בסוף השבוע הנוכחי עלה לאקרנים סרט שלפי כל התחזיות אמור להפוך לאחד מהסרטים הרווחיים ביותר של השנה, אם לא הרווחי שבהם. אבל לא צריך להיות אנליסט קולנוע כדי לנחש ש"המיניונים 2: עלייתו של גרו" ישבור קופות בכל רחבי הגלובוס. מספיק להיזכר בהצלחה הפנומנלית של קודמיו בסדרת סרטי "גנוב על", מבית היוצר של אולפן האנימציה אילומיניישן, שמצא מכרה זהב אמיתי בדמותם של היצורים הצהובים. אם יש לכם זאטוט או שניים, אפילו לא תזדקקו למספרים שידגימו עד כמה גדולה הייתה ההצלחה הזאת. פשוט עשו סיבוב בבית והציצו בארגז הצעצועים של הילדים, או בבקבוק השתייה שלהם, מגבת חוף, חולצה אקראית, מה שבא. רוב הסיכויים הם שאיפשהו תיתקלו בפרצוף המטופש והמשמח של מיניון אחד או יותר. אתם צריכים לדעת. שילמתם על זה.
ובכל זאת ניכנס למספרים, כי הם די עוצרי נשימה. "המיניונים 2: עלייתו של גרו" הוא הסרט החמישי בזיכיון, וארבעת קודמיו – "גנוב על הירח" (2010), "גנוב על המיניונים" (2013), "המיניונים" (2015) ו"גנוב על העולם" (2017) – עשו הון. בסך הכל, גרפו סרטי הזיכיון יותר מ-3.7 מיליארד דולר, וזאת מקופות הקולנוע בלבד. מאלה, הרווחי ביותר היה "המיניונים" שגרף יותר מ-1.159 מיליארד דולר ברחבי העולם, והפך, נכון לשעתו, לסרט העשירי הרווחי בכל הזמנים. מאז הספיק הסרט להתדרדר עד המקום ה-22 ברשימה. תגידו אם אתם זקוקים לטישו עבורו. ועוד לא התחלנו לדבר על ממדי תעשיית המרצ'נדייז המפלצתית שייצר הזיכיון, שעד היום רשמה מכירות בסכום של צפונה מ-4 מיליארד דולר, And still counting.
הנתונים מדהימים לא רק ביחס לגילו הצעיר של המותג – המיניונים איתנו רק 12 שנה, אחרי הכל; מותג וותיק ואהוב כמו "עידן הקרח" משתרך הרחק מאחור בכל הנוגע לרווחים במהלך השנים – אלא גם ביחס לתקציבים הצנועים (במונחים הוליוודיים) של סרטי הזיכיון. עוד נשוב לעניין הזה בהמשך, אבל הנקודה היא שזיכיון "גנוב על" והמיניונים הפך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים והמפתיעים ביותר של הוליווד בשנים האחרונות, אולי בכלל. וכאן אנו צריכים לעצור ולשאול: איך בדיוק כל זה קרה? מהו סוד הקסם של השלומיאלים הצהובים הקטנים והממושקפים, שהפציעו בסרט הראשון בסדרה "גנוב על הירח" כדמויות משנה, והפכו לתופעה עולמית? "הקופים המעופפים מעולם לא קיבלו סרט משלהם, וכך גם לגבי חיילי-הסער" – במילים האלו, שפתחו כתבה על אודות המיניונים במגזין ואניטי פייר ומהווים אלוזיה למשרתי-הרשע מ"הקוסם מארץ עוץ" וסאגת "מלחמת הכוכבים", מתגלם העניין כולו. למה הם לא, והמיניונים כן?
