"מכסחי השדים: אימפריה קפואה" (Ghostbusters: Frozen Empire) מנסה להיות הרבה דברים, אך אלו דורכים אחד על אצבעותיו של השני והופכים את הצפייה למייגעת. האם זו קומדיית אימה עם אלמנטים אנרכיים הפונה לצעירים? סרט משפחה עם מוסר השכל? סרט התבגרות עם ממד קוויר-פרנדלי? מכבש נוסטלגיה לילדי שנות ה-80 שלא שבעו אחרי "מכסחי השדים: החיים שאחרי" (2021)? היתרון היחידי שיש לפרק הנוכחי על הקודם הוא שהפעם לא גררו את הרולד ראמיס מהקבר (כ"איגון ספנגלר") והפכו אותו לרוח רפאים ב-CGI, רק כדי לבצע מניפולציה רגשית על מי שגדלו על "מכסחי השדים" המקורי.
"מכסחי השדים: אימפריה קפואה" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
הבדיחה המוצלחת ביותר ב"אימפריה קפואה" פותחת את הסרט - ציטוט משירו המפורסם של רוברט פרוסט "קרח ואש" (1920), שמהווה מעין רמז מגושם ויומרני, ככול הנראה ללא שמץ אירוניה, לאופיו של האיום העל-טבעי שיגיח במערכה השלישית. יצור CGI נטול אופי שמנסה להקפיא את העולם מסיבות שרירותיות. יש למה לחכות.
עד שיסתיים הדשדוש למערכה השלישית, עלילת הסרט תכיל כמות יוצאת דופן של דמויות המעורבות בהתרחשויות לא מפותחות ולא קשורות היטב זו לזו. מספרן מעיד על הניסיון להיות כל אותם דברים שהזכרתי קודם, מתוך מחשבה שאם תזרוק לתוך קערת המרק את כל מה שיש במקרר, כול סועד יוכל למצוא בתוצאה הסופית את הטעם של המרכיב החביב עליו. הבעיה שזה ממש לא עובד ככה.
לאחר סצנת פרולוג המתרחשת בשנות ה-20 ואמורה לרמוז על אופיו של האיום העתידי, אנו חוזרים אל ההווה המציג בפנינו את משפחת ספנגלר, בתו ונכדיו של איגון, שאותם פגשנו ב"החיים שאחרי". הם כולם עברו מסאמרוויל אוקלהומה לניו יורק, ולכן יש לסרט הזדמנות להחזיר אותנו לכל האלמנטים הספציפיים למכסחי השדים וניו יורק שלא ניתן היה לדחוף לסרט הקודם. התגעגעתם לתחנת כיבוי האש הנטושה שהפכה למטה מכסחי השדים? קיבלתם. ומה עם חזרתו של מנהל הספרייה שהייתה רדופה ברוח רפאים, ושדמותו הופיעה לשתי דקות (רובן ברקע) של סרט מלפני 40 שנה? קיבלתם!
לאחר סיום הסרט הקודם האמא, קלי ספנגלר (קארי קון), התפייסה עם רוחו של אביה איגון והפכה לחלק מצוות המכסחים החדש. טרבור (פין וולפהארד), הנער שהפך לגבר צעיר, ממשיך בחיזור הגולמני שלו (אך הלא מפותח עלילתית) אחרי הנערה לאקי דומינגו (סלסט או'קונור) - שנכנסה, גם היא, לעולם מכסחי השדים בניו יורק. הקו העלילתי המרכזי שלו יהיה קשור ל"סליימר", השד הירוק וחובב הנקניקיות מהסרט הראשון. פיבי (מקנה גרייס), כעת נערה בת 15, הייתה נקודת אור בסרט הקודם, והפעם תפקידה הורחב לדמות שמקבלת את זמן המסך הרב ביותר - מבלי שבחירה זו עושה חסד עם השחקנית הצעירה. אליהם מצטרף המורה למדעים גארי גרוברסון (פול ראד) שהפך בסרט הקודם לחבר של האם קלי.
