לא הרבה אנשים יכולים להגיד שהם ראו את מלכת אנגליה אוכלת צהריים. גם אני לא יכול להגיד את זה, אבל להפריע לארוחה של קלייר פוי, שהפכה את אליזבת השנייה לרוקסטארית בשתי העונות הראשונות של ''הכתר'', זה גם משהו. "אני ממש מצטערת!" אומרת השחקנית מבעד למסך.
אין על מה להצטער, בתיאבון. מה אוכלים?
"מנגו. יש גם אגס ואגוזים. פשוט זה יעשה אותי אדם הרבה יותר מעניין אם אני אוכל עכשיו".
יש תחושה שפוי הייתה אדם מעניין בכל מקרה, אבל כמי שעדיין אולי מזוהה יותר מכל עם דמותה של אליזבת, היא מבינה שאיש לא מתכוון להתווכח איתה. למעשה, חודש לפני כן, בטקס פרסי האמי, ניתנה המחשה ביזארית למדי לכוח המגנטי שלה ושל התפקיד: פוי, שכבר זכתה ב־2018 בפרס לשחקנית הראשית בדרמה, קטפה אותו גם בקטגוריית הופעת האורח, עבור העונה הרביעית של ''הכתר''. עד כאן זה נשמע סביר. אלא שההופעה עצמה נמשכה, ובכן, 90 שניות. "הייתי בהלם, כולם לצידי היו בהלם", היא מספרת במבוכה, "זאת הייתה עדות לכוח של 'הכתר' ולזה שהאנשים אוהבים אותה ואת הזמן שלי בתפקיד הזה".
מה זה אוהבים, סיפרת פעם שמעריצה שיכורה התחילה לדבר איתך על הדייט שלה בטינדר בדוכן פיש אנד צ'יפס.
"זה היה אז. אבל בגלל הקורונה אנשים כבר לא דיברו עם אנשים שהם לא מכירים, כי הם קצת פחדו. מהבחינה הזאת זו הייתה תקופה נהדרת".
עוד כתבות למנויים:
ההצלחה האדירה של ''הכתר'' הביאה את פוי למלכודת התפקיד האיקוני. אלא שהיא לא התמידה כל השנים האלה, מלימודי הדרמה דרך הקריירה בתיאטרון ועד הפריצה, כדי להיתקע בתוך כלוב הזהב של ארמון בקינגהאם. הראיון הזה, למשל, נערך לכבוד עלייתו בישראל של ''החיים המחשמלים של לואי ויין'', סרט מהסוג המכונה "קטן", מהסיבה שבעוד זמן מה גם אותו כבר לא יעשו מחוץ לשירותי הסטרימינג, כי למי יישאר זמן, כסף או אולמות פנויים להקרין בהם. הסרט עוסק בדמותו הצבעונית והמורכבת של סר לואי ויין, שמגלם בנדיקט קמברבאץ', מאייר מופלא שהפך לאגדה בזכות איורים מלאי אנושיות של חתולים. פוי מגלמת את רעייתו של ויין, אמילי ריצ'רדסון, דמות נהדרת של אישה שלא נתנה לחוקי השמרנות להכתיב את צעדיה והייתה הרבה יותר ממשענת עבור בעלה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ובכל זאת, גם מבחינת זמן מסך, זהו תפקיד משנה קלאסי, דבר חריג יחסית עבור שחקנית במעמדה של פוי, שכבר כיכבה בקולנוע בתור ליסבת' סלנדר ב''הנערה ברשת העכביש'' ועל ''הכתר'' כבר דובר מספיק. גם לאחר צאתו של ''החיים החשמליים'' היא כבר הספיקה להופיע בעונה השנייה והחזקה של ''שערורייה בריטית למדי''. על פניו, אם כן, מדובר בשנמוך עבורה, אבל פוי מתעקשת שזאת הייתה בחירה מודעת. "כשצילמתי את הסרט לפני שלוש שנים, שנתיים, לא זוכרת, זה היה אחרי ששיחקתי הרבה תפקידים תובעניים למדי", היא מספרת, "ואמילי הייתה דמות לא בלתי מסובכת, אבל היא ראתה את העולם בדרך טהורה ונדיבה, והייתי צריכה את זה בחיים שלי. הייתי זקוקה לה".
כי היא לא המלכה אליזבת.
"זה די מתיש להיות הדמות המרכזית, ועשיתי את זה רוב הקריירה שלי אז לא היה לי כוח למשהו שדורש ממני לסחוב את הסדרה/סרט/הצגה וכו'. וזה היה כיף, בלי המשקל. זאת בחירה מודעת, לגמרי".
אמילי מתמודדת גם עם קשיים בריאותיים. לך איבחנו גידול בעין בגיל 17 ולפני כן מחלת פרקים. בעלך לשעבר גם החלים מסרטן. זה משהו שמביאים לתפקיד כזה?
