כמו שאמר ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, כולנו יהודים. וככאלה התאחדנו כולנו סביב "את מה זה לא מוזמנת לבת המצווה שלי", סרט הנטפליקס החדש של אדם סנדלר שמרים על נס את היהדות האמריקנית וגם מגיש לעולם הבטחה חדשה: סאני סנדלר בת ה-14 שהובילה את הסרט. אומנם בזכות אבא, אבל בכל זאת, סנדלר ג'וניור הוכיחה שיש לה פוטנציאל. ראש השנה היהודי מתקרב גם הוא וזה הזמן להביט קדימה בחמלה, לבחון את שאר הפנים הרעננות שמסמנות את הדור ההוליוודי הבא ולאחל להן בהצלחה בעולם הכאוטי שהדור הקודם משאיר להן. הנה הרשימה.
13 צפייה בגלריה
הכוכבים החדשים. סאני סנדלר, שוטי גטווה, ווסט דוכובני
(צילום: AP Photo/Chris Pizzello, Jeff Spicer/Getty Images, Keri Anderson/Netflix)
סאני סנדלר
הצאצאית בת ה-14 לשבט סנדלר כבר שיחקה בכמה תפקידים קטנים בסרטים הקודמים של אבא שלה, אדם סנדלר, אבל את הגיחה הראשונה שלה עם תפקיד ראשי היא ציינה ממש הרגע, בסרט הנטפליקס המשפחתי-יהודי, "את מה זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי".
בסרט היא מגלמת את סטייסי (שבשיעורי יהדות משום מה נקראת סימה), נערה אמריקנית שאובססיבית לגבי מסיבת בת המצווה הקרבה שלה ומשוכנעת ששם יקבע המשך חייה כאישה בוגרת. ההפטרה שלה, כמו גם פרויקט ההתנדבות המקובל לקראת האירוע, פחות מדאיגים אותה והיא מנהלת שיחות אקראיות עם אלוהים כדי להסדיר את העניין. עיקר הסרט נשען על החברות בינה ובין ה-BFF שלה, לידיה (סמנתה לוריין), שמושפעת מסוגיות הרות גורל שמעסיקות מתבגרות כמו בחורים חתיכים, קליקות מעמדיות, חברות אמת ושינויים הורמונליים.
13 צפייה בגלריה
סאני סנדלר היא כבר לא רק "הבת של". מתוך "את מה זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
סנדלר עברה לא רע את מבחן הנפו-בייבי הראשון שלה, זה שלפיו דרכם של צאצאי סלבס מוסללת בקלות אל התהילה והבמה מאשר אנשים אלמונים נטולי יחוס. זה אומנם לגמרי פרויקט משפחתי – אדם סנדלר מגלם את אבא של סטייסי, אחותה הגדולה, סיידי, היא אחותה הגדולה גם בסרט ואמא של שתיהן, ג'קי סנדלר, מגלמת את אמה של לידיה – אבל הסנדלרית מצליחה לשאת על גבה המתבגר את עלילת הסרט מבלי לגרום לצופה לנוע בחוסר נוחות בכורסה. זמן קצר לפני הצילומים, אגב, סאני חגגה את הבת מצווה האמיתית שלה, כיאה לנסיכה יהודית אמריקנית אמיתית. לגבי העתיד – אומנם כרגע אין פרויקט ברור באופק, אבל הסירו דאגה מלבכם – חוזה חמש השנים של אבא סנדלר עם נטפליקס יבטיח שהיא תזכה להשתפשף גם בשנים הקרובות מול המצלמה.
