אחרי שבועות של לחימה, כשהאור לא תמיד נראה באופק וחוסר ודאות ממלא את החלל - לפעמים כל מה שהראש רוצה זה להפסיק את הגלילה האינטנסיבית בעדכוני החדשות ולמצוא נחמה. במדור "ניקוי ראש" נמליץ עבורכם מדי יום על תכנים מסוגים שונים - הצגה, מוזיקה, ספר, סרט ועוד - כל דבר שעשוי לשלוח אתכם, ולו לכמה שעות, לעולם אחר. לעיתים, יש צורך מכוון גם ברגע של אסקפיזם, גם אם רק כדי שתוכלו לחזור לשגרה המורכבת מחוזקים יותר. והיום (ו') נמליץ על הסדרה "חזרה גנרלית".
מי שכבר עוקב מקרוב אחרי הגאון הטלוויזיוני נייתן פילדר, ודאי יודע שלפני ימים אחדים עלתה סדרתו החדשה "הקללה", שבה הוא מככב לצד אמה סטון. אבל בעודנו מגבשים דעה על היצירה החדשה והשונה מקודמותיה - זה בדיוק הזמן לחזור ל"חזרה גנרלית", מהסדורת המצחיקות, ההזויות, והמוגזמות ביותר שידעה הטלוויזיה העולמית.
להמלצות נוספות במדור:
במרכז הסדרה עומדת החרדה החברתית שכולנו מכירים - להגיע לסיטואציה מורכבת בלי שאנחנו מוכנים אליה. לכן, פילדר מציע לכמה אמריקאים את הפתרון המושלם, ימים ארוכים של חזרות שבהם יתכוננו למצבים שבפניהם הם עומדים. בפרק הראשון של הסדרה שעלתה לפני כשנה, פילדר מסייע לאדם לגלות סוד לחברה קרובה. איך? בצורה הכי מוגזמת שאפשר לדמיין: הוא עובד ומנתח איתו סיטואציות אפשריות, בונה העתק מדויק באולפן של הבר שבו הם צפויים להיפגש, שוכר שחקנים שיגלמו את כל הדמויות במקום, ואפילו שולח שחקנית לרגל אחרי החברה - על מנת להעתיק את ההתנהגות שלה במדויק. היוצר מותח את גבולות הסביר, בפרק שבמהלכו הצופה קרוע בין להשתין מצחוק לבין להיכנע לשוק טוטאלי.
חזרה גנרלית
מה שמדהים ב"חזרה גנרלית", הוא שברגע שמסתיים הפרק הראשון - הצופה עלול להגיד לעצמו "זה היה מדהים, אבל הבנתי את הפואנטה", אז לא. לא הבנתם את הפואנטה. ככל שהפרקים עוברים, פילדר מצליח להמשיך להפתיע עם טוויסט מוגזם, שלאחריו מגיע טוויסט מופרך אף יותר. כך, גם אם לרגע אתם חושבים שאתם יודעים איפה הסדרה צפויה להסתיים - פילדר ידאג להפתיע אתכם. אז אין ספק שאם אתם רוצים לצחוק - "חזרה גנרלית" זו בהחלט התשובה. איה חיות
ההמלצה ליום ה', 16 בנובמבר:"גלנקיל, מותחן כבשים"
לא מעט ספרים וסרטים נכתבו מנקודת מבטן של חיות. "חוות החיות" ו"הרוח בערבי הנחל" הם הקלאסיים והמוכרים שבהם. גם מדפי הארכיונים של סרטי האנימציה מתפקעים מסרטים שמנסים להשתחל לתודעה של בעלי חיים, ובמקרה הצורך גם להאניש אותם. במובן הזה "גלנקיל, מותחן כבשים" לא המציא את הגלגל אבל הוא בהחלט ספר אידיאלי לניקוי ראש ושינוי פרספקטיבה.
רומן הביכורים של לאוני סוואן (שם עט), סופרת גרמניה, הוא מותחן שפורש חקירה בלתי רגילה שמבצע עדר כבשים אירי, בעקבות הבוקר שבו מצאו את הרועה הנאמן שלהן, ג'ורג' גלן, שרוע באחו ובחזהו נעוצה את חפירה. העדר, על שלל חבריו וחברותיו הנבונים והנבונים פחות, בהובלתה של הכבשה הנבונה, מיס מייפל (קריצה למיס מרפל של אגתה כריסטי) מנסים להפעיל את ההיגיון הכבשי שלהם כדי להבין מי עומד מאחורי המעשה.