"זה מאוד מסוכן להשתמש בטראומה מהחיים שלך בעבודה. זה רעיון רע, רע מאוד. חיים ומוות הם נושא שמאוד ברור אצלי בראש מכל מיני סיבות".
הכימיה בסרט בין קמברבאץ' ופוי עובדת היטב, אולי בגלל שהם כבר שיחקו זוג בסרט ''הרוסים'', שהיה מוכר בערך כמוהם ב־2011. לפוי יש את הפריבילגיה לקרוא לקמברבאץ' "בן" ואת שם המשפחה שלו היא כנראה לא ביטאה במשך עשור, כך שלהציג פסאדה של זוג היה החלק הקל. "תמיד נתקלנו זה בזה בסביבה, שנינו גרים באותו חלק של לונדון", היא אומרת, "בן הוא אחד האנשים ששלח לי הודעה כש'הכתר' עלתה, וזה היה מאוד נחמד מצידו. זה נהדר לעבוד עם מישהו שאתה מכיר, שאכפת לו ממך. אני מרגישה שאכפת לו".
אחרי ''הכתר'' שיחקת בהצגה עם מאט סמית, שגילם את הנסיך פיליפ. זה יותר קל בעבודה עם פרטנר שמכירים?
(צוחקת) "טוב, זה אומר שהם יכולים לסבול אותי. ברור שזה נחמד לחזור לעבוד עם מישהו שאתה מחבב, אבל כולנו מקצוענים. אני לא חושבת שרוצים שנשחק את מי שאנחנו במציאות. אם מישהו היה רואה אותי ואת מאט משחקים כמו שאנחנו בחיים, אני בטוחה שזה היה מבאס אותם. חוץ מזה, יהיה מוזר אם אתחיל לשחק לצד אחד מהחברים הכי טובים שלי באמת. זה יהיה ממש קשה, שלא לומר אסון".
אחרי ההתפוצצות של ''הכתר'', פוי עלתה לכותרות בשל עוול משווע שנעשה לה: התברר שהיא הרוויחה שכר נמוך משמעותית מסמית, מה שהפך למטפורה עגומה על היחס לנשים בהוליווד. רק אחרי הפרסומים בתקשורת ההפקה התנצלה בפניה. הסיכוי שפוי תדבר בנושא דומה לאפשרות לחלץ מהמלכה אליזבת הודאה ביחס הגרוע של הארמון לנסיכה דיאנה. "הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה", היא מסכמת, "בטופ־15 של השחקנים והשחקניות עם השכר הכי גבוה יש רק שתי נשים".
אבל מה שפוי כן מוכנה לדבר עליו, וכך עשתה מאז שהתפרסמה בסטנדרטים בינלאומיים, הוא על העוול שנגרם לנשים באשר הן, בכל הנוגע לשילוב קריירה ומשפחה. כך, לדוגמה, היא סיפרה על יום הצילומים הראשון של ''הכתר'' רק ארבעה חודשים אחרי לידת בתה היחידה, אייווי רוז, מה שאילץ אותה להתמודד עם קשיים לוגיסטיים בהנקה. "מצאתי את עצמי במעלה הר סקוטי עם שדיים גדושים בלי שום אפשרות להניק את התינוקת", סיפרה פוי ל''ווג'' הבריטי, "נאלצתי להתקשר לבעלי, שייתן לה פורמולה, בזמן שאני יושבת בתוך לנדרובר ומנסה לשאוב חלב במשאבה שבורה". בראיון אחר התוודתה שהרגישה כמו אידיוטית. "זה היה מטורף מבחינתי לנסות גם להיניק וגם להיות המלכה".
''העולם של היום הוא כזה שיש נשים שמרוויחות יותר מגברים ונמצאות בעמדות מפתח. אבל בין שני הצדדים האלה נוצר חלל שלא התמלא, התוצאה היא שנשים נאלצות גם לעבוד וגם יש עליהן הלחץ להיות המטפלת היחידה ואמא. ונשים פשוט עושות את זה''
השנים שחלפו רק שיכנעו אותה: החברה לא עושה מספיק כדי לסייע לנשים שרוצות קריירה בשילוב עם חיי משפחה. "העולם שאנחנו חיים בו נוצר כך שאדם אחד יישאר בבית ויגדל את הילדים", מסבירה פוי, "והעולם של היום הוא כזה שיש נשים שמרוויחות יותר מגברים ונמצאות בעמדות מפתח. אבל בין שני הצדדים האלה נוצר חלל שלא התמלא, התוצאה היא שנשים נאלצות גם לעבוד וגם יש עליהן הלחץ להיות המטפלת היחידה ואמא. ונשים פשוט עושות את זה. זאת דעתן של כל האמהות העובדות שאני מכירה".
