ציפייה עזה מלווה בחשש לא מבוטל - כך, אם תרצו, אפשר לתאר את התחושה הכללית הנלווית לכל פיסת אייטם אודות "בית הדרקון", סדרת הפריקוול של HBO ל"משחקי הכס", שעתידה לעלות על המסך הקטן ב-21 לאוגוסט, שלוש שנים וקצת מאז שהסתיימה סדרת האם (ושתשודר ב-HOT, yes וסלקום tv בצמוד לשידור בארצות הברית).
"בית הדרקון" – טריילר
את החלק הראשון של המשפט הקודם לא ממש צריך להסביר, ובכל זאת ננסה: "משחקי הכס" הייתה מהאירועים הטלוויזיוניים הגדולים, המדוברים והמשפיעים ביותר בעשור השני של המאה ה-21, אולי בכלל. היא שברה שיאי צפייה (פרק הגמר זכה ל-19.3 מיליון צופים בזמן אמת), קבעה סטנדרט חדש לסיפורת אפית טלוויזיונית (עם פרקי מופת עתירי תקציב כמו "קרב הממזרים"), יצרה שלל כוכבים שאף אחד לא הכיר קודם לכן (ריצ'ארד מאדן, קיט הרינגטון, סופי טרנר, ניקולס קוסטר-וולדאו ועוד) והפכה לאבן דרך אייקונית בתולדות תרבות הפופ. שלל סדרות הפנטזיה הסקסיות והאלימות שהפציעו בשנים שלאחר צאתה - מ"המכשף" הטראשית והמענגת ועד להייבריד הפנטזיה-היסטוריה "זרה" - ממחישות את היקף ההשפעה שלה על התעשייה, שלא לדבר על שלל הביטויים והמונחים שהכניסה לחיינו. Winter is Coming, מישהו?
אבל במקביל לכל זאת - ופה אנו מגיעים לחלק השני של אותו משפט פתיחה - ישנו גם חשש ברור בנוגע ל"בית הדרקון". הוא, בראש ובראשונה, נובע מההידרדרות העקבית באיכותה של סדרת האם, ספציפית בצמד עונותיה האחרונות, השביעית והשמינית, שזכו לקיתונות של ביקורת וקוממו עליה חלק ניכר ממעריציה. גם האופן הרפה והמאכזב שבו הסתיימה "משחקי הכס" הותיר טעם מר בפה, ולדאגה נוסף גם הרקורד הלא ממש מזהיר של אחד מיוצרי הסדרה החדשה: ראיין קונדל, מי שחתום כתסריטאי על הכישלון של "הרקולס" מ-2014 בכיכובו של דוויין ג'ונסון, ועל "פרא" הסתמי מ-2018, גם הוא בכיכובו של ג'ונסון. קונדל אחראי גם לדרמת המד"ב הטלוויזיונית "המושבה" (Colony), שהייתה סבירה למדי, אך ירדה לאחר שלוש עונות ולא הותירה חותם משמעותי. במילים אחרות, על פניו לא נראה שמדובר בעילוי יוצא דופן.
מנגד, גם דייויד בניוף ודי. בי. ווייס, יוצרי "משחקי הכס", לא ממש היו כאלו, אם לשפוט על פי עונותיה האחרונות של הסדרה - שרצו קדימה עם רעיונות מקוריים של השניים, שכן יוצר סאגת "שיר של אש וקרח" הספרותית שעליה מבוסס המותג, ג'ורג' ר.ר.מרטין, טרם סיים את הספר האחרון בסדרה. וזה מביא אותנו לנקודת אור אפשרית: יוצרה השני של "בית הדרקון", לצד קונדל, הוא ג'ורג' ר.ר. מרטין בכבודו ובעצמו, כך שלפחות הפעם די מובטח לנו שאף אחד לא ישבש את חזונו ויושיב על כס הברזל איזה דביל כמו בראן סטארק. אמן סלה.