ווסט דוכובני
עוד מישהי שחובת ההוכחה של הנפו-בייביז מוטלת עליה היא ווסט דוכובני, בתם הבכורה של דייויד דוכובני ("קליפורניקיישן") וטיה ליאוני הנהדרת ("מזכירת המדינה"). כשדוכובני, 24, החלה לעמוד על דעתה, אמא שלה הזהירה אותה ש"תהיי מה שאת רוצה, רק אל תהיי שחקנית". דוכובני הצייתנית אכן גדלה בידיעה שהיא לא עומדת לפלוש לגזרה של ההורים שלה וכבר תכננה על לימודי קדם רפואה בקולג', אבל רגע לפני שהיא סיימה את הלימודים בתיכון היא הצטרפה סתם בשביל הכיף לצוות הפקת מחזה בשם "סלאט", שביים חבר קרוב. בשלב מסוים החבר אמר לה שבעצם הם מחפשים עוד שחקנים והיא הסכימה לקפוץ למים.
את המשך הסיפור תוכלו לנחש לבד – על הבמה ארב לה החיידק הנורא וחשוך המרפא, היא הרגישה טוב כמו שלא הרגישה מעולם ולעולם הרפואה לא נותר אלא להביט בה מתרחקת. ההורים שלה, בעיקר אבא דייויד, היו מעט מתוחים כשווסט הכריזה על שינוי הכיוון, אבל אז אבא שלה ראה את המחזה ואמר "תודה לאל, היא טובה" ונרגע.
דוכובני קיבלה כמה תפקידים קטנים בסדרות טלוויזיה לפני שלוהקה לשתי סדרות סטרימינג משמעותיות יותר: Saint X, מותחן בהולו שבו היא מגלמת בחורה שנרצחה במהלך חופשה בקריביים ואחותה מנסה, שנים מאוחר יותר, לפענח את הרצח, ו"אימפריית הכאב", שעלתה בנטפליקס החודש, בה היא משחקת את שאנון, אישה מובטלת שהופכת לסוכנת מכירות של משכך הכאבים "אוקסיקונטין", שאם לסמוך על הגדרת הסדרה הוא בעצם סוג של הירואין בגלולה ואחד המנועים העיקריים של מגפת האופיואידים.
הייחוס המשפחתי בינתיים רק מועיל לה - דוכובני מודה שהיא מתקשרת לאמא שלה כמה פעמים ביום עם בקשות לטיפים (בפעם הבאה שתיקלעו לאודישן לתפקיד של שיכור תעשו כמה סיבובים במקום ממש לפני הסצנה), ויש לה דרך קבועה להיכנס לדמות – היא מארגנת לעצמה פלייליסט עם שירים שגורמים לה להרגיש כמו הדמות, ושומעת אותו שוב ושוב ושוב. ואתם חשבתם שסטניסלבסקי היה תובעני! התהליך ההפוך, אגב, יציאה מדמויות, הרבה יותר פשוט – היא יושבת במקלחת עד שהיא מרגישה נקייה.
איו אדבירי
אדבירי נמצאת בתעשייה כבר זמן לא קצר, אבל את הפריצה שלה כשחקנית היא חייבת לתפקיד המשנה בסדרה "הדוב", שם היא גילמה את סידני, הסו שף המוכשרת אבל חסרת הניסיון שהגיעה לעבוד לצד כרמי במסעדה המשפחתית הכושלת שלו. היא גדלה בשכונת פועלים בבוסטון, בת יחידה להורים מהגרים (מניגריה וברבדוס) במשפחה גדולה מורחבת, עם אמא נוצרייה אדוקה וחובבת ימי ראשון בכנסייה ואבא שפחות היה בעניין של ישו. בכל פעם שהתעוררה ואמא שלה לא הייתה במיטה שלה, היא שכנעה את עצמה שאימה הלכה לגן עדן והשאירה אותה ואת אביה מאחור.
כבר כילדה היא גילתה נטייה לתכנן את העתיד שלה לפרטי פרטים. "אני תמיד תוהה מה הצעד הבא, לעתים נדירות אני בהווה", היא מספרת ל"ניו יורקר". העתיד הזה כלל את אוניברסיטת ניו יורק, שם היא נרשמה ללימודי חינוך, אבל בשלב מסוים עברה לתוכנית הכתיבה הדרמטית בבית ספר לאמנויות והחליטה להתמסר לחלוטין לכתיבה. את העניין שלה בסיפור סיפורים היא מייחסת לנבירה המשפחתית בתנ"ך ובברית החדשה.