הסרט על לואי ויין הוא עוד ביוגרפיה קולנועית של גבר. גם כאן, נשים נשארות מאחור.
"זה קצת להילחם בקרב אבוד. אתה לא יכול להמציא את ההיסטוריה של נשים, וההיסטוריה שלהן היא שהן דוכאו. לאנגליה היו רק שתי נשים בתפקיד ראש הממשלה. אי־אפשר להמציא שהיו נשים אחרות שקיבלו הזדמנות. מה שכן אפשר לעשות, זה לדבר על זה שכוח הוא דבר מאוד גברי, וכך גם הקפיטליזם, אז למה לא לספר את הסיפור האמיתי של נשים שהושארו בבית? למה לא לדבר על ההיסטוריה האמיתית של הנשים, מאשר לשבץ אותן בעולם גברי? אבל אני די בטוחה שאף גבר לא ירצה לצפות בסרטים כאלה. בסדר, הם יצטרכו לצפות בסרטים אחרים".
היא בת 38, ילידת סטוקפורט שבצפון אנגליה, בת הזקונים של אמא ממוצא אירי ואבא שהיה איש מכירות של ציוד משרדי. לצד הבעיות הבריאותיות שמהן סבלה בנערותה, הוריה התגרשו כשהייתה בת שמונה וכל השנים הללו מתויקות אצלה תחת ההגדרה המעודנת של "קצת כאוס". "מגיל צעיר יש לי את החוויה שהגוף שלי מאכזב אותי", אמרה ל''רולינג סטון'', "זה רדף אותי כל חיי, אבל זה גם גרם לי לשמוח שאני בחיים".
גם המשיכה למשחק עזרה לה לפרוח. לימודי הדרמה בתיכון ובהמשך בלימודים גבוהים עזרו לה להתמודד עם בעיות חרדה, לדבריה. פוי, חוליה משוכללת בשרשרת של שחקניות בריטיות עתירות כריזמה, חן ואלגנטיות, הופיעה במספר סדרות ומחזות, עברה ללונדון ובלטה בתפקיד מלכה בריטית אחרת, אן בולין, בסדרה המוערכת ''וולף הול''. מכאן התקצרה מאוד דרכה לנעליה של ה־מלכה, אליזבת השנייה, ומשם לסרטים אמריקאיים כמו ''האדם הראשון'', בתפקיד רעייתו של ניל ארמסטרונג, אותו גילם ראיין גוסלינג. בחייה הפרטיים, עליהם היא שומרת משל היו תכשיטי המלכה, פוי הייתה נשואה לשחקן סטיבן קמפבל, שהוא גם אבי בתה. השניים נפרדו לפני כארבע שנים ונשארו מיודדים. בראיונות, כך נדמה, פוי מקפידה לחשוף בעיקר אנקדוטות בלתי מזיקות שקשורות בגידול בתה, כמו השמחה על כך שהיא חזרה למסגרות אחרי עידן הסגרים או המודעות לזה שאמא מתפרנסת מעבודה שבה צלמים מחכים לה בכל מקום.
התפקיד הגדול הבא שלה, עושה רושם, ידרוש ממנה גם לפצח דמות וגם להעמיד אותה למבחן אידיאולוגי. פוי, כך פורסם בסמוך ליראיון, תשחק את שריל סנדברג, מספר 2 של מארק צוקרברג ואישיות חשובה מאוד בפייסבוק, בסדרת הטלוויזיה ''מכונת יום הדין'', שנמצאת בשלבי הפקה עבור HBO. כחלק מרוח התקופה, שסיימה להעריץ את טייקוני ההייטק והתחילה לסקול אותם באבנים, גם הפרויקט הזה לא יהיה נעים עבור אימפריית הלייקים: הבסיס לסדרה הוא רב־המכר ''אמת מכוערת'' של העיתונאיות שירה פרנקל וססיליה קנג, שטחן את פייסבוק מכל הכיוונים. גם פוי, לדבריה, לא מתכוונת לעשות הנחות: "אני ממש לא מעריצה של פייסבוק", היא אומרת, "יש להם הרבה שאלות לענות עליהן".
את גם לא ממש ברשתות החברתיות.
"בכלל־בכלל לא. הכי לא העולם שלי".
ומה עם חתולים? לא היינו יודעים על לואי ויין בלי חתולים.
(צוחקת) "אני לא טיפוס של חתולים. אני מחבבת אותם ממרחק. מכבדת אותם, אבל לא הטיפוס שלהם".
אנשי החתולים יתאכזבו מאוד.
"שניים מהחברים הכי טובים שלי הם אנשי חתולים, ונראה שהם עדיין מחבבים אותי".
לפחות גילינו שאת לא אלרגית, אחרת היה קשה לצלם את הסרט.
"אני כל כך שמחה שאני לא אלרגית לחתולים, זה היה נורא!"
פורסם לראשונה: 07:35, 20.05.22