בכל מקרה, כמתאבן ראוי לאירוע טלוויזיוני שכזה, לגמרי שווה לנסות ולהבין מה בדיוק הולך לקרות שם, ב"בית הדרקון" - מאופי הקשר שלה לסדרת האם, ועד לדמויות שעם קצת מזל יהפכו לשגורות בפיכם בדיוק כמו טיריון לאניסטר, אריה סטארק, ג'ון סנואו ודאינריז טארגאריין. בעצם, קצת הרבה מזל.
אוקיי, על מה זה?
"בית הדרקון" מבוססת על הרומן "אש ודם" שפרסם מרטין ב-2018, שעוסק בהיסטוריה העקובה מדם של שושלת בית טארגאריין. למען הדיוק, סדרת הפריקוול מבוססת על חלקו השני של הרומן, "גוויעתם של הדרקונים", שדן בעימות המכונה "מחול הדרקונים". מדובר במלחמת אזרחים אכזרית בין יורשיו של המלך וייסריז טארגאריין הראשון - הנסיכה ראינירה טארגאריין והנסיך אאגון טארגאריין השני - היא בתו הבכורה של וייסריז מאשתו הראשונה (אאמה ארין) והיורשת המסומנת של כס הברזל, והוא בנו הצעיר של וייסריז מאשתו השנייה (המלכה אליסנט הייטאואר), ומי שחומד את הכס לעצמו.
אלא שהטארגאריינים הצעירים ותאבי הכוח לא פועלים רק בחסות עצמם. מאחורי הקלעים בוחשות דמויות כמו המלכה אליסנט, שחותרת תחת בתה החורגת ראינירה שאמורה לרשת את הכס, כמו גם דיימון טארגאריין, אחיו של המלך וייסריז, דודה ובן בריתה של ראינירה (וקצת יותר מזה בהמשך, כי כידוע, בתי המלוכה של ווסטרוז ממש, אבל ממש, מחבבים גילוי עריות). בין הדמויות הבולטות האחרות שנוטלות חלק במאבק הפוליטי הנרקם, ובעימות הצבאי שיגיע בעקבותיו, תמצאו את אביה של אליסנט וימין המלך אוטו הייטאואר, בת דודתו של וייסריז הנסיכה ראיניז ואלריון (לשעבר טאגאריין), בן זוגה הלורד קורליס ואלריון, ומיסריה, שפחה זרה שהופכת לאשת סודו של דיימון טארגאריין.
באופן טבעי, הממלכה כולה מגיבה לעימות המתפתח בבית טארגאריין. אלו שעמדו מאחורי המלכה אליסנט ותוכניתה להציב את בנה אאגון על כס הברזל כונו "הירוקים", בעוד תומכיה של הנסיכה ראינירה נקראו "השחורים" - לפי צבע השמלות שלבשו אליסנט וראינירה בטורניר חגיגי שנערך לכבוד חמש שנות נישואים של אליסנט והמלך וייסריז. בהובלת הצדדים השונים במאבק על ירושת כס הברזל, ואיתם כל האינטרסנטים והבוחשים בקדירה שמסביב, הירוקים והשחורים ימצאו את עצמם במלחמת אזרחים מדממת ועתירת קורבנות.
הסיפור מתרחש 129 שנים לאחר כיבוש ווסטרוז בידי המלך אאגון טארגאריין הראשון, שנדד מממלכתו ואליריה (אשר שכנה ביבשת אסוס, ממזרח לווסטרוז) לאחר שרשרת אירועים אקלימיים אפוקליפטיים שהפכו את ואליריה לבלתי ניתנת ליישוב. חמוש בדרקונים קטלניים שעליהם רכבו הוא ובני ביתו, אאגון איחד שש מתוך שבע ממלכותיה של ווסטרוז, חישל את כס הברזל וייסד את שושלת טארגאריין המפוארת - שתגיע לשיאה ותראה את תחילת סופה בעת "מחול הדרקונים", שבמהלכו כמעט ונכחדו לגמרי גם הדרקונים עצמם. כ-200 שנה לאחר האירועים המתוארים בסדרה, נסיכה צעירה מבית אצולה שכבר לא קיים תתחיל לפלס את דרכה לעבר כס הברזל, כשבידיה שלוש ביצי דרקונים. שמה הוא דאינריז טארגאריין (אמיליה קלארק ב"משחקי הכס").
