רויטל זלצמן חיכתה חודשיים עד שהתבשרה סוף סוף שתפקיד האומנת מריה במחזמר "צלילי המוסיקה" עליו חלמה הוא שלה. אבל מה הם חודשיים בשביל מי שחיכתה כמעט 20 שנה לתפקיד ראשי שיהלום את כשרונה. "מריה הוא תפקיד חלום לשחקניות, מסוג התפקידים שמחכים להם קריירה שלמה", היא אומרת.
הליהוק שלך הפתיע לא מעט אנשים.
"צופי תיאטרון מכירים אותי מהתפקידים הרבים שעשיתי במשך השנים, אבל לקהל הרחב אני פחות מוכרת. עכשיו הגיע תורי לזרוח. זה ליהוק אמיץ במירכאות. בתיאטרון העברי, שבו ההצגה עולה, אמרו לי, 'בחיים לא קיבלנו כאלה תגובות אוהדות ומפרגנות על ליהוק'. גם אני מקבלת פרגון מהרבה שחקנים. ידידיה ויטל כתב לי שנעשה צדק קוסמי".
מתסכל אותך שהרבה פעמים מעדיפים בתיאטראות בוגרי תוכניות ריאליטי או שחקנים ידועים על שחקנים מקצועיים?
"אני לא מזלזלת בתחושות של שחקנים שכועסים על זה, אבל אני אף פעם לא הייתי ממורמרת או מתוסכלת. ידעתי שזמני יגיע, למרות שהיו תפקידים שהפסדתי למפורסמות ממני. נבחנתי לתפקיד הראשי במחזמר 'אביב מתעורר' בבית לסין, ובסופו של דבר זכתה בו נינט. היה לי בהצגה תפקיד פיצפונצ'יק, אבל כל כך נהניתי ממנו, מה עוד שנינט היא קסם של בן אדם. אחד האנשים שהיה לי הכי כיף לעבוד איתם.
"כשקיבלתי עכשיו את תפקיד מריה, קיבלתי הודעות משחקניות שנבחנו לתפקיד ונורא רצו בו, שפרגנו לי ובירכו אותי, וזה מרגש. גם לי, כמו להרבה שחקנים, היו אינספור תסכולים ואכזבות, תפקידים שרציתי ולא קיבלתי. על כל מאה אודישנים, קיבלתי תפקיד אחד. אבל זה מה שבונה אותי. זה עניין של בחירה איך אני רואה את הדרך שלי. יש לי משפט ב'צלילי המוסיקה' שאומר, 'כשאלוהים סוגר דלת, הוא פותח חלון', והוא הכי נכון. תסכולים וקנאה לא מועילים. צריך לעבוד קשה ולקוות".
אולי את לא יודעת לדחוף את עצמך?
"אני לא דוחפת את עצמי, אני עובדת קשה, מביאה את מה שאני יודעת לעשות, ואני חושבת שאני עושה את זה הכי טוב. אבל כנראה שזה לא מספיק. אני מקרה קלאסי של 'לייט-בלומר', של סיפור סינדרלה. זה לא עניין של מזל. יש פה גם אלמנט של להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
"בשנים האחרונות עשיתי גם מטמורפוזה חיצונית, ורזיתי. אני לא אתייפייף. כשאני רואה היום דברים שלי מפעם, כשהייתי עם שיער בלונדיני מחומצן מזעזע, וכשהייתי יותר שמנמנה באופי, לפעמים קצת קשה לי לראות אותם. בכל מקרה, הייתי חמודה גם אז. גלעד (בן זוגה לשעבר, י"ב), אמר שתמיד הייתי שלמה עם הגוף שלי, לא משנה באיזו צורה ומשקל הייתי. תמיד תהיה לי קצת את השמנמנות הזאת, זה משהו שהוא מקובע אצלי, וזה בסדר מבחינתי".
"הגשתי סלטים וצ'יפס ושרתי בין המנות, ככה השתפשפתי כזמרת"
זלצמן, בת 40, שחקנית, זמרת ומדבבת, נולדה וגדלה בערד. עד גיל 14 למדה בלט קלאסי ומחול במרכז העירוני להוראת אמנות המחול בת דור בבאר שבע. "מכיתה ב' הייתי מסיימת את בית הספר, נוסעת לבלט וחוזרת באחת עשרה בלילה, עד שהחלטתי להפסיק, התעייפתי", היא אומרת. בצבא שירתה כמדריכה במוזיאון חיל האוויר ("לא התקבלתי ללהקה צבאית, הגעתי חסרת ביטחון ובהחלט לא מספיק טובה"), ועם סיום השירות הצבאי עבדה כמלצרית מזמרת בפאנץ' ליין בבאר שבע ("הגשתי סלטים וצ'יפס ושרתי בין המנות, ככה השתפשפתי כזמרת").
6 צפייה בגלריה
"לא הייתי מהמרפקנים, בשנה א' לא ראו אותי. הייתי ממש צריכה להילחם על המקום שלי". רויטל זלצמן
(צילום: אור דנון)
זמן קצר אחר כך עברה זלצמן להתגורר בתל אביב ולמדה משחק מול מצלמה אצל גלית רוזנשטיין, שהתרשמה ממנה והמליצה לה ללמוד משחק. "בית הספר היחיד שהכרתי היה בית צבי, והלכתי לשם", היא אומרת. "היה לנו מחזור מעצים. בכיתה שלי למדו רותי אסרסאי, בת חן סבג, עירד רובינשטיין, ליז רביניאן ונדב נייטס. לא הייתי מהמרפקנים, בשנה א' לא ראו אותי. הייתי ממש צריכה להילחם על המקום שלי. היו לי אפילו כמה מחשבות לעזוב, שלשמחתי נגנזו מהר.
