גיבור העל החדש של אולפני די-סי הקרוי בלו ביטל (Blue Beetle) מתהדר בתואר גיבור העל הלטינו-אמריקני הראשון ("לטינקס" Latinx בז'רגון הפוליטי הווקיסטי) שמוביל סרט קולנוע. למארוול כבר הייתה אמריקה צ'אבס - גיבורת העל הצעירה שהופיעה כדמות משנה ב" דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף". הגיבור של סרטי "ממד העכביש" הוא מיילס מוראלס הפורטוריקני-אפרו-אמריקאי, אך מדובר באנימציה. לקהל הישראלי זה אולי פחות משנה איזו ווריאציה של אמריקאי הופכת להיות גיבור-על, אבל עבור אולפני די-סי זו תקיעת דגל על גבעת פרוגרסיביות שחיוני לכבוש. יש לזכור כי הלטינו-אמריקאים הם כ-19.5% מאוכלוסיית ארה"ב, ובהשוואה לגודלם הייצוג התרבותי שלהם נמוך במידה מקוממת. הדבר בוודאי נכון ביחס לנוכחותם בז'אנר הדומיננטי בקולנוע האמריקאי ברבע המאה האחרונה.
"בלו ביטל" - טריילר
(צילום: באדיבות Tulip Entertainment)
ייתכן שערך מוסף זה הוא מה שהוביל לשדרוג של "בלו ביטל" שיועד במקור ל-HBO מקס. הוא קיבל תוספת תקציב שהביאה אותו לסדר גודל של הפקה בינונית (125 מיליון דולר) המיועדת למסך הגדול. אך גם תוספת תקציב זו זה לא אפשרה ליטוש אופטימלי של האפקטים, ובסופו של דבר האולפן לא אישר עוד שני ימי צילום נוספים אותם ביקש הבמאי אנחל מנואל סוטו. הציפיות לקראת יציאתו של הסרט היו נמוכות, בעיקר לאחר רצף של שלושה סרטי גיבורי-על כושלים שיצאו מאולפני די-סי ("בלאק אדם", שהאזאם! 2" ו-"הפלאש"). בשבועיים האחרונים תוקנו התחזיות ויש סיכוי ש"בלו ביטל" יהיה בסופו של דבר רווחי. בהתחשב בכך שזה הסרט הראשון שרוב העבודה עליו נעשתה תחת הבוסים החדשים ג'יימס גאן ופיטר ספרן, ושהוא מציג דמות שאמורה להיות חלק מהגרסה החדשה ל"יקום הקולנועי של די-סי" שאותה הם מפתחים, יש לסרט חשיבות לא מועטה עבור האולפנים.
לביקורות קולנוע נוספות:
לדמות ה"בלו ביטל" יש היסטוריה ארוכה ומפותלת שנפרשת על פני 84 שנים, כשמחציתה הראשונה נעשתה מחוץ לחוברות הקומיקס של די-סי. מתוך שלושת הגלגולים של הדמות רק שניים רלוונטיים לסרט הנוכחי. הגלגול השני של ה"בלו ביטל" בגרסת טד קורד (שנוצר על ידי סטיב דיטקו ב-1966 ועבר 18 שנים אחר כך לדי-סי) אומנם לא נוכח באופן ישיר בסרט הנוכחי, אבל הוא התקיים בעבר של העולם המוצג ויש לו קשרים משפחתיים מהותיים לכמה מהדמויות. הגרסה של ה"בלו ביטל" המופיעה בסרט היא של הגלגול השלישי תחת השם חיימה רייס (שולו מרידואניה - מיגל דיאז מ"קוברה ראי") - דמות שנוצרה בקומיקס של החברה ב-2006.