7 צפייה בגלריה
נצר לשושלת המפוארת. דאינריז טארגאריין (אמיליה קלארק) מתוך "משחקי הכס"
(צילום: Paul Schiraldi Photography)
אז מי בפנים?
כמו ב"משחקי הכס", נראה שגם יוצריה של "בית הדרקון" ביקשו לשים את יהבם על שחקני אופי מוכחים ושחקנים אלמונים מבטיחים, ולא ללהק כוכבים גדולים שעלולים להסיט את תשומת הלב מהעיקר. השמות הגדולים ביותר פה הם פאדי קונסידיין ומאט סמית' האנגלים, שניהם שחקנים מוערכים ועתירי הישגים, אם כי בהחלט לא סופרסטארים (סמית', שגילם את דוקטור הו ואת הנסיך פיליפ ב"הכתר", קרוב יותר לסטטוס הזה מאשר קונסידיין). גם רייס איפנס הוולשי הוא פרצוף מוכר, בין היתר בשל תפקידו המשובב ב"נוטינג היל" והנבל שגילם ב"ספיידרמן המופלא" מ-2012, כמו גם אוליביה קוק האנגלייה שכיכבה בסדרה "בייטס מוטל" ובסרט "שחקן מספר אחת" של סטיבן ספילברג (ובימים אלו מככבת גם בסדרה "סוסים איטיים" באפל TV פלוס, לצד גארי אולדמן).
7 צפייה בגלריה
פרצופים מוכרים, אבל לא הרבה מהם. רייס איפנס ואוליביה קוק, מתוך "בית הדרקון"
(צילום: Ollie Upton/HBO)
פרט לאלו, תצטרכו ויקיפדיה על מנת להכיר את רוב הקאסט הנרחב של "בית הדרקון". אומנם תמצאו בו עוד כמה פרצופים מוכרים, כמו גרהאם מקטאביש הסקוטי, ששיחק בטרילוגיית סרטי "ההוביט" ובסדרה "זרה"; איב בסט, שחקנית תיאטרון מוערכת ועטורת פרסים שגם כיכבה ב"האחות ג'קי", וסונויה מיזונו הבריטית-יפנית, שמופיעה בכמה מיצירותיו של הבמאי והתסריטאי אלכס גארלנד, בהן "אקס מאכינה". אבל דומה שהבמה ניתנת לשחקנים האלמונים יותר, שעתידים להפוך למאוד מפורסמים החל מאוגוסט הקרוב. אמה ד'ארסי, למשל, שמככבת בתפקיד הראשי של ראינירה, והתפרסמה קודם בעיקר בשל תפקידה בסדרה "מחפשי האמת" של סיימון פג וניק פרוסט (אמזון פריים), ואיתה גם טום גלין-קארני, שמגלם את אחיה-למחצה אאגון ושיחק ב"דנקירק" של כריסטופר נולאן. "כמו במקרה של 'משחקי הכס', רוב הצופים שמעו רק על חלק מהשחקנים", כתב ג'ורג' ר.ר. מרטין בבלוג שלו לפני כמה חודשים, "אבל אני חושב שאתם הולכים להתאהב ברבים מהם".