האם גלן היה רועה טוב? מי היה יכול לרצות במותו? ולמה באופן אכזרי ומוזר כל כך? אולי תהיו מופתעים לגלות שכבשים הן לא בדיוק מופת ודוגמה כשזה מגיע לעבודת בילוש, אבל ממילא התעלומה פה היא החלק המשני בסיפור. נקודת המבט שלהם על החברה האנושית, האופן שבו הם מפרשים סיטואציות אנושיות ובעיקר ההבדלים בינם לבין בני האדם כשזה מגיע לסדרי עדיפויות, מגלגלים קדימה חקירה משעשעת, מקסימה בנאיביות שלה ובעיקר מרעננת. מה שהפך את "גלנקיל, מותחן כבשים" (שיצא ב-2008 בהוצאת "עם עובד") לרב-מכר עולמי מייד עם יציאתו, הוא גם מה שהופך אותו לאתנחתא הקלילה אם כי לא השטחית או הסתמית לתקופה הנוכחית - רומן בלשי יוצא דופן, קצר יחסית ושובה לב על עדר אחד והרועה שלו. ספרים נוספים של סוואן שיצאו בהמשך: "גארו, מותחן כבשים ועיזים" ו"גריי". סמדר שילוני
ההמלצה ליום ד', 15 בנובמבר: פסטיבל דוקאביב
המהדורה הצפונית של פסטיבל דוקאביב, דוקאביב גליל-מעלות תרשיחא, מציינת השנה 15 שנים להיווסדה וגם היא נאלצה לעשות התאמות ושינויים לאור המלחמה והמצב. עקב ההתחממות בצפון והמגבלות הוחלט להעלות השנה, בין ה-25-22 בנובמבר, תוכנית אונליין מיוחדת וחינמית כדי להעניק את הבמה גם ליוצרים מהגליל. במוקד התוכנית המיוחדת יוקרנו ארבעה סרטים בינלאומיים בבכורה - "סינדי לאופר - תנו לקנרית לשיר" על חייה של הזמרת סינדי לאופר, "המשימה" אודות צעיר שיוצא למשימה מסוכנת באי מרוחק שמעטים חזרו ממנו בחיים, "ההזדמנות" שעוקב אחר קבוצה של ילדים מעוטי יכולת שזוכים בצ'אנס באקדמיית מחול יוקרתית בניו יורק ו"קרא לי רקדן" על צעיר הודי שמגשים את חלומו להיות רקדן כנגד כל הסיכויים. בנוסף יוקרנו סרטים מהמהדורה האחרונה של הפסטיבל, כמו גם מחווה למחלקה לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר בשדרות, בשיתוף פסטיבל קולנוע דרום. במקביל ייערכו אירועי תעשייה ליוצרים והקרנה פיזית לילדי העוטף השוהים במרכז הארץ.
6 צפייה בגלריה
סינדי לאופר, "המשימה" וענבל פרלמוטר
(צילום: Bruce Ando, Courtesy of National Geographic, שאול גולן)
להמלצות נוספות במדור:
הצפייה בסרטים היא כאמור ללא עלות, אך קיימת אפשרות לתרומה ברכישת כרטיס, המהווה תמיכה בפעילות עמותת דוקאביב והיוצרים הישראליים (עמותת דוקאביב הינה עמותה ללא מטרת רווח). בין הסרטים שיהיו זמינים לצפייה ניתן למנות את "ענבל פרלמוטר - אם זה נגמר", שזכה בפרס אופיר ובפרס הגדול בדוקאביב, "פוליקר, הילד שבי", "השיבה מהפלנטה האחרת", על חייו של הסופר המסתורי ניצול השואה ק. צטניק ואף הקרנת שני פרקים בבכורה ל"להציל את חיות הבית", סדרת הבת של "להציל את חיות הבר" מבית כאן חינוכית. דביר רשף
ההמלצה ליום ג', 14 בנובמבר: "הסמוראית כחולת העין"
הסדרה "הסמוראית כחולת העין" (Blue Eye Samurai) שעלתה בנטפליקס בתחילת החודש. מיזו היא מפלצת. או לפחות, כך היא גדלה להאמין. בת תערובת לאם יפנית ואב זר ביפן של המאה ה-17, היא גדלה כמנודה, קורבן לבריונות וללעג. את הכאב הזה, כמו גם טראומות נוספות, היא יצקה ליורה הרותחת וחישלה את עצמה מחדש בפלדה - רוצחת מיומנת, לוחמת חסרת מורא שכל מהותה נקמה בוערת, מאכלת, במי שלשיטתה הפכו אותה למי שהיא. אלא שבדרך לשם, בחסות האנשים שכורכים את גורלם בשלה - מיזו מגלה מחדש את חלקים מאנושיותה. האם תנצח את המפלצות שהיא צדה? האם תנצח את המפלצת שבה?