אחרי חריש עמוק של במות סטנדאפ, אדבירי הצטרפה לחדר הכותבים של "פה גדול" ("היא הייתה קצת סוטה ומטופשת אז זה התאים", אמרה אחת הקולגות שלה ל"הוליווד ריפורטר"). בשנת 2020, השחקנית ג'ני סלייט פרשה מתפקיד הדיבוב של מיסי, המתבגרת החנונית, על רקע מחלוקת על כך שאישה לבנה מדבבת דמות שחורה. המפיקים לא היו צריכים ללכת רחוק – אדבירי החליפה את סלייט בשלב בסדרה שבו מיסי מתחברת לזהותה השחורה, בעקבות מפגש עם בני הדודים שלה.
במשך זמן רב אדבירי לא הרגישה שיש לה את סוג הכריזמה הנכון או את המראה הנכון שאמורים לתחזק קריירה בהוליווד. לאחר שציינה את זה באחד הראיונות התגובות באינטרנט גרמו לה להתכווץ. "הרבה אנשים היו כמו 'אנחנו כל כך שמחים שיש לנו פאקינג שחקנים מכוערים בתעשייה'", היא נזכרת בריאיון ל"ניו יורקר".
המזל הטוב של אדבירי הביא למהלך דומה גם בסדרה "דיקינסון" של אפל TV פלוס, כשהנערה החלה ככותבת אבל לוהקה בהמשך לדמות משנה בסדרה, האטי, המשרתת והידידה של המשוררת. העבודה ב"דיקינסון" הייתה משמעותית יותר מבחינה נוספת: היא פגשה על הסט את הבמאי, כריסטופר סטורר, שבאותו הזמן שקד על פיתוח "הדוב". כשהגיע הזמן ללהק, אדבירי הייתה האופציה הראשונה מבחינתו. הקומיקאית עם הגפיים הארוכות וההומור הפיזי ידעה איך להתאים את עצמה גם לדרישות הדרמטיות של הסדרה. היא לא בעד רומן בין כרמי לסידני, אגב, למרות הניסיונות של חלק מהמעריצים לדחוף את העלילה לשם.
השנתיים האחרונות בהחלט האיצו את הקריירה של אדבירי – יכולתם למצוא אותה בפרק של "ג'ואן האיומה" ב"מראה שחורה", ב"בית הספר היסודי אבוט" של קווינטה ברונסון; היא הצטרפה ליקום הקולנועי של מארוול ב-Thunderbolts, ורק השנה אפשר למצוא אותה בחמישה סרטים, בין היתר Bottoms, על בני נוער קווירים שפותחים מועדון קרב בתיכון שלהם, ו-Theatre Camp, על מחנה אמנויות קיצי שמתדרדר לחדלות פירעון פיננסית, שני התפקידים נכתבו במיוחד עבורה.
סטורם ריד
סטורם ריד היא מסוג השחקניות שנולדו לתפקיד. היא נולדה באטלנטה והתחילה לדגמן בגיל שלוש (!) אחרי שניגשה לאמא שלה והסבירה לה ברצינות שהיא "רוצה להיות בטלוויזיה ולהיות כוכבת על". כשהייתה בת תשע המשפחה שלה זרמה למגורים בלוס אנג'לס, כנראה בעקבות שאיפות הקריירה של הצאצאית. היא הופיעה בתיאטרון קהילתי ומילאה תפקידים בנפחים שונים בסדרות ובסרטים. בשנת 2013 היא זכתה להכרה ראשונה בעקבות תפקיד בסרט "12 שנים של עבדות", ופריצת הדרך שלה הגיעה בשנת 2018, כשהיא הובילה את העיבוד של דיסני לרומן הפנטזיה הפופולרי "קמט בזמן", עם התפקיד הראשי של מג מורי, לצידה של ליידי אופרה ווינפרי.