ואם כבר אנחנו בסקציית ה"מי בפנים", שווה להזכיר גם את מיגל ספוצ'ניק - הבמאי של חלק מפרקיה הבולטים והגדולים ביותר של "משחקי הכס", בהם "קרב הממזרים" העילאי, Hardhome המופלא ו-The Winds of Winter המפואר. ספוצ'ניק, שהוכיח שוב ושוב את כישרונו בהעמדת סצנות קרב אפיות וניהול מרשים של קאסט רב-משתתפים ושלל קווי עלילה, חתום על בימוי הפרק הראשון של "בית הדרקון" ומשמש גם כשואוראנר שלה לצד ראיין קונדל, כמו גם אחד ממפיקיה. סימן טוב לכל הדעות.
מה אפשר לקנות ב-200 מיליון דולר?
כמו סדרת האם שלה, גם הפקת "בית הדרקון" נעה בין מספר לוקיישנים ברחבי העולם - מה שמתאפשר בזכות תקציב העתק שלה. אלא שבמקרה של הסדרה הספציפית הזאת, "תקציב עתק" הוא סוג של אנדרסטייטמנט. לפי דיווח ב"וראייטי", התקציב של "בית הדרקון" עומד על כ-20 מיליון דולר לפרק. עם עשרה פרקים מתוכננים בעונה הראשונה, מדובר בתקציב כולל של כ-200 מיליון דולר - כמו מה שעולה אקסטרווגנזת-אפקטים הוליוודית בימינו, אפילו קצת יותר מכך. רק לשם ההשוואה, "משחקי הכס" עלתה ל-HBO בערך 100 מיליון דולר לעונה, ואלוהים יודע שאף אחד לא יכול להאשים אותה בהיעדר-ספקטקל. מכל זה עולה ש"בית הדרקון" תגיש לצופיה אפילו יותר מכך - סטים עצומים, לוקיישנים מרהיבים ואפקטים מיוחדים שלא נופלים במאומה מאלו שתמצאו בקולנוע.
ונראה שרשימת הלוקיישנים שבהם צולמה "בית הדרקון" בהחלט מבטיחה את כל אלו, ובייחוד אחד מהם. הסדרה צולמה ברחבי בריטניה, ספרד, קליפורניה ופורטוגל, אבל חלק משמעותי מהצילומים נעשו באולפן ליבסדן שבהארטפורדשייר, דרום מזרח אנגליה, אשר בבעלות האולפן ההוליוודי האחים וורנר (בעלי HBO). באולפן, שבו צולמו סרטים כמו "באטמן" (מודל 2022), "וונדר וומן 1984" ו"מהיר ועצבני 9", נבנה לאחרונה סט וירטואלי חדשני, עם אלפי מסכי לד המקיפים אותו, שמאפשר צילומים בשלל לוקיישנים מבלי לעזוב את במת הסטודיו, כמו גם שילוב של אפקטים ממוחשבים על הסט בזמן הצילומים עצמם. "בית הדרקון" היא הפרויקט הראשון שצולם באולפן החדש, ואם לשפוט על פי ההישגים הוויזואליים של יצירות כמו "המנדלוריאן" של דיסני+, שצולמה גם היא בחלקה הגדול באולפן וירטואלי מסוג זה, התוצאה הולכת להיות מרשימה עד מאוד.
מה תהיה התחרות?
אחת מהבעיות הגדולות שבהן עתידה להיתקל "בית הדרקון" הוא השוק הצפוף שבו תמצא את עצמה עם יציאתה. בשנים האחרונות הנוף הטלוויזיוני היה עמוס ביצירות פנטזיה מזן כזה או אחר, בלייב אקשן ובאנימציה ובכל פלטפורמה אפשרית, וההיצע הטלוויזיוני הצפוי בתקופה הקרובה רק מחזק את המגמה.