בדרכה, "הסמוראית כחולת העין" היא סוג של שלמות. וזה לא דבר של מה בכך, שכן סיפור הנקמה הבסיסי שפורשת סדרת האנימציה החדשה הזו, שיצרו התסריטאי המועמד לאוסקר מייקל גרין ("לוגאן") ואמבר נויזומי, בהחלט איננו המקורי ביותר שתמצאו. אבל למי אכפת כשהוא כל כך סוחף, כשגיבוריו כה מעוררי הזדהות ואמפתיה? ויש אקשן מרהיב ורב-דמיון, דיבוב משובח (עם קאסט עמוס בטאלנטים אסייתים-אמריקאים, וקנת' בראנה אחד) - ובעיקר, אנימציה עוצרת נשימה שמהווה סטנדרט חדש בטלוויזיה, לא פחות (העונה השנייה של "ארקיין" תצטרך לעבוד קשה כדי לעקוף את זה). וכן, היא גם אלימה מאוד - טריגר בימים כתיקונם, ובטח בימים נוראיים אלו. אבל זוהי אלימות קומיקסית מופרזת ומסוגננת, חלק מחבילת הבידור המושלמת, כאמור, שמציעה הסדרה האפית הזאת. מי שמחפש בריחה יתקשה למצוא כרגע אופציה טובה יותר. באחריות. יוני בינרט
ההמלצה ליום ב', 13 בנובמבר: פלייליסט געגוע
כשאנחנו לא מוצאים את המילים לתאר את הקושי שאנחנו מתמודדים איתו, בטח כשמדובר במערכה ממושכת כמו זו שאנחנו עוד נמצאים בשיאה, מוזיקה מסוגלת להביע את הכאב במקומנו ולנחם אותנו כשאנחנו חווים קושי. המילים הנכונות והצלילים המדויקים יכולים להוות תרופה ללב.
השירים שנבחרו לפלייליסט הזה הם שירים שמתקרבים לרגשות המורכבים שאנו חווים, בהם גם געגוע לאדם אהוב, לשגרה מוכרת, לבשורות טובות ולימים שקטים. בפלייליסט תמצאו את הסמבה הנוגה של מתי כספי ויהודית רביץ, לצד תהיות על העתיד מפיה של בילי אייליש וגם את הקאבר המרגש של דניאלה ספקטור ורותם בר אור לשירו של אהוד בנאי. אנחנו מזמינים אתכם להאזין ולמצוא את השירים שתומכים בכם בימים האלה. עומר טסל
ההמלצה ליום א', 12 בנובמבר: "שמיגדון!"
נכון שהחיים הם לא ממש שיר עכשיו, אבל אולי בגלל זה עדיף לחשוב שקיים מרחב כמו הקומדיה המוזיקלית "שמיגדון!": עיירה קסומה וביזארית אליה נקלעים ג'וש (קיגן-מייקל קי) ומליסה (ססילי סטרונג הנהדרת מ"סאטרדיי נייט לייב" לשעבר), זוג רופאים שהיחסים שלהם זקוקים בדחיפות לניתוח לב פתוח. "שמיגדון!", על אנשיה המוזרים והיותר מדי מוזיקליים, מכריחה אותם להתמודד עם מה שהדחיקו בתוך עצמם וגם זה מול זו.
למעשה, "שמיגדון!" היא גרסת המיוזיקל של "טד לאסו": שילוב של כוונות טובות, הומור חמוד והמון אמונה ברוח האדם וביכולת של הכישרון שלו להביס מציאות אפלה. ואם זה לא מספיק, אז אוסף די מטורלל של כישרונות ורסטיליים כמו ג'יין קרקאוסקי, אלן קאמינג, קריסטין צ'נוות', דאב קמרון ופרד ארמיסן מפגינים כאן לוליינות של משחק ושירה. אגב, העונה השנייה של הסדרה, "שמיקגו", טובה אפילו יותר. למרבה הצער לא ידוע כרגע על תכנון להפיק עונה שלישית, אבל אל דאגה: פסקול הסדרה ינחם אתכם בחורף הארוך שצפוי לכולנו. עינב שיף
שמיגדון! – טריילר
פורסם לראשונה: 09:57, 12.11.23