צהוב, חמוד ודובר ג'יבריש שוטפת
כדי לפצח את התעלומה, בואו נתחיל עם המיניונים עצמם – ובאופן ספציפי יותר, עם האופן שבו עוצבו היצורים הקטנים והחמודים הללו. על העיצוב חתומים אריק גויון, מהמעצבים הראשיים של אילומיניישן, יחד עם צמד במאי "גנוב על הירח" – פייר קופין וכריס רנו. בין היתר, שאבו השלושה השראה מאסתטיקת הקוואי – מונח יפני שמדגיש תמימות, רוך, ילדותיות וחמידות. מותג "הלו קיטי" יכול לשמש דוגמה ראויה. אבל הרעיונות האלה חלחלו רק בהמשך התהליך, מכיוון שתחילה, עוצבו המיניונים כבני אנוש אשר עמלים במפעל הרשע של גיבור סדרת הסרטים, נבל-העל גרו – כשקומתם הנמוכה אמורה הייתה לבדל ביניהם ובין הבוס. אלא שקופין ורנו דאגו שתיאור משרתיו הנאמנים של גרו כבני אנוש קשוחים וזעפניים יציג באור פחות סימפטי את גיבורם המרכזי.
בהמשך, כשהעבודה על הסרט התקדמה, הפכו המיניונים לרובוטים גוצים בשלל צבעים, ורק בשלב מאוחר יחסית הפכו למיניונים שאנו מכירים כיום, עם הגוון הצהוב המוכר (שמזכיר, ולא במקרה, את הגוון של גיבורי "משפחת סימפסון"), ומאפיינים "אנושיים" יותר - כולל האוברול האיקוני שאמור להזכיר מעט חיתול של פעוט, וכמובן, לא במקרה. שום דבר איננו במקרה פה. המיניונים עוצבו להיות חמודים ככל האפשר, על מנת למקסם את המשיכה שלהם עבור הקהל הצעיר, ומסיבות שלא כוללות רק את מחיר הכרטיס לסרט, מהווה את הגביע הקדוש של מחלקות השיווק באולפנים ההוליוודיים. ב-2015, 65 אחוזים מצופי "מיניונים" היו מתחת לגיל 25 – נתון מעורר קנאה, אפילו ביחס לשוברי קופות מצוירים אחרים שנועדו לקהל הצעיר. העובדה שמדובר ביצורים שבעצם משרתים את כוחות הרשע רק מעניקה נופך אירוני להישג המסוים הזה.
אבל המיניונים אינם רשעים, כמובן. הצ'ארם שלהם נעוץ בעובדת היותם כה מתוקים, למרות שהיסטורית – כפי שלמדנו ב"המיניונים" – כרכו עצמם בכמה מהדמויות הידועות ביותר לשמצה בהיסטוריה האנושית, מפרעה ועד דרקולה. יוצרי הזיכיון עמלו וממשיכים לעמול על תיאורם כטמבלים קטנים ומקסימים, שלמרות כישורי ההנדסה והבנייה המרשימים שלהם, לא יכולים שלא לפשל בכל הנוגע לשלל המשימות המוטלות עליהם על ידי אדוניהם השונים. כי לפשל זו התכונה האנושית מכולן, משהו שאיתו כל צופה יכול להזדהות, בעיקר כשהוא מחזיק את הבטן מרוב צחוק.
העיצוב החכם של המיניונים, והאופי המטופש והמשתובב שלהם, הפך אותם לדמויות בעלות אפיל אוניברסלי. יותר מכל דבר אחר, ייתכן שזהו הסוד האמיתי של ההצלחה שלהם - העובדה שכל צופה, מכל מקום בעולם, יכול ליהנות ממעלליהם. וחלק גדול מהאפיל הזה נובע גם מהשפה שהם דוברים. בתבונה רבה בחרו קופין ורנו, שביימו את "גנוב על הירח" והמשכונו הישיר (את "גנוב על העולם" ו"המיניונים" ביים קופין יחד עם קייל באלדה), לשים בפי גיבוריהם הצהובים הקטנים שפת ג'יבריש מבדחת, להבדיל מאשר שפה מובהקת. פה ושם תבצבץ משטף הלהג שלהם איזושהי מילה באנגלית, ספרדית, איטלקית או צרפתית, אבל בגדול, מדובר בג'יבריש – שעליה אמון פייר קופין, המדבב את המיניונים כולם. "חיפשנו קצב קסום מסוים ומלודיה שתהפוך את הנונסנס להגיוני", סיפר קופין בריאיון ל"גרדיאן". וזה עבד לו: המיניונים פשוט לא זקוקים לדיבוב לשפות אחרות. וכמה שהבחירה הזו מבריקה, בסרטי אנימציה שאמורים לפנות לקהל גלובלי נרחב ככל האפשר.