מעבר לעונה החדשה של סדרת הפנטזיה "חומריו האפלים" שצפויה להפציע בעונת הסתיו, "בית הדרקון" עלולה למצוא את עצמה עם תחרות בדמות "סנדמן" של נטפליקס, על פי סדרת הקומיקס המיתית של ניל גיימן; "ריאיון עם ערפד" על פי ספרה של אן רייס המנוחה; עיבוד הלייב-אקשן ל"אווטאר: כשף האוויר האחרון"; "ווילו" של דיסני+ לפי הסרט באותו השם מ-1988, ו"המכשף: מקור הדם", סדרת פריקוול ל"המכשף". אף אחת מהסדרות הללו לא קבעה לעצמה תאריך יציאה רשמי, אולם קיים סיכוי לא רע שלפחות חלקן יעלו בסתיו הקרוב - רגע אחרי שתעלה "בית הדרקון" באוגוסט. "ריאיון עם ערפד" כבר די הבטיחה את יציאתה בחלון הנ"ל.
יש משהו אירוני בכך שפריקוול לסדרה שגרמה לכל הגל של סדרות הפנטזיה מוצא את עצמו מאוים מהן - אולם אפילו הסדרות הללו הן לא הבעיה הגדולה ביותר של "בית הדרקון". הבעיה הזו, באופן אירוני לא פחות, מגיעה מכיוונה של סדרה המבוססת על כתביו של ג'.ר.ר. טולקין, מאבות המזון של הז'אנר כולו.
ב-2 לספטמבר הקרוב, פחות משבועיים אחרי שצפויה לעלות "בית הדרקון", תעלה באמזון פריים "שר הטבעות: טבעות הכוח" - סדרה המתרחשת בעולם הממלכה התיכונה של טולקין, אלפי שנים לפני ההתרחשויות המתוארות ב"שר הטבעות". תלי מילים כבר נשפכו עליה ועוד יישפכו, ולא בכדי: מדובר בסדרה היקרה ביותר בהיסטוריה של המדיום, עם תג מחיר של 465 מיליון דולר (!) לעונה הראשונה. אומנם חלק מהסכום הזה מושקע בהפקת עונותיה הנוספות של החברה (אמזון התחייבה לחמש עונות לפחות), ועדיין, בשלב זה מדובר על תקציב של כ-58 מיליון דולר עבור כל אחד משמונת פרקי העונה הראשונה. טירוף.
הציפייה לקראת "שר הטבעות: טבעות הכוח" מאפילה בקלות על ההייפ לקראת "בית הדרקון" - גם בגלל הפרסומים על הממון הדמיוני שהושקע בה, גם כי זו הפעם הראשונה שבה עולמו של טולקין מגיע למסך הקטן, וגם כי העולם של מרטין ו"משחקי הכס" כבר מוכר לצופים. המעמד הכמעט מיתי של טרילוגיית סרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון תורם את חלקו גם הוא, ובסיטואציה שנוצרה לקראת עלייתן הכמעט צמודה של צמד הסדרות, "בית הדרקון" מוצאת את עצמה במעמד אנדרדוג מובהק.
מצד שני, גם "משחקי הכס" הייתה אנדרדוג לפני שהפכה לתופעה עולמית. כשעלתה על המסכים באפריל 2011, ההימורים היו נגדה. היה זה רעיון נועז ומסוכן להפיק סדרת פנטזיה מחוספסת, אלימה ויקרה עבור המסך הקטן - לא פנטזיה קאנונית מזן "שר הטבעות", אלא משהו מודרני יותר, שנכתב כסוג של ריאקציה נגד מה שפיתח טולקין, והיה מוכר פחות מבחינת הקהל הרחב.
כיוון שכולנו יודעים איך זה נגמר, יהיה זה מטופש להספיד את "בית הדרקון" עוד בטרם שודרה. המסך שלנו אומנם עולה על גדותיו מרוב יצירות פנטזיה, מדע בדיוני, גיבורי-על ושאר ירקות המסונפים לז'אנרים הללו, אבל זה בהחלט לא אומר שאין מקום לעוד, בתנאי שהן מביאות לשולחן משהו שהקהל רוצה לראות. "משחקי הכס", אפילו בעונותיה החלשות, עשתה בדיוק את זה. אין סיבה שסדרת הפריקוול המושקעת שלה לא תספק את הסחורה גם היא. זאת אומרת, בואו נקווה.