3 צפייה בגלריה
דמות שאמורה להיות חלק מהיקום הקולנועי החדש. מתוך "בלו ביטל"
( צילום: באדיבות Tulip Entertainment)
חיימה רייס מסיים את לימודיו בקולג' וחוזר לבית משפחתו בעיר הבדיונית פאלמרה סיטי, מעיין מיאמי נוצצת הממוקמת בטקסס. המוקד העירוני של פאלמרה סיטי גדוש בגורדי שחקים שבמרכזם הבניינים של יצרנית הנשק "תעשיות קורד". מהבית הדל שבו חיה המשפחה הרעשנית והצבעונית של הגיבור ניתן להשקיף אל העיר הגדולה, המקום שבו חיים העשירים והלבנים שלא רוצים שכנים מקסיקנים לידם. חיימה הוא הראשון מבני משפחתו שרכש השכלה גבוהה, ויש לו תקווה להשתלב במשרה מכובדת - אבל זה לא עומד לקרות. עם חזרתו הוא מגלה שלאביו אלברטו (דמיאן אלקזר) היה לא מזמן התקף לב, שהמוסך המשפחתי קרס כלכלית ושבלחץ תהליכי ג'נטרפיקציה בעל הבית שלהם שילש את שכר הדירה. מצבור בעיות אלו עשוי לערער את חייהם של כל בני המשפחה המתגוררים יחד - האחות מילאגרו (בליסה אסקובדו), אביו אלברטו ואימו רוקיו (אלפידיה קרילו), והסבתא (אדריאנה בראזה). אחרון חביב הוא הדוד הצבעוני רודי (הקומיקאי ג'ורג לופז) חובב הקונספירציות ובעל המיומנויות הטכניות שעוד יעשה בהם שימוש.
כסף נדרש בדחיפות ועבודה יוקרתית לא נראית באופק. מילאגרו מסדרת לחיימה עבודה לצידה בניקיון של ריזורט מפואר. עבודה זו מזמנת לו מפגש עם ג'ני קורד (ברונה מרקיזין), שהדודה המרושעת שלה ויקטוריה (סוזן סרנדון) זוממת מזימות אפלות. היא השתלטה על החברה שירש טד קורד, אביה של ג'ני, והפכה אותה ליצרנית כלי נשק. ויקטוריה מתכננת להשתמש בכוחו של חפץ חייזרי מסתורי בצורת חרפושית (חיפושית זבל) כדי לבנות צבא של סייבורגים רבי עוצמה. לכאורה היא עושה זאת כדי למכור את הסייבורגים לרשויות המדינה, אך כמובן שזו לא מטרתה הסופית. לצידה של ויקטוריה נמצא שומר הראש שלה קונרד קרפקס (ראול מקס טרוחיו) שלא לגמרי ברור כמה מהתודעה האנושית שלו עדיין נמצאת בשליטתו (בדרך המזכירה את דמותו של רובוקופ).
החרפושית החייזרית תתגלגל לידיו של חיימה, תחדור לתוך גופו ותקנה לו - כצפוי - כוחות על. אז יש כאן את הצעיר התמים שיקבל כוחות באופן מפתיע ובהמשך יזכה לכמה רגעים שבהם דמות בוגרת תבהיר לו את ייעודו כמי שמחזיק בכוחות אלו (ספיידרמן). חיימה ילמד שהוא גלגול חדש של גיבור על שכבר היה בעולם שבו הוא חי (כמו סקוט לאנג ב"אנט מן"). יש לו "אקסוסקלטון" מתכתי משוכלל שיכסה יש מאין את גוף הגיבור (איירון מן), רק שבמקום הקול של ג'רוויס זה יהיה הקול של הסימביוט החייזרי קהאג'י-דה (הזמרת המקסיקנית-אמריקאית בקי ג'י.). לאקסוסקלטון/סימביוט יש יכולת לייצר כלי נשק שאותם חיימה מעלה במחשבתו (גרין לנטרן), ותהיה לו מערכת יחסים עם קהאג'י-דה שיהיו בה רגעים של חילוקי דעות בנוגע לדרך הפעולה (כמו שהיה ב"ונום"). מקוריות היא לא שם המשחק כאן. הבלו ביטל הוא קומבינציה של תכונות שכבר ראינו + טאקו.
