, הפגינו, נרטבו, נפצעו, הפסידו ימי עבודה ועזבו את המשפחות - ואז הדבר הזה סתר להם בפנים. הייתה להם תחושה מאוד צורבת שלא סופרים אותם או שהמאבק לא מספיק נחוש. אני חושב שפה יש איזושהי נקודת שבר, אבל עובדה שהיום כבר יש הפגנות נוספות. אני מקבל בין מאות לאלפי הודעות ביום מקבוצות שקשורות בצורה כזו או אחרת למחאה. יש כמות באמת לא נתפסת של אירועים שקוראים כל הזמן, בכל מקום בארץ, מתחילים להניע את הדבר הזה מחדש בכל הכוח".
23 צפייה בגלריה
מפגינה מול פרשי משטרה במחאת מתנגדי המהפכה המשפטית בתל אביב, 20.7.2023
(צילום: זיו קורן)
למרות שאתה מקפיד לציין שאתה כמו עומד מהצד, בשבועות האחרונים אנחנו עדים גם ליותר ויותר עיתונאים שנמצאים ב"קו האש" ואפילו נתקלים באלימות משטרית.
"עומד מהצד זו מטאפורה - אני בלב של המקום ובלב של ההתרחשות, וכשאתה בלב של ההתרחשות אתה צריך לקחת בחשבון ש-shit can happen. כלומר, כשאתה הולך לישון עם כלבים אל תתפלא שאתה מתעורר עם קרציות. אתה נמצא במקום מסוכן ודברים יכולים לקרות, אתה צריך לקחת את זה בחשבון. אני עושה את זה הרבה מאוד שנים, אני לא מופתע, אני מבין את ההתרחשות ואני יודע לקרוא את המפה. היו לי בעבר היתקלויות עם שוטרים וזה לא נעים, אבל אני לא בא ממקום שיפוטי ואני לגמרי יכול להבין גם את הצד של המשטרה. בסוף כל מפגין צריך לקחת בחשבון שכשהוא יורד לחסום כביש הוא למעשה עובר לחוק.
"אני באופן אישי לא יכול לבוא בטענות - לפעמים דברים יוצאים משליטה. אני מבין מאיפה זה בא, ואני מנסה להיות הכי מקצועי בדבר הזה ובסוף לעשות את מה שאני יודע לעשות הכי טוב – לתעד ולשתף את מה שאני עושה ולדבר על השבוע המאוד אינטנסיבי הזה".
23 צפייה בגלריה
שושקה (זאב אנגלמאיר) במחאת מתנגדי המהפכה המשפטית בתל אביב, 20.7.2023
(צילום: זיו קורן)
מה התמונה שהכי ריגשה אותך? יש אחת שנגעה בך יותר מהאחרות?
"יש צלמים נפלאים שבאמת מתעדים את הדבר הזה מיומו הראשון ויש באמת תמונות נפלאות. זה מוקדם לי מדי לסכם ולהגיד. גם ברמה האישית אני מרגיש אי-נוחות כשמבקשים ממני לבחור תמונה אחת. במיוחד כשזה אירוע של שבעה חודשים ואני צילמתי כבר עשרות רבות של אלפי תמונות. אני מצלם, בכל לילה כזה 2000-3000 תמונות, אז לבחור פריים אחד זו משימה בלתי אפשרית עבורי. אני גם חושב שצריך קצת פרספקטיבה של זמן בשביל שדברים ישקעו, אז צפים דברים שנשארים מאוד בולטים – מוקדם לסכם בכלל ומוקדם לבחור פריים אחד שהוא הכי הכי".
23 צפייה בגלריה
מכת"זית מתיזה על מפגינים במחאת מתנגדי המהפכה המשפטית שבירושלים, 24.7.2023
(צילום: זיו קורן)
23 צפייה בגלריה
שוטרים מתעמתים עם מפגינים במחאת מתנגדי המהפכה המשפטית בירושלים, 24.7.2023
(צילום: זיו קורן)
