השילוב בין שני הגלים הנוכחיים שפוקדים אותנו - האומיקרון והקור – שלא בדיוק מעודד מפגש פנים אל פנים, הצליח לכנס את ארבעת חברי מוניקה סקס לשיחת זום. ולמרות המציאות הלא מעודדת שבחוץ, הלהקה נמצאת דווקא בתקופה טובה. בריאיון ל-ynet יהלי סובול, שחר אבן צור, פיטר רוט וספי אפרתי מספרים על השיר החדש שלהם, "הקול שמבפנים" ועל ההופעה החגיגית לציון 30 שנה להקמת הלהקה שתיערך ב-24 במרץ בהאנגר 11 בתל אביב, בתקווה שעד אז הופעות שתוכננו גם יתקיימו במועד.
עד שהשיר החדש יעשה את שלו ברדיו והם יחזרו לבמה, אנחנו פותחים את השיחה בסיכום ביניים של הגל הנוכחי, שגם אצלם נראה כמו אצל חצי מדינה בערך – עם בידודים והודעות ווטסאפ הנפתחות במילים "הורים יקרים". שאלה על הטיפול בענף התרבות בגל הנוכחי מוציאה מהם תשובה חצי מחויכת. "בגדול, מכיוון שהפעם החליטו לחיות לצד הקורונה כמו שאומרים, התחושה היא פחות סגירה הרמטית ופחות ביטולים, וגם אמור להיות פיצוי קטן, שאני לא ממש בונה עליו", פותח סובול, "אני מקווה שהגל הזה יהיה אינטנסיבי וקצר כמו שאמרו, ואז ניקח את זה על הסנטר, ונמשיך הלאה".
את השיר החדש והיפה שלהם, "הקול שמבפנים", הם הצליחו להקליט בין הגלים. "הוא נכתב באוקטובר, ככה שהוא טרי יחסית", מתחיל סובול. "חלק מהכיף בתקופה הנוכחית הוא שאפשר לכתוב שיר ולהוציא אותו מהר יחסית. אם הייתי מחכה עד שיהיה לנו אלבום שלם, הייתה עוברת שנה עד שהיו עוד שירים ואז עוד שנה עד שהאלבום ייצא, ואז השיר כבר הופך לפחות רלוונטי. את 'הקול שמבפנים', כתבתי יחד עם עוד כמה שירים, ובגלל שידעתי שהוא מתאים למוניקה מיד שלחתי אותו לשחר (אבן צור, א"ש) ובהקלטה של השיר אפשר לשמוע אותי שר 'ועכשיו סולו פיטר רוט', כי אחד הדברים שהכי הדליקו אותי בשיר הזה הוא סולו גיטרה של דקה".
- עוד בערוץ המוזיקה:
בניגוד לסולו הארוך והיפה של רוט שמעט מרפרר ליצחק קלפטר של פעם, השיר הוקלט במהירות. "הוא היה גמור שתי שניות אחרי שהוא נכתב", אומר סובול, "אנחנו רגילים לדחיית סיפוקים וזה היה מאוד מתגמל לכתוב אותו. מבחינת זמן העבודה עליו - הוא אחד מהשירים הכי קצרים שלנו. עד היום עשינו רק אלבומים שלמים והתהליך שלהם היה הרבה יותר ארוך".
בקליפ רואים אתכם מנגנים ועובדים באולפן. אם נעשה לרגע "גט בק" ברוח הביטלס – איזה סצנות נשארו בחוץ?
אבן צור: "זה נראה די אותו הדבר, למעט איזה ויכוח פה ושם שחסכנו מכם. נסענו ליומיים לצפון ושכרנו בית בגליל המערבי במקום מהמם עם הרבה מאוד שקט. הרמנו שם אולפן נייד והקלטנו את השיר. הקליפ די מתאר מה שעברנו שם. את האלבום האחרון שלנו ("לילה חדש", א"ש) עשינו בהתכתבות מרחוק. עבדנו אונליין גם לפני הקורונה מסיבות שונות שהתאימו לנו, ופה הלכנו על חוויה פיזית, כי הייתה לנו תחושה שאם עושים שיר אחד אז בואו נייצר איזו חוויה סביבו".
לדברי סובול, שיר חדש לא מבטיח שיהיה בקרוב אלבום נוסף של מוניקה סקס. "אנחנו אוהבים לעשות דברים בצורה שונה, וכרגע אלבום חדש זה לא בתכנון, זה נורא תלוי בתהליך ובשירים שיצטברו", הוא אומר. ואבן צור מוסיף ש"זה מה שיפה בעידן שלנו, שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ואין מסגרת שאתה חייב להיות בתוכה".
