בוקר טוב, פלטת מטוגנים רותחת שכמוכם. אמש נפרדנו מאלון, איש שסיפור מסע החתחתים שלו ב"אח הגדול" לא ישאיר לחי אחת יבשה. הוא נאבק בדו קרב על הכניסה! הוא ישן בשלט חוצות יומיים! הוא ירד במדרגות! הוא התחבר לגיא ושניר! למרבה הצער, איפשהו אחרי החיבור לגיא העקבות של אלון היטשטשו והוא הלך ונעלם. מאז אף אחד לא ידע איפה הוא ורק אתמול, בסצנת ההדחה, התברר שהוא היה בבית כל הזמן הזה והחזיק לגיא את השובל של השמלה כדי שלא יתלכלך. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. אלון השושבין הודח. בלכתו הוא הותיר אחריו שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל נתן קצת אוויר לנשימה ליובל לוי.
יובל לוי היא מסוג הדיירים שאני שמחה שהצליחו להיאחז בציפורניים בעוד שבוע בבית האח. היא בהחלט אמיצה, חדת אבחנה, נעמדת על הרגליים האחוריות במקום שאנשים אחרים מעדיפים להוריד את הראש ויש לה חוש ריח מצוין לעוולות. בהתחשב בכל אלה מה שאני עומדת לומר אולי ישמע קטנוני, אבל בסופו של דבר אני מעוניינת שהיא תישאר בבית האח עם מינימום נזקים לנשמה העדינה שלה. ואת אותו הדבר אני חונכת גם לילד הפרטי שלי, כשהוא מתלונן על עוולות שנעשות לו כמו גזילה תיאורטית של צעצועים שהוא מאמין שמגיעים לו או חוסר שביעות רצון כללית ממינון המוצרים המתוקים במקרר. אני מבהירה לו שאין לי בעיה עם בכי או דמעות, אבל כשהוא בוכה, אני לא מבינה מה הוא אומר.
לכתבות נוספות בנושא:
המקרה של יובל הוא אחד מהמקרים בהם החיים פחות הוגנים - במקום להקשיב לתוכן, התודעה שלנו נוהה אחרי הצורה והאינטונציה. גם אם היא אומרת דברים תקיפים או אסרטיביים זה נשמע כמו "אוי אוי אוי, אני קטנה וחלשה ואתם צריכים להיזהר שלא לדרוך עליי". אין לי עצה טובה בשבילה כי הארסנל של עצות הקש המטופשות נבזז על ידי האח הגדול ("תאמיני בעצמך קצת יותר!", "תעשי רק מה שאת רוצה ולא את מה שמצפים ממך!"), אבל אם להביא את העניין הזה למודעות יגרום לי ואולי לצופים נוספים להקשיב לה אחרת, דיינו, וזה חשוב כי המצפן של יובל לוי פונה למקום הנכון, לא עניין של מה בכך בטריטוריה מבלבלת כמו בית האח הגדול. היא גם הייתה הראשונה לתת שם לגזלת הדעת של גיא, ומפה אני יוצאת בקריאה נרגשת: מוות ל"מה יש לך, למה את לא מבינה בדיחה", אחיו הקטן והעלוב לא פחות של "למה אתה לא מפרגן".
מצבת הכוחות בבית דינמית ומשתנה בהתאם לצרכים של כל אחד מהדיירים, בעיקר של שניים מהם - סתיו וגיא. גיא, עם רוח גבית מאלון, פותח על שניר, האיש שהיה לכיפה, וסתיו נובחת על אברהם כי הוא כבר לא נותן לה מספיק תשומת לב, ואולי כפועל יוצא היא מקבלת פחות זמן מסך. גיא וסתיו בינם לבין עצמם מתהפכים בהתאם לחושי המסך שלהם. כשצריך הם שונאים בלב ובנפש, מניחים האחד לשנייה מלכודות ומפיצים שקרים, ובימי חמישי הקדושים, לפני ההעמדה להדחה, גיא ניגש אל סתיו לדרוש בשלומה, להתעניין בשיטות הנפצת הסוכר שלה ולהחזיק לה את הכוס בזמן שהיא הורגת לאט את הסאונד מן של ההפקה.
לא לחינם אמרה סתיו שהיא מאוד מבינה את גיא, שגם היא סובלת סבל עמוק אם היא לא במרכז ההתרחשות. שניהם מסוגלים לגעת בקיצון ולחזור משם רעננים עוד לפני הקפה של הבוקר. שניהם שרויים במגננה עמוקה ושניהם נגועים בהתקרבנות, ושניהם מחושבים ונוטרים. רגע אחד הם מדברים בשפה אנושית ומפתים את האדם שלידם עם הצצה לאישיות שמאחורי הדמות, רגעים שגורמים לאדם השני לחשוב - הנה, אם אני רק אתאמץ מספיק אני אצליח לגרום לאישיות האמיתית שלהם להישאר, ורגע אחרי הם שוב צוללים לחפש את הטיטאניק. הם משדרים על אותו התדר ומשתמשים האחד בשני כדי להישאר במרכז, ואני חייבת להודות שלא פעם שיתוף הפעולה שלהם מוליד רגעים טלוויזיוניים משעשעים או סמי-אותנטיים. גם אני, כצופה, הייתי רוצה לראות יותר את סתיו ה'נורמלית' או את גיא ה'שפוי', אבל זאת דרכם של אלה להשאיר את הצופים בציפייה לרגע בו ירדו המסכות. ספוילר: זה לא יקרה.
האם נגזר על אנשים ברומן רומנטי ב"האח הגדול" להפוך לפצצת שעמום? האם האח הגדול ייצא אי פעם מנישת הדודה הפולנייה שדוחפת את הדיירים זה לזרועותיו של זה או שלא ירחק היום והוא גם ישאל אותם אם הם מימשו את היחסים? האם אילון מאסק יסכים להיכנס לבית האח, לאור הצלחת המשימה האחרונה, ולהגביל את מכסת המילים של שי? כל זאת ועוד בפרק הבא, ועד אז, תהיו חזקים.