שיווק, שיווק, ועוד קצת שיווק
הרבה מהבחירות של רנו, קופין ואנשי אילומיניישן היו מבריקות. אבל המבריקה מכולם הייתה ההחלטה ללכת עד הסוף בכל הנוגע לשיווק סרטיהם – אסטרטגיה שהובילו אולפני יוניברסל, המפיצים את סרטי הזיכיון. אחרי ההצלחה המפתיעה של "גנוב על הירח" ב-2010 (יותר מ-543 מיליון דולר), שמו ביוניברסל דגש רב יותר על השיווק – ואחרי ש"גנוב על המיניונים" (שמתם לב איך מפיצי הסרט בישראל הבינו את מי שווה לקדם בשם הסרט?) כמעט והכפיל את רווחי קודמו עם הכנסות של יותר מ-970 מיליון.
ב-2015, עם יציאת "המיניונים", ביוניברסל החליטו להתפרע באמת ובתמים עם קמפיין שיווק אגרסיבי במיוחד. דמויותיהם של המיניונים הפציעו בכל פינה, מארוחות של מקדונלדס ועד לחפיסות סוכריות טיק-טק. לפי הדיווחים, הקמפיין לסרט עלה לחברה 593 מיליון דולר – סכום עצום, על פניו, אולם לאור ההצלחה של "המיניונים" בקופות, ולאור הבוננזה הקמעונאית שהביא עמו הסרט, זה השתלם להם, ובגדול. גם הסרט החדש, "המיניונים 2: עלייתו של גרו", זוכה לקמפיין מהסוג הזה. במסגרתו, הוליווד הפכה בשבועות האחרונים ל"מיניונווד", כולל פרמיירת-מעריצים חגיגית, טקס הטבעת ידיהם ורגליהם של המיניונים בשדרת הכוכבים ההוליוודית, חנות פופ אפ שנפתחה בלוס אנג'לס ומוכרת אלבומים עם הפסקול הסבנטיזי של הסרט החדש, ועוד ועוד. המטרה היא אחת: שהמיניונים ייראו בכל עת, בכל מקום, ובעצימות גבוהה ככל האפשר. כאמור, בטווח הארוך יותר, מדובר בהשקעה משתלמת.
והיא משתלמת גם במובנים נוספים. כמו במקרים של זיכיונות בידור/קמעונאות גדולים אחרים, מעולם הפוקימונים ועד ל"הארי פוטר", הנראות הגדולה של המיניונים מזינה את הזיכיון עצמו – היא יוצרת נוכחות ועניין שמיתרגמים לרכישות, בין אם מדובר בכרטיסים לסרט החדש ובין אם מדובר בכוס שתייה שעליה מתנוסס בגאון פרצוף מיניוני כזה או אחר. יוניברסל אומנם משקיעה הון בשיווק, אבל מאמציה לא מייצרים כסף רק ברמת התגובה המיידית, אלא גם בכל הנוגע להנכחת המותג ושימורו. שים 600 מיליון דולר עכשיו, קבל 3.7 מיליארד אחר כך.
גם לשיטת העבודה של אילומיניישן יש קשר ישיר להצלחה הגדולה של סרטיהם. התקציבים, כפי שהזכרנו, נעים בטווח הנמוך של התקציבים הנהוגים בסרטי האנימציה גדולים שיוצאים את האולפנים ההוליוודיים – איפשהו בין 70 ל-85 מיליון דולר. רק לצורך ההשוואה, ב-2017 יצא הסרט הנפלא "קוקו" של פיקסאר/דיסני, שעלה לפי ההערכות בין 175 ל-225 מיליון דולר, והרוויח כמעט 808 מיליון. סכום מכובד לכל הדעות, אלא ש"גנוב על העולם" של אילומיניישן, שיצא גם הוא ב-2017, עלה בסך הכל 80 מיליון – והרוויח יותר ממיליארד. דוגמה נוספת? בבקשה: ב-2018 עלה על האקרנים "ראלף שובר את האינטרנט", המשכון של אולפני האנימציה של דיסני ל"ראלף ההורס". 175 מיליון דולר עלה הסרט, שהרוויח קצת יותר מ-529 מיליון. במקביל, יצא "הגרינץ'" של אילומיניישן, שאומנם הרוויח קצת פחות, "רק" 511.8 מיליון דולר – אולם עלה 75 מיליון. 100 מיליון פחות מ"ראלף".