יחסים פתוחים
הרצון והצורך של חברי מוניקה סקס לאתגר את עצמם לא התחיל בסתיו האחרון. בכל אחד מששת האלבומים שהלהקה הוציאה עד היום החברים בחרו לעבוד עם מפיק אחר, מה שהביא סאונד חדש שהעשיר את גבולות הגזרה המוכרים שלה. אבן צור, שהפיק את האלבום הקודם של הלהקה, מסביר שזה לא במקרה. "אנחנו רוצים לגוון לעצמנו ולמאזינים, וגם להתקדם מהבחינה האמנותית ולעבוד עם אנשים שיפתחו אותנו וייקחו אותנו לעוד מקומות. מאז שהתחלנו הייתה לנו איזושהי אג'נדה שלפיה אנחנו הולכים עם השירים, ועם מה שהם מבקשים ואנחנו רק מנסים להתאים להם את החוויה האסתטית והמוזיקלית הנכונה. לא תמיד ידענו איך זה ייצא, אבל זה מגניב ללכת אל הלא נודע.
"מוניקה היא להקה של מפיקים עם המון ניסיון", ממשיך אבן צור שהפיק גם את השיר החדש, "וזה בא יותר ממקום שיתופי. אני מנוע שנותן עבודה נורא מהירה, וזה עוזר לנו", הוא מחייך, "אבל ברמת ההפקה המוזיקלית זה שילוב של כולנו".
נדמה שהשילוב והגיוון ובעיקר גישת ה"יחסים פתוחים" (כשם אלבומם השני), גורמים לכך ש-30 שנה אחרי שהתחילו הם ממשיכים לרוץ יחד. בדרך הם אומנם לקחו הפסקות ארוכות בין האלבומים ואפילו התפרקו. וזה עוד לפני שמוסיפים למשוואה את קריירות הסולו שכל אחד מהחברים מנהל במקביל ללהקה. זה נשמע מאוד מורכב אבל רוט מסביר ש"אנחנו נותנים אחד לשני המון חופש. עם הגיל אתה נהיה הרבה יותר חכם ואתה מבין גם את הצרכים של האחר, וזה עובד לטובתנו. כולנו באמת פעילים גם ככותבי שירים ואנחנו רוצים להוציא אותם החוצה, ומאוד מפרגנים אחד לשני".
אפרתי, שהצטרף ללהקה ב-2009, אומר "הייתי בהרבה הרכבים לפני, אבל במוניקה סקס יש פרגון והכלה, וזה מאוד נדיר במחוזותינו. ואם נותנים לשחר להיות המפיק, אז כל הכובד הולך לשם, וזה בסדר גמור. יש אצלנו יכולת לעבוד אחד לצד השני, ויש פה משהו יוצא דופן, כל רעיון שמישהו מעלה בזמן שעובדים נדון בכובד ראש, ויש המון מקום לכל אחד".
ואילו סובול מודה ש"לא היה מעולם תהליך עבודה אצלנו שלא כלל ויכוחים וריבים מרים, וגם סביב השיר החדש, אבל ביום שזה לא יהיה אפשר לסגור את הבסטה. הוויכוחים האלו מראים שיש תשוקה ולאנשים אכפת. אנחנו יכולים לריב על קוצו של יו"ד ועל דקויות ברמת תדר כזה או אחר, או תפקיד שבקושי מישהו ישים לב אליו בחוץ, כמו איפה לפתוח את הטמבורין בשיר מסוים, אבל זה חלק ממה שטוב בלהקה, ואם זה לא היה לא הייתה להקה. בגדול, למדנו לריב יותר נכון, אבל הגרף של הריבים שלנו הוא כמו של סינוס – יש עליות וירידות ולאורך ציר האיקס, אתה תראה שהעוצמה של המריבות יורדת עם הזמן, אבל עדיין יש גלים".
כולכם כותבים שירים, איך אתם מחליטים אם לשמור אותם לעצמכם או להביא אותם ללהקה?
אבן צור: "יש תקופה שהלהקה מרגישה שהיא רוצה לעשות אלבום, וכמו שבים יש התקפה של גלים ואתה רוצה לצאת לחוף, יש איזושהי התכנסות לכיוון להקה והדברים הולכים לשם. בזמנו הצעתי את 'עירומים' למוניקה, עשינו אותו בחזרות אבל הוא לא נכנס בסוף לאלבום 'חיות מחמד'. הוא עשה סיבוב ובסוף הוא חזר, והוא מרגיש לי היום כמו שיר של הלהקה יותר מאשר שלי".
יש עתיד לרוקנ'רול
לפני קרוב ל-20 שנה, ושנתיים לאחר שהתאחדו מחדש וחזרו עם האלבום "יחסים פתוחים", הם התכנסו כדי לנגן באלבום "אור ישראלי" של שלום חנוך, ובהמשך ליוו אותו בהופעות. כשאני שואל אותם מה הם למדו מהפרויקט ההוא רוט נזכר ש"הרגע הכי יפה בשבועיים האלו של החזרות בבקרים, היה כשעמדנו מאחורי הזכוכית וראינו את משה לוי ושלום חנוך מנגנים את 'אהבת נעורי'. זה היה רעיון של לוי להביא אותנו ולמדנו המון מהשבועיים האלו, ובעיקר את זה ששלום הוא אולי גדול הכותבים שלנו".
סובול: "הדבר שהכי הרשים אותי אצל שלום היה שהוא כל הזמן שאל שאלות, והייתה בו סקרנות וערנות עצומות שדיברו אליי, וזה לא היה האלבום הראשון שלו ולא העשירי, ועדיין הייתה בו בערה מעוררת השראה".