ריד, שמתעקשת במקביל לקריירת המשחק שלה גם לרכוש לעצמה השכלה גבוהה, היא סטודנטית במסלול לדרמה באוניברסיטת דרום קליפורניה. בדירת הקמפוס שלה היא ארגנה מסיבות צפייה בסדרה אחרת שבה היא נתנה הופעת אורח בלתי נשכחת, העיבוד של HBO למשחק המחשב "האחרונים מבינינו", שבה גילמה את ריילי, חברתה של אלי שהופיעה בפרק השמיני בעונה הראשונה. לדבריה היא נהנתה לצפות בסדרה לא פחות מאשר לשחק בה, "אני ממש יושבת על הספה שלי, שותה קאווה וצופה על סף דמעות", היא מספרת למגזין "אל".
מלבד כל אלה יכולתם לצרוך את ריד בסדרה "אופוריה" בתפקיד משני אבל קבוע, ובינואר היא כיכבה בתפקיד הראשי ב"נעדרת", שם גילמה את ג'ון, נערה שמנסה לחבר את החלקים לאחר שאמה (ניה לונג) יוצאת לטיול בקולומביה עם החבר שלה ולא חוזרת לעולם.
13 צפייה בגלריה
פרק אחד, אבל איזה פרק. ריד ובלה רמזי ב"האחרונים מבינינו"
(צילום: Liane Hentscher/HBO)
סופי נליס
כבר בגיל צעיר מאוד ידעה סופי נליס, שרובכם מכירים כשאונה הצעירה מ"הצהובות", מה היא רוצה להיות, וזה לא היה שחקנית. למעשה נליס הייתה עמוק בתחום התעמלות הקרקע, היא התאמנה שעות ארוכות מאוד והתכוננה לאולימפיאדת ריו 2016. כדי לממן את ההשקעה הכספית שמצריכה קריירה אולימפית היא החליטה להירשם לכמה סוכנויות שחקנים כדי להשיג תפקידים בפרסומות. אלא שהמודל הכלכלי של נליס הקנדית הצליח לה יותר מדי. היא החלה לקבל הצעות לתפקידים בסדרות, וכשנבחרה לגלם את ליזל בסרט "גנבת הספרים", תפקיד שאילץ אותה להיעדר מאימונים ותחרויות, היא נאלצה להחליט איזו קריירה היא מעדיפה.
נליס לא הייתה היחידה שוויתרה על הקריירה שלה – אמא שלה, פולין, נאלצה להתפטר מעבודתה כמורה לאנגלית במונטריאול, כדי ללוות את הבת שלה לארבעה חודשי צילומים בגרמניה, אחרי שלא הצליחה לקבל חופשה ארוכה מבית הספר שבו עבדה. בריאיון של השתיים ל"אל" הודתה נליס הצעירה והריאלית שאומנם הנוכחות של אמא שלה עצבנה אותה לא מעט, אבל "ככה יש פחות סיכוי שאפול לסמים וכל זה". העלילה של "גנבת הספרים", שיצא לפני עשר שנים, לא הייתה קלילה במיוחד: ילדה נמסרת לאימוץ לזוג חשוך ילדים בתקופת מלחמת העולם השנייה ומפתחת איתם מערכת יחסים אוהבת, אבל למזלה של נליס היא מעולם לא הייתה שחקנית של "השיטה".
"תמיד הרגשתי כמו מתחזה בתעשייה הזאת", היא אמרה ל- Madein, "כי אני לא באמת יודעת איך זה מרגיש להיות בדמות. אני יכולה לעשות סצנות רגשיות ממש ולחשוב על מה אני הולכת לבשל לארוחת ערב, אז זה לא ממש מרגיש לי כמו חוויה חוץ גופית". היא גם מעידה על עצמה שהיא לעולם לא קוראת ביקורות ומעדיפה לא לקרוא תגובות שליליות. הטכניקה שלה לקבלת פידבקים מקצועיים – ללכת לראות בקולנוע את הסרטים בהשתתפותה עם החברים שלה, כדי לאמוד את תגובת הקהל.