את הדיסציפלינה הזו אילומיניישן מתחזקים בכל הפרויקטים שלהם, כולל סרטי "גנוב על" והמיניונים, והיא מוכיחה את עצמה שוב ושוב. כשסרט עולה 200 מיליון דולר, וזה עוד בלי להכליל את תקציבי השיווק וההפצה, שורת הרווח שלו קטנה בהרבה משורות הרווח שעליהן מביטים בסיפוק אנשי יוניברסל. אבל באילומיניישן לא יושבים בחיבוק ידיים גם כשמדובר בשנה ללא סרט קולנוע של "גנוב על" והמיניונים. כאמור, סרטים אחרים של החברה, כמו "לשיר", "הגרינץ'" והחיים הסודיים של חיות המחמד", רואים מסך בין לבין – ואיתם מגיעים גם סרטים קצרים של המיניונים, למי שהספיק לשכוח לרגע.
את האסטרטגיה שאלו אילומיניישן ויוניברסל מפיקסאר, שכבר שנים מצמידה סרטים קצרים נהדרים ליצירותיה, כשאלו מוקרנות בבתי הקולנוע, או לגרסאות הביתיות שלהן. 15 סרטים קצרים שעוסקים במיניונים והרפתקאותיהם יצאו את שערי האולפן עד כה, וגם אם בפיקסאר כבר ניפקו הרבה יותר סרטים קצרים עד כה, חשוב לזכור שמדובר באולפן אנימציה שפעיל כבר יותר משלושה עשורים, בעוד שאילומיניישן קיימים הלכה למעשה רק מאז 2007 – 15 שנה בלבד. ותפקידם של הסרטים הקצרים הללו לשמר את העניין במיניונים והעולם של "גנוב על", לפחות עד שיגיע הסרט הבא בסדרה.
וסרט נוסף יגיע, כל עוד הקופות מתקתקות. בזה אתם יכולים להיות בטוחים. הסרט הבא בסדרת "גנוב על" צפוי לצאת ב-2024 – ולאור רווחיו המשוערים של "המיניונים 2: עלייתו של גרו", שצפוי לפתוח את סוף השבוע הראשון שלו עם רווחים שחגים סביב 150 מיליון דולר בארצות הברית בלבד, זמנו של "המיניונים 3" לא רחוק גם הוא. בסופו של דבר, המיניונים הוכיחו את עצמם כמוצר גלובלי אידיאלי – חמודים, ניתנים לשיווק בנקל, ובעיקר, נעדרי אמירה מיוחדת או יומרה כלשהי מעבר להצבת חיוך על הפרצוף של הילדים שלכם (ולפעמים גם על שלכם). פיקסאר יכולה להמשיך ולספק לצופיה תמות מורכבות ומאתגרות כמו ב"הקול בראש" ו"נשמה"; דיסני יכולה להמשיך ולשפוך מאות מיליונים על סרטים כמו "ריה והדרקון האחרון" או "אנקאנטו", ואולפני דרימוורקס מוזמנים להמשיך ולנסות למצוא את מכרה הזהב שלהם, שכנראה לא יימצא בזיכיונות כמו "בייבי בוס" או "טרולים". בינתיים, היצורים הצהובים הקטנים והמטופשים של אילומיניישן ימשיכו לשבור קופות ולעטר כיסויים לסלולרי בכל פינה בגלובוס. כי לפעמים, פשוט זה חכם.
והנה, למי שזקוק לזה, בונוס קטן לסיום: מיליון מיניונית-עברית.
כי ג'יבריש זה נחמד והכל, אבל יהיה נחמד להבין מעת לעת מה הם ממלמלים שם:
Bello – שלום
Poopaye – להתראות
Bi-Do – סליחה
Tank-Yu – תודה
Para Tu – בשבילך
Sa La Ka – איך אתה מעז
Me Want Banana – אני רעב
Tatata Bala Tu – אני שונא אותך
Tutaliloo Ti Amo – אנחנו אוהבים אותך
Gelato – גלידה
Bee Do Bee Do Bee Do – אש
Stupa – תפסיק
Po Ka – מה?
Bananonina – מכוער