"הוליווד לעגה לגולן וגלובוס בקטע אנטישמי", הכריז הערב הבמאי קוונטין טרנטינו, באירוע הפתיחה של מחווה לסרטי קאנון שמתקיים במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים. בפאנל, שהנחה הבמאי נבות פפושדו ("מילקשייק אבק שריפה") והשתתפו בו גם המפיק יורם גלובוס, בזום, והבמאית הילה מדליה שיצרה את הסרט "גוגו בויז" (2014) על עלייתה ונפילתה של חברת קאנון, הסביר טרנטינו את משיכתו, הערצתו בעצם, לסרטי הטראש שהפיקו הדודנים מטבריה בפאזה ההוליוודית שלהם. צפו:
קוונטין טרנטינו בפסטיבל הקולנוע ירושלים
(צילום: אלכס גמבורג)
"בשנות ה-80 הוקסמתי מסרטי קאנון. רוג'ר אייברי, שותפי לכתיבת "ספרות זולה", ואני ראינו חבר'ה שכובשים את הוליווד. הם רצו לתת לבמאים מכובדים הזדמנות ליצור אחרי שאולפנים אחרים הפנו להם עורף. במקביל, הם התבססו על יצירה של סרטי exploitation שמאוד אהבנו. חשבנו שאם נוכל לפגוש את מנחם ויורם הם יתנו לנו סיכוי. שהם היחידים".
כשנשאל טרנטינו על-ידי פפושדו מהם סרטי קאנון האהובים עליו, הוא לא התלבט: "'רכבת אל החופש', 'מלכודת 52' של ג'ון פרנקנהיימר ו'נינג'ה 3 – דומיניישן' של סם פירסטנברג. ראיתי את זה שש פעמים רק בקולנוע. זה נפתח בסצנת מאבק שנמשכת 15 דקות!". על "מלכודת 52", מותחן מ-1986 בכיכובו של רוי שיידר, הוא הוסיף: "זה העיבוד הטוב ביותר לספר של אלמור לנארד, עד 'ג'קי בראון', כמובן".
יורם גלובוס נזכר באחת ההפקות הראשונות של קאנון, "התפוח" – מיוזיקל-פופ עתידני שביים מנחם גולן ב-1980, לפי מוזיקה ושירים של קובי רכט. הסרט נחל בזמנו כישלון חרוץ, ובפרמיירה העולמית שלו בפסטיבל מונטריאול התקבל בשריקות לעג ובוז תוך כדי ההקרנה. "מנחם אמר לי שהוא הולך לשירותים, ולא חזר", סיפר גלובוס. "הלכתי לחפש אותו ומצאתי אותו על מרפסת החדר במלון. הוא אמר שהוא רוצה להתאבד. אמרתי לו: 'מנחם, שכח מזה. מחר יהיה סרט חדש'. לימים הסרט הפך לקאלט".
טרנטינו הזכיר גם את שיטת מכירות הסרטים שהמציאה קאנון, ה-pre-sale. כלומר, מכירה מוקדמת של זכויות ההפצה של סרט שטרם צולם. "הם היו הראשונים שעשו זאת. היום עובדות כך כל החברות העצמאיות".
במסגרת המחווה מוקרנים שמונה סרטים, כולם בעותקי 35 מ"מ, חלקם מאוספו הפרטי של המעריץ מספר אחת של קאנון. טרנטינו עצמו יקדים דברים להקרנת "השגריר" (מחר, ו', ב-11:00), מותחן ריגול מזופת למדי שצולם בישראל בכיכובם של רוק הדסון ורוברט מיצ'ם, וכן לדאבל-פיצ'ר הכולל את "קינג'יטה" (1989), מותחן שהוא שיתוף הפעולה האחרון בין צ'ארלס ברונסון והבמאי ג'יי.לי.תומפסון, שניים מהשמות המזוהים עם קאנון בשנות ה-80, ו"הכלוב העירום" (1986) – מיצירות הטראש הבולטות של ז'אנר כלא הנשים ששילב סאדיזם, מין וניצול גופני (מחר, ו', 21:30).
אבל את מילות ההתפעלות האמיתית שומר טרנטינו דווקא לשני במאים ישראלים שעבדו עם גולן-גלובוס: בועז דוידזון וסם (שמוליק) פירסטנברג. על "הבתולה האמריקנית האחרונה", מעין גרסה מחודשת של "אסקימו לימון" שהתקין דווידזון ב-1982, אמר שיש בו את "אחד הסופים המבאסים של סרט בשנות ה-80". ואילו על סרטיו של פירסטנברג שכוללים, בין היתר, את "נקמת הנינג'ה" ו"נינג'ה אמריקאי 2", הוא משתפך ממש: "זה הבמאי שגיליתי בשנות ה-80. חשבתי שהוא פנטסטי. הייתי מועדון מעריצים של איש אחד. כאשר יצא Avenging Force שלו, קווין תומס שהיה מבקר קולנוע בלוס-אנג'לס טיימס כתב שסם פירסטנברג הוא הבחור החדש בשכונה. זה הלהיב אותי".
לשאלה באילו מסרטי קאנון הוא ממליץ לקהל באולם לצפות, הגיב טרנטינו בהתלהבות אמיתית: "אם אתם עושים לעצמכם פסטיבל פרטי, אז קודם כל 'נקמת הנינג'ה' ו'הבתולה האמריקנית האחרונה'. אבל גם 'הפלישה לאמריקה' עם צ'אק נוריס, 'מעבר לשיא' (דרמת ספורט הורדות ידיים בכיכובו של סילבסטר סטלון – ש"ד), והכי-הכי 'ערפדי החלל' של טובי הופר. זה סרט מטורף. פאקינג יצירת מופת. צריך לראות את זה בקולנוע, עם סאונד סטריאופוני של ששה ערוצים, והפסקול של הנרי מנציני. וואו".