3 צפייה בגלריה
האקשן נכנס לתרדמת עד המערכה השלישית (וגם בה הוא יהיה לא מלהיב, ולא מצחיק). מתוך "מכסחי השדים: אימפריה קפואה"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
לאחר סצנת פתיחה שבה יש מרדף ברחובות ניו יורק, האקשן נכנס לתרדמת עד המערכה השלישית (וגם בה הוא יהיה לא מלהיב, ולא מצחיק). כמו פרק אמצע בעונה של סדרת טלוויזיה בינונית, זו טחינת מים עד שיהיה צורך לעשות משהו שייחשב לקליימקס. המרדף הפותח את הסרט מוביל למפגש עם ראש העיר וולטר פק (וויליאם אתרטון) הזכור כשמוק ששימש כמפקח להגנת הסביבה בסרט הראשון, ושהיה מושג ללעג מצידו של ד"ר פיטר וונקמן (ביל מארי). אחרי 40 שנה הוא חוזר להופעת אורח ושדרוג מקצועי לדמות. כראש עיר יש לו סמכות לאסור על פיבי להיות "מכסחת שדים" עד שתגיע לגיל בגרות. פיבי תהיה מתוסכלת מחוסר מעש, תחפש את עצמה במשחקי שחמט ליליים בגינה ציבורית חשוכה (מאוד הגיוני ובטיחותי), שם היא תפתח מערכת יחסים הנושאת הדים קווירים עם רוח רפאים של נערה בשם מלודי (אמילי אלין לינד).
דמויות נוספות נגררות הן משני הסרטים המקוריים, והן מהסרט הקודם. למרבה המזל לא זיהיתי מחוות לסרט הנפל, האתחול שנקרא "מכסחות השדים" (2016). ביל מארי חוזר לסצנה מיותרת של שתי דקות שהיא וריאציה על קריאת הקלפים והשוקים החשמליים מתחילת הסרט הראשון, וכן לכמה שניות במאבק המכריע. מארי מנצל כל שניה שלו על המסך להעברת תחושת השיעמום המוחלטת שלו (ובכך מלמד את דקוטה ג'ונסון של "מאדאם ווב" איך מקצוען משופשף עושה זאת). דן אקרוייד כד"ר ריי סטנץ עם חנות עבוט המתמקדת בחפצים מכושפים, ושאליה קשור בדרך כלשהי הנער המכונה "פודקאסט" (לוגאן קים) שלמרות שמו המגניב ומוצאו האסייתי, הוא דמות מיותרת לחלוטין. אלא אם כן מישהו מנסה - ותאמינו שמישהו אכן מנסה - לבנות בהדרגה את דור מכסחי השדים של העתיד.
לא נגרע מקומם גם של המזכירה האנטיפתית ג'נין (אנני פוטס) שתקבל את "פרוטון פאק" לירי ברוחות, ושל וינסטון הסייד קיק השחור (ארני הדסון) אותו תוסף אפרורי לצוות המקורי שהיה אמור להיות מגולם על ידי אדי מרפי. מתברר שווינסטון הפך לאיש עסקים מצליח ופיתח אופרציית מחקר וטיפול בחפצים מקוללים משל עצמו. גם עם זה לא נעשה שום דבר מעניין בעלילה, אבל זו הזדמנות לדחוף דמות חדשה של אדם בשם לארס פיינפילד (ג'יימס אקסטר), גיק במדעי רדיפת הרוחות שמשמש כמדען הראשי של האופרציה. ולבסוף יש גם הופעות של שתי דמויות חדשות: קומייל ננג'יאני כדמות מקבילה לזו שגילם ריק מוראניס (ה"קימאסטר") בסרט הראשון, ופאטון אוסוולט בתור מומחה לחפצי כשף עתיקים. גם תוספת של עוד שני שחקנים עם נטייה לקומי לא מעלה את מפלס ההומור הצחיח של הסרט.
אז ישנן הדמויות מהסרטים מלפני 40 שנה (אלו מהם שעדיין בחיים), ואת המשפחה שהפכה לגרעין החבורה החדשה (רק בלי הומור ובלי דינמיקה פנימית מעניינת), ואת הנספחים הצעירים לחבורה החדשה, ואת הדמויות החדשות. וכל הדבר הזה מודבק כגיבוב חסר צורה וטעם. אם יש עתיד חיובי לסדרת הסרטים הזו צריך לאפס אותה מחדש, עם כמה קומיקאים מעודכנים שלא דופקים חשבון, עם קווים עלילתיים שאינם רק העלאת גרה, ועם גרסה עכשווית של הומור אנרכי שלא מסרס עצמו למען תרבות ה-Woke. הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס.
