כמעט עשור עבר מאז הצליחה סדרה דוקומנטרית על איל הון מסתורי לשנות לחלוטין את הטלוויזיה. אין כמעט תקדים למה שעשתה "ג'ינקס" ב-2015, אין באמת דרך לשחזר את ההייפ ההוא, והגיבור כבר מת. לכן לא לגמרי ברור מדוע צריך סדרת המשך תשע שנים אחרי, חוץ מאשר לחלוב עוד קצת את ביצת הזהב הסנסציונית, אבל לכך עוד נחזור.
לפני הכל, תזכורת: ב-2014 עלה לאוויר פודקאסט בשם Serial, שצלל לתוך סיפורי פשע בלתי מפוענחים והפך לאחד הפודקאסטים הפופולריים אי פעם. שנה אחרי, הפיקה רשת HBO מקבילה טלוויזיונית בשם The Jinx: The Life and Deaths of Robert Durst. מכאן נולדה תעשייה שלמה של תוכן סביב מה שמכונה "פשע אמיתי".
"ג'ינקס" עסקה ברוברט דרסט, איל נדל"ן אניגמטי שנחשד במשך עשורים בשלוש רציחות לפחות, כולל של אשתו. כל החקירות לא הצליחו לייצר הוכחות נגדו, הוא כבר הגיע לגיל 70, וכפי שאומר אחד ממכריו: "אם היה שותק קצת, היה נשאר חופשי עד סוף חייו, אבל כשצריך לבחור בין לשתוק ולדבר, בוב תמיד בחר לדבר". דרסט אכן בחר לדבר וכאשר הקולנוען אנדרו ג'רקי הציע לו להתראיין לסדרת דוקו על חייו, הוא התיישב בשמחה.
זו הייתה סדרה מרתקת מהרגע הראשון. גם משום שדרסט היה כל כך קריפי וגם כי הוא נראה כמי שנקרע בין רצון תת-הכרתי להיתפס סופסוף, לבין מי שנראה כנרקיסיסט שבטוח שזה לעולם לא יקרה. במהלך התחקיר מצאו ג'רקי ואנשיו הוכחות שקושרות את דרסט לפחות לרצח אחד מהשלושה, זה של חברתו סוזן ברמן.
ג'רקי עימת את דרסט עם ההוכחות וזה ייצר את אחד מרגעי הדוקו המדהימים שנראו בטלוויזיה. דרסט הלך לשירותים ואמר לעצמו, כשהמיקרופון שהוצמד לחולצתו עדיין פתוח, "הנה, תופסים אותך. מה לעזאזל עשיתי? הרגתי את כולם, כמובן". ג׳רקי ואנשיו העבירו את כל החומר ל-FBI, שעצר את דרסט כמה שעות לפני שידור הפרק האחרון של "ג'ינקס". דרסט הורשע ברצח של ברמן ומת בכלא ב-2022. סדרת ההמשך, "ג'ינקס 2" (שעלתה אתמול, ב', ב-HOT, yes וסלקום TV), מתחילה ביום שבו הוא נעצר, במרץ 2015.
הבעיה הראשונה עם החזרה לסיפור כמעט עשור אחרי, היא שאין תקדים לסדרת פשע תיעודית שהיה לה את אפקט הג'ינקס. זה הרבה יותר קשה מכל פרוייקט המשך סטנדרטי בקולנוע או בטלוויזיה, כי עכשיו לא רק שדרסט מת, אלא גם שכולם יודעים על הסיפור הרבה יותר מכפי שידעו בתחילת החלק הראשון ב-2015. לכן מה שאנחנו רואים מההתחלה זה בעיקר אנשים שמדברים על "ג'ינקס" הראשון ב"ג'ינקס" השני. כבר בחקירה הראשונה של דרסט אחרי שנעצר, שואל אותו ג'ון לוין, סגן התובע המחוזי של לוס אנג'לס, שאלה של צופה טלוויזיה, לא של תובע פלילי: "אני לא מבין, למה דיברת עם האנשים שעשו את הסדרה הזו"? ההמשך, לפחות בפרקים הראשונים, לא שונה בהרבה.
מה שהחלק השני של "ג'ינקס" כן עושה, זה להסביר מדוע החלק הראשון היה כל כך טוב. פתאום מתברר שההנאה אז הגיעה בעיקר ממשחק המוחות בין דרסט לג'רקי. היהירות של דרסט, זו שגרמה לו מראש להסכים להתראיין, ניסתה לעשות מניפולציות על ג'רקי, שמצידו לא ויתר על סנטימטר. התוצאה הייתה טלוויזיה עוצרת-נשימה. בחלק השני אין את זה. דרסט למד את הלקח שלו מאוחר מדי ולא התראיין עד מותו. אנחנו כן מקבלים הקלטות שלו מהכלא שמבהירות שוב כי האיש היה פסיכופט, אבל זה פשוט לא אותו דבר. זו עדיין טלוויזיה עשויה היטב ובוודאי לא משעממת; יש כמה ריאיונות טובים, יש דמויות משעשעות ופה ושם גם טוויסטים קטנים, אבל אם בפרק האחרון לא יתברר שג'רקי עשה סיאנס עם דרסט - אז אין ברירה אלא לשאול את השאלה שהיא גם שם הפרק הראשון: "למה אתה עדיין כאן?".