התפקיד של שאונה הצעירה ב"הצהובות" (את הבוגרת מגלמת מלאני לינסקי), על קבוצת נערות ששרדו התרסקות מטוס ונאלצו לשרוד בתנאים לא תנאים בג'ונגל, אתגר אפילו בחורה עמידה יחסית כמו נליס. היא אותגרה בעיקר – סליחה על הספוילר – מסצנות הקניבליזם, שהיו קשות לצילומים כי "הכול היה טעים", היא סיפרה למגזין "אל", "אכלנו נייר אורז ופירות, והטעם היה טוב, אבל המוח שלנו התקשה להתנתק מאיך זה נראה, זה הרגיש אמיתי מדי והיה קשה לצלם אותה בלי להסתיר את הפה ולהקיא".
קלווין הריסון ג'וניור
קלווין הריסון ג'וניור נולד למשפחת מוזיקאים בניו אורלינס, אבא שלו היה סקסופוניסט ג'אז וזמר עם הכשרה קלאסית, לאמא זמרת ולסבא נגן ג'אז. איש לא התכוון לוותר להריסון על ההסללה המשפחתית והוא השקיע בלימודי פסנתר, חצוצרה וכינור בתור ילד. כשהתבגר, אבא שלו שלח אותו ללימודי הנדסת אולפן כדי לשפר את המוזיקליות שלו. בהתחשב בעובדה הזאת די מפתיע שהריסון ג'וניור לא הפך להיות מוזיקאי ככלות הכול - הוא פרש מלימודי הנדסת האולפן ועבר לאוניברסיטת ניו אורלינס במטרה לכתוב ולביים סרטים משלו, אבל סגר מעגל עם הנגינה כשגילם את בי.בי קינג, גיטריסט הבלוז האגדי בסרט "אלביס", ובשנה שעברה גם גילם את "מוצרט השחור", שבלייה דה סנט ז'ורז', המוזיקאי הצרפתי-קריבי שחי ואהב והסתכסך במאה ה-18.
כדי להתכונן לצילומים של "שבלייה", הריסון ג'וניור בן ה-29 עבר סדנה מאומצת בכינור אצל אבא שלו, שהחזירה אותו לימים בהן משך בקשת כנער. הוא התאמן במשך ארבע עד שש שעות ביום במשך כמה חודשים, הרפתקה שהסתיימה בשבירת עצם הבריח שלו. הריסון ג'וניור נתלה באילנות גבוהים והשווה את רמת ההכנה הקיצונית הזאת ללא פחות מההכנות של ביונסה למסע ההופעות שלה בקואצ'לה ב-2018. "יש לה את הציטוט המדהים הזה כשהיא בחזרות והיא אומרת לכוריאוגרף, 'אתם צריכים לזכור שאני עדיין צריכה לשיר את השירים האלה'", הוא אומר למגזין "אל", "וגם אני חשבתי 'היי, אני עדיין צריך לשחק בסצנות האלה. בבקשה תעשו את זה בר-ביצוע'".
לצד דמויות נוספות שגילם, ושבכולן הוא משתדל "לחקור זהות ולהבין מה זה אומר להיות אדם שחור צעיר שמנווט במרחבים לבנים", ביומן שלו מצוינים עוד שני פרויקטים משמעותיים: הוא יגלם את מרטין לותר קינג, לא פחות, בעונה הרביעית של סדרת האנתולוגיה של נשיונל ג'יאוגרפיק, Genius, ואת האמן ז'אן מישל באסקייה בביוגרפיה הקולנועית שלו, Samo Lives. לוח הזמנים העמוס של הבחור מנע ממנו לקחת חלק כמתוכנן בעונה השנייה של "אופוריה" מבית HBO, אבל בסופו של דבר, לדבריו של הריסון ג'וניור, הוא דווקא מרוצה. "זה היה מקבע אותי בתפקידים שמזוהים עם נוער", הוא אומר למגזין W, "כרגע אני זוכה לשחק גברים".