"בין השנה הראשונה לשנייה גלעד קמחי, שהיה בתחילת דרכו כבמאי, עמד לביים את 'שיקגו', והציע לי לשחק את רוקסי. מבחינתי זה היה פשוט קסם אחד גדול, התפקיד הראשי הראשון שלי. משם התפוצצתי, והתחלתי לעשות תפקידים ראשיים בבית הספר, כמו את שילה ב'שיער'".
השחקנים בהפקות של 'שיער' בבית צבי התפשטו.
"יש בזה חוויה משחררת. מי שלא הרגיש עם זה בנוח, נעמד מאחור. אני הלכתי אל מאחורי הקלעים כשהאחרים התפשטו. היום אני חושבת שהייתי מתפשטת, תלוי בתפקיד כמובן".
מיד עם סיום לימודי המשחק, זלצמן התחרתה בתכנית הריאליטי "גריז", ששודרה ביום שישי בערוץ 2, ונועדה לבחור את סנדי ואת דני זוקו להפקה שתעלה בתיאטרון בית ליסין. "אור פסטר, שהיה בהפקה, כתב שלא אעז ללכת לריאליטי. לא ברור לי למה, אבל הלכתי לאודישנים", היא אומרת. "זאת הייתה תכנית מעצימה. אתה יודע מזה לסיים בית ספר למשחק ומיד להגיע לריאליטי ולשיר בלייב? זה היה מטורף. הייתי כולה ילדה בת 25".
זלצמן ושחר ישי היו הזוכים המאושרים בתוכנית, אבל האושר שלהם נגוז די מהר. אחרי שלושה שבועות של חזרות אינטנסיביות הגיעה ההודעה על ביטול ההפקה. "כשאני מדברת על זה עכשיו, זה מרגיש לי כמו חיים אחרים", היא אומרת, "אבל אז, לילדה שרצתה להגשים את החלום הגדול שלה ולפרוץ בגדול, זאת הייתה אכזבה ענקית, סוג של הלם. הרגשתי שחטפתי סטירת לחי חזקה מאוד, שעולמי חרב עליי. התוכנית היה שיא הפופולאריות. עד היום מזכירים לי את זה. אנשים הצביעו לי, ומבחינתם הייתי הבטחה".
כתבות נוספות במדור במה:
זמן קצר אחר כך הצטרפה זלצמן לקבוצת הצעירים שהקים גלעד קמחי בתיאטרון בית ליסין ונשארה שם. היא שיחקה במחזמר "ברודווי פינת פרישמן", גילמה את הרמיה ב"חלום ליל קיץ", את אנה במחזמר "אביב מתעורר", לוקרציה ב"מנדרגולה", לינדה במחזמר "אחים בדם", יערה בהצגה "משאלה אחת ימינה" ואת חנה מרון בקומדיה "השחקנית". ב-2015 גילמה את הפילגש של פרון במחזמר "אוויטה" בתיאטרון הבימה, תפקיד לא גדול במיוחד, אבל מי ששמע אותה שרה, הריע לה.
למרות הכווייה שהותירה בה ההשתתפות בתוכנית הריאליטי "גריז", זלצמן השתתפה לפני כשש שנים בתוכנית הריאליטי "אקס פקטור". "באינסטינקט ראשון אמרתי, אני בתיאטרון עכשיו, מה אני צריכה את זה, הספיק לי ריאליטי אחד", היא אומרת. "מצד שני, אמרתי, למה לא. יש לי זמן, וזה לא יערער אותי גם אם לא אצליח. אני יודעת מה אני שווה. היה נחמד לשיר בפריים טיים. באתי גם ממקום הרבה יותר בוגר ובטוח מאשר ב'גריז'".
עוז זהבי מככב לצד זלצמן בתפקיד קולונל פון טראפ בהפקה שעולה בימים אלו בתיאטרון העברי ותעלה היום על במה בתיאטרון הצפון. נתן דטנר ביים, ולצידם מככבים גם עדי הימלבלוי, טוביה צפיר וגל פופולר. "הקאסט מקסים", אומרת זלצמן. "האור שלי בהפקה הם הילדים. הם מגיעים לחזרות פיקס, עם הטקסטים והקולות. אני לומדת המון מעוז. הוא שחקן נהדר. יש לי את שעות טיסה שלי, עשיתי מחזות זמר יותר מכל הקאסט יחד, אבל אני לומדת לקחת את המקום שלי - לא להתבייש לעמוד בפרונט ולהגיד בפה מלא: 'אני פה כדי לכבוש אתכם. אני פה כדי לזרוח'.
"עכשיו הכי כיף לי. הטופ של כל מה שיכולתי לייחל לו. כילדה ראיתי את הסרט עם ג'ולי אנדרוז הנפלאה עשרות פעמים. היה נורא מעניין לחזור לראות אותו עכשיו כבוגרת. היו קטעים שכילד אתה מעביר במהירות, במיוחד הקטעים עם הנאצים, ועכשיו צפיתי בהם בסקרנות".
6 צפייה בגלריה
"האור שלי בהפקה הם הילדים". מתוך המחזמר "צלילי המוסיקה"
(צילום: באדיבות התיאטרון העברי)
כרגע זלצמן ללא בן זוג. "אולי תגיע עכשיו גם אהבה גדולה", היא מחייכת.
את מחכה לאביר על הסוס הלבן?
"כן, אני מחכה לאדם המתאים. לגמרי בא לי ילדים. אפרופו 'לייט-בלומר', ככה אני גם מחוץ לבמה".
איפה תהי בעוד חמש שנים?
"אני מקווה להיות עם אהבת חיי, עם שני ילדים, מלא חתולים וכלבים בחצר, ועם עוד שורה של הגשמות ותפקידים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה".