את אבן צור המתופף, האלבום ההוא לימד לנגן לאט. "זו משימה קשה שלא התמודדתי איתה במוניקה קודם לכן, וקיבלתי שם בית ספר של החיים. למדתי ליהנות מהנגינה והבנתי באמת שלרוקנ'רול אין בעצם גיל, וששלום הוא יותר רוקנ'רול מכולנו".
הדיבור על ענייני הגיל ורוקנ'רול מוליד את השאלה מדוע, בניגוד להרכבים אחרים שיצאו לדרך בשנות ה-90, בהופעות של מוניקה סקס אפשר לראות בקהל הרבה צעירים. סובול אומר שאחוז הצעירים בהופעות שלהם רק עולה עם השנים. "הייתה לנו הופעה השנה בבארבי ובה 80 אחוזים מהקהל היה מתחת לגיל 18. אנשים שבקושי נולדו כשהוצאנו את האלבום השלישי שלנו, וזה מוכיח שיש עתיד לרוקנ'רול. אגב, אלה אותם אנשים שראיתי בהופעה של טונה. הגישה הלא ממוסדת, זו שלא מחפשת את הריאליטי ואת הפלסטיק של המיינסטרים התעשייתי, משותפת היום לרוק ולהיפ הופ. זה מאוד כיף לראות את זה, ומטבע הדברים הם מתחברים לשירים שכתבנו כשהיינו צעירים", הוא אומר ומוסיף שהלהקה נוכחת בטיקטוק, אבל שהקיום שלה שם מגיע מהשטח ולא כאקט יזום מצידם.
יותר קל לעשות מוזיקה היום מאשר בתחילת הדרך, או שדווקא העובדה שיש כיום פחות להקות הופכת את זה למאתגר יותר?
סובול: "זה יותר קשה באופן כללי בגלל הזמן והמרחק. יש לנו פחות זמן כי כולנו נכנסנו למשחק הזה של הילדים והמשפחה. כשהקמנו את הלהקה היינו ברוקנ'רול במאה אחוז וכולנו גרנו באותו בלוק של חמש מאות מטר בתל אביב. מאז התרחקנו גיאוגרפית ותודות לתשתיות התחבורה המרשימות של ישראל אתה ממש צריך לשים את נפשך בכפך כדי להיפגש ולעשות מוזיקה יחד".
גם לאבן צור זה הפך קשה עם השנים, אבל מסיבות אחרות. "אני יותר שוקל מילים, כי אני רוצה להרגיש את הטקסט ולהגיד משהו בעל ערך. יש לי חמישה אלבומי סולו ופעם הייתי כותב המון שירים אבל משהו מזה נרגע, והבחירה של מה מוציאים יותר מודעת היום, כי אני רוצה שהשיר יעמוד במבחן הזמן".
הם חברים טובים, אבל הם מצליחים להיפגש רק בהופעות. "למזלנו אנחנו להקה שמופיעה הרבה, כמה פעמים בחודש", מסביר סובול, "ואם יש שיר חדש אני מנגן אותו בזמן הבאלאנס וכולם מצטרפים".
כל אחד מהם אוהד קבוצה אחרת: סובול את הפועל תל אביב, רוט את מכבי תל אביב, אבן צור את מכבי חיפה ואפרתי אומר שלצורך השיחה הוא "עם הפועל חיפה", והם מדברים הרבה על כדורגל ובעיקר משתדלים לא לריב בגללו. "השנה אני יותר אקטיבי, כי אני יודע שעוד יהיו לנו שנים קשות בעתיד", אומר המתופף הירוק, "אבל בוא נגיד שבמהפך, במשחק האחרון מול מכבי תל אביב, הסתפקתי בלשלוח לפיטר תגובה מתונה ולא את הסרטון שאשתי צילמה ורואים אותי צורח אחרי הגול. יש בינינו פאסון מסוים בנושא, אבל לפעמים זה בורח", הוא מחייך.
סובול נותן את הקרדיט לשיחות הכדורגל השפויות יחסית לרוט. "יש יריבות קשה בין הפועל למכבי והוא הכתיב את זה באופן אצילי ולבבי, ושמר על כבודי למרות שכבר שנים לא ראיתי ניצחון בדרבי".
שיר על כדורגל הם כנראה לא יכתבו, יחד או לחוד. "אני אוהב שהכדורגל נשאר מחוץ למוזיקה", מסכם סובול, "התחברתי לזה לפני שידעתי שאני רוצה להיות במוזיקה, וטוב לי לברוח לזה כמו ילד שצורח בהתלהבות. גם פיטר, שהוא אדם מאוד חביב ורגוע, משתחרר כשזה מגיע לכדורגל". והאוהד הצהוב מזכיר שפעם הם הופיעו באולפן ליגת האלופות עם קאבר ל"עוד שבת של כדורגל", ושהם "בהחלט יכולים להסתפק בזה".
מוניקה סקס יחגגו 30 שנות יצירה בהאנגר 11 ב-24 במרץ בלילה של הופעות עם הזאבות, קרח תשע ושייגעצ