בשונה מגיבורי העל הלטינים הקודמים, כאן הרקע הגזעי-תרבותי משחק תפקיד מאוד חשוב. מלבד ההתייחסויות המרומזות לאפליה גזעית בתעסוקה, פגיעתה של הג'נטרפיקציה, ואפילו רמיזה להיותם של הוריו של חיימה מהגרים לא חוקיים, ישנה גם ההדגשה של המשפחתיות המקסיקנית התוססת - באוכל, בהתייחסויות לטלנובלות מקסיקניות, בהתנהגות המוחצנת ובשימוש המרובה בספרדית (כולל כמה להיטים מערביים מוכרים היטב שזוכים בפסקול לגרסאות ספרדיות). בייצוג המשפחה הסרט מבסס טון קומי מודגש, כולל כמה בדיחות קצת גסות, שמוסוות בדרך מספקת עבור הצופים היותר תמימים. בנוסף יש עוד דמויות שמבססות את האופן בו הסרט מנסה להציג עמדה כלפי היחסים בין הזהות הלטינו-אמריקנית והאמריקאיות הלבנה. חרף שמו הלא-לטיני, לשומר הראש קרפקס יש מראה לטיני מובהק ועבר רלוונטי שעוד צפוי להתגלות. הוא מתפקד כלטינו-סייבורג נשלט, ומחזיק בכוחות שדומים במהותם לאלו של הבלו ביטל. יש משמעות להיותו בשליטתה של תעשיינית לבנה ומרושעת, והצבתו מול המודל הלטינו-אמריקני הצעיר אותו מייצג חיימה.
3 צפייה בגלריה
מקוריות היא לא שם המשחק כאן. הבלו ביטל הוא קומבינציה של תכונות שכבר ראינו + טאקו. מתוך "בלו ביטל"
( צילום: באדיבות Tulip Entertainment)
בחלק האחרון של הסרט (שלמתרחש בו כמובן שלא ניתן להתייחס), ההצבה של הרקע הלטיני של הדמויות מתעצמת ונוגעת, ברפרוף מהיר, באלמנטים שיכולים להיות יוצאי דופן בסרט שהוא תוצר של תאגיד אמריקאי. יש התייחסויות לשיתופי הפעולה של ממשלת ארצות הברית עם דיקטטורות באמריקה הלטינית, והעוולות עליהם אחראים האמריקאים הלבנים שנטלו בכך חלק. יש גם כמה אמירות מהירות כנגד ערכיו של הקפיטליזם הלא מרוסן, ויש הופעה קומית סוריאליסטית של הסבתא החושפת את שורשיה הרבולוציוניים. מספיק כדי שאיזה טאקר קארלסון וואנבי ינסה לעשות מזה אייטם, אבל פחות מכדי שלצופים לבנים ממוצעים יהיה מורגש או איכפת ממסרים קלושים אלו.
"בלו ביטל" הוא לא רק סרט שהגיבור שלו משתייך לקבוצת מיעוט, אלא גם כזה שמנסה לעשות משהו עם זהות זו והאופן שבו היא מציבה אותו מול אמריקה הלבנה. בכך הוא מזמין השוואה למה ש"הפנתר השחור" עשה ביחס לזהות האפרו-אמריקאית, אך השוואה זו ממחישה את הדרך המוגבלת בה עוסקת "בלו ביטל" במיתוסים של התרבות שמוצבת במרכזו. חלק מהבדיחות המשפחתיות עובדות, חרף העיצוב הלא מעודן של הדמויות והסיטואציות. למרידואניה יש נוכחות סימפטית, אבל הדמות שהוא מגלם שטוחה למדי. "בלו ביטל" יכול היה להיות סרט גרוע בהרבה מכפי שהוא, ובכל זאת לא ניתן לומר שהתוצאה הסופית חייבה את המעבר של ההפקה מהמסך הקטן לגדול.