אם אתם רוצים לשמח את הריסון ג'וניור דעו שמה שהוא הכי אוהב לעשות זה להדליק לעצמו נרות באמבטיה ולכבות את כל האורות, ולאחרונה הוא גם גילה את קסמם של כדורי האמבטיה הזוהרים בחושך. נסו ותיהנו.
סופיה ליליס
כמו כמה שמות אחרים בכתבה הזאת, גם סופיה ליליס הפנימה בגיל צעיר שזה לעולם לא מוקדם מדי לפתוח בקריירה הוליוודית. ליליס הייתה בת שבע כשאביה החורג ביקש ממנה להשתתף בפרויקט בלימודי הקולנוע שלו. ליליס ואחיה התאום, ג'ק, נולדו וגדלו בברוקלין, הוזנו בסרטים של פליני והעריצו את כוכבת הקולנוע האיטלקייה, ג'ולייטה מסינה. ההורים שלה נפרדו כשהיא הייתה ילדה והיא ואחיה נשארו עם אמה.
ליליס אומנם הלכה על המסלול המסורתי של לימודי משחק בבית ספר לדרמה ותפקידים בסרטי סטודנטים, אבל זה בכל זאת הרגיש שהיא הוצנחה משום מקום לתפקיד הראשי בסרט האימה "זה", על פי סיפור של סטיבן קינג. בגיל 15, בתפקידה כבוורלי מארש, הגיבורה הקשוחה של "זה", היא נאלצה להתמודד עם קיטבג לא פשוט של חוויות כמו התעללות מינית, טראומה ארוכת טווח ואלימות קיצונית. שנה מאוחר יותר היא גילמה את איימי אדמס הצעירה ב"חפצים חדים", ובהמשך היא גילמה את ננסי דרו ב"ננסי דרו והבית המסתורי" וגם הובילה את העונה האחת של "זה מה שחסר לי עכשיו", שזכתה להערכת המבקרים והקהל, אבל נפלה קורבן לשיבושי הקורונה ולא המשיכה לעונה שנייה.
המראה העדין והצעיר שלה מביא לפתחה של ליליס בעיקר תפקידים של בני נוער מצולקים ומבוהלים, תסריטים שתמיד מגיעים קודם כל לאמא שלה, ואם הם מקבלים את אישורה, הם עוברים גם אליה. על עצמה מעידה ליליס שהיא חרדה מאינטראקציות חברתיות, בניגוד לאחיה התאום, ג'ייק, שחוגג חיי חברה בלי מאמץ. לא פעם היא מבקשת ממנו ללוות אותה למסיבות עיתונאים למקרה שמישהו יבוא לדבר איתה, והוא יוכל לקחת את זה משם. היא עצמה מעידה שאין לה חיים מרגשים במיוחד למעט העבודה שלה כשחקנית, שאת זמנה בבית היא מעבירה הודות למשחק Animal Crossing, "בעצם אתה בונה עיירה, זה כל מה שיש. אתה בונה עיירה והולך לעיירות של אחרים", היא הסבירה בריאיון ל"גרדיאן" בתקופת הקורונה, "וזאת הייתה ההתרועעות העיקרית שלי בתקופה האחרונה". אז כן, הכול בסדר אצלכם, אפשר להיות רגועים.
התרועעות נוספת נרשמה כשליליס לוהקה ללהיט הבלתי צפוי, "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים", שיצא במרץ האחרון, כשגילמה דרואידית שגודלה ביער על ידי קבוצת שדונים ומצטרפת לחבורה אקלקטית של אנשים כדי לעצור רוע שמאיים על הממלכה. ב"אסטרואיד סיטי" של ווס אנדרסון היא הייתה חלק מאנסמבל ארוך משתתפים, שכלל בין היתר את סקרלט ג'והנסון וטום הנקס.
שוטי גטווה
כבחור הבוגר ביותר ברשימה, שוטי גטווה, 31, גם מביא איתו את סיפור החיים המורכב ביותר. רובכם תזהו אותו כאריק מהסדרה "חינוך מיני", תפקיד שהציל את קריירת המשחק שלו, רגע לפני שפרש ממנה לחלוטין, מרושש ומיואש. גטווה הגיע לממלכה המאוחדת בגיל שנתיים כפליט, אחרי שההורים שלו היגרו לסקוטלנד בניסיון להימלט מרצח העם ברואנדה. הוא למד בקונסרבטוריון המלכותי בסקוטלנד ובשלב מסוים היגר ללונדון ודילג בין אודישנים בניסיון להצליח כשחקן, אבל מצא את עצמו קורס בעבודות זמניות בלי להצליח לשלם שכר דירה. בטור שפרסם במגזין The Big Issue, הוא כתב: "עמדתי ברחוב עם המזוודות שלי ועלתה בראשי מחשבה אחת: אני הומלס".
גטווה התחיל לעבוד כמוכר בשמים ב"הרודס", התנחל על ספה של חבר אחד ונעזר כספית בחבר אחר כדי לאכול. רגע לפני שתכנן לפרוש ולחזור לסקוטלנד, הוא עשה אודישן לסדרה לא מוכרת בנטפליקס. יום לאחר שנודע לו שהוא קיבל את התפקיד, נקש על דלת הבית שבו הוא גר נציג של רשות המיסים המלכותית ודרש ממנו סכום שלא היה לו שום סיכוי לשלם אלמלא עבר את האודישן.
"חינוך מיני", ששימחה את הצופים שלה עם תיאורים חשופים של הנאה מינית ונתנה מקום לקווירים מכל סוג בחקירה עצמית עולצת, פתחה לו את הדלת, ואריק הפך לאחת הדמויות האהובות והצבעוניות בסדרה. ההורים הדתיים של גטווה, איך להגיד, עלצו פחות. "אנחנו לא ממש מדברים על זה, אבל הם ראו את זה", הוא מודה בראיון ל"רולינג סטון", "לא רציתי שהם יצפו בזה, אבל לא יכולתי לעצור אותם. הם מאוד תומכים, למרבה המזל. זו לא המחשבה הכי נוחה לדעת שאמא שלי יודעת איך נראים הפנים שלי כשאני גומר, אבל... אנחנו מתקדמים". הוא עצמו פיתח עניין באסטרולוגיה (שמש מאזניים, ירח מזל תאומים ועקרב עולה) והוא מקפיד לבדוק את הנתונים הרלוונטיים בכל יום באפליקציות הייעודיות. "זה כנראה מילא חלל שהדת השאירה בי. לא יכולתי להאמין בספר ישן ששימש לכל כך הרבה רוע. מצאתי את האסטרולוגיה כל כך מקבלת. זה עזר לי לקבל את החושך שלי, וגם את החושך של אחרים", הוא מבאר.
הדלתות שנפתחו בפני גטווה הובילו אותו לשלל תפקידים מהנים. הוא שיחק את אחד הקנים ב"ברבי" של גרטה גרוויג, ששבר (ועדיין שובר) את הקופות בקיץ הנוכחי. יום אחד שלח גטווה מייל לסוכן שלו ואמר לו שהוא מעוניין לשחק תפקיד כמו ווילי וונקה או דוקטור הו. שבוע לאחר מכן הוא כבר התבקש לעבור אודישן לתפקיד אדון הזמן, והשאר היסטוריה. היסטוריה על אמת, משום שגטווה הוא השחקן השחור הראשון שיגלם את הדמות של ד"ר הו בסדרה הבריטית הוותיקה. כדי להתכונן הוא צפה בכל הפרקים של הסדרה מאז החידוש שלה בשנת 2005, וגם צורף לקבוצת הווטסאפ שהקים דייויד טננט, ובה חברים כל השחקנים שגילמו אותו אי פעם, כשהם מעניקים לו תמיכה ועצות איך להתמודד עם התקשורת. הפרק הראשון שבו הוא ישחק יהיה ספיישל חג המולד שייצא בדצמבר הקרוב.
